|
|
| נשלח ב-11/9/2016 08:36 |
 |
| |
תקציר תניא : | ח' אלול - בימות המשיח בירור הטוב מהרע יעשה ע"י התגלות אלוקית מלמעלה . על דרך זה , בנפש האדם יש אופן של בירור שהוא מלמעלה למטה: שע"י לימוד תורתו וע"י נתינת הצדקה ממשיך על עצמו התגלות אלוקית בשעת התפילה ( יראה ואהבה שכליים) . וע"י מתבררות המידות של הנפש הבהמית והטוב נפרד מהרע ועולה לה'. רבנו הזקן מביא כדוגמא את ר' אלעזר שנתן פרוטה לעני לפני התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2016 16:10 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אלול - אגרת הקודש, סימן י"ב. על ידי מעשה הצדקה נעשית התעוררות למעלה ונעשה שלום במידות שלמעלה והגבורה מומתקת בחסד. בירור הטוב מהרע לא מתגלה בזמן הגלות בעולם התחתון, אלא רק בנפש האדם בזמן התפילה ואילו לאחר התפילה הרע שבנפש האדם יכול לחזור ולהתעורר. אך בנתינת צדקה שבבחינת "עבודה", כלומר שהאדם מתאמץ לתת צדקה יותר מטבעו, הוא פועל בירור הרע שבנפשו עד שהרע נופל לשורשו, ובכך הרע לא יכול לחזור לנפשו מצד עצמו בקלות (אלא אם כן האדם ימשיך אותו על עצמו). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2016 16:59 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אלול - אגרת הקודש, סימן י"ג. ישנם 2 מדרגות שמהן באה הנשמה: בחינת ימין שלמעלה (חסד) ובחינת שמאל שלמעלה (גבורה). על דרך זה בעבודת היהודי יש 2 אופנים: עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת הגבורה שלמעלה, שעבודתו היא באופן של צמצום והסתר. למשל, נתינת הצדקה שלו היא בהגבלה ומספיק לו לצאת ידי חובה במה שהתורה מחייבת. אופן שני היא עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת החסד שלמעלה, שאופן עבודתו את ה' הוא בהרחבה. למשל, נתינת הצדקה היא בלי גבול ולימוד התורה הוא בשפע, יותר ממה שמחוייב. כל יהודי צריך שיהיו בו את 2 הבחינות בהתכללות, שכן גם מי ששורשו ממדת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר (ולהיפך). ולמרות שהיא בהסתר, בכל זאת, מדי פעם, כשצריך - תהיה אצלו מדת החסד בהתגלות, למשל לתת צדקה בלי הגבלה. וכאשר עבודתו היא ממדת החסד באופן של בלי גבול, השכר הנמשך הוא גם חסד בלי גבול הנקרא "רב חסד". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2016 18:04 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אלול - אגרת הקודש, סימן י"ג. ישנם 2 מדרגות שמהן באה הנשמה: בחינת ימין שלמעלה (חסד) ובחינת שמאל שלמעלה (גבורה). על דרך זה בעבודת היהודי יש 2 אופנים: עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת הגבורה שלמעלה, שעבודתו היא באופן של צמצום והסתר. למשל, נתינת הצדקה שלו היא בהגבלה ומספיק לו לצאת ידי חובה במה שהתורה מחייבת. אופן שני היא עבודה של מי ששורש נשמתו ממדת החסד שלמעלה, שאופן עבודתו את ה' הוא בהרחבה. למשל, נתינת הצדקה היא בלי גבול ולימוד התורה הוא בשפע, יותר ממה שמחוייב. כל יהודי צריך שיהיו בו את 2 הבחינות בהתכללות, שכן גם מי ששורשו ממדת הגבורה יש בו את מידת החסד, רק שהיא בבחינת העלם והסתר (ולהיפך). ולמרות שהיא בהסתר, בכל זאת, מדי פעם, כשצריך - תהיה אצלו מדת החסד בהתגלות, למשל לתת צדקה בלי הגבלה. וכאשר עבודתו היא ממדת החסד באופן של בלי גבול, השכר הנמשך הוא גם חסד בלי גבול הנקרא "רב חסד". