|
|
| נשלח ב-25/8/2016 11:56 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"א מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ו. השכר שיהודי מקבל על נתינת צדקה היא מידת האמת הניתנת לו מלמעלה. כתוב "תתן אמת ליעקב", כדי להבין מה היא מידת האמת שנתנה ליעקב, מקדים רבינו הזקן להסביר מה היא מידתו של יעקב. מדת יעקב היא הרחמנות, עבודת ה' של מידת הרחמנות, היא כאשר יהודי מרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בנפשו, ע"י התבוננות בגדולת ה' (שהכל נחשב ככלום לגביו) וכמה הוא רחוק מהקב"ה. בכך שהניצוץ האלוקי השוכן בגופו הנחות, שמבלי עזרתו של הקב"ה לנצח את תאוות הגוף, יכול היה לקבל טומאה ע"י שעובר על איסורים או תאוות, (זאת גם אם בפועל הוא אינו עובר עבירות) . דבר זה מראה עד כמה הגוף שפל וכמה רחמנות יש לרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2016 17:51 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז'. ישנם שני סוגי יראה ואהבה: 1) יראה ואהבה הבאות מהתבוננות שכלית בגדולת ה' וכמה שהקב"ה אוהב את ישראל. 2) יראה ואהבה מלמעלה, לאחר שהאדם השיג על ידי ההתבוננות אהבה ויראה, יש סוג נוסף של אהבה ויראה הניתנות כמתנה מהקב"ה. אין שום ערך בין אהבה ויראה שכליות (הבאות מהאדם המתבונן) לבין אילו הבאות כמתנה מלמעלה (מהקב"ה) ונקראות "אמת", זאת מפני שרק הקב"ה הוא אמת וכל שאר הנבראים נחשבים לגביו כאין ואפס. הדרך להמשכת מידת האמת (אהבה ויראה מלמעלה) היא לעורר רחמים רבים לפני הקב"ה וזה נעשה על ידי נתינת צדקה, שהיא מידת הרחמים (ובפרט בצדקה לארץ ישראל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2016 23:27 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז'. חז"ל משתמשים במילים "חלק" ו"גורל" כדי לתאר את ההתגלות האלוקית המאירה ביהודי. לכאורה לא שייך לומר על הקב"ה "חלק", אך רבנו הזקן מסביר ששמו - "הקדוש ברוך הוא", כשמו כן הוא: "קדוש" מורה שמהותו ועוצמתו נמצא בכל מקום, אך מאידך אינו מורגש ומובדל מהעולם. ואילו "ברוך הוא" - מלשון 'מבריך', המשכה והתגלות. כלומר שהארה מהארה משמו לאחר צמצומים רבים ועצומים, יכולה כן להתלבש בעולם להחיותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2016 17:31 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז. ההארה האלוקית המאירה בעולמות למטה מאצילות (בעולמות: בריאה, יצירה ועשיה, שעיקרם היא נשמתו של היהודי), מתחלקת לחלקים. החלוקה באופן כללי היא ל-613 "חלקים", שהם כנגד 613 מצות התורה וכנגד 248 אברים ו-365 גידים של האדם (ביחד 613). בפרטות: כל אחד מ-613 החלקים מתחלק לאין-סוף חלקים פרטיים, כמו שכל אחת מ-613 המצוות מתחלקת לאין סוף פרטים. נשמת אדם הראשון (שהייתה כלולה מניצוצות אין ספור של נשמות), היה בכוחה להכיל את כל הפרטים האין סופיים של הארה הנמשכת לנשמות ישראל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/8/2016 18:23 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז'. נשמתו של יעקב אבינו, כמו אדם הראשון, הייתה כלולה מכל נשמות ישראל, וגם בנשמתו האירו כל הפרטים מהארה מאין סוף. כל מי שעוסק בתורה ומקיים מצוות, מאירה בנשמתו הארה מאין סוף, וזהו פירוש: "חלקנו" ("אשרינו מה טוב חלקינו"), שהרי חלק מההארה האלוקית (המתחלקת ל-613 חלקים) מאיר בנשמתו של מקיים המצוה. הארה זו נמצאת בהתגלות במיוחד בזמן התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/8/2016 20:04 