|
|
| נשלח ב-27/4/2019 21:18 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ב ניסן - פרק מ"ב. כמו שהאדם יודע וחש את המתרחש באבריו מעצמו, כך - על דרך משל - יודע הקב"ה את כל המתרחש בכל הנבראים שבעולמות העליונים והתחתונים, שהרי כולם מקבלים את השפעתם וחיותם מהקב"ה. אך יש פרט שבו אין המשל דומה לנמשל - שכן, בשונה מהנפש אשר מושפעת ממאורעות הגוף, כל העולמות והאירועים שבהם, אינן פועלים בקב"ה שום שינוי ח"ו. כמו שהקב"ה היה יחיד ומיוחד לפני שברא את העולמות, כך הוא יחיד ומיוחד גם אחרי שבראם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2019 08:47 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ג ניסן - פרק מ"ב. כאשר היהודי יתעמק בכך שהקב"ה ממלא באורו את כל העולמות ומשגיח בפרטיות על כל אחד, אזי תקבע בלבו יראה למשך כל היום. ומאוחר יותר במשך היום יתבונן בזה, אפילו התבוננות קלה, וזה יגרום לכך שהוא יפחד להמרות את פי הקב"ה וימנע מלעבור על מצוות לא תעשה ויקיים מצוות עשה. יראה זו נחשבת ליראה תחתונה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2019 18:15 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ד ניסן - פרק מ"ב. כמו שעיקר היראה מפני מלך בשר ודם באה מפנימיותו של המלך (שהרי בשעה שישן ופנימיותו בהעלם, לא קיימת היראה מפניו). כך ע"י ראיית השמיים והארץ וכל הברואים ובידיעה שהקב"ה מחיה אותם, קיימת כאן ראיית המלך כביכול. נוסף על כך, ניתן גם לראות איך העולם והנבראים בטלים לחיות האלוקית, כאשר צבא השמים הולכים במשך כל היום ושוקעים (משתחווים) לכיוון מערב מכיוון שהשכינה במערב. למרות שבנבראים מכוסה החיות האלוקית בלבושים רבים, על האדם להתרגל, שבשעה שהוא מסתכל על הנבראים שבעולם, יזכור מיד שהם מהווים רק לבושים חיצוניים בלבד לחיות האלוקית המחיה אותם. בכוחה של ראיה זו לעורר יראה ופחד מהקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/4/2019 14:24 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ה ניסן - פרק מ"ב. יש לזכור תמיד שעל היהודי לקבל על עצמו עול מלכות שמיים, כלומר, לקבל על עצמו את הקב"ה למלך. וזהו ענין ההשתחוואות בתפילת שמונה-עשרה, שעניינם ביטול לקדוש-ברוך-הוא, אשר הבא לאחר קבלת עול מלכות שמיים בקריאת "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2019 10:27 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו ניסן - פרק מ"ג. השער לקיום תורה ומצוות הוא יראה 'תתאה' (תחתונה). ביראה זו יש 2 בחינות: 1)9יראה בבחינת 'קטנות', שאינה נוצרת ע"י התבוננות אלא ע"י שיהודי מעורר בקרבו את היראה הטבעית. 2) יראה בבחינת 'גדלות', הנוצרת מהתבוננות בגדולת ה' שיכולים להבין מהעולמות. יראה זו נקראת עדיין יראה תתאה מפני שהנבראים מרגישים עצמם כ'יש', אלא שמבינים שצריכים להתבטל ומתבטלים כלפי הבורא. דרגה גבוהה יותר היא יראה 'עילאה' (עליונה) - יראה זו באה מהבושה שמתביישים מגדולת ה', ההתבוננות מבוססת על כך שהעולם והנבראים אין להם מציאות ללא הבורא ולכן יראה זו מעוררת באדם ביטול במציאות. על יראה זו אמרו חז"ל - "אם אין חכמה אין יראה". כלומר - שבתחילה מן ההכרח שתהיה יראה תחתונה והיא תביא את האדם לקיום תורה ומצוות ורק לאחר מכן יוכל לאדם להגיע ל'חכמה', כלומר ליראה העליונה וביטול במציאות. גם באהבה ישנן 2 מדרגות כלליות: 1)9אהבה רבה - תענוג ודבקות באלוקות, הבאה כמתנה מלמעלה למי שהיראה אצלו בשלימות והוא אינו מרגיש עצמו למציאות. 