אשכול - תקציר לימוד התניא היומי

9;* תקציר תניא* : | ד׳ תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י״א. אותיות הדיבור של מעלה הן למעלה משכל הנבראים, שכן מהם מתהווה שכל האדם, והן נקראות ׳אותיות׳ רק לגבי המידות שמהן הן נמשכות. האותיות של מעלה הן 22 סוגי כוחות שונים שבהן בחר הקב״ה לברא את העולם והן 22 האותיות שקבועות בפה של האדם ואופן כתיבתן מורה על אופן ההמשכה של כל אות, כמו שהאותיות בנפש האדם הן המשכות של השכל והמידות.

9;* תקציר תניא* : | ה׳ תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י״ב. ההבדל בין הנבראים נובע מצירופים שונים של 22 האותיות של מעלה. כל אות היא המשכה של חיות וכח מיוחד (המתבטא בצורת האותיות ) וכאשר מצטרפות כמה אותיות למילה, ישנם כוחות פרטיים שונים המצטרפים יחד וישנו עוד כוח המחבר את כל הכוחות הפרטיים יחד. לדוגמא - במילים ׳יהי רקיע״, נבראו 7 רקיעים. לכל רקיע יש את ענינו הכללי - שמתהווה מכללות המילים ׳יהי רקיע׳, ויש את הפרטים הנמצאים ברקיע - המתהווים מצרופים שונים של אותיות המילים ׳יהי רקיע׳.

9;* תקציר תניא* : | ו׳ תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י״ב. רבנו הזקן מביא משל הממחיש כיצד צירופי וחילופי האותיות הן הארה מ׳עשרה מאמרות׳. כמו שאור הירח המאיר על הארץ הוא הארה מהארה מהשמש, כך חילופי וצירופי האותיות הן הארה מ׳עשרה מאמרות׳ וככל שהנברא הוא נמוך יותר (עד שלא נראה בו חיות כמו הדומם), הוא נוצר על ידי יותר צמצומים (צירופי וחילופי אותיות) בדרך של ירידה ממדרגה למדרגה.

9;* תקציר תניא* : | ו׳ תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י״ב. רבנו הזקן מביא משל הממחיש כיצד צירופי וחילופי האותיות הן הארה מ׳עשרה מאמרות׳. כמו שאור הירח המאיר על הארץ הוא הארה מהארה מהשמש, כך חילופי וצירופי האותיות הן הארה מ׳עשרה מאמרות׳ וככל שהנברא הוא נמוך יותר (עד שלא נראה בו חיות כמו הדומם), הוא נוצר על ידי יותר צמצומים (צירופי וחילופי אותיות) בדרך של ירידה ממדרגה למדרגה.

9;* תקציר תניא* : | ז׳ תמוז - אגרת התשובה, פרק א׳. מובא במסכת יומא, שישנם 3 סוגים של כפרה [בשיעור זה מתבארים 2 מהם]: 1) אם אדם עבר על מצות ׳עשה׳ ואחר כך חזר בתשובה - מוחלין לו מיד. 2) אם אדם עבר על מצות ׳לא תעשה׳ - התשובה לבד אינה מספיקה ועליו לחכות ליום הכיפורים שיכפר. נשאלת השאלה: הרי קיום מצות ׳עשה׳ היא למעלה מ׳לא תעשה׳, מפני שע״י קיום מצות ׳עשה׳ ממשיך האדם אור ושפע מהארת אור אין סוף בעולמות העליונים ועל נפשו, אם כן, מדוע הכפרה על עבירה ׳לא תעשה׳ חמורה יותר? מסביר רבנו הזקן: כשאדם עובר על מצות ׳עשה׳ , אין ביכולת התשובה להשלים את האור שהחסיר וזו הסיבה שמספיקה תשובה בלבד לשם כפרתו (עד כמה שאפשר לכפר). אך כשאדם עובר על מצות ׳לא תעשה׳, נעשה פגם בנפשו ובשורש נפשו ואין בכוח התשובה בלבד להסיר פגם זה אלא בזכות יום הכיפורים (ובעבירות מסוימות - אף ייסורים). לכן אין ללמוד מדרך הכפרה שאפשר להקל ח״ו במצות ׳עשה׳ , שהרי יש בעבירה על מצות עשה דבר חמור יותר (האור שחסר) מאשר בעבירה על מצות ׳לא תעשה׳.

