|
|
| נשלח ב-14/8/2017 14:00 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ב מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. ההארה האלוקית המאירה בעולמות שלמטה מאצילות ובנשמת האדם, מתחלקת ל"חלקים". החלוקה באופן כללי היא ל-613 חלקים, שהם כנגד 613 מצות התורה וכנגד 248 אברים ו-365 גידים, (ביחד 613), של האדם. בפרטיות כל אחד מ 613 החלקים מתחלק לאין סוף חלקים פרטיים, כמו שכל אחת מ-613 המצוות מתחלקת לאין סוף פרטים. נשמת אדם הראשון (שהייתה כלולה מניצוצות אין ספור של נשמות), היה בכוחה להכיל את כל הפרטים האין סופיים של הארה הנמשכת לנשמות ישראל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/8/2017 08:50 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. נשמתו של יעקב אבינו, כמו אדם הראשון, הייתה כלולה מכל נשמות ישראל וגם בנשמתו האירו כל הפרטים מהארה מאין סוף. כל מי שעוסק בתורה ומקיים מצוות, מאירה בנשמתו הארה מאין סוף. וזהו פרוש - "חלקינו" ("אשרינו מה טוב חלקינו"), שהרי חלק מההארה האלוקית (המתחלקת ל-613 חלקים) מאיר בנשמתו של מקיים המצוה. הארה זו נמצאת בהתגלות במיוחד בזמן התפילה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/8/2017 08:19 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ז'. להלן יסביר את הלשון, "מה נעים גורלינו": כל נשמה בישראל צריכה לקיים את כל התרי"ג מצוות, אך מאחר שמרבית הנשמות היו כבר בעולם וירדו שוב כדי לתקן ענין מסוים, אין הנשמות שוות בהארה האלוקית המאירה להם ע"י קיום תורה ומצוות. לכל אדם יש את המצווה ששייכת אליו במיוחד והוא צריך להיות זהיר בה יותר. כך גם לגבי העבודה של כל דור ודור, שלכל דור יש את העבודה המיוחדת שלו (צדקה, תורה וכו'). והענין שישנה התגלות אלוקית מיוחדת מקיום של מצוה מסוימת, לנשמה מסוימת, הוא למעלה מהשכל, מפני שכך רצה הקב"ה. וזה ענין ה"גורל", שהוא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2017 17:19 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. מסביר את לשון התפילה "זורע צדקות מצמיח ישועות". כדי להמשיך התגלות אלוקית במחשבתו בשעת התפילה, כל אחד לפי דרגתו, יש צורך בהתעוררות מלמטה. התגלות זו היא חסד שהשם עושה עם האדם, שכמו שטבע המים לרדת ממקום גבוה למקום נמוך, כך יורד אור ה' מהעולמות העליונים לעולם הזה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2017 07:06 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. כדי שיומשך אור ה' בתפילה, יש צורך בהתעוררות האדם מלמטה, זאת מפני שבעולמות העליונים קיימת גם מידת הגבורה, שתפקידה לצמצם ולהסתיר את אור ה', אך ברגע שיהודי מתנהג במידת החסד, ע"י שנותן צדקה לפני התפילה ועובד את ה' בתפלה, הוא מעורר את מידת החסד שלמעלה, והיא ממשיכה עליו שפע אלוקי באין ערוך לעבודתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2017 23:20 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. כאשר זורעים זרע או גרעין באדמה, מתרחש דבר פלא, לא רק שמגרעין אחד צומחים פירות רבים, אלא גם הפירות נעלים במהותם הרבה מהגרעין, שהם בעלי טעם, ואילו הגרעין כלה ונרקב בארץ. הסיבה לכך היא, שלאמיתו של דבר חיותם של הפירות אינה מהגרעין אלא מ"כח הצומח" הרוחני הגלום בארץ, וזריעת הגרעין בקרקע נועדה רק לעורר אותו. משל זה עשוי לבאר מה כוחה של עבודת היהודי ש"מצמיחה" שפע אלוקי כה גדול שלא בערך לעבודה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2017 17:18 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ח'. ממה שהוסבר עד כה מובן מה שעבודת הצדקה נקראת "זריעה", שכן, כמו בזריעה שצומח ענין נעלה יותר בכמות ובמהות, כך יש בכוח הצדקה והחסד שיהודי עושה להמשיך אליו חסד מסוג נעלה לגמרי מסוג החסד הבא בהתגלות אלוקית המאירה בתפילה. משנה תוקף יש לצדקה בארץ ישראל, שהיא פועלת את ההמשכה ללא מניעות ועיכובים (שישנם בחו"ל). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2017 20:40 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ט'. העיסוק בענייני העולם ועסקי הפרנסה, לא צריך להיות לצורך עצמי ולמילוי רצון האדם, כמו אלו שמפרנסים את בני ביתם רק מתוך אהבת עצמית, שמפני שהוא אוהב את עצמו, לכן הוא אוהב את אשתו וילדיו בהיותם חלק ממנו. אלא ההתעסקות עם עניני העולם צריכה להיות כדי למלא את מחסורם של בני ישראל (שנשמותיהם הן חלק מהקב"ה) בחסד ללא תמורה, כשם שהקב"ה עושה עם הנבראים. וזה שמשפחתו קודמת זה רק מפני שכך התורה מצווה (חוץ מצדיקי הדור, שקודמים לילדיו, וצדיקים שבארץ ישראל קודמים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2017 08:33 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ט'. אף על פי שבמשנה כתוב "ותלמוד תורה כנגד כולם", בזמננו עיקר העניין הוא גמילות חסדים (ביחוד בדורנו שאין חכמים בדרגה של חכמי המשנה). בזמננו השכינה ירדה ונפלה עד למדרגה התחתונה של 'עשיה' וכדי להפוך את חושך העולם לאור, לא מספיק השימוש בשכל ובדיבור בלימוד תורה, אלא צריכים גם את המעשה, ובכך שנותן צדקה ביד רחבה, האדם כופה את הקדושה על הקליפות והופך את החושך לאור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2017 23:03 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. רבינו הזקן מצטט את הפסוק "חסדי ה' כי לא תמנו" ושואל מדוע לא נאמר "כי לא תמו" (החסדים)? כדי להסביר זאת מתחיל להסביר שישנן 2 מדרגות בחסד: "חסד עולם" - חסד מוגבל. "רב חסד" - חסד בלי גבול. שורש התורה הוא מימין (חסד), אך היא ירדה והתלבשה בגבורה (צמצום) כדי שההתגלות האלוקית תוכל להתלבש במצוות שקיומן הוא ע"י ענינים מוגבלים (במידה, בזמן וכו'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2017 08:53 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. המצוות הן בעלות שיעור ומידה (כמו אורך הציצית, גובה הסוכה וכו') ואפילו במצוות צדקה יש שיעור, למשל מי שרוצה להדר ייתן חומש (20% מרווחיו). אופן נתינת צדקה במידה ושיעור נקרא 'חסד עולם' והוא ממשיך חסד מלמעלה שיכול להתלבש בעולם בשיעור ומידה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2017 16:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. עשיית חסד בצורה מוגבלת, כמו נתינת צדקה לפי מידה ושיעור, מתאימה לאדם שלא חטא מעולם. אך מי שחטא ופגם "בקודש עליון", עליו להמשיך אור חדש שלמעלה מהעולמות, הנקרא "רב חסד", שהוא חסד בלתי גבולי, וזאת הוא עושה ע"י תשובה מעומק הלב, כדי שיתקן את המעוות ב"קודש העליון", ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2017 22:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אלול - אגרת הקודש, אגרת י'. התשובה המעוררת את האור העליון שלמעלה מהעולמות ("רב חסד"), היא תשובה הבאה מעומק הלב. וכדי שאור נעלה זה יומשך בעולם, על האדם להשפיע צדקה וחסד בריבוי ובלי גבול , שבכך מתקן את כל הפגמים שפגם ע"י עוונותיו. ומה שאמרו חז"ל שהאדם לא יתן לצדקה יותר מחומש - זה בנוגע למי שלא חטא (או שתיקן את חטאיו ע"י תעניות), אך מי שחטא, כדאי לו לתת את כל אשר לו כדי לתקן את נפשו ו"כל אשר לאיש יתן בעד נפשו". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2017 08:23 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אלול - אגרת הקודש, סימן י'. מידת החסד בלי גבול, נקראת על שמו של הקב"ה: "חסדי ה'", שהרי למידותיו אין גבול ואילו לחסד שאדם עושה יש גבול, שכן האדם עצמו הוא מוגבל ואינו שלם, ויש לו מה לתקן במעשיו. בכך עונה רבינו הזקן על השאלה מדוע נאמר "(חסדי ה') כי לא תמנו", מפני שאנחנו לא תמימים ושלמים וזקוקים לעורר חסד בלי גבול. לכן על האדם לתת צדקה וחסד בלי גבול, כדי לעורר עליו חסד בלי גבול, זאת כדי לתקן את מה שפגם ובאופן נתינה זה הוא מביא את הגאולה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2017 13:12 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אלול - אגרת הקודש, אגרת י"א. כדי שאור ה' ישכון באדם, על האדם לבטל את רצונו מפני רצון ה'. גם בדברים המוכרחים לו, כמו ילדים, פרנסה ובריאות צריך האדם לרצותם רק מפני עבודת ה' שבאה על ידם. כדי להגיע לדרגה זו, על האדם להתבונן שבכל רגע ורגע הקב"ה מהווה את העולם "יש" מ"אין" והרי ה"אין" הוא מקור הטוב ואין רע היורד מלמעלה. לכן, כאשר אדם חש יסורים וחסר לו אפילו בענינים המוכרחים, שלא יצטער מכך, אלא יהיה בשמחה וידע שהיסורים הם טוב שירד עליו מלמעלה, רק שטוב זה נשאר במדרגתו העליונה ולכן הוא לא מסוגל להשיגו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