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז'. להלן יסביר את הלשון "מה נעים גורלינו": כל נשמה בישראל צריכה לקיים את כל התרי"ג מצוות, אך מכיוון שמרבית הנשמות היו כבר בעולם וירדו שוב כדי לתקן ענין מסוים, אין הנשמות שוות בהארה האלוקית המאירה להם על ידי קיום תורה ומצוות. לכל אדם יש את המצווה ששייכת אליו במיוחד והוא צריך להיות זהיר בה יותר. וכך גם לגבי העבודה של כל דור ודור שעיקר עבודתו שונה מאחד לשני (צדקה, תורה וכו'). והענין שישנה התגלות אלוקית מיוחדת מקיום של מצוה מסוימת לנשמה מסוימת, הוא למעלה מהשכל, אלא מפני שכך רצה הקב"ה. וזהו ענין ה"גורל", שהוא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2016 17:47 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ז' . רבינו הזקן מסביר את לשון התפילה: "זורע צדקות מצמיח ישועות": כדי שיומשך אור ה' (הבא מחסד ה') בשעת התפילה, יש צורך בהתעוררות מלמטה. התעוררות זו נעשית ע"י החסד והצדקה שיהודי עושה, זאת מפני שגם בעולמות העליונים ישנה מידת הגבורה (שתפקידה להסתיר את אור ה'), וברגע שיהודי מתנהג במידת החסד (ע"י נתינת הצדקה) הוא מעורר שתומשך מידת החסד האלוקית. כענין הזריעה, כאשר זורעים זרע או גרעין, לא רק שמגרעין אחד צומחים הרבה פירות אלא גם הפירות נעלים במהותם מהגרעין (שהם בעלי טעם), מפני שעיקר החיות של הפירות נמשך מ"כוח הצומח", שהוא כוח רוחני שנמצא בקרקע ולא בזרעים. אך כדי להצמיח פירות גשמיים זקוקים לזרע שהוא מעורר את כוח הצומח הרוחני שבקרקע להתגלות. מזה מובן מדוע עניין הצדקה הנקרא "זריעה", שכן, כמו בזריעה שצומח ענין נעלה יותר בכמות ובמהות, כך יש בכוח הצדקה והחסד שיהודי עושה להמשיך אליו חסד מסוג נעלה לגמרי מסוג החסד שלו (התגלות אלוקית המאירה לו בתפילה). ובפרט בצדקה בארץ ישראל, שהיא פועלת את ההמשכה ללא מניעות ועיכובים (שישנם בחו"ל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2016 17:55 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ח'. העיסוק בענייני העולם ועסקי הפרנסה, לא צריך להיות לצורך עצמי ולמילוי רצון האדם, כמו אלו שמפרנסים את בני ביתם מפני שהם אוהבים את עצמם ולכן הם אוהבים את נשותיהם וילדיהם (שהם חלק מהם). אלא ההתעסקות עם עניני העולם צריכה להיות כדי למלא את מחסורם של בני ישראל (שנשמותיהם הן חלק מהקב"ה) בחסד ללא תמורה, כשם שהקב"ה עושה עם הנבראים. וזה שמשפחתו קודמת - זה רק מפני שכך התורה מצווה, חוץ מצדיקי הדור שקודמים לילדיו (וצדיקי ארץ ישראל קודמים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2016 16:49 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ט'. אף על פי שבמשנה כתוב "ותלמוד תורה כנגד כולם", בזמננו עיקר העניין הוא גמילות חסדים (ביחוד בדורנו שאין חכמים בדרגה של חכמי המשנה). בזמננו השכינה ירדה ונפלה עד למדרגה התחתונה של 'עשיה' וכדי להפוך את חושך העולם לאור, לא מספיק שנעסוק בשכל ובדיבור בלימוד תורה, אלא צריכים גם למעשה. בכך שהיהודי נותן צדקה ביד רחבה הוא כופה את הקדושה על הקליפות והופך את החושך לאור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2016 21:32 |
|
| |
