|
|
| נשלח ב-15/3/2023 10:40 |
 |
| |
* תקציר תניא* : | כ"ב אדר - בשעת מתן תורה, כשנאמרו עשרת הדיברות, הייתה התגלות אלוקית בכל העולם, כמעין ההתגלות האלוקית שתאיר בימות במשיח. לכן בכל דיבור פרחה נשמתם של בני ישראל והקב"ה החזיר את נשמתם ע"י בחינת "טל" שבתורה. אולם חטא העגל החזיר את ההעלם, זאת עד לימות המשיח, שאז גילוי זה יהיה בשלמות ויהיה אפשר להכיל את גילוי הבורא - מחד, ולהישאר במציאותינו בו זמנית - מאידך, ע"י התורה הנותנת לנו כוח מיוחד לכך. גילוי זה יהיה בכל העולם עד שאפילו אומות העולם יראו אלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/3/2023 10:28 |
|
| |
*תקציר תניא *: | כ"ג אדר - פרק ל"ז. ההתגלות שתהיה בימות המשיח תלויה בעבודתינו ומעשינו בזמן הגלות והשכר על קיום מצוה, היא המצוה עצמה. כל מצוה פועלת גילוי של הקב"ה בעולם, כאשר משמשים בדבר גשמי, מותר וטהור ( תפילין וכד') לקיום מצוה, נמשך בו גילוי אלוקות וגשמיותו מפסיקה להסתיר על הבורא. כך גם הכוח של הנפש הבהמית שבאמצעותו זז הגוף ומקיים מצווה, מזדכך גם הוא ועולה מקליפה לקדושה. גם מצוה כמו לימוד תורה, שנעשית למעשה עם הפה, נפעל זיכוך שכן הזזת השפתיים בזמן הלימוד נחשבת כמעשה. וככול שהאדם משקיע יותר כוח בדברי תורה ותפילה, הוא מלביש יותר כוחות מהנפש הבהמית המנוצלים בקדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2023 14:42 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ד אדר - פרק ל"ז. מלבד המעלה, שע"י קיום מצוות ולימוד תורה מתעלה הכוח של הנפש הבהמית לקדושה, ישנה מעלה נוספת - שגם כל מה שיהודי אוכל ושותה עולה לקדושה. הסיבה לכך היא, שכיון שהכוח של הנפש הבהמית בו השתמש ללימוד התורה וקיום המצוות, מגיע מאותה אכילה ושתיה. נפשו הבהמית של היהודי וכן עניני העולם המותרים מקבלים את חיותן מקליפת נוגה ואילו העניינים האסורים מקבלים את חיותן משלוש קליפות הטמאות. כאשר יהודי מתעסק עם העולם לשם שמים, הוא מעלה את קליפת נוגה לקדושה. כללות קליפת נוגה, שהיא החיות של העולם הזה הגשמי, תעלה לקדושה כאשר כל נשמה תקיים את כל התרי"ג מצוות, כך יהיו כל אבריו של היהודי "מרכבה" לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2023 21:06 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ה אדר - פרק ל"ז. ע"י שכל נשמה תקיים את כל התרי"ג מצוות, כללות קליפת נוגה שהיא כלולות החיות של העולם הזה, תתעלה לקדושה. מכיוון שקליפת נוגה היא הממוצע בין הקדושה לקליפות הטמאות, (הקליפות הטמאות מקבלות את חיותן, דרך קליפת נוגה), לכן אם כל הדברים המותרים יעלו לקדושה, לא יהיה יותר מקור חיות לקליפות הטמאות והן יתבטלו ויעלמו מהעולם ומימלא לא יהיה הסתר על הבורא. העולם מתחלק כביכול לשש מאות אלף חלקים, שכל אחד מהם שייך לאחת משש מאות אלף הנשמות שהיו במעמד הר סיני, ולכל יהודי יש את חלקו בעולם, אותו הוא צריך לזכך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2023 09:13 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ו אדר - פרק ל"ז. הנשמה לא ירדה לעולם לצורך עצמה, היא איננה צריכה תיקון, שהרי גם נשמת צדיק גמור ברדתה לעולם הזה לא מגיעה אף לא למקצת יראה ואהבה לקב"ה שהיו בה לפני ירדתה לעולם. ירידת הנשמה לעולם היא כדי לממש את שליחותה ומשימתה - לזכך את הנפש הבהמית, בכך שתתלבש בגוף ובנפש הבהמית, תקיים מצוות ותישמר מאיסורים, ע"י זה תעלה את החלק השייך לה לקדושה וכך תבוא הגאולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2023 08:35 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ז אדר - לפי מה שהסביר רבינו הזקן שמעלת המצוות המעשיות מתבטאת בכך שעל ידן מתעלה הנפש הבהמית לקדושה, יובן מדוע אמרו חז"ל על מצוות הצדקה שהיא זו שמקרבת את הגאולה. מצוות צדקה חשובה כל כך, כיוון שכל מצוה מזככת רק חלק מסוים מהנפש הבהמית (למשל - מצות תפילין מזככת את כוח המעשה שביד המניחה תפילין) ואילו במצות צדקה מושקעים כל כוחות נפשו איתם עבד כדי להרוויח את כספו. גם אם האדם לא התאמץ להשיג את כספו, עדיין הוא יכל לקנות אמצעים לסיפוק כללות נפשו, ולא רק חלק ממנה. ולכן כשהוא בוחר לתת כסף זה לצדקה, הוא מזכך את כללות נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/3/2023 09:26 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ח אדר - פרק ל"ז. לאחר שביאר רבינו הזקן את המעלה המיוחדת שבמצות הצדקה, שבה האדם מזכך את כללות נפשו החיונית, כעת מסביר את המעלה שבתלמוד תורה. בירור העולם נעשה גם ע"י לימוד תורה, ועוד שבלימוד תורה ישנה מעלה, שנכללת הפנימיות של הנפש הבהמית בקדושה, זאת מפני שהתורה נלמדת בדיבור ובמחשבה שהם לבושים פנימיים יותר ממעשה. בנוסף, גם בחב"ד, המוחין של הנפש החיונית (בשונה ממידותיה - חסד, גבורה ותפארת, שאין הבינוני יכול להפוך לקדושה, ששם הוא עיקר הרע שבאדם) מתכללים בקדושה בזמן הלימוד. מעלה נוספת בלימוד תורה: בדרך משל- התורה היא ה'מוחין' של הבורא ואילו המצוות הן ה'אברים' שלו. וכשם שבאדם מאיר אור נעלה בהרבה במוח מאשר באברים, כך האור שנמשך לעולם ע"י לימוד תורה, נעלה הרבה יותר מהאור שנמשך ע"י קיום מצוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/3/2023 08:10 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כט' אדר - פרק ל"ז. למרות המעלות שבלימוד התורה - "המעשה הוא העיקר", לכן ההלכה קובעת שאם אדם נמצא באמצע לימוד תורה וישנה מצווה אחרת שרק הוא יכול לעשותה, הוא צריך להפסיק את לימודו ולקיים את המצווה. מעלה נוספת בלימוד התורה - שהתורה מאוחדת עם הבורא, לכן כאשר אדם קורא ולומד תורה הוא 'קורא' בכך לה'. כאשר האדם יתבונן בכך שע"י לימוד התורה הוא 'ממשיך' עליו, כביכול, את הקב"ה בעצמו, יגיע ליראה גדולה מן הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/3/2023 08:52 |
|
| |
*תקציר תניא* : | א' ניסן - פרק ל"ז. מסביר עתה מעלה נוספת בלימוד התורה. אדם הלומד תורה נקרא 'קורא בתורה', כמו שאדם קורא לחברו שיבוא אליו עם כל 'עצמיותו' שלו ויהיה איתו ביחד, כך ע"י לימוד תורה האדם קורא כביכול לעצמותו של הבורא ומתייחד איתו. זהו הסבר הפסוק "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת" - הקב"ה קרוב למי שקורא לו באמת, דהיינו על ידי לימוד תורה. מהבנה זו יגיע האדם ליראה גדולה מהקב"ה בשעה שהוא לומד תורה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2023 14:36 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ב' ניסן - פרק ל"ח. עד כאן למדנו על המעלה הגדולה בקיום מצוות מעשיות, שעל ידן מתעלה הנפש הבהמית לקדושה ומתבצעת כוונת הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים. בזה יובן פסק ההלכה, שמחשבה אינה נחשבת כמו דיבור, שאם בירך או התפלל בליבו לא יצא ידי חובה. אבל אם הוציא בשפתיו את המילים ולא כיוון בלבו, לרוב יצא ידי חובה בדיעבד. ולמרות כל זאת נאמר שתפילה בלי כוונה היא כגוף בלי נשמה. הקב"ה משפיע לכל נברא אור וחיות בגוף