|
|
| נשלח ב-29/7/2017 21:24 |
 |
| |
תקציר תניא : | ו' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ב'. כל חסד שהקב"ה עושה לאדם צריך לגרום לאדם להיות שפל רוח ובביטול (כמו שהיה אצל אברהם ויעקב), מפני שבזמן שה' עושה חסד לאדם, נעשה האדם קרוב יותר לה' וככול שאדם קרוב יותר לה' כך הוא יותר לא נחשב ולא קיים לגבי הקב"ה ועליו להיזהר שהחסד לא יפעל עליו התנשאות וגסות. לכן אומר רבינו הזקן, שבשל החסד הגדול שעשה הקב"ה, בכך שגאל אותו מהמאסר (איגרת זו נכתבה מיד לאחר השחרור), על החסידים להיות בביטול ובשפלות רוח ולא ידברו בתנועת ניצחון על המתנגדים שגרמו למאסרו וע"י התנהגות זו תתבטל התנגדותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2017 16:10 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מנחם אב: - אגרת הקודש, אגרת ג'. רבנו הזקן מביא משל, שכמו ששריון מורכב מצירוף של קשקשים המכסים על חורים, כך גם מצות הצדקה, שכן מצות צדקה היא גדולה מכל המצוות ובקיום המצוות נעשים לבושים לנשמה הנמשכים מאור 'סובב כל עלמין' המתלבש באור 'ממלא כל עלמין' ובעשר הספירות, וזה כדי שהנשמה תוכל להשיג הארה מהגילוי של גן עדן מבלי שתתבטל מחמתו. יחוד זה נקרא 'יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה', ומאחר שהשכר על המצוות נמשך מאור אין סוף, הוא אינו יכול להתלבש בעולם הזה ישירות אלא באמצעות עשרת הספירות. לכן, כאשר נאמר שאדם מקבל שכר בעולם הזה על מצות צדקה, הכוונה היא, שיורד אור מ'החורים' (הנוצרים ממצות הצדקה) שבכלים של עשרת הספירות ודרכם יורד משהו מהשכר לאדם בעולם הזה כמו: אורך ימים (הבא מספירת החסד), עושר (הבא מספירת הגבורה) וכו'. וכדי שהקליפות לא יינקו מאור זה, אותו 'חור' הנוצר ע"י מצוות הצדקה נסתם (ע"י שחוזר ומאיר האור המקיף), כמו שהקשקש מגן על החור בשיריון. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2017 12:35 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ג'. היחוד הנפעל ע"י המצוות גורם לאור הנעלה, אור 'סובב כל עלמין', להימשך לעולם הזה דרך עשר הספירות. הסיבה שאור 'סובב כל עלמין' יכול להמשך לעולם הגשמי, היא מאחר שהוא למעלה מעולם האצילות ולגביו עולם האצילות ועולם העשייה הם שווים. אור זה נמשך קודם לספירת החכמה של עולם האצילות (שהיא הספירה הראשונה מעשר הספירות) ומשם משתלשל אל העולם הזה. ענין הישועה זו המשכה כללית בלתי מוגבלת מהקב"ה, המתגלה כאן בעולם הזה ע"י מצות הצדקה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2017 21:53 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. מובא שעם ישראל נגאל בזכות מצוות הצדקה. על היהודי לחפש את האהבה הפנימית לאלוקות ולגלותה. ישנן שתי סוגי אהבה לאלוקות : אהבה חיצונית - הנוצרת ע"י התבוננות והבנה בגדולת ה'. אהבה הפנימית - הבאה מהניצוץ האלוקי והיא למעלה מהשכל והשגה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2017 16:33 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. לא כל אדם זוכה לגלות את האהבה לה' שבפנימיות ליבו, שכן ישנם כאלה שהניצוץ האלוקי שלהם נמצא בגלות, מפני שהוא מכוסה אצלם בענייני ותאוות העולם. ענין זה בנפש נקרא 'בחינת ערלה', המכסה על הניצוץ האלוקי, ועל היהודי להסירה. הסרת ה'ערלה' כוללת בתוכה שתי בחינות: מילה - היא הסרת התאוות הגסות. פריעה - היא הסרת התאוות הדקות. הסרת התאוות הדקות באופן מוחלט תיעשה רק בביאת המשיח, אך גם בזמן הגלות יש לאדם אפשרות לעבוד את ה' מהאהבה פנימית (המתבטאת בזה שאלוקות היא כל חייו), וזה קורה בזמן התפילה, כאשר בחינה זו ניתנת לאדם כמתנה מלמעלה. וכדי שתינתן לאדם התעוררות זו שמלמעלה, צריכה להיות קודם התעוררות מלמטה, המתבטאת בעבודה מצידו להסרת התאוות הגסות והדקות. אופן הסרתן הוא ע"י נתינת הצדקה, זאת מפני שצדקה היא חיותו של האדם, וממילא כשהאדם