|
|
| נשלח ב-16/5/2023 13:39 |
 |
| |
* תקציר תניא* : | כ"ה אייר - פרק נ"א. כמו שנאמר על מציאות הנשמה, שהיא נמצאת בגוף בשווה בכל האברים, כך בדרך משל, מהות ועצמות אין סוף נמצאת בשווה בכל העולמות, להחיות נבראים בלי גבול ועולמות בלי מספר. ההבדל בין העולמות העליונים והתחתונים, הוא בגילוי האור. בעולמות העליונים הוא גלוי יותר מאשר בעולמות התחתונים וכל נברא מקבל את חיותו לפי תכונתו. העולמות התחתונים מקבלים את החיות האלוקית דרך צמצומים רבים, עד בריאת עולם חומרי וגשמי בו הקב"ה אינו נראה כלל. זאת למרות שהוא מהווה את העולם יש מאין תמיד ולולא זאת העולם היה חוזר להיות אין ואפס כפי שהיה לפני הבריאה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2023 16:27 |
|
| |
נפלא ביותר
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2023 15:08 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ו אייר - פרק נ"ב. כמו שעיקר גילוי הנשמה (החיות הכללית), הוא במוחין שבראש ומשם נמשכת הארה אל כל שאר אברי הגוף. כך בדרך משל, עיקר גילוי החיות האלוקית הוא בספירות (ה"מוחין"), כתר, חכמה, בינה ודעת, שהן רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו של הקב"ה, המלובשים בתורה ובמצוות. ומהתגלות זו מקבלים כל העולמות והנבראים, כל אחד , את ההארה הפרטית השייכת אליו. התגלות זו מההמשכה הכללית שבמוחין נקראת בקבלה, עלמא דאתגליא, כי כאן מתחילה ההתגלות של אלוקות בעולמות. ונקראת גם "שכינה", האור ששוכן בעולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2023 22:24 |
|
| |
*תקציר תניא *: | כ"ז אייר - העולמות לא יכולים לקבל את אור השכינה עצמה, שהיא מקור כל החיות של העולמות, אלא רק ע"י לבוש המעלים ומסתיר את האור. זאת כדי שהעולמות והנבראים לא יתבטלו במציאות, כשם שאור השמש בטל במציאות בהיותו במקור שלו (בשמש עצמה). הלבוש המעלים ומסתיר על אור השכינה, הוא רצונו וחכמתו של הקב"ה בתורה ובמצוות, והוא מדריגה עליונה יותר מאשר השכינה (מקור חיות העולמות), לכן אין לבוש זה מתבטל בפני אור השכינה, בהיותו מדריגה שלמעלה מהאור. נשאלת השאלה, כיצד יכולים הנבראים לקבל לבוש זה, בשעה שהוא למעלה מאור השכינה? מפני שהתורה ירדה והתלבשה במצוות שהם דברים גשמיים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2023 13:03 |
|
| |
* תקציר תניא* : | כ"ח אייר - בירידת החכמה העליונה מעולם לעולם, גם אור השכינה המלובש בה ירד מעולם לעולם, ומקום קודש הקודשים שבכל עולם הוא מקום השראת וגילוי השכינה. מקור השכינה (גילוי מאור אין סוף) הוא בספירת המלכות שבעולם האצילות, והיא נקראת 'דבר ה'' בדרך משל, שכמו שהדיבור נועד לגלות את מה שנעלם במחשבה, כך ספירת המלכות של עולם האצילות היא כביכול הדיבור שלמעלה המגלה אלוקות בעולם. מספירת המלכות של עולם האצילות השכינה יורדת ומתלבשת, בתחילה בחכמה, בינה ודעת של עולם הבריאה ולאחר מכן בספירת המלכות שבעולם הבריאה ומשם מתהווים הנשמות והמלאכים של עולם הבריאה ומשם נמשך (באופן של צמצום גדול) גם התלמוד (גמרא), שהוא ענין של טעם ושכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2023 22:52 |
|
| |
*תקציר תניא* : | כ"ט אייר - פרק נ"ב. לאחר שהשכינה ירדה והתלבשה בספירת המלכות שבעולם הבריאה, היא ירדה והתלבשה בחכמה, בינה ודעת של עולם היצירה ולאחר מכן בספירת המלכות של עולם היצירה, ומשם נוצרו בחינות ה"רוח" שבנשמות, המלאכים של עולם היצירה והמשנה. ישנם שני קווים במידות שלמעלה: קו ימין, חסד - פסק הלכה להקל. קו שמאל, גבורה - פסק הלכה להחמיר. בדרך זו ירדה והתלבשה השכינה בעולם העשיה - העולם שלנו, בקודש הקודשים (בזמן שבית המקדש קיים), שממנו נמשכת חיות לכל העולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2023 09:52 |