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2016 13:24 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אלול - אגרת הקודש, סימן י"ד. נתינת הצדקה, במיוחד בארץ ישראל, צריכה להינתן בהוספה משנה לשנה. זאת כמו ההארה מחכמה עליונה המאירה בארץ ישראל ומתחדשת באור חדש ונעלה יותר בכל שנה ושנה -מפני שאין סוף ותכלית לאור הנמשך מהחכמה העליונה ויכול להמשיך תמיד אור נעלה יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2016 18:15 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג אלול - אגרת הקודש, סימן י"ד. כל שנה יורד אור חדש לעולם הנמשך מחכמה עליונה. בכל ערב ראש השנה מסתלק האור של השנה החולפת לשורשו ואחר כך על ידי תקיעות השופר והתפילות נמשך אור (חיות) עליון וחדש יותר שלא האיר עדיין בעולם. אור זה מתלבש בספירת המלכות של עולם האצילות (שהיא מקור העולמות) ומשם נמשך להאיר בארץ ישראל ומארץ ישראל נמשכת החיות לכל העולם. מידת התגלות האור תלויה בתשובה שעשו בעשרת ימי תשובה (בין ראש השנה ליום הכיפורים). על דרך זה צריכה להיות הצדקה של ארץ ישראל שבכל שנה תינתן בהוספה הן בכמות והן באיכות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2016 20:13 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ו. באגרת זו מסביר רבנו הזקן על עשר הספירות. באופן כללי, אור אין סוף והכלים של עשר הספירות בעולם האצילות הם דבר אחד, והספירות של עולם האצילות הן פנימיות הספירות של עולם העשייה. לכן גם בנשמת האדם מאיר אור אין סוף, שהרי הנשמה באה מפנימיות האלוקות ומשתלשלת מעשר הספירות העליונות ויש בה עשרה כוחות שהם כנגד עשר הספירות. זה מסביר את הפסוק :"מבשרי אחזה אלוקה", שהאדם יכול ללמוד ממבנה הנשמה שלו על הספירות של העולמות העליונים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/9/2016 13:41 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ו. רבינו הזקן כותב שעשר הספירות העליונות הן באין ערוך מעשר הכוחות שבנשמה ומביא כדוגמא לכך את מידת החסד של אברהם אבינו, שאפילו שהיה בטל לקב"ה עד כפי שהמרכבה בטלה אל הרוכב, שאין לה שום רצון עצמי, עם כל זאת מידת החסד העליונה היא אין סופית (שהרי המידות העליונות מאוחדות עם אין סוף) וזאת בשונה ממידת החסד שבנשמת האדם שהיא בגבול. משל לדבר, כמו שלאפר שנשאר מהעץ לאחר ששורפים אותו אין שום דמיון וערך לגבי העץ, כך מידת החסד של אברהם אבינו, שלמרות דרגתה הגבוהה, מפני שהיא יורדת ומתגלה בעולם התחתון אחרי צמצומים רבים, אין לה דמיון וערך למידת החסד העליונה שבעולם האצילות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/9/2016 15:59 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז אלול - אגרת הקודש, אגרת ט"ו. עד כאן הוסברו 7 המידות (בדרך של משל של אב המשפיע לבנו), כפי שהן בנפש השכלית. להלן יסביר איך 7 המידות כפי שהן בנפש האלוקית, כאשר הן חיצוניות והן פנימיות המידות הן למען ה' וע"י זה יוכל להבין במקצת את המדות העליונות: מדת החסד- מאהבת ה' ישנו הרצון להשפיע חסד כדי להדבק בה'. מדת הגבורה- מהיראה שלא יעבור על חטא, כאשר עושה לעצמו גדרים או מתגבר על יצרו וכד'. מדת התפארת- כאשר מפאר את ה' ומשבח את ה'. מדת הנצח- לנצח את המניעות בעבודת ה' וללחום את מלחמות ה'. מדת ההוד- ההודאה שה' הוא המציאות היחידה והודיה לה' על כל הטוב שעשה לנו. מדת היסוד- התקשרות לאלוקות מתוך תענוג. מדת המלכות- עבודת ה' מתוך קבלת עול מלכות שמים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2016 16:16 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ו. לכל מידה יש פנימיות וחיצונית: למשל, פנימיות מידת ה'חסד' היא האהבה ופנימיות מידת ה'גבורה' היא הפחד והיראה וכו'. ומקור ושורש כל המידות (גם הפנימיות) הוא שכל האדם המורכב מ 3 בחינות: חכמה, בינה ודעת. לפי ערך שכל האדם כך הן מידותיו, כמו שלילד קטן יש שכל קטן ולכן מידותיו בדברים קטנים. החלק העיקרי בשכל האדם אשר משפיע על מידותיו זה ה"דעת", שענין הדעת הוא להרגיש ולהזדהות עם המושכל. לכן כפי מדת הדעת של האדם (כלומר עם מה הוא מזדהה), כך הן מדותיו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2016 16:13 |