נותן צדקה הוא נותן את "חיי נפשו" לקב"ה (וביחוד מי שפרנסתו מצומצמת והוא עדיין נותן צדקה), שבכך הוא פודה את הניצוץ האלוקי מהגלות ומגלה את האהבה הפנימית לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2017 07:03 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. כדי שתינתן לאדם התעוררות מלמעלה להסרת תאוותיו, צריכה להיות קודם התעוררות מלמטה, המתבטאת בעבודה מצידו להסרת התאוות הגסות והדקות, המסתירות ומכסות על פנימיות נקודת הלב שהאלוקות היא כל חייו. אופן הסרתן הוא ע"י נתינת הצדקה, זאת מפני שצדקה היא חיותו של האדם, וממילא כשהאדם נותן צדקה הוא נותן את "חיי נפשו" לקב"ה (וביחוד מי שפרנסתו מצומצמת והוא עדיין נותן צדקה), שבכך הוא פודה את הניצוץ האלוקי מהגלות ומגלה את האהבה הפנימית לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2017 07:10 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ד'. מהנלמד לעיל מובן שהצדקה מגלה את פנימיות הלב (שלמעלה מהשכל), שע"י עבודת ה' מפנימיות הלב עולים התורה והמצוות באופן נעלה יותר, מאשר בעבודת ה' הבאה מחיצוניות הלב (מהתבוננות שכלית). כן מובן מדוע נקראת מצוות הצדקה 'שלום', שע"י מצוות הצדקה הניצוץ האלוקי - שממנו באה אהבת ה' שבפנימיות הלב - נפדה מהקליפות וחוזר להתאחד עם ה'. בפרט בצדקה שהאדם נותן בארץ ישראל, ששם מאירה המשכה פנימית מה' ובכוח צדקה זו להגן ולשמור על היהודי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2017 22:14 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. באגרת זו מסביר אדמו"ר הזקן את מעלת הצדקה, עליה נאמר בזוהר שמי שנותן צדקה בכל יום 'עושה' את שמו של הקב"ה. כדי להבין זאת מסביר רבנו הזקן על שמו של הקב"ה שעל ידו נבראו העולמות. שעולם הבא נברא באות י', וציור האות י' הוא כ"נקודה" המרמז לספירת החכמה שהיא מקור עולם הבא. תענוג הנשמות בעולם הבא הוא תענוג רוחני של שכל והשגה באלוקות, כל אחת לפי דרגתה. לכן עולם הבא נקרא 'בינה' ,זאת מפני החלק הקטן מחכמה שיכול כן לרדת מחכמה עליונה להבנת הנשמה (בינה), מה שמסב לה תענוג. כדי להבין שהאותיות האלוקיות, מהן נוצר עולם הבא מקורן בחכמה, רבנו הזקן מביא משל מנפש האדם כיצד נוצרו אותיות הדיבור. אותיות הדיבור נמשכות גם מ'חכמה' ובאות מהנפש (ואילו האברים רק משרתים את הנפש ומוציאים את האותיות). כמו שרואים שכאשר אדם רוצה לומר אותיות, השפתיים מתנוענעות בדרך ממילא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2017 08:14 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. הוסבר שמקור האותיות שמהם נברא עולם הבא הוא מהאות י' שבשם הוי-ה המרמזת על ספירת החכמה ואילו עולם הזה נברא ע"י אותיות הדיבור הנמשכים גם מספירת החכמה, אך אם כן - מדוע חז"ל אומרים שעולם הזה נברא מהאות ה' ולא מהאות י'? ההסבר לכך הוא שישנם שני עניינים באותיות הדיבור: *חומר - גוף האותיות (חיצוניות). *וצורה - ציור האותיות (פנימיות). צורת האותיות אכן מקורה בחכמה אולם גוף האותיות היא ההבל היוצא מהלב. העולם הזה נמשך מהחומר (חיצוניות) האותיות ואילו העולם הבא נמשך מהצורה (פנימיות) של האותיות, ולכן אמרו חז"ל שעולם הזה נברא באות ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2017 14:47 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. כשחכמים אמרו, באות ה' נברא העולם הזה, התכוונו לאות ה' התחתונה של שם הויה, שמקורה באות ה' העליונה של שם הוי'ה. ציור האות ה' העליונה מורה על התפשטות השכל הנעלם וציור האות ה' התחתונה מורה על התפשטות ספירת המלכות, (שהיא מקור כל העולמות), הנמשכת מאותיות דיבורו של הבורא . כפי שמלך מנהיג את המלוכה ע"י דיבורו, כך פועל הדיבור שלמעלה את התפשטות המלוכה של הקב"ה, למעלה, למטה ולארבעת רוחות העולם המקיפים את העולם כולו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2017 