|
|
| נשלח ב-14/4/2023 06:03 |
 |
| |
*תקציר תניא *: | כ"ג ניסן - פרק מ"א. עם הכוונה שתורתו ותפילתו תהיינה באופן של מסירת נפשו לקב"ה, כמו שיהודי נפרד מגופו, כך יתחיל להתפלל ברכות השחר (ראשית התפילה), וכך יתחיל את לימוד התורה שלו בשיעור קבוע מיד לאחר התפילה ובשאר זמני לימודו. כמו שלפני כתיבת ספר תורה יש לומר: "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה", כך יכוון לפני הלימוד שיהיה לשמה. ואם לומד שעות רבות, אזי מידי שעה עליו להתבונן בכל האמור, מכיון שבכל שעה חוזרת החיות האלוקית המחיה את העולם למקורה, עם כל התורה והמצוות של הנבראים. כוונתו במסירות נפש זו תהיה כדי לגרום נחת רוח לקב"ה, כמשל בן המלך המשתחרר מבית האסורים ושב אל אביו המלך, דבר הגורם שמחה עצומה למלך. עד עכשיו דובר על כוונה טבעית, אך צריך לנסות להגיע לאהבה שכלית על ידי שיקבע עיתים להתבוננות זו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2023 00:13 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ד ניסן - פרק מ"ב. נאמר בגמרא שהקב"ה דורש מכל אחד מישראל להגיע ל'יראה', כאילו זה דבר קטן וקל. הגמרא מקשה על כך ומתרצת שזה אכן קל, עבור משה רבינו. אדמו"ר הזקן מקשה על כך, שהרי הכוונה היא שזהו דבר קל כלפי כלל ישראל, ומתרץ, שלגבי בחינת משה שבכל אחד מישראל, יראה מהקב"ה היא אכן דבר קטן. כאשר אדם מתחבר לבחינת משה רבנו שבתוכו הוא מחזק את כוח הדעת ובכך מעורר בקרבו יראה מהקב"ה, כל אחד לפי השגתו ושורש נשמתו. בנוסף לכך, בכל דור ודור, מתלבשים ניצוצות מנשמתו של משה רבנו, בחכמי הדור כדי ללמד דעת את העם וכאשר מתקשרים אליהם מקבלים דעת שהיא ידיעה בגדולת ה' והעיקר בדעת היא, התקשרות באלוקות ע"י התעמקות הדעת בעניני גדולת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/4/2023 08:38 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ה ניסן - פרק מ"ב. בכל יהודי יש את הכח להתבונן בגדולת ה' ולהתקשר לאלוקות, באמצעות יניקה מהניצוץ של משה רבנו המלובש בחכמי הדור. אך מכיוון שהנפש מלובשת בגוף גשמי, הוא נזקק ליגיעה עצומה: יגיעת בשר - המסירה את ההפרעות שמצד הגוף, ע"י הרהורי תשובה מעומק הלב המחלישים את חומריות וגסות הגוף ("ביטוש"). יגיעת הנפש - שיתרכז במשך שעה ארוכה להתבונן באלוקות. ישנן נפשות 'זכות', שמולידות יראה בקלות, ולעומתן ישנן נפשות 'שפלות' (בפרט אם חטאו, שעונות מבדילים בין היהודי לבין הקב"ה), שזקוקות ליגיעה גדולה יותר. מכל מקום אם הם יתייגעו יוכלו להגיע ליראה, לכל הפחות ליראה תחתונה, כיון שבלב כל יהודי חבויה יראה טבעית ויכול הוא לגלותה ע"י התבוננות שהקב"ה "צופה ומביט ומאזין ומקשיב ומבין אל כל מעשיו . נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2023 08:33 |
|
| |
*תקציר תניא *: | כ"ו ניסן - פרק מ"ב. אמנם אין לקב"ה דמות הגוף ולכן אי אפשר לומר עליו שהוא רואה או שומע, אבל דווקא משום כך לא קיימים אצלו ההגבלות והחסרונות הנובעים מגוף. על דרך משל, כשם שאדם יודע ומרגיש את כל הנעשה באברי גופו, כך הקב"ה יודע כל אחד מהנבראים, עליונים והתחתונים. אך אין המשל דומה לגמרי לנמשל, היות ונפש האדם מושפעת ממה שעובר על הגוף, בעוד שהקב"ה אינו מושפע כלל ממה שקורה בעולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2023 10:13 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ז ניסן - פרק מ"ב. כל יהודי שיתבונן כראוי שעה ביום בכך שהקב"ה מחיה את כל העולמות, מביט בו ובוחן כליותיו, ליבו, מעשיו ודיבוריו, יוכל לגלות את היראה החבויה בליבו. בשאר היום מספיק שייזכר בהתבוננות זו, וברגע אחד יוכל לעורר יראה תחתונה זו שוב, ועל ידי כך ימנע מלעבור עברות ויקיים מצוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/4/2023 