|
|
| נשלח ב-28/6/2019 07:33 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ה סיון - שער האיחוד והאמונה. כראיה לכך שהצמצום אינו כפשוטו, מביא רבנו הזקן את דברי הזוהר הקדוש, שאין מקום פנוי מהקב"ה והוא 'מקיף' ו'ממלא' את כל העולמות באורו. ואין מי שיכול לתפוס ולהבין בשכלו את מהות הבורא, גם לא הנבראים העליונים. למרות שהקב"ה ממלא את כל העולמות והנבראים אין זה פועל בו שום שינוי, זאת בשונה מהאופן שבו הנשמה מתלבשת בגוף האדם, שהרי הנשמה מושפעת משינויים של הגוף (למשל: סבל הגוף מורגש בנשמה). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/6/2019 22:16 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. רבינו הזקן מבאר את ענין אור ה'סובב' כל העולמות ואור ה'ממלא' כל העולמות: אור ה'סובב' הוא, בדרך משל, כאשר אדם מדמיין דבר מסוים, מחשבתו ושכלו מקיפים את 'ציור' הדבר בלבד ולא את הדבר עצמו. בשונה מכך מחשבתו של הקב"ה, מקיפה את הנברא ממש! ומהווה אותו מ'אין' ל'יש'. אכן מדובר בחיות כללית המאירה בבחינת מקיף בלבד. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/6/2019 13:45 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז סיון - שער האיחוד והאמונה, פרק ז'. לעומת זאת, בחינת אור הממלא את כל העולמות, החיות שבו מתלבשת בפנימיות הנברא ומתאחדת עימו. כל נברא הוא מוגבל, למשל, השמש המוגבלת בגודלה ובאופן שהיא מאירה וכו. החיות עצמה אינה מוגבלת וכדי שיתהווה ממנה נברא מוגבל מן ההכרח שהיא תצטמצם בצמצומים רבים. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2019 11:15 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז. מקור חיות הנבראים הוא 'רוח פיו' של הקב"ה המתלבש בעשרה מאמרות שבתורה. וללא צמצומים רבים ועצומים היו נבראים עולמות בלי גבול ותכלית וממילא גם לא היה נברא העולם הזה. אלא שצמצם הקב"ה את האור והחיות שיוכלו להתהוות נבראים מוגבלים. וככל שהנברא מוגבל ונחות יותר, החיות שבו עוברת צמצומים רבים ועצומים יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2019 14:07 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט סיון - שער היחוד והאמונה, פרק ז'. הצמצומים רבים ועצומים ע"י צירופי אותיות, חילופי אותיות וחשבון המספר של האותיות. באמצעות הצמצומים יכולה החיות האלוקית להתלבש גם בנבראים תחתונים, שהחיות האלוקית לא ניכרת בהם, למשל - אבן ולהחיותם ל'יש' מ'אין'. חיות זו היא בחינת 'ממלא' כל העולמות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2019 08:45 |
|
| |
תקציר תניא : | ל' סיון - שער יחוד והאמונה, פרק ח'. בפרק הקודם הוסבר, שבשונה מהאדם הידיעה שלמעלה היא דבר אחד עם הקב"ה עצמו, כיוון שאחדות ה' היא אחדות פשוטה ולא מורכבת. הדבר כך גם בנוגע לכל מידותיו, שמותיו (חנון, רחום וכו'), חכמתו ורצונו של הקב"ה. כלומר, שכל מידותיו, רצונו וחכמתו הם דבר אחד איתו. ואין האדם מסוגל לתפוס דבר זה, זאת מפני שכל דבר שאדם רוצה להבין, הוא מדמיין זאת כמו שהדבר מצוי בו ואילו הקב"ה קדוש ומובדל מכל מדרגה, ולכן אין מקום להשוואה אצל האדם המידות תלויות בשכל, בחכמה, ממנה נמשכות הבינה והדעת שמהן נמשכות כל המידות ומהמידות נוצרות אותיות המחשבה, ומאותיות המחשבה (למשל, כשהאדם חושב כיצד לפעול בחסד) נוצרות אותיות הדיבור והדיבור מביא למעשה (לתת צדקה וכד'). בכל סדר ירידת המדרגות אין למדרגה התחתונה שום ערך כלל לגבי המדרגה שמעליה. כך זה בנפש הברואים שבכל העולמות, כאשר למידות אין שום ערך לגבי השכל, למחשבה אין שום ערך לגבי המידה (הרגש), וכך לדיבור לגבי המחשבה, ולמעשה לגבי הדיבור. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2019 12:41 |
|
| |
תקציר תניא : | א' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק ח'. מדרגת החכמה, שהיא מקור חיות הנבראים, נחשבת כ'עשייה' לגבי הקב"ה. כמו שכבר הוסבר שמעשיה עד לחכמה ישנן חמש מדריגות (חכמה, מידות, מחשבה, דיבור ומעשה) שלכל אחת מהן אין ערך כלל לגבי המדריגה שלמעלה ממנה, ועל אחת כמה וכמה אין שום ערך כלל לחיות של עשיה (המדרגה התחתונה ביותר) לגבי מדרגת החכמה (המדרגה העליונה ביותר), כך לחכמה (מקור החיות) אין כל ערך לגבי הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2019 13:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק ט'. ההשתלשלות מספירת החכמה, מקור חיותם של הנבראים, עד לעשיה, היא הירידה הגדולה ביותר שבאפשרות הנבראים להשיג. לכן הנבראים מציינים איך מדרגת החכמה נחשבת כ'עשיה' לגבי הקב"ה, בהתאם ללשון הפסוק "כולם בחכמה עשית". אך אין יכולת לנברא להשיג את מהות הבורא, שהוא למעלה משכל הנבראים ואינו ניתן להשגה. הקב"ה הוא למעלה לגמרי מספירת החכמה העליונה ומהמדות, והסיבה לכך שהקב"ה נקרא בשם 'חכם', היא