ובנשמה שלו ואין השוואה כלל בין האור המאיר בגוף לבין האור המאיר בנשמה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2023 22:59 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ג' ניסן - פרק ל"ח. הלבושים של האור האלוקי המחיה את הגוף והנשמה - שווים. לאחר ירידות וצמצומים רבים שעובר האור והחיות האלוקי, הוא גם מתלבש בלבוש של קליפת נוגה, המסתיר על אלוקות. קליפת נוגה היא המומצע בין הקדושה לבין שלושת הקליפות הטמאות לגמרי, כדי להחיות את כל הענינים המותרים והאסורים של עולם הזה. בענין זה הגוף והנפש שווים, אך בכל זאת יש הבדל גדול בינהם, הצמצום שיש על האור שמחיה את הגוף גדול יותר מהצמצום שיש על האור שמחיה את הנשמה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2023 11:12 |
|
| |
תקציר תניא* : | ד' ניסן - פרק ל"ח. הנבראים של העולם הזה נחלקים לארבע מדרגות: דומם, צומח, חי ומדבר - כנגד ארבע אותיות שם הויה. כשם שהחיות וההארה האלוקית שבדומם ובצומח אין להם ערך ודמיון כלל לחיות ולהארה האלוקית שבחי ובמדבר, כך אין ערך ודמיון בין ההארה הנמשכת במצוות המעשיות ובדיבור, לגבי ההארה הנמשכת בכוונת המצוות המעשיות וכוונת התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2023 09:36 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ה' ניסן - פרק ל"ח. הארת הרצון העליון המאירה בכוונת המצוות, היא למעלה בהרבה מאשר הארת הרצון העליון המאירה בקיום המצוות ללא כוונה. עליונות זו דומה לעליונות הנשמה על הגוף, שמעשה המצווה הוא כמו הגוף והכוונה היא כמו הנשמה. כשם שבמשל ישנם ארבעה סוגים המחולקים לשני חלקים כלליים: דומם וצומח, חי ומדבר. כך גם בנמשל של קיום מצוות וכוונת המצוות. שתי הדרגות במצוות מעשיות, הן כנגד דומם וצומח: - מצוות מעשיות ממש - מצוות בדיבור ובמחשבה. ושתי המדרגות בכוונת המצוות הן כנגד חי ומדבר, כפי שעוד יתבאר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2023 08:42 |
|
| |
*תקציר תניא*: | ו' ניסן - פרק ל"ח. הדרגה הגבוהה היא כאשר יהודי מתבונן בגדולת ה'. התבוננות זו יוצרת בו צימאון להידבק בקב"ה, מה שנעשה באמצעות קיום תורה ומצוות מתוך כוונה, כאשר כוונה הבאה מתוך התבוננות של מי שדעתו יפה יש לה מעלה גדולה, כמעלת מין המדבר על מין החי, שמעלתו היא בשכלו, כך שכוונת המצוה הבאה מתוך ההתבוננות יש לה ערך גבוה. לעומת זאת, מי שאינו מסוגל להתבונן בגדולת ה' מפני ששכלו קצר, קיום התורה ומצוות שלו נובע מהאהבה המסותרת שבלב כל אחד מישראל להקב"ה (אהבה ויראה אלו קיימות באופן טבעי בנשמת כל אחד מישראל ואינם תוצר של התבוננות שכלית, זאת ירושה מאבותינו עד עולם) - זה על דרך משל - כנשמה של בעל חי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2023 09:46 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ז' ניסן - עד כאן הסביר רבינו הזקן, שכוונת המצוות מתחלקת לשתי מדרגות: כוונה הבאה מאהבה טבעית לה', וכוונה הבאה מהתבוננות שכלית, וביאר שההבדל בין כוונות אלו הוא כמו ההבדל בין נשמת מין החי ונשמת מין המדבר. לכך מובן מדוע המלאכים, שאהבתם ויראתם הן טבעיות ולא נוצרות מהתבוננות שכלית, נקראים בשם חיות ובהמות והם מגיעים רק עד עולם היצירה, עולם המידות (שהוא גן עדן תחתון). הצדיקים שעובדים את השם עם רגשות שכליים הנובעים מהתבוננות, מגיעים לעולם הבריאה (שהוא גן עדן עליון), עולם ההשגה וההבנה, מקור ושורש המידות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
