|
|
| נשלח ב-28/4/2018 20:54 |
 |
| |
תקציר תניא : | י"ג אייר - פרק מ"ז. לא זו בלבד שיהודי צריך לעורר אהבה של "מים הפנים לפנים" לקב"ה, בכך שיזכר ביציאת מצרים (איך הקב"ה ירד בכבודו ובעצמו לגאול את עם ישראל..). אלא גם מצד ההוה, ישנה 'יציאת מצרים רוחנית' בכל יום, כאשר יהודי לומד תורה, מקיים מצוות ומקבל על עצמו עול מלכות שמים בקריאת שמע, יוצאת נפשו האלוקית מגלות הגוף ומתאחדת עם הקב"ה. המניעה היחידה שיכולה לעכב היא אם האדם אינו רוצה בזה ח"ו. לכן מזכירים את יציאת מצרים בקריאת שמע, שע"י קריאת שמע יוצאים ממצרים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2018 12:07 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו אייר - פרק מ"ח. הצמצום, הוא הסתר והעלם על האור האלוקי ורק מעט מאוד ממנו מאיר לאחר הצמצום ואין ערך בין מדרגת האור קודם הצמצום לבין ההארה המועטת שלאחר הצמצום. האור קודם הצמצום נקרא 'אור סובב כל עלמין', אך אין הכוונה שהוא מחוץ לעולמות חס ושלום, אלא שמכיוון שעוצמתו גדולה כל כך, הוא לא נרגש בעולמות כלל, והשפעתו על העולם היא בהסתר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2018 15:29 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז אייר - פרק מ"ח. כדי להבין את אופן ההשפעה של אור סובב כל העולמות, (שאור אין סוף נמצא בכל מקום בעולם ובכל זאת אור זה 'סובב' ו'מקיף'), מביא משל - שלמרות שהארץ (המורכבת מדומם וצומח), מלאה באור אין סוף, זהו רק באופן של 'סובב' ו'מקיף' (בבחינת העלם והסתר), שהרי החיות האלוקית בארץ מתגלה רק באותה מדה שהיא באה לידי ביטוי ב'דומם' וב'צומח'. משל נוסף שיכול לקרב את העניין, אל השכל, הוא מאדם שמצייר בדמיונו דבר שראה. שבדמיונו הוא כביכול 'מקיף' את הדבר בשכלו. בשונה מהאדם שההקפה היא רק בדמיון, מחשבותיו של הקב"ה כביכול הן בפועל ממש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2018 16:02 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ז אייר - פרק מ"ח. המשל הבא, בא להמחיש כיצד נברא פרטי מוקף במחשבה ובידיעה שלמעלה. כדור הארץ נוצר ומתהווה מאין ליש, מפני שהאור הסובב מקיף בפועל ממש את כל כדור הארץ על כל פרטיו. ההארה זו, באה ע"י צמצומים ובכך מאפשרת שכדור הארץ יהיה באופן של גבול. את הנושא הזה, אין האדם יכול להבינו על בוריו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2018 07:26 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ח אייר - פרק מ"ט. כדי לברא עולם ונבראים בעלי גבול מאור אין סוף שהוא בלי גבול, היה צורך בצמצומים רבים. ישנם שלושה צמצומים עיקריים: - מעולם האצילות לעולם הבריאה. - מעולם הבריאה לעולם יצירה. - ומעולם היצירה לעולם העשייה. תכלית כל הצמצומים, כדי לברוא את העולם הזה שבו אדם גשמי שיש לו תאוות והוא יכול להתגבר עליהן (אתכפיא) ובכך נפשו הבהמית (ולבושיה- מחשבה, דיבור ומעשה), מתעלה ונכללת בקדושה וע"י כך נעשה "יתרון האור הבא מן החושך". כאשר אדם יתבונן, כיצד מתוך אהבתו אליו הקב"ה הסיר והרחיק את כל המניעות (צמצם את האור בלי גבול) כדי שיתהווה עולם גשמי, אז, "כמים הפנים לפנים", הוא יתעורר באהבה לקב"ה, ויהיה מוכן להסיר ולהרחיק את כל מה שמונע ממנו לדבוק בהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2018 17:22 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ט אייר - פרק מ"ט. לפי זה יובנו גם ברכות קריאת שמע, שמטרתן של ברכות אלו להכין את האדם לקריאת שמע, שעיקר ענינה הוא להגיע ל"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", כלומר, בשני יצריך, שהדברים אליהם קשור לבו של האדם לא יפריעו לו לאהבת ה' (שהם- היצר הרע, האישה, הילדים והפרנסה). לכן מקדימים לקריאת שמע התבוננות בברכת 'יוצר המאורות', המתארת את ביטול המלאכים לקב"ה ואת ברכת 'אהבת עולם', המתארת את אהבתו הגדולה של הקב"ה לעם ישראל מעורר הדבר בנו אהבת ה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2018 20:51 |
|
| |
| כ' אייר -
פרק מ"ט.
