|
|
| נשלח ב-28/7/2019 09:36 |
 |
| |
תקציר תניא : | כ"ה תמוז - אגרת התשובה, פרק ז'. כדי שהתשובה תהיה אמיתית, זקוקים לשתי הכנות: 1) יש לעורר רחמים ממקור הרחמים על נשמתו, בכך שיתבונן איך בזמן שחטא (במחשבה דיבור ומעשה) נפלה נשמתו ממדרגתה הגבוהה לבור עמוק, שהוא היכלות ה'סיטרא אחרא'. גם התבונן, שלא רק נשמתו יורדת לקליפות אלא גם ההשפעה של שם הוי'ה (שהוא מקור הנשמה) יורדת לקליפות וממשיכה בהן חיות. וכאשר יתבונן בגדולת ה' ירגיש את הרחמנות הגדולה על נשמתו ועל מקורה. הזמן המסוגל להתבוננות זו הוא בתיקון חצות. 2) הדבר השני הוא לשבור את הקליפה ע"י 'לב נשבר' (שע"י שהאדם מכניע את עצמו ומרגיש נבזה, נשברת גם נפשו הבהמית כמו שהוסבר בליקוטי אמרים פרק כ"ט). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2019 10:50 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ו תמוז - אגרת התשובה, פרק ז'. הדרך שעל-ידה מגיע החוטא ל'לב נשבר' היא עשיית חשבון נפש; ע"י שמתבונן בכך שכרת את נשמתו (ע"י חטאיו) מהקב"ה, עד כדי כך שנשמתו נעשתה למרכבה ל'סיטרא אחרא' (בטלה לקליפות) והיא מקבלת את חיותה מהקליפות. לכן הרשעים נקראים מתים בחייהם, זאת מפני שחיותם נמשכת ממקום המוות והטומאה ('סטרא אחרא') עד שהם אינם יכולים להלל את ה', זאת מפני הבלבול המגיע מהמחשבות הזרות. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 14:05 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ז תמוז - אגרת התשובה, פרק ז'. גם אדם שלא עבר עבירות חמורות יכול להגיע ל'לב נשבר' - כאשר יתבונן שמכל עבירה, גם הקלה ביותר, נוצר פגם מסוים בנשמה. ובאם הוא עובר עליה פעמים רבות, הוא יכול להגיע לפגם כמו ב'כרת'. ובדרך משל - כאשר אדם עובר על עבירה קלה נוצרת כביכול מחיצה דקה בין הנשמה לקב"ה וכאשר עובר הרבה פעמים, הוא יוצר הרבה מחיצות דקות, שהן כמו מחיצה אחת עבה. ואכן, כאשר האדם יתבונן בכך הוא יגיע ל'לב נשבר', המאפשר להגיע לתשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/7/2019 16:17 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ח תמוז - אגרת התשובה, פרק ח'. לאחר חשבון הנפש שהאדם עורך מתוך רחמנות על נשמתו, כשמתבונן במה שגרם ע"י חטאיו, מעורר בכך רחמים עליונים הבאים מי"ג מדות הרחמים, שהם למעלה משם הוי'ה, ושיש בכוחם לנקות את הפגם שנוצר בשם הוי'ה כתוצאה מהעבירה, ובכך להפסיק את יניקת הקליפות מהאות ה' שבשם הוי'ה ולנקות את האדם מהטומאה המקיפה אותו בעקבות העבירה. זאת משמעות המילה 'תשוב-ה' שהאות ה' האחרונה של שם הוי'ה חוזרת ושבה למקומה. השלב הבא הוא: 'תשובה עילאה' (עליונה), היא יחוד מחדש של הנשמה עם הקב"ה (כמו שהיה לפני ירידתה לעולם), הבאה לאחר תשובה תחתונה, ומתבטאת בכך שהאדם שחוזר בתשובה עוסק בתורה מתוך יראה ואהבה אל הקב"ה. בעניין זה יש יתרון לבעלי התשובה על הצדיקים, שכן התקרבותם לקב"ה היא ברצון ובתוקף חזק יותר. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/8/2019 14:11 |
|
| |
תקציר תניא : | כ"ט תמוז - אגרת התשובה, פרק ט'. מה שנאמר ש'תשובה עילאה' (עליונה) מתבטאת בלימוד תורה מתוך יראה ואהבה, היא לאהבה ויראה הנוצרות מהשכל מתוך התבוננות בגדולת ה'. לכן לא מספיקות לתשובה עליונה אהבה ויראה הבאות מגילוי האהבה הטבעית המסותרת בלבו של כל יהודי. עיקר תשובה עליונה מתבטאת ע"י לימוד התורה בעיון, שכך מתאחדת פנימיות הנשמה עם הפנימיות שלמעלה ואז ישנה תכלית הדביקות והיחוד עם אלוקות. פגם הברית פוגם במוח ולימוד התורה מתקנו, לכן נאמר שיש ללמוד כפול ממה שהיה רגיל (שהרי כשאדם עושה תשובה נקשרת נשמתו מחדש ובמקום הקרע צריך להיות קשר כפול). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-2/8/2019 16:20 |
