|
|
| נשלח ב-8/8/2016 14:22 |
 |
| |
תקציר תניא : | ד' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. בשונה ממידת האדם, שאם חברו פגע בו כמה פעמים קשה לו לסלוח - אצל הקב"ה אין הבדל בין פעם אחת לאלף פעמים, זאת מפני שהסליחה על עבירה אצל הקב"ה מגיעה ממידת הרחמים האין סופית שלו. לכן הקב"ה סולח לנו בכל יום, שלוש פעמים ביום (בתפילת שמונה-עשרה) על מצות עשה, ובכל שנה (ביום הכיפורים) על עבירות חמורות. ואין בסליחה זו משום "אחטא ואשוב" ומתן לגיטימציה לחטא, מפני שבזמן העבירה האדם איננו סומך על התשובה (שבתפילה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2016 14:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. מה שכתוב שצריך לזכור תמיד את חטאיו, כפי שנלמד מהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" - אין הכוונה 'נגדו', כלומר מולו ממש, שכן דבר זה עלול להביא אותו לעצבות ולא יוכל לעבוד את השם בשמחה, אלא הכוונה ב'נגדו' היא כפירוש רש"י: 'כנגד = מרחוק'. זאת כדי שהאדם יהיה שפל רוח בפני כל אדם ובנוסף הזיכרון חטאיו מרחוק יעזור לו לקבל בשמחה מקרים מצערים, כאשר ידע שאלה ייסורים שעוזרים לכפרתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2016 13:36 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"ב. על האדם לשמוח בייסורים הבאים עליו בעולם הזה, מכיון שהם מנקים את נפשו ומצילים אותו מייסורים קשים שהיה צריך לעבור בעולם הבא. כך היא התקדשות האדם, כאשר האדם מקדש את עצמו בפעולה קטנה בעולם הזה הוא ממשיך על עצמו קדושה רבה (לאין ערוך) מלמעלה. כך גם בנוגע לשכר המצוה שמקיים בעולם הזה, שהוא לאין ערוך נעלה מהפעולה והעונש על חטא בעולם הזה, שבא במקום עונש גדול ביותר שהיה סובל בעולם הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2016 23:58 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס מידי שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: "חגרה בעוז מתניה" כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים' של הנשמה המעמידים את 'ראש' הנשמה (השכל) ו'זרועות' הנשמה (חסד וגבורה). בחינת 'מתניים' של הנשמה, היא האמונה באחדות ה', שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו. ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת 'רצוא'), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת 'שוב'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2016 16:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א. מה שמחזק את השכל המתבונן, המוליד את האמונה באחדות ה' (שהיא מולידה אהבה ויראה, בכל אחד לפי דרגתו), הוא לימוד הלכות תורה שבעל פה, שעל ידן מתגלה 'רצון העליון' (שהוא שורש התורה). הזמן המתאים (שבו מתגלה רצון העליון) לחיזוק האמונה הוא בתפילת שחרית, שצריכה להיות מעומק הלב ובאופן של השתפכות הנפש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2016 16:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א. רבינו הזקן מבקש, שבימי החול החזן יהיה אדם שלא ממהר כדי שיוכל להאריך בתפילה בכוונה. וכל מי שיכול להאריך בתפילה יעמוד סביב השליח ציבור. אך בשבתות גם בעלי עסקים (שבדרך כלל ממהרים בימות החול) יכולים להאריך בתפילתם, ואף עליהם מוטל להקדיש יותר זמן בשבת לתורה ותפילה ולכן גם בעל עסק יכול להיות חזן בשבת ויום טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 00:54 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ב. כל חסד שהקב"ה עושה לאדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח ובביטול (כמו שהיה אצל אברהם ויעקב) זאת מפני שבזמן שה' עושה חסד לאדם, נעשה האדם קרוב יותר לה' וככל שאדם קרוב יותר לה' כך הוא יותר לא נחשב ולא קיים לגבי הקב"ה. ועליו להיזהר שהחסד לא יפעל עליו התנשאות וגסות. לכן אומר רבינו הזקן, שעל החסד הגדול שעשה הקב"ה, בכך שגאל אותו מהמאסר [איגרת זו נכתבה מיד לאחר השחרור], על החסידים להיות בביטול ובשפלות רוח ולא ידברו רעה על המתנגדים [שגרמו למאסרו]. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2016 20:15 |
|
| |
תקציר תניא : | י'א מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ג. רבנו הזקן מביא משל משריון, המורכב מצירוף של קשקשים המכסים על חורים, שכך גם מצות הצדקה: מצות צדקה היא גדולה מכל המצוות ובקיום המצוות נעשים לבושים לנשמה הנמשכים מאור ה'סובב כל עלמין' המתלבש בתוך אור 'ממלא כל עלמין' (שהם למעשב 10 הספירות) וזאת כדי שהנשמה תוכל להשיג הארה מהגילוי הגבוה של גן עדן מבלי שתתבטל. יחוד זה נקרא 'יחוד קודשא בריך הוא ושכינתי''. ומאחר שהשכר על המצוות נמשך מאור אין סוף, הוא אינו יכול להתלבש בעולם הזה ישירות אלא ע"י 10 הספירות. לכן, כאשר נאמר שאדם מקבל שכר בעולם הזה על מצות צדקה, הכוונה היא, שיורד אור מ'החורים' (הנוצרים ממצות הצדקה) שבכלים של 10 הספירות, ודרכם יורד משהו מהשכר לאדם בעולם