|
|
| נשלח ב-30/8/2023 11:54 |
 |
| |
תקציר תניא* :
| י״ג אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ג.
כל יהודי צריך שיהיו בו את שתי הבחינות, חסד וגבורה ב'התכללות'.
שכן, גם מי ששורשו ממדת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר וכן להפך, כפי שמצינו שלמרות שלרוב בית שמאי החמירו (גבורה) ואילו בית הלל הקלו (חסד), היו פעמים שדוקא בית שמאי הקלו ובית הלל החמירו, זאת מפני ששורש נשמתם כלול מכל המידות המתאחדות אחת עם השניה.
כך גם מה שידוע שעבודתו של אברהם אבינו הייתה במדת החסד ועבודתו של יצחק הייתה במידת הגבורה - הכוונה היא לפן הגלוי בעבודתם, אך בהעלם גם לאברהם היתה מידת הגבורה וליצחק מידת החסד.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2023 13:14 |
|
| |
תקציר תניא* :
| ט״ז אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ד.
אור החכמה העליונה המאיר מידי ראש השנה מתלבש בספירת המלכות של עולם האצילות (שהיא מקור העולמות) ומשם נמשך להאיר בארץ ישראל ומארץ ישראל נמשכת החיות לכל העולם.
מידת התגלות האור תלויה בתשובה שעשו בעשרת ימי תשובה (בין ראש השנה ליום הכיפורים).
על דרך זה צריכה להיות הצדקה של ארץ ישראל שבכל שנה תינתן בהוספה הן בכמות והן באיכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2023 13:16 |
|
| |
תקציר תניא* :
| י״ז אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
באגרת זו מסביר רבנו הזקן על עשר הספירות, כאשר באופן כללי אור אין סוף וה'כלים' של עשר הספירות המכילים אותו בעולם האצילות הם דבר אחד.
הספירות של עולם האצילות הן למעשה פנימיות הספירות של עולם העשייה.
נמצא, אפוא, שגם בנשמת האדם מאיר אור אין סוף, שהרי הנשמה באה מפנימיות האלוקות ומשתלשלת מעשר הספירות העליונות ויש בה עשרה כוחות שהם כנגד אותן עשר הספירות.
בכך מוסבר הפסוק: ״מבשרי אחזה אלוקה״ - שהאדם יכול ללמוד ממבנה הנשמה שלו על הספירות של העולמות העליונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2023 13:17 |
|
| |
תקציר תניא :
| ח״י אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
רבינו הזקן כותב שעשר הספירות העליונות הן נעלות באין ערוך מעשר הכוחות שבנשמה. לדוגמא, מידת החסד של אברהם אבינו, שאפילו שהיה בטל לקב״ה עד שנעשה ל״מרכבה״ לקב״ה (ללא רצון עצמי), עם כל זאת, מידת החסד העליונה היא אין סופית וזאת בשונה ממידת החסד שבנשמת האדם, שהיא גבולית.
משל לדבר, כמו שלאפר שנשאר מהעץ לאחר ששורפים אותו, אין שום דמיון וערך לגבי העץ, כך מידת החסד של אברהם אבינו, שלמרות דרגתה הגבוהה, מפני שהיא יורדת ומתגלה בעולם התחתון אחרי צמצומים רבים, אין לה דמיון וערך למידת החסד העליונה שבעולם האצילות.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2023 13:18 |
|
| |
תקציר תניא* :
| י״ט אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
עשר הספירות (כוחות) שבנשמת האדם מתחלקות ל3 מוחין ו7 מידות.
המידות מהוות את שורש כל הרגשות והנטיות של האדם.
7 המידות הן:
חסד - השפעה ללא גבול.
גבורה - מידת הצמצום והגבלה.
תפארת- מידת הרחמים, שהיא המחברת בין חסד לגבורה.
בזמן מעשה אדם צריך להתבונן כיצד עליו להשפיע כדי שהשפעתו תתקבל אצל המקבל.
כדי להבין זאת, מביא רבינו הזקן משל מאב שרוצה ללמד את בנו וכדי שבנו יוכל לקבל, חייב האב להפריד את דבר החכמה לחלקים ולהשפיע לו מעט מעט.
כך גם המידות שמייעצות לאדם כיצד להשפיע את השכל ומחלקות את השכל לחלקים הן, ״נצח״ ו״הוד״ - לנצח את המניעות מבית ומחוץ (כמו במשל- לנצח את המניעות המונעות ממנו להשפיע לבנו).