|
| |
תקציר תניא : | ח"י אלול - אגרת הקודש, אגרת ט"ו עד כאן הוסברו 7 המידות (בדרך של משל של אב המשפיע לבנו), כפי שהן בנפש השכלית. להלן יסביר איך 7 המידות כפי שהן בנפש האלוקית, כאשר הן חיצוניות והן פנימיות המידות הן למען ה' וע"י זה יוכל להבין במקצת את המדות העליונות: מדת החסד- מאהבת ה' ישנו הרצון להשפיע חסד כדי להדבק בה'. מדת הגבורה- מהיראה שלא יעבור על חטא, כאשר עושה לעצמו גדרים או מתגבר על יצרו וכד'. מדת התפארת- כאשר מפאר את ה' ומשבח את ה'. מדת הנצח- לנצח את המניעות בעבודת ה' וללחום את מלחמות ה'. מדת ההוד- ההודאה שה' הוא המציאות היחידה והודיה לה' על כל הטוב שעשה לנו. מדת היסוד- התקשרות לאלוקות מתוך תענוג. מדת המלכות- עבודת ה' מתוך קבלת עול מלכות שמים. להלן יסביר על מקור המידות, שהן שלש הבחינות חכמה, בינה, דעת: חכמה- מקור השכל המבין אלוקות (נקודת הרעיון). בינה- כוח ההתבוננות בהשגה של השכל (בגדולת ה'), שע"י זה מוליד אהבת ה' ויראת ה'. דעת- התקשרות והזדהות לענין שהשיג והתבונן בו, המביאה להתגלות המידה בפועל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/9/2016 19:04 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ז. רבנו הזקן כותב איגרת זו לאנשי קהילה אשר מצב פרנסתם קשה, בנוגע למתן צדקה בארץ ישראל, שלמרות שפרנסתם קשה, עד כדי שנאלצים ללוות כספים כדי לקנות אוכל, לא טוב להפסיק לתת צדקה לאביונים. אלא יש להתחלק בצורכי החיים המוכרחים, וע"פ הדין כאשר יש יהודי הזקוק לצורכי חיים זה קודם לקניית בגדים מכובדים או מטעמים לעצמו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2016 23:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א אלול - אגרת הקודש, סימן ט"ז. כאשר האדם מעורר בלבו את מידת החסד והרחמנות ונותן צדקה ועושה חסד, שזו התעוררות מלמטה, אזי הוא מעורר התעוררות למעלה וממשיך עליו רחמים ממקור הרחמים ובכך משפיע לו את ה'פירות' בעולם הזה ו'הקרן' לעולם הבא. ה'פירות' היא ההמשכה שמשתלשלת מעולמות עליונים ומצטמצמת ממדרגה למדרגה עד שמותאמת לדרגת הנברא. אור זה נקרא "ממלא כל עלמין", המאיר גם בגן עדן. והכוונה ב ו"הקרן" - שע"י מעשה הצדקה והחסד כיום, בזמן תחיית המתים, יהיה גלוי של אור שלמעלה מהגילוי שבעולם הזה, אור הנקרא "סובב כל עלמין", אור שהוא בלי גבול . ההוכחה לכך היא, שהצדיקים שעכשיו נמצאים בגן עדן, יקומו לתחיה ויהנו מזיו השכינה שיאיר בעולם הזה שיהיה אור נעלה יותר. גילוי זה הוא בבחינת צדקה וחסד של הקב"ה, שאין בכוח התעוררות האדם להמשיך סוג של גילוי כזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2016 15:02 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב אלול - אגרת הקודש, סימן י"ז. בזמן תחיית המתים יאיר אור 'סובב כל עלמין', אור היורד למטה ללא צמצומים ומקיף על הכל בשווה. אור זה נקרא גם 'כתר', בחינת הכתר של עולם האצילות, היא הממשיכה מאור אין סוף אל הנאצלים של עולם האצילות. אור זה יומשך ויתגלה בנשמות כל בני ישראל באופן שיוכלו להשיג את מהות האור, מצוות הצדקה היא כלי רחב ובלי גבול לקבלת ההתגלות של אור ה'סובב כל עלמין'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/9/2016 18:56 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג אלול - אגרת הקודש, סימן י"ח. רבנו הזקן מסביר באיגרת זו 2 סוגים כלליים באהבת ה': הראשונה היא 'אהבה בתענוגים': היא אהבה של הנאה ותענוג מאלוקות. אי אפשר להגיע לאהבה זו ע"י עבודת האדם אלא היא ניתנת כמתנה מלמעלה. וזאת לאחר שהאדם התאמץ להגיע ליראת ה', לפי שורש נשמתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