רק מפני שהוא מקור החכמה. וכן מה שנקרא 'רחום' ו'חסיד' וכו', זהו רק מפני שהוא מקור למידות, אך לא שהוא מוגדר במידות אלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2019 21:17 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק ט'. כדי שאור אין סוף יוכל להתלבש בספירות שבעולם האצילות (חכמה ומידות) באופן שיהיו דבר אחד איתו, יש צורך בצמצומים רבים. מהספירות שבעולם האצילות נמשכת חיות לכל העולמות והנבראים ובכך שהקב"ה יודע את 'עצמו' (שמלובש בספירות בעולם האצילות), הוא יודע את כל הנבראים שבעולמות. זה ענין שאין שכל הנברא יכול להשיג, אלא רק להאמין שהקב"ה והספירות הם דבר אחד וזה שייך לאמונה שלמעלה מהשכל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2019 12:43 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. היחוד של הקב"ה עם הספירות (מדותיו) הוא אמנם למעלה מהשגת הנבראים, אך בכל זאת, כדי שהנבראים יוכלו להבין קצת את אופן היחוד של הקב"ה עם הספירות, קראו המקובלים לספירות בדרך משל - 'אורות', הסיבה לכך: כמו שאור השמש בטל בגוף השמש ושם אינו נקרא בשם 'אור' אלא 'מאור', שהרי קיימת מציאות רק של מקור השמש ואין לאור שום מציאות בפני עצמה, כך ויותר מכך הספירות שבעולם האצילות מאוחדות עם הקב"ה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2019 13:29 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. הספירות, שהן מדותיו של הקב"ה, רצונו וחכמתו, נקראות בשם: 'חכמה', 'בינה', 'דעת' ומדות, רק לגבי הנבראים, המקבלים חיותם ע"י התלבשות רצונו חכמתו ודעתו של הקב"ה בספירות, שבכך הקב"ה מסתתר (בספירות) מהנבראים, שלא יראו את החיות האלוקית המהווה ומחיה אותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2019 11:57 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י'. רבנו הזקן נותן דוגמא לאופן התהוות הנבראים מהספירות: ביום הראשון לבריאה ברא הקב"ה במידת החסד נבראים השייכים למדת החסד, כמו האור. מידת החסד כלולה גם ממידת הגבורה, שהרי יש גבול להתפשטות האור. ביום השני ברא הקב"ה במידת הגבורה את הרקיע, בכך שפעל הבדל בין המים העליונים לתחתונים ע"י בחינת צמצום, השייכת למידת הגבורה. במידת הגבורה כלולה גם מידת החסד, זאת מפני שכל ענין הצמצום הוא כדי שתהיה יבשה שעליה יוכל האדם להתקיים שזהו ענין של חסד. מציאות המידות היא רק לגבי הנבראים, אך כלפי הקב"ה אין להן כל מציאות משל עצמן, זאת מפני שהן מאוחדות עם הקב"ה עצמו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2019 13:57 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"א. בפרק הקודם הוסבר שהמידות והספירות נקראות בשם רק לגבי הנבראים. גם 'עשרה מאמרות' (שעל ידם מתגלות המדות והספירות) נקראים 'מאמרות' רק לגבי הנבראים ולא לגבי הקב"ה, כיוון שהמאמרות (צירופי אותיות) מאוחדות עם המידות והם מאוחדות עם הקב"ה. משל לדבר, כיצד האותיות (המאמרות) מאוחדות עם המידות - כמו אצל האדם לפני שמידה מסויימת מתגלה ע"י מעשה היא קודם מתלבשת באותיות המחשבה (אדם חושב אם לעשות חסד..), כך על דרך משל, כדי שתהיה התגלות מדותיו של הקב"ה, ההתגלות נמשכת דרך צירופי אותיות, אותיות אלו הן אינן כמו אותיות המחשבה אצל האדם ח"ו. בצירופים שונים של האותיות מתהווים עולמות וברואים שונים. ישנם 2 סוגי עולמות: עולמות סתומים - כדוגמת אותיות המחשבה, שהן מוסתרות מהזולת. ועולמות גלויים - כדוגמת אותיות הדיבור באדם, שהן גלויות לזולת. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2019 13:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ח' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"א. אותיות הדיבור של מעלה, הן למעלה משכל הנבראים, שכן מהם מתהווה שכל האדם, והן נקראות 'אותיות' רק לגבי המידות שמהן הן נמשכות. האותיות של מעלה הן 22 סוגי כוחות שונים שבהן בחר הקב"ה לברא את העולם והן 22 האותיות שקבועות בפה של האדם ואופן כתיבתן מורה על אופן ההמשכה של כל אות, כמו שהאותיות בנפש האדם הן המשכות של השכל והמידות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2019 18:36 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' תמוז - שער היחוד והאמונה, פרק י"ב. ההבדל בין הנבראים נובע מצירופים שונים של 22 האותיות של מעלה. כל אות היא המשכה של חיות וכח מיוחד (המתבטא בצורת האותיות ) וכאשר מצטרפות כמה אותיות למילה, ישנם כוחות פרטיים שונים המצטרפים יחד וישנו עוד כוח המחבר את כל הכוחות הפרטיים יחד. לדוגמא - במילים 'יהי רקיע", נבראו 7 רקיעים. לכל רקיע יש את ענינו הכללי - שמתהווה מכללות המילים 'יהי רקיע', ויש את הפרטים הנמצאים ברקיע - המתהווים מצרופים שונים של אותיות המילים 'יהי רקיע'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
