|
|
| נשלח ב-22/12/2016 14:27 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ב כסלו - לקוטי אמרים, פרק א'. במסכת נידה מובא שמשביעים את היהודי בשמים לפני לידתו, שיהיה צדיק ולא רשע אך בעיני עצמו יהיה כרשע. ושואל על כך רבינו הזקן, שהרי במסכת אבות מובא, שאסור לאדם להחשיב את עצמו כרשע? דבר נוסף: אם האדם יחשיב את עצמו כרשע זה עלול להביא אותו לידי עצבות ולפגוע בעבודת ה' שלו, שצריכה להיות מתוך שמחה. וגם אם לא תפריע לו העובדה שהוא רשע לעבוד את ה' בשמחה, הוא יכול לבוא למצב של זלזול בחומרת עבירה באמת. כדי להבין זאת, מקדים ומסביר מי הוא צדיק ומי הוא רשע. ישנם 5 דרגות: צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, רשע ורע לו ובינוני. - צדיק וטוב לו: יש בו רק טוב. - צדיק ורע לו: שהקצת רע שבו בטל לטוב. - בינוני: ברור שאינו אדם שיש לו חצי זכויות וחצי עונות, אחרת איך האמורא רבה, שפיו לא פסק מללמוד תורה, העיד על עצמו שהוא 'בינוני', שהרי בשעה שעובר עבירה נקרא רשע גמור (ואם עשה תשובה נקרא צדיק גמור) אז מתי אדם נקרא בינוני? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2016 13:17 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג כסלו - ליקוטי אמרים, פרק א'. מה שקוראים 'בינוני' לאדם שיש לו מחצית מצוות ומחצית עוונות, או 'צדיק' - למי שיש לו רוב מצוות, זהו רק לענין השכר והעונש, שכן האדם נידון לפי חשבון זה, כך שהגדרות אלו הם רק 'שם המושאל'. אבל כדי להבין מי עונה להגדרת 'צדיק' ו'בינוני' ב'שם התואר' - מקדים לבאר, שישנם ביהודי שתי נפשות: - נפש אחת היא מצד הקליפה והצד הנגדי לקדושה והיא מתלבשת בדם האדם. נפש זו היא מקליפה הנקראת 'קליפת נגה' שיש בה טוב ורע. המדות הרעות באות מהחלק הרע שבקליפת נגה, המורכב מ-4 יסודות: אש, רוח, מים ועפר. המידות הם: - כעס וגאווה מיסוד האש. - התאוה לתענוגות מיסוד המים. - הוללות וליצנות ודברים בטלים מיסוד הרוח. - עצלות ועצבות מיסוד העפר. ומהטוב שבנפש זו באות ביהודי המידות הטובות הטבעיות כמו הרחמנות וגמילות חסדים. בשונה מכך נפשות של אומות העולם - הן מקליפה שאין בה טוב כלל, ולכן גם הטוב שהם עושים הוא בעצם לטובת עצמם וכדי להגדיל את כבודם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/12/2016 18:35 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ב'. הנפש השנית הנמצאת בכל יהודי, היא "חלק אלו-ה ממעל ממש". על נפש זו נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", שכמו שמי שנופח הוא משתמש בחיות הפנימית שבו, כך הנשמה באה מהפנימיות שבאלוקות. דבר נוסף: כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמתו של היהודי נמשכה מחכמתו של הקב"ה, והרי חכמתו של הקב"ה היא דבר אחד עם הקב"ה, מכאן שהנשמה באה מהקב"ה עצמו. למרות השוני בין הנשמות של היום לעומת הנשמות בדורות הקודמים וגם השוני שבנשמות שבכל דור, עדיין שורש כל הנשמות הוא בחכמה עליונה. כדי להבין כיצד מתהווים ההבדלים בין הנשמות מביא רבינו הזקן משל: כשם שגוף התינוק כולו נברא משורש אחד - מהטיפה שמקורה במוח האב וההבדלים בין האברים נוצרים בבטן האם, כך שגם האיבר הנחות ביותר, הציפורן, קשור בשורשו הראשון שהוא מוח האב. כך ביחס לנשמות - כולן באות משורש אחד (חכמה עליונה) וההבדלים נוצרים בתהליך ההשתלשלות וירידת הנשמה עד להתלבשותה בגוף, שתהליך זה משפיע באופן שונה על כל נשמה, אך בעצם כל הנשמות נשארות קשורות לשורשן . הנשמות הנחותות של עמי הארץ קשורות לשורשן ומקבלות את חיותם מהצדיקים והחכמים שבדור שהם בבחינת ראש. ממשיך להסביר שהמשכת לבוש נעלה לנשמה, כדי שהנשמה תוכל לקיים מצוות יותר בקלות, תלוי בכך שההורים יקדשו את עצמם. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2016 11:54 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ג'. הנפש האלוקית כלולה משלוש בחינות: נפש, רוח ונשמה. כל אחת מהבחינות הללו מורכבת מעשרה כוחות שונים, הנובעים ומקבילים לעשר הספירות שלמעלה. עשר הספירות נחלקות לשתי קבוצות: 1- חכמה, בינה ודעת (חב"ד). 2- חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. כך גם עשרת הכוחות שבנפש נחלקים לשתי קבוצות: 1- שכל 2- מדות השכל נחלק לשלוש חלקים, חכמה , בינה ודעת; החכמה היא הרעיון הראשוני, הבינה היא הכוח להתבונן ולהבין את הרעיון על כל פרטיו. ומהחכמה והבינה 'נולדות' אהבת ה' ויראת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2016 12:39 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ג'. כאשר האדם מתבונן בשכלו בגדולת ה', איך הקב"ה ממלא את כל העולמות באור אלוקי ואיך שכל הנבראים בטלים לגביו, הוא מוליד את 2 המידות יראת ה' (גבורה) ואהבת ה' (חסד). ההתלהבות של אהבת ה' באה לידי ביטוי בלב, שהוא מקום הרגשות, עד שיכולה להביא את האדם למצב של 'כלות הנפש', אבל ע"י השכל, הקר והמחושב, ישנה ההבנה שרצון ה' הוא שהנשמה תהיה דווקא בגוף, ובכך מצטננת ההתלהבות שבלב והאדם אינו מגיע ל'כלות הנפש'. שאר המדות (נצח, הוד, יסוד ומלכות) הן תולדות של היראה ואהבה. כוח הדעת - הוא כוח ההתקשרות, כאשר האדם מתרכז באותו עניין ואינו מסיח דעתו ממנו. בלי כוח הדעת אין האדם יכול 'להוליד' בנפשו אהבה ויראה אמיתיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2016 14:15 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ד'. בנוסף לעשרה כוחות שישנם בנפש האלוקית, יש בה גם שלושה "לבושים", שבאמצעותם הנפש האלוקית פועלת, לבושים אלו הם - מחשבה, דיבור ומעשה של תורה ומצוות. חכמה בינה ודעת שבנפש האלוקית שהוא כוח השכל, מתלבש בלבוש המחשבה ומתבטא בכך שכל אחד משיג בתורה כפי שיכול, לפי שורש נפשו. מדת אהבת ה' מתלבשת בקיום תורה ומצוות על ידי הלבושים דיבור ומעשה. זאת מפני שמדת אהבת ה' היא פנימיות מצוות עשה ומהווה את הכוח הפנימי המניע את האדם לקיים מצוות עשה, שהרי אי אפשר לדבוק בקב"ה בלי מצוות, וקיום אמיתי של המצוות הוא עם אהבת השם. ומדת יראת ה' היא פנימיות מצוות לא תעשה, ומהווה את הכוח הפנימי שמונע מהיהודי מלעבור עבירה כדי לא לחזק את הקליפות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/12/2016 12:05 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח כסלו - ליקוטי אמרים, פרק ד'. לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה המשמשים את האדם בלימוד התורה ובקיום המצוות. למרות שהם נקראים "לבושים" המסמלים מדרגה נמוכה יותר מהאדם הלובש