בשעה שהאדם יתעמק בהתבוננות שהוסברה, (איך הקב"ה מראה אהבה גדולה לאדם ), תתעורר בו אהבה גדולה לקב"ה ותביא אותו לרצות להדבק רק בקב"ה. זאת ע"י התעמקותו ודיבורו בתורה.
לגבי הנפש האלוקית עיקר הדבקות בקב"ה בא ע"י ההבנה בתורה, אך הכוונה העליונה היא שאור אין סוף ימשך גם בנפש הבהמית ובעולם וזה נעשה ע"י שהאדם מדבר דברי תורה, שהדיבור הוא ענין גשמי והכח לדבר בא ממה שהאדם אכל ושתה דברים גשמיים.
לכן נדרש מהאדם לבטא דברי תורה בדיבור וכשהוא לומד תורה במחשבה בלבד, אין הוא יוצא ידי חובתו .
בכך סיים האדמור הזקן להסביר ענין "אהבה כמים הפנים לפנים".
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי רב_זושא ב- 05/05/2018 20:53:52
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2018 10:46 |
|
| |
תקציר תניא: | כ"א אייר - פרק נ'. כל דרגות האהבה שלמדנו עד כה שייכות לבחינת 'חסד', בפרק שלפנינו נלמד אודות אהבה העולה על כל האהבות שהזכרנו עד כה (כמו המעלה של זהב על כסף), אהבה זו נקראת אהבה 'כרשפי אש', ששורשה הוא בבחינת גבורה. אהבה זו נוצרת ע"י התבוננות בגדולת הקב"ה איך שהכל לגביו נחשב ככלום. התבוננות זו מביאה לתנועה של 'רצוא', צמאון ותשוקה לאלוקות עד כלות הנפש (רצון של הנפש להתנתק מהגוף ולהידבק באלוקות). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2018 13:05 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ב אייר - בשעה שהאדם עומד בתנועה של 'רצוא', תשוקה גדולה להתאחד עם ה' עד שרצונו לצאת מהגבלות הגוף, עליו לעורר בתוכו, כנגד רצונו, שעליו להיות בגוף (תנועה של "שוב"). זאת כדי לבצע את הכוונה העליונה, שע"י לימוד וקיום התורה נשמה בגוף, ממשיכים את החיים העליונים למטה ועושים את העולם דירה לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2018 12:16 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג אייר - פרק נ"א. לאחר שסיים לפרט ולהדריך כיצד להגיע לדרגות שונות ביראת ואהבת ה', מסיים האדמו"ר הזקן את הספר בתוספת ביאור למאמר ה'ינוקא' בזוהר, האומר שאור השכינה זקוק לשמן והשמן, אלו המעשים הטובים. כדי להסביר זאת, יפרש רבנו הזקן את ענין השראת השכינה. מדוע נאמר שהשכינה שורה במקדש בקודש הקודשים דווקא והלא הקב"ה נמצא בכל מקום?! כדי לענות על כך, מביא משל מאופן התלבשות הנשמה בגוף: הנשמה קיימת בכל איבר בגוף, ואף על פי כן נאמר שהיא שוכנת בעיקר במוח. זאת משום שראשית התגלות הנשמה היא במוח, שם הנשמה כבר לא מופשטת לגמרי, אך מאידך, הכוחות שלה אינם בהתגלות עדיין, כמו לאחר שהכוחות מתפשטים לאיברים השונים, וכל איבר מקבל את הכוחות הגלויים, לפי מזגו ותכונתו (העין לראות והאוזן לשמוע..). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2018 13:38 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה אייר - פרק נ"א. כמו שנאמר על מציאות הנשמה, שהיא נמצאת בגוף בשווה בכל האברים, כך בדרך משל, מהות ועצמות אין סוף נמצאת בשווה בכל העולמות, להחיות נבראים בלי גבול ועולמות בלי מספר. ההבדל בין העולמות העליונים והתחתונים, הוא בגילוי האור. בעולמות העליונים הוא גלוי יותר מאשר בעולמות התחתונים וכל נברא מקבל את חיותו לפי תכונתו. העולמות התחתונים מקבלים את החיות