|
| |
*תקציר תניא*: | א' סיון - פרק נ"ג. אור השכינה מאיר גם בעולם הזה הגשמי. בזמן בית המקדש הראשון שרתה השכינה ב"היכל קדשי קדשים" , בלוחות הברית, שהן כללות כל התורה כולה ויצירה אלוקית (שהרי האותיות החקוקות בהן עומדות בדרך נס). התורה כפי שהיא בעשרת הדברות שבלוחות נשארה באותה מדרגה שלמעלה מהעולמות, כאשר החכמה העליונה התלבשה עד ספירת המלכות של עולם הבריאה, מבלי להתלבש בעולמות שלמטה מהם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2023 09:29 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ב' סיון - בבית המקדש השני לא היו לוחות הברית ולכן דרגה נמוכה יותר של שכינה היתה שורה בבית המקדש השני, שהשתלשלה עד להיכל קודש קודשים של עולם העשיה, שאינה בערך כלל למדריגת השכינה שהאירה בבית המקדש הראשון. ומשחרב בית המקדש, התורה ומצוותיה הן הם היכל קדשי קודשים והלבוש לאור השכינה. וכאשר אדם לומד תורה מאיר בו אור השכינה, רק שע"י התורה, צריכה השכינה לעבור גם דרך התלבשות בספירת המלכות של עולם העשיה. זאת מפני שהמצוות והתורה הן, ברובן הגדול, מצוות מעשיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2023 09:54 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ג' סיון - אור השכינה המאיר על ראש היהודי זקוק "לשמן", להתלבש בחכמה, המלובשת בתורה, שהיא הלבוש והכלי לאור השכינה . כדי להמשיך את אור השכינה שיאיר בנפשו האלוקית של יהודי, צריכים לא רק לשמן (חכמה) הנהפך כולו לאור, אלא גם לפתילה שהיא פועלת שהאש תחזיק עצמה בנר. הפתילה בנפש האדם, היא הנפש הבהמית המחיה את הגוף וכמו שבפתילה גשמית חלקה העליון נשרף, כך ע"י קיום תורה ומצוות, 'נשרפים' הלבושים של מחשבה, דיבור ומעשה של הנפש הבהמית, באש של אור השכינה ונהפכים מחושך לאור ובכך נמשך אור השכינה על הנפש האלוקית שבמוח. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2023 11:56 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' סיון - שער היחוד והאמונה. ישנם שני אופני באחדות ה' המתבטאים בפסוקים "שמע ישראל" וב"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". השורשים והיסודות של עבודת ה' הן: אהבת ה' ויראת ה'. היראה - פועלת שיהודי ישמר לא לעשות מה שאסור. והאהבה- פועלת שיקיים את כל מצות עשה מתוך רגש פנימי. נאמר על אהבת ה': "אשר אנוכי מצוה אתכם לעשותה, לאהבה את ה'.." שואל רבינו הזקן: כיצד מתאים להשתמש בלשון 'עשיה' לגבי אהבה, שהיא רגש שבלב? ומסביר שישנם שני בחינות של אהבה: בחינה ראשונה - שקיימת בנפש האלוקית, הנקראת "כלות הנפש", האדם לא יוצר אותה אך עליו לגלות אותה, ע"י שנפשו השכלית מבינה ענייני אלוקות ובכך משפילה ומכניעה את חומר הגוף המסתיר על אהבה זו. לא כל אחד יכול להגיע לגלות אהבה זו, שדורשת זיכוך חומר הגוף והרבה מעשים טובים ולימוד תורה. בחינה שניה של אהבה - כל אדם יכול להגיע אליה, כאשר יערוך התבוננות מעמיקה, איך שהקב"ה הוא הנפש והחיות של נפשו והוא חייו האמיתיים. התעמקות זו תעורר בו אהבה לקב"ה, כאהבת האדם לנפשו וחייו. ועוד יתבונן איך שהקב"ה ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות והכל נחשב לגביו לכלום ואיך שהקב"ה אוהב את בני ישראל. התבוננות זו תשפיע "כמים הפנים לפנים", שתתעורר בליבו אהבה בעומק הלב לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2023 17:05 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ה' סיון - שער היחוד והאמונה. כפי שהוסבר, המדרגה