15:42 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. ריבוי הנבראים עד אין קץ שבעולמות העליונים הרוחניים, הבאים מריבוי הצירופים עד אין קץ של אותיות הדיבור שלמעלה, נבראים מפנימיות האותיות (בשונה מהנבראים בעולם הזה), לכן הנבראים הרוחניים שייכים לאות י', שהיא בחינת החכמה, והם בעלי חכמה וידיעה באלוקות. אך העולם הזה והחיות שבו קטנים מדי בכדי להכיל את האור והחיות של פנימיות האותיות (בשונה מהנבראים הרוחניים של עולם הבא). לכן התהוות עולם הזה הוא רק מחיצוניות אותיות הדיבור, בחינת ההבל שלמעלה (כמו במשל - הבל הגשמי של האותיות הבא מהלב). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2017 16:58 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. לאחר שהוסבר שהעולם הבא נברא באות י' ועולם הזה נברא באות ה' ובריאת העולמות נעשתה באמצעות האותיות. ממשיך רבינו הזקן להסביר, שבריאת עולם הזה נעשתה ע"י צמצום גדול ביותר, שבחינת חכמה התלבשה באות ה' התחתונה של שם הוי'ה (בחינת מלכות). ענין זה בא מחסד ה', כאשר בתחילת הבריאה לא הייתה נזקקת התעוררות מהעולם התחתון כדי להמשיך חסד זה, זאת מפני שהבריאה היתה ממידת החסד. אך לאחר בריאת האדם, כדי שתהיה המשכה של חסד מלמעלה - יש צורך בהתעוררות האדם מלמטה, וזה נעשה ע"י צדקה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/8/2017 18:38 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ה'. ממה שהוסבר עד כה, מובן מה שהאריז"ל כתב, שישנם שני סוגי נשמות: נשמות של תלמידי חכמים, העוסקים בלימוד התורה, ונשמות של בעלי מצוות, העוסקים בצדקה וגמילות חסדים. מי שלומד רק תורה ולא עוסק בצדקה וגמילות חסדים, חכמתו הינה ללא 'חיים', אך מי שעיקר עיסוקו בלימוד והוא עוסק קצת בגמילות חסדים, הוא ממשיך בלימודו חיות לנשמות ולמלאכים. אך למרות זאת, אין בכוח לימוד תורתו להמשיך חיות מהבל העליון לעולם הזה התחתון, לשם כך הוא זקוק לבעלי הצדקה, שרוב עיסוקם בצדקה וגמילות חסדים, כדי להמשיך את תורתו למטה. מסיבה זו נקראת הצדקה "מעשה", מפני שע"י הצדקה הוא ממשיך אור אין סוף בעולם העשיה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2017 08:11 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ו'. השכר שיהודי מקבל על נתינת צדקה היא מידת האמת הניתנת לו מלמעלה. נאמר 'תתן אמת ליעקב', כדי להבין מה היא מידת האמת שנתנה ליעקב, מקדים רבינו הזקן להסביר מה היא מידתו של יעקב. מדתו של יעקב אבינו היא הרחמנות. עבודת ה' של מידת הרחמנות היא, כאשר יהודי מרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בנפשו, ע"י התבוננות בגדולת ה' (שהכל נחשב ככלום לגביו) וכמה הוא רחוק מהקב"ה. בכך שהניצוץ האלוקי השוכן בגופו הנחות, שמבלי עזרתו של הקב"ה לנצח את תאוות הגוף, יכול היה לקבל טומאה ע"י שעובר על איסורים או תאוות (זאת גם אם בפועל הוא אינו עובר עבירות). דבר זה מראה עד כמה הגוף שפל וכמה רחמנות יש לרחם על הניצוץ האלוקי השוכן בו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2017 23:24 |
|
| |
תקציר תניא : | כ ' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן ו'. ישנם שני סוגי יראה ואהבה: 1) יראה ואהבה הבאות מהתבוננות שכלית בגדולת ה' וכמה שהקב"ה אוהב את ישראל. 2) יראה ואהבה מלמעלה, לאחר שהאדם השיג ע"י ההתבוננות אהבה ויראה, יש סוג נוסף של אהבה ויראה הניתנות כמתנה מהקב"ה. אין שום ערך בין אהבה ויראה שכליות (הבאות מהאדם המתבונן) לבין אילו הבאות כמתנה מלמעלה (מהקב"ה) ונקראות "אמת", זאת מפני שרק הקב"ה הוא אמת וכל שאר הנבראים נחשבים לגביו כאין ואפס. הדרך להמשכת מידת האמת (אהבה ויראה מלמעלה) היא לעורר רחמים רבים לפני הקב"ה וזה נעשה ע"י נתינת צדקה, שהיא מידת הרחמים (ובפרט בצדקה לארץ ישראל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
