|
|
| נשלח ב-27/6/2017 14:37 |
 |
| |
תקציר תניא : | ג' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"א'. בפרק הקודם הוסבר שהמידות והספירות נקראות בשם רק לגבי הנבראים. גם 'עשרה מאמרות' (שעל ידם מתגלות המדות והספירות) נקראים 'מאמרות' רק לגבי הנבראים ולא לגבי הקב"ה, כיוון שהמאמרות (צירופי אותיות) מאוחדות עם המידות והם מאוחדות עם הקב"ה. משל לדבר, כיצד האותיות מאוחדות עם המידות - כמו שאצל האדם לפני שמידה מסויימת מתגלה ע"י מעשה היא קודם מתלבשת באותיות המחשבה (אדם חושב אם לעשות חסד...). כך על דרך משל, כדי שתהיה התגלות מדותיו של הקב"ה, ההתגלות נמשכת דרך צירופי אותיות. אותיות אלו הן אינן כמו אותיות המחשבה אצל האדם, בצירופים שונים של האותיות מתהווים עולמות וברואים שונים. ישנם 2 סוגי עולמות : עולמות סתומים - כדוגמת אותיות המחשבה, שהן מוסתרות מהזולת. ועולמות גלויים - כדוגמת אותיות הדיבור באדם, שהן גלויות לזולת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2017 16:43 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"א. אותיות הדיבור של מעלה הן למעלה משכל הנבראים, שכן מהם מתהווה שכל האדם, והן נקראות 'אותיות' רק לגבי המידות שמהן הן נמשכות. האותיות של מעלה הן 22 סוגי כוחות שונים שבהן בחר הקב"ה לברא את העולם והן 22 האותיות שקבועות בפה של האדם ואופן כתיבתן מורה על אופן ההמשכה של כל אות, כמו שהאותיות בנפש האדם הן המשכות של השכל והמידות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2017 08:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"ב. ההבדל בין הנבראים נובע מצירופים שונים של 22 האותיות של מעלה. כל אות היא המשכה של חיות וכח מיוחד (המתבטא בצורת האותיות ) וכאשר מצטרפות כמה אותיות למילה, ישנם כוחות פרטיים שונים המצטרפים יחד וישנו עוד כוח המחבר את כל הכוחות הפרטיים יחד. לדוגמא - במילים 'יהי רקיע", נבראו 7 רקיעים. לכל רקיע יש את ענינו הכללי - שמתהווה מכללות המילים 'יהי רקיע', ויש את הפרטים הנמצאים ברקיע - המתהווים מצרופים שונים של אותיות המילים 'יהי רקיע'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2017 07:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"ב. רבנו הזקן מביא משל הממחיש כיצד צירופי וחילופי האותיות הן הארה מ'עשרה מאמרות'. כמו שאור הירח המאיר על הארץ הוא הארה מהארה מהשמש, כך חילופי וצירופי האותיות הן הארה מ'עשרה מאמרות' וככל שהנברא הוא נמוך יותר (עד שלא נראה בו חיות כמו הדומם), הוא נוצר על ידי יותר צמצומים (צירופי וחילופי אותיות) בדרך של ירידה ממדרגה למדרגה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2017 09:02 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' תמוז - אגרת התשובה, פרק א'. ענין התשובה מהתורה הוא עזיבת החטא ולא כמו שישנם כאלו שחושבים שעיקר התשובה היא התענית על העבירות. מסביר רבינו הזקן, שענין הייסורים הם ייסורים שמביאים על האדם מלמעלה, כדי לגמור את כפרתו וזאת רק לאחר שהאדם עשה תשובה מאהבה, שהיא התעוררות מלמטה ובזה הוא פעל התעוררות מלמעלה, בכך שיביאו עליו יסורים שימרקו אותו כליל . ענין התענית בא כדי לבטל גזירה (כמו התענית שאסתר ביקשה להטיל) אך היא לא חלק מהתשובה. האדם יכול לקבל על עצמו תענית במקרים הבאים: - כדי שע"י כך יינצל מייסורים שיביאו עליו מלמעלה. - או כדי לזרז את גמר כפרת נפשו. - או אם עשה תשובה מיראה ולא מאהבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2017 10:17 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' תמוז - אגרת התשובה, פרק ב'. התשובה (עזיבת החטא) פועלת לכפר על העוון ולא נדרשת לכך תענית. אך כדי שהאדם שחטא יהיה חביב על הקב"ה כמו לפני החטא, (גם אם עבר על מצות עשה קלה שלא מצריכה ייסורים לגמר כפרתו), בזמן בית המקדש היה עליו להקריב קרבן עולה (אחרי החזרה בתשובה). כעת שאין הקרבת קורבנות, התעניות מחליפות את הקרבן. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2017 07:12 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א תמוז - אגרת התשובה, פרק ג'. כל מה שהוזכר על ענין הצומות היה מתאים בדורות קודמים כשהגוף היה חזק וריבוי התעניות לא הזיק. אך בדורנו כשהאנשים חלשים וריבוי הצמות עלול להזיק ולגרום לחולי, אין להרבות בתעניות, גם במקרים של חטאים שעונשם כרת וכל שכן בחטאים שאין בהם כרת. בפרט כאשר מדובר באדם שאלמלא הצום היה יושב ללמוד תורה כל היום. במקום תענית יש לתת צדקה (כדי להתרצות לפני הקב"ה) ומקובל לתת ח"י מטבעות כסף טהור כנגד כל תענית של תשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2017 07:24 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב תמוז - אגרת התשובה, פרק ג'. למרות שנאמר שבדורנו אין כוח לאדם לצער את עצמו ויש לתת צדקה במקום להתענות, על כל פנים ראוי שכל בעל נפש ישלים את מספר הצומות לכל עוון (לדוגמא - 84 צומות להוצאת זרע לבטלה) מהעוונות שיש עליהם עונש של מיתה (ולעוונות דומים להם כמו עבודה זרה, לשון הרע, כעס וכו') לפחות פעם אחת בחייו. ואם הוא חלש, יכול לחלק את הצומות למשך תקופה ארוכה ויכול לאכול 3 שעות לפני נץ החמה (אם התנה כך). וכדי לצאת ידי חובה דעת אלו הסוברים שיש לצום את מספר הצומות לכל פעם שחטא בנפרד, יצום עוד 4 פעמים כל פעם את מספר הצומות לכל חטא עד אחר חצות היום, ואז כל 2 חצאי ימים יחשבו לו ליום אחד של צום (לפי הירושלמי). וכדי לשמוע לדעת המחמירים הסוברים שיש לצום על כל חטא בנפרד יפדה את הצומות שנשארו (לאחר שצם פעם אחת ועוד 4 חצאים), בצדקה. ערך הצדקה הוא כדמי סעודות היום בעד כל יום שהיה עליו לצום. נתינת הצדקה מחליפה את הצום גם על עבירות שאין בהן עונש מיתה ועל ביטול מצוות עשה. וגם אם סכום הצדקה יתווסף לסכומים גדולים לא יחשוש, מפני שעושה זאת לפדות את נפשו וכל החרד לדבר ה' מרבה מאוד בצדקה. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2017 15:02 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג תמוז - אגרת התשובה, פרק ד'. כל ענין הצומות (והצדקה) באים רק לאחר תשובה, כדי להיות חביב על ה' כמו שהיה לפני שחטא. ישנן שתי דרגות בתשובה, כנגד שתי אותיות ה' בשם י-ה-ו-ה: - תשובה תחתונה. - תשובה עליונה. נאמר בזוהר שעל הוצאת זרע לבטלה אין תשובה מועילה, רבנו הזקן מסביר שכוונת הזוהר היא, שתשובה 'תחתונה' אינה מועילה במקרה זה אך תשובה עליונה כן מועילה. כדי להבין במקצת את הדברים הנ"ל מקדים, שבעונש על עבירה שיש עליה כרת היה האדם מת לפני גיל 50, ובעונש של מיתה בידי שמים, היה האדם מת לפני גיל 60. אם כך עולה שאלה, איך יתכן שישנם אנשים שחייבים בכרת ובמיתה ובפועל אנו רואים שהם מאריכים ימים בנעימים? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2017 21:36 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד תמוז - אגרת התשובה, פרק ד'. בכל אחד מבני ישראל ישנה נשמה, שהקב"ה, כביכול, נפח בגופו. כמו שאצל האדם בשעה שנופח, הרי בשונה מדיבור, שההבל היוצא מדיבור הוא בחיצוניות, בנפיחה, ההבל הוא מפנימיותו ומלובשת בו חיות פנימית. כך גם אצל הקב"ה, שאת צבא השמים והמלאכים ברא רק בדיבור, כלומר, בחיות חיצונית המלובשת באותיות שבעשרה מאמרות. ואילו נשמת האדם, מקורה הוא בחיות הפנימית אלא שאחר כך נמשכה על ידי הדיבור "נעשה אדם" שבעשרה מאמרות, כדי שתתלבש בגוף ובעולם הזה. מסיבה זו המלאכים נקראו במקרא בשם 'אלוקים', על היותם שייכים לשמו החיצוני של הקב"ה, ואילו נשמת האדם נחשבת לחלק משם 'הוי', שמו הפנימי של הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2017 14:47 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו תמוז - אגרת התשובה, פרק ד'. מסביר איך כל עשר הספירות נכללות ונרמזות בשם הוי-ה, האות י' - מרמזת על ספירת חכמה. האות ה' - מרמזת על ספירת בינה. האות ו' - מרמזת על ההמשכה מלמעלה למטה ועל ששת המידות. והאות ה' - מרמזת על ספירת המלכות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2017 07:24 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז תמוז - אגרת התשובה, פרק ד'. בהמשך למה שהוסבר, איך כל עשר הספירות נכללות בשם הוי-ה. מסביר, איך גם בנשמה, להבדיל, יש עשרה כוחות שהם כמו עשר הספירות. כח החכמה בנשמה מקביל לאות י' בשם הוי-ה. כח הבינה בנשמה, להתבונן בגדולת ה' ולהוליד אהבת ויראת ה', מקביל לאות ה'. הכח להמשיך מהשכל וההבנה להיות ענין של מדות מקביל לאות ו'. עד כח המעשה המקביל לאות ה' האחרונה בשם הוי-ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2017 17:15 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז תמוז - אגרת התשובה, פרק ו'. בהמשך למה שהוסבר שפנימיות הנשמה באה מפנימיות האלוקות (שם הוי"ה), מסביר רבינו הזקן שגם חיצוניות הנשמה היא מפנימיות הדיבור. הקשר של הנשמה עם מקורה בדרך משל, הוא כמו חבל שדרכו נמשכת ההמשכה משם הוי"ה לנשמה, אותו חבל מורכב מ-613 חבלים דקים, כאשר כל מצוה היא חבל דק, וכשהאדם עובר על אחת המצות נפסק החבל שכנגד אותה מצוה ואילו כרת זהו מצב שבו כל החבל נכרת. אך גם במי שחייב בכרת, לאחר 'כריתת' החבל, נשאר עדיין הרושם מנפשו האלוקית והוא יכול לחיות עד גיל 50, או עד גיל 60 בחייבי מיתה בידי שמים. כלומר שהוא מקבל את חיותו מבחינת 'מקיף' (ולא מהשפעה פנימיות). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2017 14:49 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח תמוז - בהמשך לשאלה כיצד החייבים בכרת ומיתה ממשיכים לחיות באריכות ימים ובנעימים? מסביר רבינו הזקן, שהחייב בכרת או מיתה היה מת בגשמיות ממש כאשר חיותם של בני ישראל הייתה רק מצד הקדושה (מהנפש האלוקית). מצב זה היה כאשר בית המקדש היה קיים. בזמן הגלות חיותם של בני ישראל נמשכת באמצעות קליפת נגה (הכלולה מטוב ורע), לכן יכול גם מי שחייב כרת לקבל את חיותו מה'סטרא אחרא' (הצד האחר, שמנגד לקדושה). ולאדם ישנה את הבחירה אם לקבל השפעתו מצד הקדושה או מצד הקליפה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2017 07:09 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט תמוז - אגרת התשובה, פרק ו'. כאשר אדם עובר עבירה לא רק שהוא יכול לקבל את חיותו מהסיטרא אחרא , אלא אף הוא מקבל יותר השפעה. שע"י עברה נמשכת האות ה' התחתונה משם הוי'ה בקליפות, מה שגורם להקב"ה להשפיע לקליפות יותר מאשר הוקצב להן מראש, וכאשר אדם עושה תשובה, אז מסתלקת ההשפעה שהשפיע לקליפות (כשעבר את העבירה) וחוזרת לצד הקדושה. זו הכוונה ב'תשובה תחתונה', תשוב-ה ,כלומר תשוב האות ה' התחתונה שירדה לקליפות ע"י העבירה, בחזרה למקומה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