הזה כמו אורך ימים (הבא מספירת החסד), עושר (הבא מספירת הגבורה) וכו.. וכדי שהקליפות לא יינקו מאור זה, אזי אותו 'חור' הנוצר ע"י מצוות הצדקה נסתם (ע"י האור המקיף) כמו שהקשקש מגן על החור בשיריון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2016 22:47 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ג. היחוד הנפעל ע"י המצוות גורם לאור הנעלה, אור 'סובב כל עלמין', להימשך לעולם הזה דרך עשר הספירות. הסיבה שאור 'סובב כל עלמין' יכול להמשך לעולם הגשמי, היא מאחר שהוא למעלה מעולם האצילות ולגביו עולם האצילות ועולם העשייה הם שווים. אור זה נמשך קודם לספירת החכמה של עולם האצילות (שהיא הספירה הראשונה מעשר הספירות) ומשם משתלשל אל העולם הזה. ענין הישועה זו המשכה כללית בלתי מוגבלת מהקב"ה, המתגלה כאן בעולם הזה ע"י מצות הצדקה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2016 18:56 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ד. הצדקה מגלה את פנימיות הלב (שהיא למעלה משכל), ע"י עבודת ה' מפנימיות הלב עולים התורה והמצוות באופן נעלה יותר, מאשר בעבודת ה' מחיצוניות הלב (מהתבוננות שכלית), וכן מובן מדוע נקראת מצוות צדקה "שלום", שע"י מצוות הצדקה הניצוץ האלוקי שלו נפדה מהקליפות וחוזר להתאחד עם ה', ובפרט בצדקה שנותן בארץ ישראל, ששם מאירה המשכה פנימית מה', ובכוח צדקה זו להגן ולשמור על היהודי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2016 17:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ה'. באגרת זו מסביר אדמו"ר הזקן את מעלת הצדקה, עליה נאמר בזוהר שמי שנותן צדקה בכל יום 'עושה' את שמו של הקב"ה. כדי להבין זאת מסביר רבנו הזקן על שמו של הקב"ה (י ו ה משם הוי'ה) שעל ידו נבראו העולמות: העולם הבא נברא באות י' (משם הוי'ה), וציור האות י' הוא כנקודה, המרמז לספירת החכמה, שהיא מקור עולם הבא. תענוג הנשמות בעולם הבא הוא תענוג רוחני של שכל והשגה באלוקות (של התורה שלמדו וקיימו בעולם הזה), כל אחת לפי דרגתה. לכן עולם הבא נקרא 'בינה', זאת על שם החלק הקטן מחכמה, שיכול לרדת מהחכמה העליונה להבנת הנשמה (בינה), מה שמסב לה תענוג. כדי להבין שהאותיות האלוקיות, מהם נוצר עולם הבא - מקורן בחכמה, רבנו הזקן מביא משל בנפש האדם, כיצד נוצרו אותיות הדיבור, שהן נמשכות גם מ'חכמה', (שהיא למעלה מהשגה ושכל), והן באות מהנפש (ואילו האברים רק משרתים את הנפש ומוציאים את האותיות), כמו שרואים שכאשר אדם רוצה לומר אותיות, השפתיים מתנענעות בדרך ממילא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2016 02:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ה'. מקור האותיות שמהם נברא עולם הבא הוא מספירת החכמה. גם העולם הזה נברא ע"י אותיות הדיבור של הקב"ה. מדוע, איפוא, אומרים חז"ל שהעולם הזה נברא מהאות ה' ואילו העולם הבא נברא באות י'? ההסבר לכך הוא שישנם שני עניינים באותיות הדיבור: 1) חומר - גוף האותיות (חיצוניות). 2) צורה - ציור האותיות (פנימיות). העולם הזה נמשך מחומר (חיצוניות) האותיות ואילו עולם הבא נמשך מהצורה (פנימיות) של האותיות. לכן אמרו חז"ל שהעולם הזה נברא באות ה' התחתונה, שמקורה הוא באות ה' העליונה (בינה) של שם הוי'ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2016 15:27 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה. ריבוי הנבראים עד אין קץ שבעולמות העליונים הרוחניים, הבאים מריבוי הצירופים עד אין קץ של אותיות הדיבור שלמעלה, נבראים מפנימיות האותיות (בשונה מהנבראים בעולם הזה). לכן הנבראים הרוחניים שייכים לאות י', שהיא בחינת החכמה, והם בעלי חכמה וידיעה באלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2016 19:56 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ה. העולם הזה והחיות שבו קטנים מדי בכדי להכיל את האור והחיות של פנימיות האותיות (בשונה מהנבראים הרוחניים של עולם הבא). לכן התהוות עולם הזה הוא רק מחיצוניות של אותיות הדיבור, בחינת ההבל שלמעלה (כמו במשל הבל הגשמי של האותיות הבא מהלב). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2016 21:26 |
|
| |
תקציר תניא : | כ' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ה'. לאחר בריאת האדם, בכדי שתהיה המשכה של חסד מלמעלה, יש צורך בהתעוררות האדם מלמטה. וזה נעשה ע"י צדקה וחסד שיהודי עושה בעולם הזה. במעשה הצדקה הוא ממשיך חסד מלמעלה, שבחינת חכמה (מאות י') תשתלשל לבחינת מלכות (לאות ה') ובכך הוא ממשיך ("עושה") את שם הוי'ה. ומי שלומד רק תורה ולא עוסק בצדקה וגמילות חסדים, חכמתו הינה ללא "חיים". ומי שעיקר עיסוקו בלימוד והוא עוסק קצת בגמ"ח, ממשיך בלימודו חיות לנשמות ולמלאכים אך אין בכוח לימוד תורתו להמשיך חיות מהבל העליון לעולם התחתון, והוא זקוק לבעלי הצדקה כדי להמשיך את תורתו למטה. ולכן הצדקה נקראת "מעשה", מפני שע"י הצדקה הוא ממשיך אור אין סוף בעולם העשיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
