|
|
| נשלח ב-15/5/2018 16:02 |
 |
| |
תקציר תניא: | א' סיון - פרק נ"ג. אור השכינה מאיר גם בעולם הזה הגשמי, בזמן בית המקדש הראשון שרתה השכינה ב"היכל קדשי קדשים", בלוחות הברית, שהן כללות כל התורה כולה ויצירה אלוקית (שהרי האותיות החקוקות בהן עומדות בדרך נס). התורה כפי שהיא בעשרת הדברות שבלוחות נשארה באותה מדרגה שלמעלה מהעולמות, כאשר החכמה העליונה התלבשה עד ספירת המלכות של עולם הבריאה, מבלי להתלבש בעולמות שלמטה מהם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/5/2018 14:20 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' סיון - בבית המקדש השני לא היו לוחות הברית ולכן דרגה נמוכה יותר של שכינה היתה שורה בבית המקדש השני, שהשתלשלה עד להיכל קודש קודשים של עולם העשיה, שאינה בערך כלל למדריגת השכינה שהאירה בבית המקדש הראשון. ומשחרב בית המקדש, התורה ומצוותיה הן הם היכל קדשי קודשים והלבוש לאור השכינה. כאשר אדם לומד תורה מאיר בו אור השכינה, רק שע"י התורה, צריכה השכינה לעבור גם דרך התלבשות בספירת המלכות של עולם העשיה. זאת מפני שהמצוות והתורה הן, ברובן הגדול, מצוות מעשיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/5/2018 13:52 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' סיון - פרק נ"ג. אור השכינה המאיר על ראש היהודי זקוק "לשמן", להתלבש בחכמה, המלובשת בתורה, שהיא הלבוש והכלי לאור השכינה. כדי להמשיך את אור השכינה שיאיר בנפשו האלוקית של יהודי, צריכים לא רק לשמן (חכמה) הנהפך כולו לאור, אלא גם לפתילה שהיא פועלת שהאש תחזיק עצמה בנר. הפתילה בנפש האדם, היא הנפש הבהמית המחיה את הגוף וכמו שבפתילה גשמית חלקה העליון נשרף, כך ע"י קיום תורה ומצוות, 'נשרפים' הלבושים של מחשבה, דיבור ומעשה של הנפש הבהמית, באש של אור השכינה ונהפכים מחושך לאור ובכך נמשך אור השכינה על הנפש האלוקית שבמוח. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/5/2018 07:28 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' סיון - שער היחוד והאמונה. ישנם שני אופני באחדות ה' המתבטאים בפסוקים "שמע ישראל" וב"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". השורשים והיסודות של עבודת ה' הן: אהבת ה' ויראת ה'. היראה - פועלת שיהודי ישמר לא לעשות מה שאסור. והאהבה- פועלת שיקיים את כל מצות עשה מתוך רגש פנימי. נאמר על אהבת ה': "אשר אנוכי מצוה אתכם לעשותה, לאהבה את ה'.." שואל רבינו הזקן: כיצד מתאים להשתמש בלשון 'עשיה' לגבי אהבה, שהיא רגש שבלב? ומסביר שישנם שני בחינות של אהבה: בחינה ראשונה - שקיימת בנפש האלוקית, הנקראת "כלות הנפש", האדם לא יוצר אותה אך עליו לגלות אותה, ע"י שנפשו השכלית מבינה ענייני אלוקות ובכך משפילה ומכניעה את חומר הגוף המסתיר על אהבה זו, לא כל אחד יכול להגיע לגלות אהבה זו, שדורשת זיכוך חומר הגוף והרבה מעשים טובים ולימוד תורה. בחינה שניה של אהבה - כל אדם יכול להגיע אליה, כאשר יערוך התבוננות מעמיקה, איך שהקב"ה הוא הנפש והחיות של נפשו והוא חייו האמיתיים. התעמקות זו תעורר בו אהבה לקב"ה, כאהבת האדם לנפשו וחייו. עוד יתבונן איך שהקב"ה ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות והכל נחשב לגביו לכלום ואיך שהקב"ה אוהב את בני ישראל, התבוננות זו תשפיע "כמים הפנים לפנים", שתתעורר בליבו אהבה בעומק הלב לקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/5/2018 21:51 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' סיון - שער היחוד והאמונה. הכתוב אומר: "שבע יפול צדיק וקם", מכך לומדים שגם אצל צדיק יש מצב של "נפילה". בפרט שלנשמות ישראל יש את הכח להיות "מהלכים" - לעלות ממדריגה למדריגה, באופן שהמדריגה החדשה נעלית באין ערוך מהמדריגה הקודמת. צדיק, טרם הגעתו למדריגה החדשה באהבת ה', הוא ב"נפילה" ביחס למדריגתו הקודמת, אך ביחס לשאר כל בני האדם, זו אינה נפילה כלל, זאת מפני שנשאר בעבודתו "רושם" ממדרגתו הקודמת שעיקרה היא האהבה שנתחנך בה, אהבה הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה'. ומסיים רבינו הזקן: יסוד אהבת ה' ויראת ה', היא אמונה טהורה במה שלמעלה מהבנה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/5/2018 16:31 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' סיון - שער היחוד והאמונה. פרק א'. תוכן "שער היחוד והאמונה" הוא להבין ולו במעט מה שכתוב בזהר ש"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", הוא האופן העליון ביותר בהבנת אחדות ה', ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", הוא האופן התחתון יותר בהבנת אחדות ה'. כתוב: "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". מקשה רבינו הזקן: וכי יעלה על הדעת שיש מלבד הקב"ה עוד אלוקים במעמקי הים? ומסביר, שאותיות הדיבור האלוקי "יהי רקיע בתוך המים" נמצאות ומלובשות תמיד בתוך השמים בכדי להחיותם. דיבורו של הקב"ה הוא נצחי וקיים לעולם, ואם הדיבור האלוקי יסתלק לרגע מתוך רקיע השמים, מציאות השמים תתבטל, כאילו מעולם הם לא היו במציאות. ענין זה נכון גם לגבי שאר הנבראים, העולם הזה הגשמי ואפילו בדומם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2018 16:19 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' סיון - שער האיחוד והאמונה. פרק א'. עד כאן הסביר שכל הנבראים מתחדשים כל הזמן מעשרה מאמרות המהווים אותם תמיד מאין ליש. למרות שהמילה "אבן" לא הוזכרה בעשרה מאמרות, מכל מקום ע"י הצירופים וחילופי אותיות, מצטמטמת החיות האלוקית שבמאמרות, ונמשכת בצירוף חדש כדוגמת "אבן" וכך גם בנוגע לכל שאר הנבראים. בנבראים הגדולים כמו השמים, הארץ וכו.. מתלבשת החיות כפי שהיא בעשרה מאמרות, מה שאין כן הנבראים הפרטיים שהם בדרגה נמוכה יותר, שאין בהם כח לקבל חיות אלוקית גדולה כל כך ולכן יש צורך בצירופים, חילופים וגימטריאות המצמצמים את החיות בהתאם למהות הנברא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2018 11:50 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' סיון - שער היחוד והאמונה -פרק ב'. עד כאן הסביר רבינו הזקן, שהכוח האלוקי חייב להתקיים תמיד בנברא, לבוראו ולהחיותו מחדש. זו התשובה לכופרים בכך שהקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל נברא ומכאן גם כופרים בניסים, מפני שהם משווים את מעשיו של הקב"ה למעשה בשר ודם. לדעתם, כמו שלאחר שאדם יוצר כלי, הכלי לא נזקק לאדם להמשך קיומו, כך אחרי שהקב"ה ברא את העולמות, הם אינם זקוקים לו יותר ח"ו. ומסביר רבינו הזקן, שהשוואה איננה נכונה, שכן מעשה אדם הוא מדבר שכבר קיים, 'יש' מ'יש', והוא רק משנה את צורתו, ואילו מעשיו של הקב"ה הם 'יש' מ'אין', שנברא דבר חדש שלא היה קיים כלל. התהוות 'יש' מ'אין' היא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף, שהחידוש שנעשה בקריעת ים סוף, שהמים עמדו כחומה, היה שינוי רק בטבע המים, שניגרים בטבעם, ובריאת השמים והארץ היא חידוש גמור בעצם מציאות ה'יש'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2018 07:03 |
|
| |
תקציר תניא : | י' סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ג'. כיוון שהכוח האלוקי מוכרח לברוא ולהחיות תמיד את הנברא מ'אין' ל'יש', אפשר להבין שהכוח האלוקי הוא המציאות האמיתית של הנברא וממילא הנברא הוא כאין ואפס לגבי הכוח האלוקי המהווה אותו כל רגע, ואם היינו מסוגלים לראות את הכוח האלוקי (דבר ה'), גשמיות הנברא לא הייתה נראית לנו כלל, זאת מפני שרק החיות הרוחנית היא המציאות האמיתית. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2018 08:22 |
|
| |