18:57 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ח ניסן - פרק מ"ב. דבר נוסף המעורר יראה הוא התבוננות בעולם ובטבעו. כשם שעיקר היראה ממלך בשר ודם היא מפנימיותו ולא מגופו, זאת למרות שהוא רואה רק את גופו של המלך ולא את פנימיותו. כך כאשר יהודי רואה את העולם, את השמים והארץ וכל הברואים (שהם חיצוניות הבורא), יכול לבוא ליראה מהקב"ה (הפנימיות). וכשם שאדם יראה ששרים רבים משתחווים למלך יבוא כתוצאה מזה ליראה מהמלך, כך יתבונן שהעולם וכל הנבראים שבו בטלים לקב"ה ויבוא ליראה מהקב"ה. והעיקר שהאדם ירגיל את עצמו לראות שהעולם הוא רק חיצוניות והקב"ה הוא הפנימיות, ואמונה היא מלשון "אימון", שצריך להתאמן על כך ומזה לבוא לקבלת עול מלכות שמים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2023 08:46 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ט ניסן - פרק מ"ג. בפרק שלפנינו יסביר אדמור הזקן את שתי המדרגות שביראה: - יראה תחתונה, המביאה את האדם להימנע מעבירות ולקיים מצוות, שעליה אמרו חז"ל: "אם אין יראה אין חכמה", שבהעדר יראה זו אי אפשר שתהיה "חכמה", שהן קיום תורה ומצוות. וגם בה יש שתי בחינות: בחינת קטנות - שמעורר את היראה הטבעית שבו. ובחינת גדלות - יראה הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה'. ישנה מדרגה עליונה יותר ביראה והיא יראה עליונה, יראה הבאה מבושה מפני גדולתו של ה', כאשר מתבונן איך -כל הנבראים בטלים במציאות להקב"ה ועל יראה זו אמרו חז"ל: "אם אין יראה אין חכמה", שכן יראה עליונה היא ביטול במציאות שהוא אותו ענין של "חכמה" שתוכנה הוא ביטול במציאות (כח -מה). ומן ההכרח שיהיה לפניה יראה תחתונה, המביאה את האדם לקיום תורה ומצוות ולאחר מכן יוכל להגיע ליראה עליונה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2023 10:58 |
|
| |
*תקציר תניא *: | ל' ניסן - פרק מ"ג. גם באהבה ישנן שתי מדרגות כלליות: "אהבה רבה" - שאהבה עצמה היא תענוג ודבקות באלוקות, הבאה לאדם מלמעלה כמתנה למי שהיראה אצלו בשלמות. "אהבת עולם" - הבאה מהתבוננות בגדולת ה', הממלא ומחיה את כל העולמות בחיות פנימית ומצומצמת בהתאם לכל נברא ובחיות שלמעלה מהעולמות ואיך שהכל אינו נחשב לכלום לגבי הקב"ה. כאשר האדם יתבונן בכך, כל אהבתו תהיה לקב"ה בלבד ולא יהיה לו שום רצון לתענוג גשמי או רוחני אחר, אלא ירצה רק את מקור התענוגים, שהוא אלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2023 22:57 |
|
| |
* תקציר תניא* : | א' אייר - פרק מ"ג. ההתקשרות החזקה של ה"דעת" בגדולת ה', מעוררת ומגלה באדם את שני הרגשות של יראה ואהבה. לפעמים מתגלה אהבה לפני יראה, לכן יכול בעל עברות (שלא הייתה לו יראת ה') לחזור בתשובה מאהבה, מכל מקום גם בתוך אהבה זו כלולה יראה תחתונה שהיא בהעלם. אך הסדר הנכון הוא, שקודם נדרשת יראה המביאה לקיום מצוות והימנעות מעברות ולאחר מכן ביכולת האדם להגיע לאהבת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2023 09:19 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ב' אייר - פרק מ"ד שתי המדרגות הכלליות באהבה, "אהבה רבה" ו"אהבת עולם" נחלקות לאין סוף מדרגות של אהבה, כל אחד בהתאם לדרגתו הרוחנית. לכן נקראים יראה ואהבה "הנסתרות לה' אלוקינו" , שיש מי שידיעתו באלוקות גדולה יותר ולכן יראתו ואהבתו את ה' גדולות יותר ולהפך. ואילו תורה ומצוות הן גלויות ושוות לכל אחד ( אותה צורה של תפילין ואותו אופן הנחה ישנה אצל כל יהודי). קיימת אהבה הכוללת בתוכה את שתי המדרגות (אהבה רבה ואהבת עולם), הבאה לכל יהודי בנשמתו מלמעלה בתור ירושה מהאבות, כאשר האדם חש שהקב"ה הוא נפשו וחיותו האמיתית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2023 08:39 |
|
| |
*תקציר תניא* :
| ג׳ אייר -
פרק מ״ד.