האלוקית דרך צמצומים רבים, עד בריאת עולם חומרי וגשמי בו הקב"ה אינו נראה כלל. זאת למרות שהוא מהווה את העולם יש מאין תמיד ולולא זאת העולם היה חוזר להיות אין ואפס כפי שהיה לפני הבריאה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2018 07:26 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו אייר - פרק נ"ב. כמו שעיקר גילוי הנשמה (החיות הכללית), הוא במוחין שבראש ומשם נמשכת הארה אל כל שאר אברי הגוף. כך בדרך משל, עיקר גילוי החיות האלוקית הוא בספירות (ה"מוחין"), כתר, חכמה, בינה ודעת, שהן רצונו, חכמתו, בינתו ודעתו של הקב"ה, המלובשים בתורה ובמצוות. ומהתגלות זו מקבלים כל העולמות והנבראים, כל אחד , את ההארה הפרטית השייכת אליו. התגלות זו מההמשכה הכללית שבמוחין נקראת בקבלה, עלמא דאתגליא, כי כאן מתחילה ההתגלות של אלוקות בעולמות. ונקראת גם "שכינה", האור ששוכן בעולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/5/2018 21:34 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז אייר - העולמות לא יכולים לקבל את אור השכינה עצמה, שהיא מקור כל החיות של העולמות, אלא רק ע"י לבוש המעלים ומסתיר את האור. זאת כדי שהעולמות והנבראים לא יתבטלו במציאות, כשם שאור השמש בטל במציאות בהיותו במקור שלו (בשמש עצמה). הלבוש המעלים ומסתיר על אור השכינה, הוא רצונו וחכמתו של הקב"ה בתורה ובמצוות, והוא מדריגה עליונה יותר מאשר השכינה (מקור חיות העולמות), לכן אין לבוש זה מתבטל בפני אור השכינה, בהיותו מדריגה שלמעלה מהאור. נשאלת השאלה, כיצד יכולים הנבראים לקבל לבוש זה, בשעה שהוא למעלה מאור השכינה? מפני שהתורה ירדה והתלבשה במצוות שהם דברים גשמיים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2018 12:17 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח אייר - בירידת החכמה העליונה מעולם לעולם, גם אור השכינה המלובש בה ירד מעולם לעולם, ומקום קודש הקודשים שבכל עולם הוא מקום השראת וגילוי השכינה. מקור השכינה (גילוי מאור אין סוף) הוא בספירת המלכות שבעולם האצילות, והיא נקראת 'דבר ה'' בדרך משל, שכמו שהדיבור נועד לגלות את מה שנעלם במחשבה, כך ספירת המלכות של עולם האצילות היא כביכול הדיבור שלמעלה המגלה אלוקות בעולם. מספירת המלכות של עולם האצילות השכינה יורדת ומתלבשת, בתחילה בחכמה, בינה ודעת של עולם הבריאה ולאחר מכן בספירת המלכות שבעולם הבריאה ומשם מתהווים הנשמות והמלאכים של עולם הבריאה ומשם נמשך (באופן של צמצום גדול) גם התלמוד (גמרא), שהוא ענין של טעם ושכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/5/2018 16:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט אייר - פרק נ"ב. לאחר שהשכינה ירדה והתלבשה בספירת המלכות שבעולם הבריאה, היא ירדה והתלבשה בחכמה, בינה ודעת של עולם היצירה ולאחר מכן בספירת המלכות של עולם היצירה, ומשם נוצרו בחינות ה"רוח" שבנשמות, המלאכים של עולם היצירה והמשנה. ישנם שני קווים במידות שלמעלה: קו ימין, חסד - פסק הלכה להקל. קו שמאל, גבורה - פסק הלכה להחמיר. בדרך זו ירדה והתלבשה השכינה בעולם העשיה - העולם שלנו, בקודש הקודשים (בזמן שבית המקדש קיים), שממנו נמשכת חיות לכל העולם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