מידת ה״יסוד״ - היא התקשרות נפשית והתמסרות המשפיע למקבל (במשל- שמשפיע לבנו עם התמסרות והתקשרות) וככל שיש יותר חשק ותענוג יכול יותר להשפיע.
מעבר לזה, לכל מידה יש פנימיות וחיצונית;
למשל, פנימיות מידת ה׳חסד׳ היא האהבה ופנימיות מידת ה׳גבורה׳ היא הפחד והיראה וכו'.. ומקור ושורש כל המידות (גם הפנימיות) הוא שכל האדם המורכב מ 3 בחינות: חכמה, בינה ודעת. לפי ערך שכל האדם כך הן מידותיו, כמו שלילד קטן יש שכל קטן ולכן מידותיו בדברים קטנים.
החלק העיקרי בשכל האדם אשר משפיע על מידותיו זה ה״דעת״, שענין הדעת הוא להרגיש ולהזדהות עם המושכל.
לכן כפי מידת הדעת של האדם (כלומר, עם מה הוא מזדהה), כך הן מדותיו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2023 20:05 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ׳ אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
עד כאן הוסברו 7 המידות (בדרך של משל של אב המשפיע לבנו), כפי שהן בנפש השכלית.
להלן יסביר איך 7 המידות כפי שהן בנפש האלוקית, כאשר הן חיצוניות והן פנימיות המידות הן למען ה׳ וע״י זה יוכל להבין במקצת את המדות העליונות:
מדת החסד- מאהבת ה׳ ישנו הרצון להשפיע חסד כדי להדבק בה׳.
מדת הגבורה- מהיראה שלא יעבור על חטא, כאשר עושה לעצמו גדרים או מתגבר על יצרו וכד׳.
מדת התפארת- כאשר מפאר את ה׳ ומשבח את ה׳.
מדת הנצח- לנצח את המניעות בעבודת ה׳ וללחום את מלחמות ה׳.
מדת ההוד- ההודאה שה׳ הוא המציאות היחידה והודיה לה׳ על כל הטוב שעשה לנו.
מדת היסוד- התקשרות לאלוקות מתוך תענוג.
מדת המלכות- עבודת ה׳ מתוך קבלת עול מלכות שמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2023 20:06 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״א אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
להלן יסביר על מקור המידות, שהן שלש הבחינות חכמה, בינה, דעת:
חכמה- מקור השכל המבין אלוקות (נקודת הרעיון).
בינה- כוח ההתבוננות בהשגה של השכל (בגדולת ה׳), שע״י זה מוליד אהבת ה׳ ויראת ה׳.
דעת- התקשרות והזדהות לענין שהשיג והתבונן בו, המביאה להתגלות המידה בפועל .
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2023 20:07 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ב אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ז.
האדמור הזקן כותב איגרת זו לאנשי קהילה אשר מצב פרנסתם קשה, בנוגע למתן צדקה בארץ ישראל.
גם כאשר מצב הפרנסה קשה עד כדי שנאלצים ללוות כספים כדי לקנות אוכל, לא טוב להפסיק לתת צדקה לאביונים.
אלא יש להתחלק בצורכי החיים המוכרחים, וע״פ הדין כאשר יש יהודי אחר זקוק לצורכי חיים זה קודם לקניית בגדים מכובדים או מטעמים לעצמו
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2023 20:08 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ג אלול -
אגרת הקודש, אגרת ט״ו.
לא רק שצורכי החיים של הזולת קודמים לצרכיו הסתמיים, אלא ראוי שהאדם ינהג לפנים משורת הדין ויתחלק עם הזולת גם במקרה שעל פי דין לא מוטל עליו להתחלק.
מובא בגמרא שכל מי שנוהג רק כפי שהדין מחייבו, סופו שיזדקק לצדקה .
כאשר האדם לא מרחם על הזולת , הוא גורם בכך שלא ירחמו עליו מהשמים.
דבר נוסף הוא כפרת העוונות שפועלת הצדקה, וכמו שאדם יתן כל ממונו לרפואת גופו כך עליו ליתן לשם הצלת נפשו.
וכאשר האדם נותן צדקה הקב״ה משלם לו כפלים, גם בעולם הבא וגם בעולם הזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2023 11:58 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ד אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ז.
כאשר האדם מעורר בלבו את מידת החסד והרחמנות ונותן צדקה ועושה חסד (התעוררות מלמטה), הוא מעורר התעוררות למעלה וממשיך עליו רחמים ממקור הרחמים ובכך משפיע לו את ה'פירות' בעולם הזה ואת 'הקרן' לעולם הבא.