אותם, למעשה הם במדרגה גבוהה יותר מהנפש עצמה, זאת מאחר שהתורה והמצוות מאוחדים עם הקב"ה, על ידי שהקב"ה צמצם את רצונו וחכמתו והורידם בעניינים גשמיים של תורה ומצוות, כדי שהשכל האנושי (לבוש המחשבה) יוכל להשיגם ובכך יתאחד עם הקב"ה, שלכן התורה נמשלה למים, שהמים עצמם יורדים ממקום גבוה למקום נמוך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/12/2016 15:13 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט כסלו - עד עכשיו הוסבר איך האדם מתאחד עם הקב"ה ע"י הלבושים -מחשבה, דיבור ומעשה, של תורה ומצוות. מזה מובן מה שאמרו חז"ל- "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא", שבעולם הבא הנשמות נהנות רק מהשגה והבנה מהארה מאור ה' ('זיו השכינה') אך הן אינן יכולות להשיג את הקב"ה בעצמו. אבל בעולם הזה ע"י קיום תורה ומצוות במחשבה דיבור ומעשה הנשמה "תופסת" ומתלבשת בקב"ה ממש, וזאת למרות שהתורה התלבשה בדברים גשמיים. שע"י לימודה היהודי מקיף ומחבק את הקב"ה, והקב"ה מקיף את היהודי. משל לדבר - כמו מלך בשר ודם המחבק אדם אחר, אין זה משנה לאדם אם המלך לבוש לבוש אחד או כמה לבושים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2016 12:43 |
|
| |
תקציר תניא : | א' טבת - פרק ה'. עד כאן הוסבר על המעלה הגדולה שבלימוד תורה, שכאשר אדם מבין דבר בתורה שכלו של האדם מקיף את רצונו וחכמתו של הקב"ה ורצונו של הקב"ה מקיף את האדם . ממשיך להסביר, שמעלה גדולה זו קיימת רק בהבנת התורה ולא בשום מצוה אחרת, גם לא במצות דיבור בתורה. שהרי בקיום המצוות ישנו רק הענין שרצונו של הקב"ה מקיף את האדם המקיים את המצוה. ואילו בתורה ישנה בנוסף המעלה ששכלו של האדם מקיף את רצונו של הקב"ה , לכן אמרו רז"ל - "שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2016 22:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' טבת - פרק ו'. בפרקים הקודמים למדנו על הנפש האלוקית המורכבת מעשרה כוחות ושלושה לבושים, בפרק שלפנינו מסביר רבינו הזקן את מהותה של הנפש הבהמית. הנפש הבהמית באה מקליפת נגה והיא הצד המנוגד לנפש האלוקית. גם היא כלולה מעשרה כוחות, אך של טומאה, המתחלקים ל'מוחין' – חכמה, בינה ודעת, ושבע מידות רעות. השכל מהווה מקור למדות. הראיה לכך, ששכל קטן מוליד מדות, כלומר רגשות, לדברים פחותי ערך, כילד ששכלו קטן, ולכן גם מתרגז מדברים קטנים. גם הנפש הבהמית מתלבשת בשלושה לבושים, מחשבה, דיבור ומעשה של דברים שאינם של תורה או עבודת ה', שהרי כל דבר שהוא לא בצד הקדושה נקרא 'סיטרא אחרא' (הצד האחר), כי צד הקדושה הוא כל דבר שבטל לקב"ה, ששורה עליו השכינה, ומה שאינו בטל לקדושה – שייך ל'סטרא אחרא' והקליפה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2017 11:13 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' טבת - פרק ו'. כל דבר שאינו בטל לקב"ה מקבל את חיותו מחיצוניות הקדושה (הנקראת "בחינת אחוריים"). חיות זו יורדת לאחר צמצומים רבים עד שיכולה להתלבש גם בדבר שמרגיש את עצמו נפרד מהקב"ה. לכן העולם הזה נקרא עולם של קליפות וסיטרא אחרא, מכיון שמרגיש את עצמו כמציאות נפרדת מהקב"ה. אמנם ישנם שני סוגי קליפות: הסוג הראשון - שלושת הקליפות הטמאות, הן הקליפות שאין בהן טוב