|
|
| נשלח ב-23/4/2017 07:23 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ז ניסן - פרק מ"ב. כל יהודי שיתבונן כראוי שעה ביום בכך שהקב"ה מחיה את כל העולמות, ושהוא מביט בו ובוחן כליותיו, ליבו, מעשיו ודיבוריו, יוכל לגלות את היראה החבויה בליבו. בשאר היום מספיק שיזכר בהתבוננות זו, וברגע אחד יוכל לעורר יראה תחתונה זו שוב, ועל ידי כך ימנע מלעבור עברות ויקיים את מצוותיו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2017 07:02 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח ניסן - פרק מ"ב. דבר נוסף המעורר יראה הוא התבוננות בעולם ובטבעו. כשם שעיקר היראה ממלך בשר ודם היא מפנימיותו ולא מגופו, זאת למרות שהוא רואה רק את גופו של המלך ולא את פנימיותו. כך כאשר יהודי רואה את העולם, את השמים והארץ וכל הברואים (שהם חיצוניות הבורא), יכול לבוא ליראה מהקב"ה (הפנימיות). וכשם שאדם יראה ששרים רבים משתחווים למלך יבוא כתוצאה מזה ליראה מהמלך, כך יתבונן שהעולם וכל הנבראים שבו בטלים לקב"ה ויבוא ליראה מהקב"ה. והעיקר שהאדם ירגיל את עצמו לראות שהעולם הוא רק חיצוניות והקב"ה הוא הפנימיות, ואמונה היא מלשון "אימון", שצריך להתאמן על כך ומזה לבוא לקבלת עול מלכות שמים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/4/2017 08:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט ניסן - פרק מ"ג. בפרק שלפנינו יסביר אדמור הזקן את שתי המדרגות שביראה: - יראה תחתונה, המביאה את האדם להימנע מעבירות ולקיים מצוות, שעליה אמרו חז"ל: "אם אין יראה אין חכמה", שבהעדר יראה זו אי אפשר שתהיה "חכמה", שהן קיום תורה ומצוות. וגם בה יש שתי בחינות: בחינת קטנות - שמעורר את היראה הטבעית שבו. ובחינת גדלות - יראה הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה'. ישנה מדרגה עליונה יותר ביראה והיא יראה עליונה, יראה הבאה מבושה מפני גדולתו של ה', כאשר מתבונן איך כל הנבראים בטלים במציאות להקב"ה ועל יראה זו אמרו חז"ל: "אם אין יראה אין חכמה", שכן יראה עליונה היא ביטול במציאות שהוא אותו ענין של "חכמה" שתוכנה הוא ביטול במציאות (כח -מה), ומן ההכרח שיהיה לפניה יראה תחתונה, המביאה את האדם לקיום תורה ומצוות ולאחר מכן יוכל להגיע ליראה עליונה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/4/2017 07:02 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אייר - פרק מ"ג. ההתקשרות החזקה של ה"דעת" בגדולת ה', מעוררת ומגלה באדם את שני הרגשות של יראה ואהבה. לפעמים מתגלה אהבה לפני יראה, לכן יכול בעל עברות (שלא הייתה לו יראת ה') לחזור בתשובה מאהבה, מכל מקום גם בתוך אהבה זו כלולה יראה תחתונה שהיא בהעלם. אך הסדר הנכון הוא, שקודם נדרשת יראה המביאה לקיום מצוות והימנעות מעברות ולאחר מכן ביכולת האדם להגיע לאהבת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2017 13:06 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אייר - פרק מ"ד. שתי המדרגות הכלליות באהבה, "אהבה רבה" ו"אהבת עולם", נחלקות לאין סוף מדרגות של אהבה, כל אחד בהתאם לדרגתו הרוחנית. לכן נקראים יראה ואהבה "הנסתרות לה' אלוקינו", מאחר שיש מי שידיעתו באלוקות גדולה יותר ולכן יראתו ואהבתו את ה' גדולות יותר ולהפך. ואילו תורה ומצוות הן גלויות ושוות לכל אחד, שכן אותה