2)9אהבת עולם, הבאה ע"י התבוננות בגדולת ה', ובחיות האלוקית המחיה את העולם. מהתבוננות זו אהבתו תהיה רק לקב"ה בלבד שהוא מקור החיים של כל התענוגים. נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/5/2019 11:30 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז ניסן - פרק מ"ג. יש פעמים שההתקשרות של הדעת בגדולת ה' מעוררת באדם את שני הרגשות של יראה ואהבה, יש מקרים יוצאים מהכלל שהאדם יכול להגיע לאהבה לפני יראה. לכן אפשרי לרשע, שלא הייתה לו יראת ה', שתיווצר בו אהבה לה' ותביא אותו לתשובה (כמו ר' אלעזר בן דורדיא). אך הסדר הוא, שקודם על האדם לקיים את התורה והמצוות ע"י יראה תחתונה, כלומר, להימנע מכל עבירה ולקיים כל מצווה, ורק לאחר מכן ביכולת האדם להגיע לאור האהבה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/5/2019 17:56 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח ניסן - פרק מ"ג. ישנן אין סוף מדרגות של אהבה, וכל אחד אוחז בדרגה שונה בהתאם לדרגתו הרוחנית. בעשיית וקיום התורה והמצוות, משתווים כל בני ישראל (לדוגמא, כולם מניחים תפילין באותה צורה), מה שאין כן ביראה ואהבה. מפני שיש מי שדעתו גדולה יותר ולכן יראתו ואהבתו את ה' גדולות יותר ולהיפך. אבל ישנה אהבה אחת הכוללת בתוכה כל בחינות ומדריגות 'אהבה רבה' ו'אהבת עולם', בכך שהיא באה כירושה מן האבות לכל יהודי בנשמתו, ועל האדם לגלות את אהבה זו ע"י התבוננות עמוקה ותכופה איך הקב"ה הוא מקור חייו, כפי שיוסבר בהמשך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/5/2019 23:20 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט ניסן - פרק מ"ג, שבת קודש. ישנה אהבה לקב"ה שהיא בדוגמת האהבה לחיים. וישנה אהבה גדולה מזו, שהייתה למשה רבנו והיא ניתנה כירושה לכל אחד מישראל, שהרי בכל דור ישנה התפשטות ממשה רבנו המאירה בכל יהודי. אהבה זו היא כדוגמת בן אשר אוהב את אביו ואימו יותר מאשר את עצמו ומוכן למסור את נפשו בשבילם. אולם אהבה זו הינה מוסתרת ועל היהודי לעורר אותה בתוכו, שתהיה מורגשת במוחו, זאת ע"י שיתבונן וידבר (שהדיבור מעורר את כוונת הלב והמוח) איך הקב"ה הוא אבינו האמיתי ומקור חיינו, ובכך אהבה זו תהפוך אצלו לדבר טבעי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2019 09:43 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' ניסן - פרק מ"ד. גם אם נדמה לאדם שאין בו אהבה להקב"ה כבן האוהב את אביו יותר מאשר את עצמו, אלא הוא רק מדמה כך, בכל זאת אל יחשוש מכך, מכיוון שמבחינת הנשמה האהבה היא אמיתית למרות שאיננה בהתגלות. אפילו שאהבה זו איננה מורגשת בהתגלות בלב אלא נמצאת רק במוח ("מחשבה טובה"), ע"י שיחשוב על אהבה זו, הקב"ה יחשיב לו זאת, ובכך האהבה שנמצאת במחשבה מעלה את התורה והמצוות כמו שמקיימם מתוך אהבה גלויה בלב. דבר העושה נחת רוח לקב"ה, שע"י לימוד תורה וקיום מצוות מתבצעת כוונת הקב"ה שתהיה לו כביכול דירה בתחתונים. כך הדבר גם לגבי האהבה בדרגה הראשונה של "נפשי איויתך" (כמו שאדם מתאווה לנפשו). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2019 10:24 |
|
| |
תקציר תניא : | א' אייר - פרק מ"ד. שני סוגי האהבה לה' המדוברות בימים האחרונים : הראשונה - "נפשי איויתיך" (שהקב"ה הוא נפשי וחיי האמיתיים ולכן אני מתאווה לו). והשניה - האהבה בדוגמת בן המוכן למסור את נפשו למען אביו ואמו. רגשות אלו הם טבעיים ובאים ליהודי בירושה מהאבות הקדושים. כל עוד האדם מצליח לגלות אותם רק במוחו אבל לא בליבו (כלומר האדם חושב אודותם וחפץ בהם אבל אינו מרגיש אותם ממש בלב), יש בכוחם להעלות את התורה והמצוות שהאדם מקיים רק עד לעולם היצירה ולא למעלה יותר לעולם הבריאה. אבל כאשר האדם מצליח לעורר רגשות אלה בהרגשת הלב ממש (ע"י התבוננות עמוקה איך שהקב"ה הוא מקור החיים והוא אבינו האמיתי), יש בכוחם להעלות את התורה והמצוות גם לעולם הבריאה (שלמעלה מעולם היצירה, והוא העליון מבין העולמות השייכים לתפיסתם של הנבראים). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/5/2019 13:05 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' אייר - פרק מ"ד. גם כשהאדם מצליח לגלות את האהבה לה' הקיימת בטבע נפשו, אל לו להסתפק בכך אלא עליו להשתדל לעורר אהבת ה' הבאה על ידי התבוננות מעמיקה בגדולת ה'. יש לכך שתי סיבות: 1. מפני שבאהבת ה' הנוצרת מהתבוננות נוצרות תשוקה ושלהבת גדולות יותר לאלוקות. 2. מפני שכדי להגיע לאהבה זו נדרשת התבוננות גדולה ועמוקה ובכך האדם מקיים את הנאמר בספר הזוהר שכוונת הקב"ה בבריאת העולם היא בכדי שהנבראים יגיעו לידיעה בה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2019 10:13 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' אייר - פרק מ"ה. ישנו אופן נוסף שעל ידו יכול היהודי לקיים תורה ומצוות באופן של 'לשמה' והוא ע"י התעוררות מידת הרחמים. כלומר, לפני קיומו תורה ומצוות, עליו לעורר במחשבתו רחמים רבים על הנשמה האלוקית שבקרבו. זאת על ידי שהאדם יתבונן על המקום העליון שממנו באה הנשמה ואיך היא נתונה במאסר בתוך הגוף החומרי שטרם הזדכך. בפרט יתמלא ברגש של רחמנות כשיזכור את מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו הלא טובים המשפיעים על מקור הנשמה (השכינה), שהיא כביכול בגלות. ככל שהאדם יחוש בגודל הרחמים על נשמתו, הוא יתמלא ברגש עז להשיב את נשמתו לדביקותה בשורשה העליון, אור-אין-סוף ברוך-הוא, התעוררות זו תביא אותו ללמוד תורה ולקיים מצוות (כיון שבשעת קיום מצוה מעשית - שב הניצוץ האלוקי למקורו באור אין סוף). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2019 14:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' אייר - פרק מ"ה. קיימת דרך נוספת, שקרובה מאוד לכל יהודי, לעורר את האהבה המסותרת לה' ולהביא אותה להתגלות במוחו ובליבו תוך אהבת להב-שלהבת לה'. הדרך לגלות אהבה זו היא : כאשר האדם יתעמק בדברי שלמה המלך- "כמים הפנים לפנים כן לב האדם אל האדם". כלומר בדוגמת מים שמחזירים לאדם המביט בהם את השתקפות הפנים שלו - כך כאשר אדם מגלה כלפי הזולת אהבה חזקה, אהבה זו מעוררת אהבה חוזרת מהזולת אליו. עיקרון זה קיים גם בקשר של הקב"ה והאדם, כפי שנלמד בימים הבאים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2019 16:32 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' אייר - פרק מ"ו. כאשר מדובר בשני אנשים רגילים, טבעי הדבר שאהבתו של האחד תעורר בשני אהבה חוזרת. על אחת כמה וכמה כשמדובר במלך גדול שמראה את אהבתו לאיש שפל המוטל באשפה, בכך שיורד אליו ממקום כבודו, מרימו ומכניסו לחדרו הפרטי והאישי ומחבקו ומנשקו, והם מתדבקים ומתאחדים רוח ברוח. אפילו אם ליבו של האדם הפשוט הוא לב של אבן והוא איננו מתעורר בקלות ברגשי אהבה לזולת, בכל זאת, האהבה שתתעורר בלבו למלך תהיה באופן שנפשו תשתפך בכלות הנפש אל המלך. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/5/2019 23:38 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' אייר - (שבת קודש) פרק מ"ו. העיקרון שהובא במשל, על מלך שמראה אהבה לאיש שפל, שמעוררת אהבה גדולה למלך בליבו של האיש השפל - קיים גם בקשר של הקב"ה עם היהודי, אלא שגדולתו של הקב"ה היא באין ערוך מאשר גדולתו של מלך בשר ודם, מכיוון שהקב"ה ממלא ומקיף את כל העולמות והכל נחשב לגביו לכלום (משל לדבר: כמו שאין ערך כלל לדיבור אחד לגבי היכולת לדבר). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