והן רעות לגמרי ומהן מקבלים חיות נפשות אומות העולם, כל הדברים הטמאים והאסורים וכל המעשה דיבור ומחשבה שהתורה אסרה לעשות (מצוות לא תעשה). והסוג השני – יתבאר בשיעור הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2017 09:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' טבת - פרק ז'. עד כאן הסביר רבינו הזקן סוג אחד של קליפות - שלושת הקליפות הטמאות. הסוג השני הוא 'קליפת נוגה', שהיא מעורבת מטוב ומרע וממנה נמשכת הנפש הבהמית שבאדם, כל הדברים המותרים; כל המחשבות, הדיבורים והמעשים שלא אסורים אלא רק שאינם לשם שמים. מהטוב שבנפש הבהמית (שמקליפת נוגה) נובעות המדות הטובות שבטבע בני ישראל, כרחמנות וגמילות חסדים. כאשר מנצלים את החיות מקליפת נוגה לטוב, למשל, כאשר אוכלים אוכל כשר לשם שמים, מעלים את הטוב שבחיות האוכל - לקדושה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2017 14:24 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' טבת - פרק ז'. עד כאן הוסבר מה היא 'קליפת נוגה' ומה קורה כאשר מנצלים אותה לטוב. כאשר מנצלים את החיות שמ'קליפת נוגה' לרע, למשל, כשאוכלים אוכל כשר אך לשם תאווה, הוא מוריד את החיות שבאוכל לרע גמור - שלושת הקליפות הטמאות, ואף גופו נעשה, בשעת המעשה - בטל לקליפה. אך מכיון שהאוכל עצמו היה מותר (כשר), ברגע שיעשה תשובה וינצל את הכוח שניתוסף לו מהאכילה זו ללימוד תורה ועבודת ה' - תעלה החיות לקדושה. מה שאין כן בדברים אסורים (כמו מאכלים לא כשרים וכו'), שגם אם אדם ילמד בכח אכילתם הם לא יעלו לקדושה, זאת מפני שהם אסורים (קשורים) בידי שלושת הקליפות הטמאות. רק אם אותו אדם יעשה תשובה הבאה מאהבה רבה לקב"ה, חטאיו יהפכו לזכויות ובכך החיות שבדברים תתנתק מהקליפות ותעלה לקדושה או כשהקליפות תתבטלנה לגמרי - בזמן שיבוא המשיח. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2017 12:48 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' טבת - פרק ז'. רבינו הזקן מסביר שהחיות שבאיסור זרע לבטלה יכולה לעלות לקדושה גם כשלא עושים תשובה מאהבה רבה. כשעושים תשובה רגילה מתוך כוונה רבה בקריאת שמע שעל המיטה, יכולה החיות שבטיפות הזרע לבטלה - לעלות לקדושה, וזאת מפני שקריאת שמע על המיטה היא כחרב עם שתי פיות: פה אחד הורג את גוף הקליפות, והשני מעלה את החיות מהם לקדושה. בשונה מזה, באיסור ביאות אסורות, האדם מוסיף כוח גדול בקליפה, ולכן אי אפשר להעלות חיות זו רק על ידי קריאת שמע שעל המיטה בכוונה, אלא נדרשת תשובה מאהבה רבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/1/2017 08:20 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' טבת - פרק ז'. גם אם האדם אכל מאכל לא כשר ללא כוונה, ומטרת האכילה הייתה לשם שמיים ואפילו למד והתפלל בכוח אכילה זו - עדיין החיות אינה יכולה לעלות לקדושה, מפני שחיות מאכלים אלו הם משלושת הקליפות הטמאות, שלא ניתן לעלותן לקדושה. כמו כן, כאשר האדם אכל מאכל כשר אבל מתוך תאווה ואחר כך עשה תשובה, שאז חיות המאכל עולה לקדושה אך נשאר רושם בגוף מכך, מפני שהמאכל תכף מתעכל ונעשה דם ובשר (לכן צריך לעבור "חיבוט הקבר", שמטרתו לטהר את הגוף). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