9;* תקציר תניא* : | ח׳ תמוז - אגרת התשובה, פרק א׳. ענין התשובה מהתורה הוא עזיבת החטא ולא כמו שישנם כאלו שחושבים שעיקר התשובה היא התענית על העבירות. מסביר רבינו הזקן, שענין הייסורים הם ייסורים שמביאים על האדם מלמעלה, כדי לגמור את כפרתו וזאת רק לאחר שהאדם עשה תשובה מאהבה, שהיא התעוררות מלמטה ובזה הוא פעל התעוררות מלמעלה, בכך שיביאו עליו יסורים שימרקו אותו כליל . ענין התענית בא כדי לבטל גזירה (כמו התענית שאסתר ביקשה להטיל) אך היא לא חלק מהתשובה. האדם יכול לקבל על עצמו תענית במקרים הבאים: - כדי שע״י כך יינצל מייסורים שיביאו עליו מלמעלה. - או כדי לזרז את גמר כפרת נפשו. - או אם עשה תשובה מיראה ולא מאהבה.

9; *תקציר תניא* : | י׳ תמוז - אגרת התשובה, פרק ג׳. ישנן 2 דעות בנוגע למספר הפעמים שצריך להתענות מי שעבר אותה עבירה מספר פעמים: 1- צריך להתענות על כל חטא בנפרד (כמספר הצומות שנקבע לכל חטא), כמו שעל כל חטא שחטא היה מביא קרבן חטאת בנפרד. 2- מספר התעניות הנקבע לחטא אחד מספיק גם אם חטא באותו חטא כמה פעמים, כמו קרבן עולה שקרבן אחד היה מכפר על ביטול מצוות עשה גם אם ביטל את אותה מצווה כמה פעמים. והדעה המכרעת היא, שיש להתענות 3 פעמים את מספר התעניות שנקבעו לחטא שחטא.

9; תקציר תניא : | ט׳ תמוז - אגרת התשובה, פרק ב׳. התשובה (עזיבת החטא) פועלת לכפר על העוון ולא נדרשת לכך תענית. אך כדי שהאדם שחטא יהיה חביב על הקב״ה כמו לפני החטא, (גם אם עבר על מצות עשה קלה שלא מצריכה ייסורים לגמר כפרתו), בזמן בית המקדש היה עליו להקריב קרבן עולה (אחרי החזרה בתשובה). כעת שאין הקרבת קורבנות, התעניות מחליפות את הקרבן.

9; *תקציר תניא *: | י״א תמוז - אגרת התשובה, פרק ג׳. כל מה שהוזכר על ענין הצומות היה מתאים בדורות קודמים כשהגוף היה חזק וריבוי התעניות לא הזיק. אך בדורנו כשהאנשים חלשים וריבוי הצמות עלול להזיק ולגרום לחולי, אין להרבות בתעניות, גם במקרים של חטאים שעונשם כרת וכל שכן בחטאים שאין בהם כרת. בפרט כאשר מדובר באדם שאלמלא הצום היה יושב ללמוד תורה כל היום. במקום תענית יש לתת צדקה (כדי להתרצות לפני הקב״ה) ומקובל לתת ח״י מטבעות כסף טהור כנגד כל תענית של תשובה.

9; תקציר תניא : | י״ב תמוז - אגרת התשובה, פרק ג׳. למרות שנאמר שבדורנו אין כוח לאדם לצער את עצמו ויש לתת צדקה במקום להתענות, על כל פנים ראוי שכל בעל נפש ישלים את מספר הצומות לכל עוון (לדוגמא - 84 צומות להוצאת זרע לבטלה) מהעוונות שיש עליהם עונש של מיתה (ולעוונות דומים להם כמו עבודה זרה, לשון הרע, כעס וכיו"ב) לפחות פעם אחת בחייו. ואם הוא חלש, יכול לחלק את הצומות למשך תקופה ארוכה ויכול לאכול 3 שעות לפני נץ החמה (אם התנה כך). וכדי לצאת ידי חובה דעת אלו הסוברים שיש לצום את מספר הצומות לכל פעם שחטא בנפרד, יצום עוד 4 פעמים כל פעם את מספר הצומות לכל חטא עד אחר חצות היום, ואז כל 2 חצאי ימים יחשבו לו ליום אחד של צום (לפי הירושלמי). וכדי לשמוע לדעת המחמירים הסוברים שיש לצום על כל חטא בנפרד יפדה את הצומות שנשארו (לאחר שצם פעם אחת ועוד 4 חצאים), בצדקה. ערך הצדקה הוא כדמי סעודות היום בעד כל יום שהיה עליו לצום. נתינת הצדקה מחליפה את הצום גם על עבירות שאין בהן עונש מיתה ועל ביטול מצוות עשה. וגם אם סכום הצדקה יתווסף לסכומים גדולים לא יחשוש, מפני שעושה זאת לפדות את נפשו וכל החרד לדבר ה׳ מרבה מאוד בצדקה.