צורה של תפילין ואותו אופן הנחה קיימים אצל כל יהודי. ישנו סוג של אהבה הכולל בתוכו את שתי המדרגות ("אהבה רבה" ו"אהבת עולם"), זו אהבה הבאה לכל יהודי בנשמתו מלמעלה בתור ירושה מהאבות, כאשר האדם חש שהקב"ה הוא נפשו וחיותו האמיתית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2017 21:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אייר - פרק מ"ד. ישנו סוג אהבה שלמעלה מהאהבה שנתבארה לעיל (אהבה לקב"ה בדוגמת האהבה לחיים), שהיא כמו אהבת בן לאביו ואימו. אהבה זו אינה מוגבלת ובכוחה להביא את הבן למסור את נפשו עבור אביו ואימו. אהבה זו הייתה למשה רבנו והיא ישנה בכל יהודי, מכיון שבכל דור ישנה התפשטות מנשמתו של משה רבנו המאירה בכל יהודי, רק שהיא מוסתרת ועליו לגלותה, ע"י שירגיל את עצמו להתבונן איך הקב"ה הוא אבינו ומקור חיינו, עד שמרוב הרגל יהפוך הדבר אצלו לטבע. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2017 08:04 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אייר - אף על פי שהיהודי אינו מרגיש את האהבה האמורה, אהבה שבה האדם מתייחס לקב"ה כאביו ומוכן לעשות הכל בשבילו - אל יחשוש מכך שהוא מדמיין זאת, מפני שמבחינת הנשמה האהבה היא באמת. לכן, גם כשהיא לא בהתגלות, היא מביאה את האדם ללמוד תורה ולקיים מצוות מתוך אותה כוונה - בכך שיחשוב על אהבה זו (והקב"ה מצרף מחשבה למעשה) ויחשיב לו זאת כאילו שהגיע בפועל למדרגה זו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2017 07:15 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אייר - שני סוגי האהבות, (שהקב"ה הוא חייו האמיתיים ושהקב"ה הוא אביו האמיתי), כאשר הן לא בהתגלות הן מעלות את התורה והמצוות לעולם היצירה וכאשר היהודי מגלה אותם ע"י התבוננות מעומק הלב, כיצד הקב"ה הוא חיינו והוא אבינו האמיתי, הם מעלים את התורה והמצוות עד לעולם הבריאה. לשתי האהבות האמורות ישנה המעלה של "אהבה רבה", שהיא למעלה מאהבה שכלית ובכוחה להעלות את המצוות עד עולם האצילות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2017 15:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אייר - פרק מ"ד. גם כשהאדם מצליח לגלות את האהבה לה' הקיימת בטבע נפשו, אל לו להסתפק בכך אלא עליו להשתדל לעורר אהבת ה' הבאה על ידי התבוננות מעמיקה בגדולת ה'. יש לכך שתי סיבות: 1. מפני שבאהבת ה' הנוצרת מהתבוננות נוצרות תשוקה ושלהבת גדולות יותר לאלוקות. 2. מפני שכדי להגיע לאהבה זו נדרשת התבוננות גדולה ועמוקה ובכך האדם מקיים את הנאמר בספר הזוהר שכוונת הקב"ה בבריאת העולם היא בכדי שהנבראים יגיעו לידיעה בה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2017 08:11 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' אייר - פרק מ"ה. ישנו אופן נוסף שבאפשרותו של יהודי לקיים תורה ומצוות לשמן - על ידי התעוררות מידת הרחמים. בכך שיעורר רחמנות על הניצוץ האלוקי שבנשמתו, שירד ממקורו במדרגה הגבוהה ביותר לדרגה התחתונה ביותר, להתלבש בגוף המקבל חיותו מקליפה ורחוק מהקב"ה. בפרט כשיזכור את דיבוריו ומעשיו הלא טובים שאז הרחמנות על נשמתו, גדולה יותר ועוד שיש לכך השפעה גם על מקור הנשמה הקשורה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2017 07:06 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' אייר - פרק מ"ה. כעת ניתן להבין את הפסוק "וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך". יעקב אבינו שהוא מידת הרחמים של עולם האצילות, מעורר רחמים מהרחמים העליונים הבלתי מוגבלים (י"ג מידות הרחמים) על מקור נשמות עם ישראל. שנשמות ישראל יתאחדו עם הקב"ה על ידי תורה ומצוות, בדיבור של ההלכה, ההרהור בתורה ומעשה המצוות, שזה יחוד בבחינת "נשיקין". וע"י נתינת הצדקה ועשיית חסד שבכך כביכול מחבק החסד שלמעלה את היהודי. וכאשר יהודי יעורר רחמים על נשמתו והתעוררות זו תביאו לקיום תורה ומצוות יכול להגיע ל"אהבה רבה" באופן כזה שירגיש בלבו את האהבה הגדולה לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2017 20:45 |
|
| |
תקציר תניא : | י' אייר - פרק מ"ו. כל הפרטים האמורים במשל, של מלך בשר ודם, ישנם, ובמדה נעלה יותר, בנמשל . המלך זה הקב"ה והאיש הפשוט אלו עם ישראל. הקב"ה, המלך הגדול של כל העולם, ירד ממקום כבודו, כדי להוציא אותנו מהמצב הנחות ביותר - ממצרים, ולתת לנו את התורה, שע"י תורה ומצוות מתאחדים בני ישראל עם הקב"ה במדה הנעלה ביותר של התאחדות. התבוננות בכל האמור, מעוררת ביהודי, אהבה גדולה ביותר לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2017 07:16 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א אייר - פרק מ"ו. שלמה המלך המשיל את יחוד ישראל עם ה' על ידי קיום תורה ומצוות ליחוד חתן וכלה. המילה 'קדושה' - משמעה הבדלה, כמו שיהודי מקדש אישה המיוחדת רק לו. כאשר מברכים על מצווה 'אשר קדשנו במצותיו', משמעות המילה 'קדשנו' היא שבשעה שיהודי מקיים תורה ומצוות הוא מתקדש ומתעלה למדרגת 'קודש-העליון' שהיא למעלה מהעולמות ומובדלת מעולמות, מאחר שנפשו של היהודי מתייחדת עם אור אין סוף בשעה שעוסק בתורה ומצוות (בשונה מהאבות שהיו בדרגה זו תמיד). זו הסיבה שיש לעמוד בפני אדם בשעה שמקיים מצוה, מפני הקדושה ששורה בו. האדם אינו מרגיש בקדושה זו מפני הגוף החומרי שעדיין אינו מזוכך, בשונה מהאבות שגופם היה מזוכך ולא הסתיר על אלוקות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2017 09:22 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב אייר - לכל יהודי המקיים מצווה, נמשכת בנשמתו, קדושה מ"קודש העליון", והוא מתאחד עם הקב"ה, וזאת גם אם הוא אדם פשוט שלא מרגיש את הקדושה ואת ה"יחוד" בנפשו, כפי שהדבר אצל צדיק. לכן איסור מלאכה בשבת או חמץ בפסח, אסור וחמור בנוגע לאיש פשוט, בדיוק באותה מידה שאסור לתלמיד חכם, היות ועל שניהם שורה קדושה מיוחדת בשבת ויום טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2017 07:04 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג אייר - פרק מ"ז. לא זו בלבד שיהודי צריך לעורר אהבה של "כמים הפנים לפנים" לקב"ה, בכך שיזכר ביציאת מצרים (איך שהקב"ה ירד בכבודו ובעצמו לגאול את עם ישראל וכו'). אלא גם מצד ההווה, להתבונן בכך שישנה 'יציאת מצרים רוחנית' בכל יום, כאשר יהודי לומד תורה, מקיים מצוות ומקבל על עצמו עול מלכות שמים בקריאת שמע, שאז יוצאת נפשו האלוקית מגלות הגוף ומתאחדת עם הקב"ה. המניעה היחידה שיכולה לעכב היא אם האדם אינו רוצה בזה ח"ו. לכן מזכירים את יציאת מצרים בקריאת שמע, שע"י קריאת שמע יוצאים ממצרים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