|
| |
תקציר תניא : | א' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י'. ההתעלות שע"י לימוד תורה וגמילות חסדים באה מהכח שמעניקים לאדם מלמעלה. ואילו ב'תשובה עילאה' (עליונה) נדרשת גם עבודה מלמטה למעלה, שהאדם יתעלה ממדרגה למדרגה ע"י עבודתו. ענין זה מתבטא במיוחד בעבודת התפילה, כאשר האדם מתעלה ממדרגה למדרגה באהבת ה', ובפרט בקריאת שמע בהתבוננות בגדולת הבורא בשתי הברכות שלפניה. ע"י שהאדם יערוך התבוננות זו, היא תתבטא בכך שגם לימוד התורה וקיום המצוות שלו יהיה באופן של מלמטה למעלה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/8/2019 21:54 |
|
| |
תקציר תניא : | ב' מנחם אב - שבת קודש. אגרת התשובה, פרק י'. כדי להגיע בתפילה ל'תשובה עילאה', יש להקדים לפניה עניין 'תשובה תתאה' (תחתונה), שעניינה הוא הכנעת הלב ('לב נשבר'), שהאדם מעורר על עצמו רחמים במה שגרם ע"י חטאיו וזאת כדי שהתפילה תעשה מתוך כובד ראש. ענין זה מצריך מעבר מהיר ממרירות לשמחה, ומכיוון שבדורנו לא כולם יכולים לעבור במהירות כזו ממצב של מרירות למצב של שמחה, העצה היא לעסוק בהכנה לתפילה ,שהיא 'תשובה תתאה' (הכנעת הלב) כל יום בתיקון חצות (או בקריאת שמע) או לפחות פעם בשבוע בליל שישי. וכך יוכל להתפלל מתוך שמחה בימות החול ובמיוחד ביום שבת, שהיא עניין 'תשובה עילאה'. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2019 15:46 |
|
| |
תקציר תניא : | ג' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. למרות שמרירות ושמחה הן שתי תנועות הפכיות בנפש, בכל זאת הן יכולות להופיע יחד בזמן התפילה; זאת מאחר שהן באות משתי סיבות שונות: -המרירות באה מצד הנפש הבהמית. -והשמחה באה מצד הנפש האלוקית. בנוסף, על האדם להיות שמח מכך שהוא בטוח שכשהוא מבקש סליחה מהקב"ה, הקב"ה מוחל לו מיד. שהרי אם מאדם בשר ודם נדרש למחול מיד לחבירו, על אחת כמה וכמה הקב"ה מוחל מיד כשמבקשים ממנו סליחה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2019 09:47 |
|
| |
תקציר תניא : | ד' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק יא. בשונה ממידתו של האדם, שאם חברו פגע בו כמה פעמים קשה לו לסלוח, במידתו של הקב"ה אין הבדל בין פעם אחת לאלף פעמים, זאת מפני שהסליחה על עבירה מגיעה ממידת הרחמים האין סופית של הקב"ה. לכן הקב"ה סולח לנו בכל יום, שלוש פעמים ביום (בתפילות שמונה-עשרה) על מצוות-עשה, ובכל שנה (ביום הכיפורים) על עבירות חמורות. ואין בכך משום "אחטא ואשוב" ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה", מפני שבזמן העבירה האדם איננו סומך על התשובה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/8/2019 10:00 |
|
| |
תקציר תניא : | ה' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"א. מה שכתוב שצריך לזכור תמיד את חטאיו, כפי שנלמד מהפסוק "וחטאתי נגדי תמיד" - אין הכוונה 'נגדו', כלומר מולו ממש, שכן דבר זה עלול להביא אותו לעצבות ולא יוכל לעבוד את השם בשמחה, אלא הכוונה ב'נגדו' היא כפירוש רש"י: 'כנגד = מרחוק'. זאת כדי שהאדם יהיה שפל רוח בפני כל אדם ובנוסף זיכרון חטאיו מרחוק יעזור לו לקבל בשמחה מקרים מצערים, כאשר ידע שאלה ייסורים שעוזרים לכפרתו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/8/2019 14:14 |
