|
|
| נשלח ב-7/7/2015 15:56 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ' תמוז - (אגרת התשובה, פרק ז) כדי שתשובה תהיה אמיתית, צריך 2 הכנות: 1 - יש לעורר רחמים ממקור הרחמים על נשמתו, בכך שיתבונן איך בזמן שחטא (במחשבה, בדיבור או מעשה) נפלה נשמתו ממדרגתה הגבוהה לבור עמוק, להיכלות הטומאה וה'סיטרא אחרא'. ולא רק נשמתו יורדת לקליפות, אלא גם מקור הנשמה, שהוא ההשפעה של שם הוי'ה יורד לקליפות ומעביר אליהן חיות. הזמן המסוגל להתבוננות זו הוא בתיקון חצות. 2 - לשבור את הקליפה ע"י 'לב נשבר'. כל חיותה של הנפש הבהמית היא מהגאווה והישות, כאשר האדם מכניע את עצמו ומרגיש נבזה, נשברת גם נפשו הבהמית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2015 16:02 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"א תמוז - (אגרת התשובה, פרק ז) הדרך העיקרית שעל ידה מגיע החוטא ל'לב נשבר' היא עשיית חשבון נפש.כאשר מתבונן בכך שכרת את נשמתו (ע"י חטאיו) מהקב"ה, עד כדי כך שנשמתו נעשתה למרכבה ל'סיטרא אחרא', (בטלה לקליפות) ומקבלת את חיותה מהקליפות. לכן הרשעים נקראים מתים בחייהם, זאת מפני שחיותם נמשכת ממקום המוות והטומאה, ('סטרא אחרא'), עד שהם אינם יכולים להלל את ה', מפני הבלבול המגיע מהמחשבות הזרות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 07:08 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב תמוז - (אגרת התשובה, פרק ז) גם אדם שלא עבר עבירות חמורות יכול להגיע ל'לב נשבר' - כאשר יתבונן שמכל עבירה, גם הקלה ביותר, נוצר פגם מסוים בנשמה. ובאם הוא עובר עליה פעמים רבות, הוא יכול להגיע לפגם כמו ב'כרת'. ובדרך משל - כאשר אדם עובר על עבירה קלה נוצרת כביכול מחיצה דקה בין הנשמה לקב"ה וכאשר עובר הרבה פעמים, הוא יוצר הרבה מחיצות דקות, שהן כמו מחיצה אחת עבה. ואכן, כאשר האדם יתבונן בכך הוא יגיע ל'לב נשבר', המאפשר להגיע לתשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 07:58 |
|
| |
תקציר תניא | כ"ג תמוז - (אגרת התשובה, פרק ח) אחרי חשבון הנפש שאדם עורך ברחמנות על נשמתו, כשמתבונן במה שגרם ע"י חטאיו, מעורר בכך רחמים עליונים הבאים מי'ג מדות הרחמים שהם למעלה משם הוי'ה, שיש בכוחם לנקות את הפגם שנוצר בשם הוי"ה כתוצאה מהעבירה . ובכך להפסיק את יניקת הקליפות מהאות ה בשם הוי'ה ולנקות את האדם מהטומאה המקיפה אותו בעקבות העבירה. זאת משמעות המילה תשוב-ה שהאות ה האחרונה של שם הוי'ה חוזרת למקומה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2015 21:43 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד תמוז - (אגרת התשובה, פרק ח') השלב הבא: 'תשובה עילאה' (עליונה) - היא יחוד מחדש של הנשמה עם הקב"ה (כמו שהיה לפני ירידתה לעולם), הבאה לאחר תשובה תחתונה ומתבטאת בכך שהאדם שחוזר בתשובה יעסוק בתורה מתוך יראה ואהבה אל הקב"ה. בעניין זה יש יתרון לבעלי התשובה, שהתקרבותם לקב"ה היא ברצון ובתוקף חזק יותר מאשר אצל הצדיקים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2015 07:04 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה תמוז - (אגרת התשובה, פרק ט) הכוונה במה שנאמר שתשובה עליונה מתבטאת בלימוד תורה מתוך יראה ואהבה, היא לאהבה ויראה הנוצרות מהשכל, מתוך התבוננות בגדולת ה'. ולכן אהבה ויראה הבאות מגילוי האהבה הטבעית שבכל יהודי, אינן מספיקות לתשובה עליונה . עיקר תשובה עליונה מתבטאת ע"י לימוד התורה בעיון שבכך מתאחדת פנימיות הנשמה עם הפנימיות שלמעלה ואז ישנה תכלית הדבקות והיחוד עם אלוקות. פגם הברית פוגם במוח ולימוד התורה מתקנו, לכן נאמר שיש ללמוד כפול ממה שהיה רגיל. משל לדבר- כשם שאדם עושה תשובה נקשרת נשמתו מחדש ובמקום הקישור צריך להיות קשר כפול. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 07:03 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו תמוז - (אגרת התשובה, פרק י') ההתעלות שע"י לימוד תורה וגמילות חסדים באה מכוח שמעניקים לאדם מלמעלה למטה. ואילו ב'תשובה עילאה' (עליונה) נדרשת גם עבודה מלמטה למעלה, שהאדם יתעלה ממדרגה למדרגה ע"י עבודתו. עניין זה מתבטא במיוחד בעבודת התפילה, כאשר האדם מתעלה ממדריגה למדריגה באהבת ה', ובפרט בקריאת שמע בהתבוננות בגדולת הבורא בשתי הברכות שלפניה. וע"י שהאדם יערוך התבוננות זו, היא תתבטא בכך שגם לימוד התורה וקיום המצוות יהיה באופן של מלמטה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 07:11 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז תמוז - (אגרת התשובה, פרק י') כדי להגיע בתפילה לתשובה עליונה, יש להקדים לפניה תשובה תחתונה, שעניינה הוא הכנעת הלב, ('לב נשבר'), שהאדם מעורר על עצמו רחמים במה שגרם ע"י חטאיו וזאת כדי שהתפילה תעשה מתוך כובד ראש. זה מצריך מעבר מהיר ממרירות לשמחה, ומכיוון שבדורנו לא כולם יכולים לעבור במהירות כזו ממצב של מרירות למצב של שמחה, העצה היא לעסוק בהכנה לתפילה, שהיא תשובה תחתונה, (הכנעת הלב), כל יום בתיקון חצות (או בקריאת שמע) או לפחות פעם בשבוע בליל שישי. וכך יוכל להתפלל מתוך שמחה בימות החול ובמיוחד ביום שבת שהיא עניין תשובה עליונה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 07:47 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח תמוז - (אגרת התשובה, פרק יא) למרות שמרירות ושמחה הן שתי תנועות הפכיות בנפש, בכל זאת הן יכולות להופיע יחד בזמן התפילה, מכיון שהן באות משתי סיבות שונות. דבר נוסף המאפשר לאדם להגיע לשמחה למרות המרירות מהחטאים, הוא הביטחון שכשהאדם מבקש סליחה מהקב"ה, הקב"ה מוחל לו מיד. והראיה לכך - בתפילת שמונה עשרה, מיד לאחר שמבקשים "סלח לנו..", מברכים מיד על סליחתו של הקב"ה, כי אנו אכן בטוחים שסלח, אחרת זו היתה ברכה לבטלה. ועוד, שאם מאדם בשר ודם נדרש למחול מיד לחבירו, על אחת כמה וכמה הקב"ה מוחל מיד כשמבקשים ממנו סליחה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2015 07:08 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט תמוז - (אגרת התשובה, פרק יא) בשונה ממידתו של האדם, שאם חברו פגע בו כמה פעמים קשה לו לסלוח, במידתו של הקב"ה אין הבדל בין פעם אחת לאלף פעמים, זאת מפני שהסליחה על עבירה מגיעה ממידת הרחמים האין סופית של הקב"ה. לכן הקב"ה סולח לנו בכל יום, שלוש פעמים ביום (בתפילות שמונה-עשרה) על מצוות-עשה, ובכל שנה (ביום הכיפורים) על עבירות חמורות. ואין בכך משום "אחטא ואשוב" ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה", מפני שבזמן העבירה האדם איננו סומך על התשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2015 07:10 |