תקציר תניא ז: | ל' מנחם אב - שבת קודש אגרת הקודש, סימן ט'. רבינו הזקן מצטט את הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו" ושואל מדוע לא נאמר כי לא תמו (הסתיימו)? כדי להסביר זאת מתחיל להסביר שישנן 2 מדרגות בחסד: "חסד עולם" - חסד מוגבל. "רב חסד" - חסד בלי גבול. שורש התורה הוא מימין (חסד), אך היא ירדה והתלבשה בגבורה (צמצום) כדי שההתגלות האלוקית תוכל להתלבש במצוות שקיומן הוא ע"י ענינים מוגבלים (במידה, בזמן וכו'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2016 19:17 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אלול - אגרת הקודש, סימן י'. המצוות הן בעלות שיעור ומידה (כמו אורך הציצית, גובה הסוכה וכו') ואפילו במצוות צדקה יש שיעור, למשל, מי שרוצה להדר בה ייתן חומש (20%) מרווחיו. אופן נתינת צדקה במידה ושיעור נקרא 'חסד עולם' והוא ממשיך חסד מלמעלה שיכול להתלבש בעולם בשיעור ומידה ואופן עבודה זה מתאים לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם ב'קודש עליון', עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא 'רב חסד', ע"י התשובה, כדי שיתקן את המעוות ב'קודש העליון'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2016 19:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. עשיית חסד בצורה מוגבלת, כמו נתינת צדקה לפי מידה ושיעור, מתאימה לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם "בקודש עליון", עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא "רב חסד", שהוא חסד בלתי גבולי, וזאת הוא עושה ע"י תשובה מעומק הלב, כדי שיתקן את המעוות ב"קודש העליון", ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2016 10:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אלול - אגרת הקודש, סימן י'. מידת החסד בלי גבול, נקראת על שמו של הקב"ה: "חסדי ה'", שהרי למידותיו אין גבול ואילו לחסד שאדם עושה יש גבול, שכן האדם עצמו הוא מוגבל ואינו שלם, ויש לו מה לתקן במעשיו. ובזה עונים על השאלה מדוע נאמר "כי לא תמנו", מפני שאנחנו לא תמימים ושלמים וזקוקים לעורר חסד בלי גבול. לכן על האדם לתת צדקה וחסד בלי גבול, כדי לעורר עליו חסד בלי גבול, זאת כדי לתקן את מה שפגם ובאופן נתינה זה הוא מביא את הגאולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2016 15:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אלול - אגרת הקודש, סימן י'א. כדי שאור ה' ישכון באדם, על האדם לבטל את רצונו מפני רצון ה'. גם בדברים המוכרחים לו כמו ילדים, פרנסה ובריאות צריך האדם לרצותם מפני עבודת ה' שבאה על ידם ולא מפני התענוג מצד הגשמיות של הענינים (שבכך ממשיך חיות מהקליפות). כדי להגיע לדרגה זו, על האדם להתבונן שבכל רגע ורגע הקב"ה מהווה את העולם "יש" מ"אין" והרי ה"אין" הוא מקור הטוב ואין רע היורד מלמעלה. לכן, כאשר אדם חש יסורים וחסר לו אפילו בענינים המוכרחים, לא יצטער מכך, אלא יהיה בשמחה, בכך שידע שהייסורים הבאים עליו הם טוב שירד עליו מלמעלה, רק שנשאר במדרגתו העליונה ולכן הוא לא מסוגל להשיגו. התבוננות זו צריכה להביא את האדם לשמח בכל זמן ומי שעצוב הוא ככופר ח"ו, לכן על האדם להתרחק מאוד ממידת העצבות. ובכוח אמונה זו לגלות את הטוב שיורגש באופן גלוי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2016 00:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. ההתעוררות של גילוי אור אין סוף מלמעלה נוצרת על ידי התעוררות מלמטה, הנמשכת על ידי 'מעשה הצדקה', שהיא נתינת צדקה באופן שיש בה גם חן, כלומר נתינת הרגשה טובה למקבל. מעשה הצדקה פועל שלום למעלה, בין המידות העליונות. בעולם התחתון בו מעורב הטוב עם הרע, יהיה השלום בשלימות רק בימות המשיח שאז יתברר הטוב מהרע. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