ישנה אהבה למעלה מהאהבה הקודמת, (אהבה לקב״ה בדוגמת האהבה לחיים), שהיא כמו אהבת בן לאביו ואימו, אהבה זו לא מוגבלת ובכוחה להביא את הבן למסור את נפשו עבור אביו ואימו.
אהבה זו הייתה במשה רבנו והיא ישנה בכל יהודי, מכיוון שבכל דור ישנה התפשטות ממשה רבנו המאירה בכל יהודי . רק שהיא מוסתרת ועליו לגלותה ע״י שירגיל את עצמו להתבונן, איך הקב״ה הוא אבינו ומקור חיינו, עד שההרגל יעשה טבע.
תוקן על ידי רב_זושא ב- 25/04/2023 08:44:53
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2023 08:44 |
|
| |
תקציר תניא* :
| ד׳ אייר -
אף על פי שלא מרגישים את האהבה שנתבארה בשיעורים הקודמים, אהבה שבה האדם מתייחס לקב״ה כאביו ומוכן לעשות הכל בשבילו - אל יחשוש מכך שהוא מדמיין זאת, מפני שמבחינת הנשמה האהבה היא באמת. לכן גם כשהיא לא בהתגלות, היא מביאה את האדם ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך אותה כוונה, בכך שיחשוב על אהבה זו (והקב״ה מצרף מחשבה למעשה) ויחשיב לו זאת כאילו שהגיע בפועל למדרגה זו.
תוקן על ידי רב_זושא ב- 25/04/2023 08:45:24
|
|
|
|
| נשלח ב-26/4/2023 12:05 |
|
| |
9;* תקציר תניא* :
| ה׳ אייר -
שני סוגי האהבות שנתבארו (שהקב״ה הוא חייו האמיתיים ושהקב״ה הוא אביו האמיתי), כאשר הן לא בהתגלות הן מעלות את התורה והמצוות לעולם היצירה וכאשר היהודי מגלה אותם ע״י התבוננות מעומק הלב, כיצד הקב״ה הוא חיינו והוא אבינו האמיתי, הם מעלים את התורה והמצוות עד לעולם הבריאה.
לשתי האהבות האמורות ישנה המעלה של ״אהבה רבה״, שהיא למעלה מאהבה שכלית ובכוחה לעלות את המצוות עד עולם האצילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2023 21:42 |
|
| |
:
9; תקציר תניא :
| ו׳ אייר -
פרק מ"ד.
גם כשהאדם מצליח לגלות את האהבה לה' הקיימת בטבע נפשו, אל לו להסתפק בכך אלא עליו להשתדל לעורר אהבת ה' הבאה על ידי התבוננות מעמיקה בגדולת ה'. יש לכך שתי סיבות:
1. מפני שבאהבת ה׳ הנוצרת מהתבוננות נוצרות תשוקה ושלהבת גדולות יותר לאלוקות.
2. מפני שכדי להגיע לאהבה זו נדרשת התבוננות גדולה ועמוקה ובכך האדם מקיים את הנאמר בספר הזוהר שכוונת הקב״ה בבריאת העולם היא בכדי שהנבראים יגיעו לידיעה בה'.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2023 16:02 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' אייר - פרק מ"ו. קיימת דרך נוספת הקרובה מאוד מאוד לכל יהודי לעורר ולגלות את אהבתו המסותרת לקב"ה ושאהבה זו תביא אותו לקיום תורה ומצוות ולנצח את כל הגורמים המפריעים לענייני עבודת ה'. וזאת, ע"י התבוננות, שכשם שבטבע האדם, כשמישהו מגלה לזולת אהבה חזקה, ממילא, הזולת מגלה אליו אהבה בחזרה, ובמיוחד אם זה שמגלה את האהבה כלפיו הוא אדם גדול. למשל, מלך גדול שמראה אהבה לאיש פשוט, יורד אליו למקום מגוריו העלוב ולוקחו לארמונו ומכניסו אל תוך חדרו הפרטי, מחבק ומנשק אותו, בוודאי שבלב אותו איש פשוט, תתעורר אהבה גדולה למלך. אפילו אם ליבו קשה כ'אבן', הוא ימס מ'מחווה' שכזו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