השניה של אהבה, באה כתוצאה מהתבוננות בדברים המעוררים אהבה לה', ולכן מתאים לומר עליה "לעשותה". ועל פי זה מובן מה שכתוב בפרשה הראשונה בקריאת שמע , " והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך", שלגבי אהבה זו מתאים להשתמש בלשון של ציווי שכוונתו, ציווי להתבונן בדברים המעוררים את אהבת ה'. אך לגבי האהבה במדרגה הראשונה, שאי אפשר ליצור אותה ע"י התבוננות, לא מתאים לשון ציווי, מפני שהיא ניתנת כמתנה מלמעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2023 21:35 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ו' סיון - שער היחוד והאמונה. הכתוב אומר: "שבע יפול צדיק וקם", מכך לומדים שגם אצל צדיק יש מצב של "נפילה". בפרט שלנשמות ישראל יש את הכח להיות "מהלכים" - לעלות ממדריגה למדריגה, באופן שהמדריגה החדשה נעלית באין ערוך מהמדריגה הקודמת. צדיק, טרם הגעתו למדריגה החדשה באהבת ה', הוא ב"נפילה" ביחס למדריגתו הקודמת, אך ביחס לשאר כל בני האדם, זו אינה נפילה כלל, זאת מפני שנשאר בעבודתו "רושם" ממדרגתו הקודמת שעיקרה היא האהבה שנתחנך בה, אהבה הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה'. ומסיים רבינו הזקן: יסוד אהבת ה' ויראת ה', היא אמונה טהורה במה שלמעלה מהבנה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2023 09:59 |
|
| |
*תקציר תניא* : | ח' סיון - עד כאן הסביר שכל הנבראים מתחדשים כל הזמן מעשרה מאמרות המהווים אותם תמיד מאין ליש. למרות שהמילה "אבן" לא הוזכרה בעשרה מאמרות, מכל מקום ע"י הצירופים וחילופי אותיות, מצטמטמת החיות האלוקית שבמאמרות, ונמשכת בצירוף חדש כדוגמת "אבן" וכך גם בנוגע לכל שאר הנבראים. בנבראים הגדולים כמו השמים, הארץ וכו.. מתלבשת החיות כפי שהיא בעשרה מאמרות, מה שאין כן הנבראים הפרטיים שהם בדרגה נמוכה יותר, שאין בהם כוח לקבל חיות אלוקית גדולה כל כך ולכן יש צורך בצירופים, חילופים וגימטריאות המצמצמים את החיות בהתאם למהות הנברא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 10:33 |
|
| |
* תקציר תניא* : | ט' סיון - שער היחוד והאמונה -פרק ב'. עד כאן הסביר רבינו הזקן, שהכוח האלוקי חייב להתקיים תמיד בנברא, לבוראו ולהחיותו מחדש. זו התשובה לכופרים בכך שהקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל נברא ומכאן גם כופרים בניסים, מפני שהם משווים את מעשיו של הקב"ה למעשה בשר ודם. לדעתם, כמו שלאחר שאדם יוצר כלי, הכלי לא נזקק לאדם להמשך קיומו, כך אחרי שהקב"ה ברא את העולמות, הם אינם זקוקים לו יותר ח"ו. ומסביר רבינו הזקן, שהשוואה איננה נכונה, שכן מעשה אדם הוא מדבר שכבר קיים, 'יש' מ'יש', והוא רק משנה את צורתו, ואילו מעשיו של הקב"ה הם 'יש' מ'אין', שנברא דבר חדש שלא היה קיים כלל. התהוות 'יש' מ'אין' היא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף, שהחידוש שנעשה בקריעת ים סוף, שהמים עמדו כחומה, היה שינוי רק בטבע המים, שניגרים בטבעם, ובריאת השמים והארץ היא חידוש גמור בעצם מציאות ה'יש'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 10:42 |
|
| |
*תקציר תניא* : | י' סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ג'. משל למה שהוסבר אתמול, שהנבראים, למרות שהם נראים בעינינו כ'יש' וכ'מציאות', לאמיתו של דבר אינם מציאות אמיתית, מאחר שכל מציאותם הוא הכוח האלוקי שבהם - ניתן ללמוד מקרני השמש, הנראים בחלל העולם כדבר ממשי וכמציאות, מה שאין כן כאשר הם נמצאים בגוף השמש, אזי הם בטלים שם במציאות, ואינם יכולים להחשב כ'יש' ומה שמאיר שם היא השמש עצמה בלבד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