|
| |
תקציר תניא : | א' מנחם אב - (אגרת התשובה, פרק יא) מה שכתוב שצריך לזכור תמיד את חטאיו, "וחטאתי נגדי תמיד", אין הכוונה ב'נגדו', שיהיה תמיד לנגד עיניו ממש, שכן אז יבוא לעצבות ולא יוכל לעבוד את השם בשמחה, אלא הכוונה בכנגדו היא כפרוש רש"י: כנגד = מרחוק, כלומר, שלא ישכח מזה ויהיה בתודעתו. וזאת כדי שהאדם יהיה שפל רוח בפני כל אדם ובנוסף זיכרון חטאיו מרחוק יעזור לו לקבל בשמחה מקרים מצערים, כאשר ידע שאלה יסורים שעוזרים לכפרתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2015 21:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' מנחם אב - (אגרת התשובה, פרק י"ב) על האדם לשמוח בייסורים הבאים עליו בעולם הזה, מכיון שהם מנקים את נפשו ומצילים אותו מייסורים קשים שהיה צריך לעבור בעולם הבא. כך היא התקדשות האדם, כאשר האדם מקדש את עצמו בפעולה קטנה בעולם הזה הוא ממשיך על עצמו קדושה רבה לאין ערוך ממדריגה שלמעלה מהעולמות. כך גם בנוגע לשכר המצוה שמקיים בעולם הזה ,שהוא לאין ערוך נעלה מהפעולה של המצוה. וגם לגבי העונש על חטא בעולם הזה, שבא במקום עונש גדול ביותר שהיה סובל בעולם הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2015 07:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' מנחם אב - (אגרת הקודש, פרק א) רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס כל שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, וכביאור שלמה המלך לפסוק "חגרה בעוז מתניה" - שהתורה מחזקת את ה'מתניים' של הנשמה, המעמידים את 'ראש' הנשמה (השכל) ו'זרועות' הנשמה (חסד וגבורה). בחינת 'מתניים' של הנשמה, היא האמונה באחדות ה', והתבונות בכך שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו. מהתבוננות זו נולדות (ה'זרועות') אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת 'רצוא'), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת 'שוב'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 10:17 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' מנחם אב - (אגרת הקודש, אגרת א) הכח המניע את השכל, שיוכל 'להוליד' בהתבוננותו את האמונה באחדות ה' – ובאמצעותה גם אהבה ויראה - הוא לימוד הלכות תורה שבעל פה, שעל ידן מתגלה ה'רצון העליון', שהוא שורש התורה. הזמן המתאים לחיזוק האהבה והיראה והשכל המולידן, הוא בשעת תפילת השחר, שהיא שעת רחמים ועת רצון, שבה מתגלה ה'רצון העליון', ולכן על התפילה להיות בכוונה, מעומק הלב ובאופן של השתפכות הנפש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 11:17 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' מנחם אב - (אגרת הקודש, אגרת א) רבינו הזקן מבקש, שבימות החול החזן יהיה אדם שלא ממהר, כדי שיוכל להאריך בתפילה בכוונה, שיבחר ע"פ גורל או בהסכמת הרוב. וכל מי שיכול להאריך בתפילה יעמוד סביב השליח ציבור. ואילו בשבתות, שגם בעלי עסקים (שבד"כ ממהרים בימות החול) יכולים להאריך בתפילתם, ועליהם אף מוטל להקדיש יותר זמן בשבת לתורה ותפילה, לכן גם בעל עסק יכול להיות חזן בשבת ויום טוב שיבחר ע"פ גורל או בהסכמת הרוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
