|
|
| נשלח ב-11/1/2018 12:15 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ד טבת - פרק ט"ו. בהמשך למה שהוסבר שבינוני נקרא "עובד אלקים", מפני שעליו להתייגע ולהלחם בנפשו הבהמית, מובן מה שאמרו חכמי הגמרא שמי שלומד פרק אחד - מאה ואחת פעמים נקרא "עובד אלוקים" - מכיוון שחכמי הגמרא היו רגילים ללמוד מאה פעמים כל פרק והפעם הנוספת היא יותר ממה שהיו רגילים ולשם כך היו צריכים להתגבר על הנפש הבהמית - ע"י אהבת השם הנוצרת מהתבוננות בגדולת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2018 14:57 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה טבת - פרק ט"ז. עיקר עבדותו של הבינוני היא להיות המוח שליט על הלב, ובכך לא להיכנע לפיתויי היצר, זאת ע"י התבוננות בגדולת ה' המולידה יראה ואהבה לקב"ה המשמשות כ"כנפיים" לתורה והמצוות. גם כאשר הבינוני מתבונן בגדולת ה' ואינו מרגיש בגלוי את האהבה והיראה בלבו, אך הוא מבין בשכלו איך הכל בטל ונחשב כאין ואפס לגבי הקב"ה ושרק ע"י לימוד תורה וקיום מצוות הוא יכול "לתפוס" ולהשיג את רצונו וחכמתו של הקב"ה, כך למרות שהאהבה והיראה אינן מורגשות בלבו, עדיין התבוננות זו (הנקראת תבונה) תשמש לחיות ול"כנפיים" לתורה ולמצוות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2018 20:11 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו טבת - פרק ט"ז כאשר אהבה ויראה מורגשות בלב, הן משמשות כ"כנפיים" להעלות את התורה והמצוות לעולמות רוחניים. כאשר לאהבה ויראה יש ביטוי רק במוח, הן נקראות אמנם "מחשבה טובה" אך אין ביכולתן להעלות את המצוות, אלא שהקב"ה מצרף את ה"מחשבה טובה" למעשה, ובכך הן יכולות לשמש כ"כנפיים" ולהעלות את התורה והמצות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2018 11:14 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז טבת - ממה שלמדנו עד כאן אפשר להבין את הפסוק - "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו". כלומר, קרוב לכל אדם להתבונן ולהוליד במוחו אהבה ורצון ללמוד תורה ולקיים מצוות, וגם אם הוא אינו מרגיש זאת בלבו, הרי זה מספיק כדי להביאו לקיום תורה ומצוות, זאת מכיוון שהמוח שולט על הלב (תאוות) ועל שאר האברים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2018 11:47 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח טבת - בשונה מהבינוני, אצל הרשע אין למוח השפעה על הלב וזה כעונש על עונותיו. לכן כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות מתוך הרגש פנימי, צריך תחילה לעשות תשובה, להתמרמר על חטאיו ולשבור את ליבו ובכך ישבור את הקליפות המבדילות בינו לבין הקב"ה. תשובה זו נקראת תשובה תחתונה, שמעלה את האות ה' האחרונה בשם י-ה-ו-ה (השכינה) מנפילתה לקליפות ע"י העברות ורק אז יוכל להתחיל בעבודת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2018 12:21 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט טבת - עד כאן הוסבר שכל יהודי יכול לקיים תורה ומצוות באהבת ה' ויראת ה' ע"י התבוננות בגדולת ה'. אך גם מי שאין לו ידיעה בגדולת ה' ואינו שייך לענין ההתבוננות, בכל זאת יכול לקיים תורה ומצוות עם הלב באהבת ויראת ה'. וזאת ע"י האהבה המסותרת לה' הנמצאת בכל אחד מישראל. אהבה זו היא ירושה מהאבות שהיו בטלים לה' ולכן זכו שכל מי שמזרעם תהיה לו נשמה קדושה, ושבבחינת חכמה שבה יאיר אור אין סוף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2018 12:04 |
|
| |
תקציר תניא : | א' שבט - פרק י"ח. שורשה של האהבה המסותרת שבכל יהודי היא בכוח החכמה של הנפש. החכמה היא שורש השכל וההבנה והיא (החכמה) למעלה מהשכל וההבנה, ולכן מתלבש בה אור אין סוף שלמעלה מהשגה. מכוח זה נובע בכל יהודי (גם מי שאין לו שכל והבנה בגדולת ה') כוח האמונה ומסירות הנפש, שהרי האמונה היא למעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2018 12:15 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' שבט - פרק י"ט. עד כאן הוסבר שלכל יהודי קרוב מאוד לקיים תורה ומצוות באהבת ה' ויראת ה', ודבר זה נובע מהאהבה המסותרת הקיימת בליבו של כל יהודי. וממשיך לבאר, במה מתבטאת שאיפתה של האהבה המסותרת: משל הממחיש את שאיפתה של האהבה המסותרת הוא: כשם שלהבת הנר נמשכת בטבעה למעלה - לשורשה, שהוא יסוד האש אשר מתחת לגלגל הירח, כך נשמת האדם, רוצה בטבעה להתנתק מהגוף ולהדבק בשרשה ומקור חייה - בקב"ה, למרות שכשתידבק בו היא תתבטל ולא תישאר כפי שהייתה נשמה בגוף, מה שמראה שעניין האהבה המסותרת, הוא רצון פנימי של הנשמה והוא למעלה משכל והבנה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2018 16:15 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' שבט - פרק י"ט. עד כאן הוסבר על עניין הביטול לקב"ה, שהוא למעלה מהשכל ונמשך מכוח החוכמה שבנפש. כל דבר שבקדושה הוא בטל לקב"ה, וכל דבר שחסר בו ביטול הוא הפוך מהקדושה = קליפה. אצל יהודי שלא שומר תורה ומצוות, כוח החכמה (הביטול) הוא בבחינת גלות, והאהבה אינה מורגשת בלבו, ולכן היא נקראת 'אהבה המסותרת', זאת מפני שהקליפה מכסה עליה ונותנת ל'רוח שטות' להטעות את האדם ולגרום לו לחטוא (בכך שנדמה לו שהוא לא נפרד מהקב"ה בזמן החטא). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2018 19:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' שבט - הקליפה יכולה להסתיר רק על ההתפשטות של בחינת חכמה שבנפש, אך על שורש החכמה עצמה אין בכוח הקליפה להסתיר לגמרי, אלא שהיא רק "ישנה" . בשורש בחינת החכמה שבנפש מלובש אור אין סוף המבטל את כל הקליפות ונותן ליהודי כוח לעמוד בפני נסיון האמונה, (על המשך היותו יהודי או לא), המתבטא בכך שמוסר את נפשו על קידוש השם (למרות שהקליפה שלטה עליו לפני כן). אור אין סוף המלובש בנפש היהודי נותן גם את הכוח למסור את נפשו שלא לעשות, לדבר או לחשוב דבר האסור. וזו היא היראה הכלולה באהבה המסותרת - שהוא ירא מלהפרד מהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2018 11:53 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' שבט - פרק כ'. בפרק זה מתחיל רבינו הזקן להסביר כיצד אפשר לשמור את כל מצוות עשה ולא תעשה בכוח האהבה המסותרת שבלב כל יהודי. שתי הדברות הראשונות בעשרת הדברות כוללות את כל התורה כולה; "אנוכי ה אלוקיך" - כולל את כל המצוות עשה ו"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" - כולל את מצוות לא תעשה. כדי להבין איך כל העבירות קשורות ל"עבודה זרה", צריך להבין את ענין אחדות ה'. הקב"ה יחיד גם לאחר שברא את כל העולמות והנבראים, ללא שום שינוי באחדותו, שהרי לגביו כל הבריאה כאילו איננה קיימת כלל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/1/2018 11:30 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' שבט - להלן מתחיל להסביר איך לגבי הקב"ה כל הבריאה כאילו אינה קיימת כלל. הבריאה נוצרת וקיימת מדיבורו של הקב"ה. על דרך משל - גם בדיבורו של האדם אנו רואים שאין שום ערך לדיבור אחד לגבי כוח הדיבור של הנפש, שיכול לדבר מילים ללא סוף. כל שכן שאין לאותו דיבור בודד שום ערך לכוח המחשבה, ועל אחת כמה וכמה לגבי עצם הנפש של האדם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/1/2018 12:05 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' שבט - פרק כ"א. בהמשך למשל אודות ערך דיבור של אדם לעומת עצם נפשו, כך לגבי הקב"ה (-על דרך משל בלבד, שכן הדיבור העליון שונה לגמרי מהדיבור שלנו -) כמו שדיבורו של האדם מגלה את מחשבתו, כך דיבורו של הקב"ה הוא התגלות אור וחיות, שהם (-דיבוריו של הקב"ה-) עשרה מאמרות שע"י נברא העולם, וכל חלקי התורה שהם התגלות האור האלוקי. אך ענין הפירוד שישנו בדיבור האדם, שכשהדיבור יוצא אל הזולת נראה כמציאות לעצמו - אינו נמצא בדיבור שלמעלה, המאוחד תמיד עם הקב"ה. ולהמחיש זאת: כמו שלפני שהאדם חושב את אותיות הדיבור הן מאוחדת בשורשן, כך הדיבור שלמעלה מאוחד עם הקב"ה אף אחרי ההתגלות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/1/2018 13:04 |
|
| |
תקציר תניא ; | ח' שבט - פרק כ"א. הדיבור העליון מאוחד עם הקב"ה באותה מידה גם לאחר בריאת העולם ובדיוק כפי שהיה לפני הבריאה. כל השינוי הוא רק לגבי הנבראים, המקבלים חיותם דרך 'דיבור' העליון, העובר צמצומים רבים המסתירים את האור והחיות, וזה מה שמאפשר להם להרגיש את עצמם כמציאות. אך לגבי הקב"ה - הצמצומים אינם מסתירים כלל, מכיון שהצמצומים עצמם הם אלוקות, ממילא כל המציאות של עולמות ונבראים אינם נחשבים כלל לגבי הקב"ה ואינם פועלים שום שינוי באחדותו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/1/2018 11:27 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' שבט - פרק כ"ב. אצל האדם הדיבור הוא גילוי לזולת והוא גם נפרד מעצם הנפש, וכך גם ב'דיבורו' של הקב"ה קיים פירוד, רק שהפירוד הוא לא ביחס להקב"ה אלא ביחס לנבראים. הדיבור העליון עובר צמצומים שונים ורבים כדי לברוא סוגים שונים של נבראים. ע"י התגברות הצמצומים עד שהאור מוסתר לגמרי, יכולים להיברא גם דברים טמאים המקבלים את חיותם מהקדושה בצורה של השפעה הנקראת בחינת 'אחוריים', משום שיניקה זו היא חיצוניות רצון ה', היינו שאין בה תענוג והיא נעשית רק מפני שיש תועלת מכך לדבר אחר, וזה כדי שיהיה ענין הבחירה וכתוצאה מכך ינתן עונש לרשעים ושכר לצדיקים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