|
| |
תקציר תניא : | ו' מנחם אב - אגרת התשובה, פרק י"ב. על האדם לשמוח בייסורים הבאים עליו בעולם הזה, מכיון שהם מנקים את נפשו ומצילים אותו מייסורים קשים שהיה צריך לעבור בעולם הבא. כך היא התקדשות האדם, כאשר האדם מקדש את עצמו בפעולה קטנה בעולם הזה הוא ממשיך על עצמו קדושה רבה (לאין ערוך) מלמעלה. כך גם בנוגע לשכר המצוה שמקיים בעולם הזה, שהוא לאין ערוך נעלה מהפעולה והעונש על חטא בעולם הזה, שבא במקום עונש גדול ביותר שהיה סובל בעולם הבא. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2019 12:18 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס מידי שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: "חגרה בעוז מתניה" כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים' של הנשמה המעמידים את 'ראש' הנשמה (השכל) ו'זרועות' הנשמה (חסד וגבורה). בחינת 'מתניים' של הנשמה, היא האמונה באחדות ה', שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו. ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת 'רצוא'), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת 'שוב'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/8/2019 18:08 |
|
| |
תקציר תניא : | ז' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבנו הזקן מבקש להמשיך ולהוסיף לקיים את מנהג החסידים לחלק את הש"ס באופן שיסיימו את כל הש"ס מידי שנה. בנוסף מסביר על לימוד תורה שבעל פה, ששורשה בקו הגבורה, כביאור שלמה המלך: "חגרה בעוז מתניה" כלומר, שהתורה מחזקת את ה'מתניים' של הנשמה המעמידים את 'ראש' הנשמה (השכל) ו'זרועות' הנשמה (חסד וגבורה). בחינת 'מתניים' של הנשמה, היא האמונה באחדות ה', שהוא סובב וממלא את כל העולמות ואין מקום פנוי ממנו, ואיך תשובה ומעשים טובים מקרבים את ישראל אל הקב"ה עצמו. ובהתבוננות זו נולדות (הזרועות) אהבה ויראה שכליים או טבעיים, האהבה תעורר באדם רצון להדבק בקב"ה (בחינת 'רצוא'), ולאחריה היראה תביא על האדם ביטול ובושה מגדולת הקב"ה (בחינת 'שוב'). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2019 20:31 |
|
| |
תקציר תניא : | ט' מנחם אב - אגרת הקודש, סימן א'. רבינו הזקן מבקש, שבימי החול החזן יהיה אדם שלא ממהר כדי שיוכל להאריך בתפילה בכוונה, וכל מי שיכול להאריך בתפילה יעמוד סביב השליח ציבור. אך בשבתות גם בעלי עסקים (שבד"כ ממהרים בימות החול) יכולים להאריך בתפילתם, ואף עליהם מוטל להקדיש יותר זמן בשבת לתורה ותפילה ולכן גם בעל עסק יכול להיות חזן בשבת ויום טוב. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2019 20:32 |
|
| |
תקציר תניא : | י' מנחם אב - אגרת הקודש, אגרת ב'. כל חסד שהקב"ה עושה לאדם צריך לגרום לאדם להיות שפל רוח ובביטול (כמו שהיה אצל אברהם ויעקב), מפני שבזמן שה' עושה חסד לאדם, נעשה האדם קרוב יותר לה' וככול שאדם קרוב יותר לה' כך הוא יותר לא נחשב ולא קיים לגבי הקב"ה ועליו להיזהר שהחסד לא יפעל עליו התנשאות וגסות. לכן אומר רבינו הזקן, שבשל החסד הגדול שעשה הקב"ה, בכך שגאל אותו מהמאסר (איגרת זו נכתבה מיד לאחר השחרור), על החסידים להיות בביטול ובשפלות רוח ולא ידברו בתנועת ניצחון על המתנגדים שגרמו למאסרו וע"י התנהגות זו תתבטל התנגדותם. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