הכוונה ב׳פירות׳ -להמשכה שמשתלשלת מעולמות עליונים ומצטמצמת ממדריגה למדריגה עד שמותאמת לדרגת הנברא ,אור זה נקרא ״ממלא כל עלמין״ המאיר גם בגן עדן.
והכוונה ב ו״הקרן״ - שע״י מעשה הצדקה והחסד כיום , בזמן תחית המתים יהיה גלוי של אור שלמעלה מהגילוי שבעולם הזה, אור הנקרא ״סובב כל עלמין״, אור שהוא בלי גבול .
ההוכחה לכך היא, שהצדיקים שעכשיו נמצאים בגן עדן, יקומו לתחייה וייהנו מזיו השכינה שיאיר בעולם הזה שיהיה אור נעלה יותר.
גילוי זה הוא בבחינת צדקה וחסד של הקב״ה, שאין בכוח התעוררות האדם להמשיך סוג של גילוי כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2023 12:58 |
|
| |
תקציר תניא *:
כ"ה אלול.
אגרת הקודש, אגרת י״ז.
בזמן תחיית המתים יאיר אור ׳סובב כל עלמין׳, אור היורד למטה ללא צמצומים ומקיף על הכל בשווה .
אור זה נקרא ׳כתר׳, בחינת הכתר של עולם האצילות היא הממשיכה מאור אין סוף אל הנאצלים של עולם האצילות.
לעתיד לבוא, בתחיית המתים, יומשך ויתגלה אור זה (׳סובב כל עלמין׳) בנשמות כל בני ישראל באופן שגם יוכלו להשיג את מהות האור.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2023 12:59 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ו אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ז.
ממשיך לפרש את הפסוק: ״רחבה מצותך מאוד״ - שכוונת המילה ׳רחבה׳ היא, שמצוות הצדקה היא כלי רחב ללא גבול שיוכל להכיל בעתיד את קבלת ההתגלות של אור-אין-סוף הבלתי-גבולי בזמן תחיית המתים.
אור זה יאיר בזכות עבודת האדם בענין הצדקה וחסד בעולם הזה, אך בכל זאת זה נחשב לחסד חינם מצד הקב״ה, שהרי ההתגלות האלוקית היא אין סופית והיא אינה בערך להתעוררות האדם, שהיא מוגבלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2023 13:00 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ז אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ח.
רבנו הזקן מסביר באיגרת זו שני סוגים כלליים באהבת ה׳:
״אהבה בתענוגים״: היא אהבה של הנאה ותענוג מאלוקות.
לא ניתן להגיע לאהבה זו ע״י עבודה, אלא היא ניתנת כמתנה מלמעלה, לאחר שהאדם התאמץ להגיע למדריגה העליונה ביותר שבכוחו להגיע ביראת ה׳, לפי שורש נשמתו.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2023 01:51 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ח אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ח.
הסוג השני של האהבה, היא האהבה המסותרת שבלב כל אחד מישראל, שעיניינה הוא צימאון לאלוקות ורצון הנפש להדבק בה׳.
אהבה זו ישנה גם ברשעים וממנה באה להם החרטה, רק שאצלהם אהבה זו מוסתרת והקליפה שולטת עליה .
כדי שהאדם יוכל לגלות את האהבה המסותרת שבלבו , עליו להתגבר על הקליפה במחשבה דיבור ומעשה ולפעול שהתאוה לענייני העולם תהיה מסותרת והשימוש בתאוה זו יהיה רק לדברים הכרחים.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2023 14:37 |
|
| |
תקציר תניא* :
| כ״ט אלול -
אגרת הקודש, אגרת י״ט.
הארי ז״ל מסביר שהשגת נבואתו של משה רבנו הייתה בבחינת חיצוניות החכמה העליונה ולא בפנימיות, כפי שהיא יורדת ב 7 המידות. רק במדות נצח ,הוד ויסוד, שהן הענפים של חסד גבורה ותפארת הייתה השגת משה רבנו באופן של פנימיות.
עולה שאלה, כיצד יש דרושים מהאריז"ל בפנימיות החכמה העליונה, ועל משה רבנו נאמר שלא השיג בנבואתו בפנימיות החכמה העליונה?
והרי בוודאי הארי ז״ל לא היה למעלה מדרגתו של משה.
|
|
|
|
|