תקציר תניא : | י"א סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ג'. רבינו הזקן ממשיך ומבאר שלמרות שהנבראים נראים כמציאות, באמת אין הדבר כך, ומביא לכך משל מקרני השמש, הנראים כדבר ממשי וכמציאות בחלל העולם, מה שאין כן כאשר קרני השמש נמצאים בגוף השמש, אז הם בטלים במציאות, ואינם יכולים להיחשב כ'יש' ומה שמאיר שם היא השמש עצמה בלבד. כמו במשל על קרני השמש הנראים כ'יש' כשהם אינם במקורם, כך גם הנבראים נראים כמציאות וכ'יש' בעיני בשר, וכל מה שבעיני בשר נראים הנבראים כמציאות, זאת מפני שאנו לא רואים את מקור חיותם של הנבראים. ישנו הבדל בין המשל לנמשל בכך, שהשמש עצמה לא נמצאת בחלל העולם בשעה שקרני השמש מאירים על ארץ, ואילו בנמשל, דבר ה' (מקור הנבראים) נמצא תמיד בתוך הנבראים ובורא אותם. ואם כן, מדוע אנחנו לא בטלים במציאות? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2018 22:04 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ב סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ד'. בכדי להבין כיצד הנבראים אינם בטלים למקורם, למרות שהנברא נמצא תמיד במקורו, מסביר רבינו הזקן, שכמו שלשמש יש נרתיק המגן עלינו, כדי שנוכל לקלוט את אור השמש, כך שם "אלוקים" מגן שיוכלו הנבראים לקבל את האור המאיר משם "הוי'ה" (שלמעלה משם אלוקים), שממנו וממידת חסדו של הקב"ה מתהווים כל הנבראים כל רגע ורגע 'מאין' ל'יש', שאם היה אור זה מאיר ללא צמצום היו הנבראים בטלים במציאות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2018 08:43 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ג סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ד'. אין ביכולת הנבראים להבין ולהשיג את יכולת הקב"ה לברוא 'יש' מ'אין', שהקב"ה ומידותיו הם דבר אחד, ומאחר שאי אפשר להשיג את הקב"ה, כך אין ביכולת הנבראים להשיג את מידת הגבורה והצמצום של הקב"ה, אשר מסתירה על הכוח האלוקי שלא יתגלה בנברא, כדי שהנברא לא יתבטל במציאות, ולכן הנברא נראה כדבר בפני עצמו למרות שלא כך הדבר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/5/2018 09:33 |
|
| |
תקציר תניא : | י"ד סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ד' בחינת הצמצום נקראת בלשון הקבלה 'כלים', והתגלות החיות נקראת 'אור'. כמו שהכלי מכסה על מה שבתוכו כך בחינת הצמצום מכסה על האור והחיות. הכלים הם האותיות של עשרה מאמרות (שבהן נבראו העולמות). שורש אותיות אלו, הן ה' גבורות (אותיות מנצפ"ך) היוצרות את כ"ב האותיות העליונות. שורש ה' הגבורות, הוא פנימיות הכתר ('עתיק יומין'). גם שורש בחינת החסד הוא מפנימיות הכתר, זאת מכיוון שצמצום של האותיות וגילוי החיות האלוקית שורשם אחד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2018 11:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ו סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ה'. בהמשך למה שדובר על כך שהנבראים נראים למציאות מכוח הצמצום של הקב"ה, מסביר רבנו הזקן, שבתחילה עלה במחשבתו של הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין (צמצום). אך כיוון שראה שבדין בלבד החיות האלוקית תהיה מכוסה לגמרי ולא יהיה קיום לעולם, שיתף בעולם את מידת הרחמים כדי שתהיה התגלות של אלוקות בעולם. התגלות זו בעולם מתבטאת ע"י הצדיקים והאותות ומופתים שבתורה. מדת החסד ומדת הגבורה הן לא רק למעלה משכל הנבראים, אלא הן למעלה גם מהשגת הנשמות שמעולם האצילות, שגם נשמת משה רבנו (שהייתה מעולם האצילות) לא יכלה להשיג מידות עליונות אלו, שהן דבר אחד עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2018 10:56 |
|
| |
תקציר תניא : | ט"ז סיון - שער היחוד והאמונה פרק ו'. שם 'אלוקים' הוא מידת הגבורה והצמצום, והוא מסתיר את האור המהווה את העולם, עד שהעולם נראה כאילו שהוא מתנהל מעצמו בדרך הטבע. למרות שהצמצום הוא מגבורה, הרי שתכלית מידת הצמצום המסתירה על האלוקות היא חסד, שהרי ע"י מידת הצמצום הנבראים אינם מתבטלים במציאות ויכולה להיות מציאות של עולם. לכן אופן כזה של גבורה נקרא גבורה הכלולה בחסד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
