| נשלח ב-26/5/2015 08:30 |
|
| |
מה העלות המדוייקת של שמירת שמיטה?
לפני מספר שבועות, במאמר בעיתון ב"בשבע", כתב הרב אליעזר מלמד, שהעלות של שמירת שמיטה בימינו היא 10 מיליארד ש"ח.
טענה זו מבוססת, כנראה, על נתוני התוצר המקומי בענף החקלאות: התשומה היא 20, התפוקה 30, כך שהתוצר נטו הוא 10.
מצד שני, אני חישבתי בדרך אחרת וקיבלתי תוצאה שונה: * מספר החקלאים היהודים בישראל, לפי נתוני משרד הדתות בתחילת ה'תשע"ה: 7000. * הכנסה ממוצעת לחקלאי: לקחתי 20 אלף ש"ח לחודש - הרבה מעל הממוצע במשק. * בסה"כ: רק 1.7 מיליארד ש"ח. (מזה הורדתי את עלות הסיבסוד של מים לחקלאות, שהיא כ-0.7 מיליארד, וכך קיבלתי רק 1 מיליארד).
ההפרש בין שני החישובים הוא גדול מאד, וראוי לברר ממה הוא נובע. חשבתי על כמה הסברים:
א. חלק מהתוצר משמש כתשלום לעובדים זרים. ג. ייתכן שהתוצר כולל גם תשלום לעובדים שאינם חקלאים, למשל: מובילים, סיטונאים וקמעונאים. כאן אני לא בטוח - לא ברור לי אם השכר שלהם נכלל בתוצר החקלאי, או שהם נכללים בענף אחר? איך אפשר להעריך את זה?
ד. אפשרות רביעית היא, שההכנסה של חלק מהחקלאים גבוהה יותר ממה שחשבתי. אולי יש חקלאים שמתפרנסים בדוחק, אבל יש חקלאים אחרים שמרוויחים הרבה מאד, יותר מ-20 אלף לחודש. איך אפשר להעריך את זה?
בסך-הכל, עדיין נשאר פער בין החישובים. אשמח אם המבינים בכלכלה יוכלו לעזור ליישב את הקושיה :)
תוקן על ידי אראלסגל ב- 26/05/2015 08:34:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2015 10:32 |
|
| |
ברוך השב
ההבדל - אתה חישבת!
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 26/05/2015 10:32:24
|
|
|
|
| נשלח ב-26/5/2015 15:05 |
|
| |
ומה עם המסים?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2015 19:35 |
|
| |
ירוחם: ברוך הנמצא! טוב לראות שאתה עדיין כאן.
אריאל: שני החישובים כבר כוללים מיסים.
החישוב של הרב מלמד מתייחס לתוצר, שהוא כולל מיסים.
החישוב שלי גם-כן מניח שמשלמים לכל חקלאי 20 אלף ש"ח כולל מיסים.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 27/05/2015 19:35:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2015 19:51 |
|
| |
אראל בחישוב שלך יש רק מס הכנסה. יש מע"מ על חלק מהמוצרים החקלאיים ומסתבר שיש עוד מיסים שאנחנו לא מודעים אליהם. בנוסף, מסתבר שהחקלאים שלך הם אנשים פרטיים. בנוסף עליהם יש חברות חקלאיות ציבוריות, שגם להן יש רווחים, וגם הן משלמות מיסים (הנה מס שלא לקחת בחשבון).
[בדברים כאלה לא כדאי להתעסק בלי להכיר את החומר. כך למשל פעם אותו הרב מלמד כתב שטויות גמורות לגבי ההכנסה בישראל כי הוא לא ידע שההכנסה לנפש היא לפי נפש מתוקננת (באותה הזדמנות הוא כתב שטויות נוספות בגלל יומרה להבין בכלכלה של מי שחושב שבטח הכלכלנים המומחים הם סתם מטומטמים ואפשר לדעת הכול בלי ללמוד). צריך להכיר את שיטות החישוב והקודים בכל ענף כדי להבין מה באמת קורה.]
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 09:18 |
|
| |
| אראלסגל כתב: |  | לפני מספר שבועות, במאמר בעיתון ב"בשבע", כתב הרב אליעזר מלמד, שהעלות של שמירת שמיטה בימינו היא 10 מיליארד ש"ח.טענה זו מבוססת, כנראה, על נתוני התוצר המקומי בענף החקלאות: התשומה היא 20, התפוקה 30, כך שהתוצר נטו הוא 10.מצד שני, אני חישבתי בדרך אחרת וקיבלתי תוצאה שונה:* מספר החקלאים היהודים בישראל, לפי נתוני משרד הדתות בתחילת ה'תשע"ה: 7000.* הכנסה ממוצעת לחקלאי: לקחתי 20 אלף ש"ח לחודש - הרבה מעל הממוצע במשק.* בסה"כ: רק 1.7 מיליארד ש"ח.(מזה הורדתי את עלות הסיבסוד של מים לחקלאות, שהיא כ-0.7 מיליארד, וכך קיבלתי רק 1 מיליארד).ההפרש בין שני החישובים הוא גדול מאד, וראוי לברר ממה הוא נובע. חשבתי על כמה הסברים:א. חלק מהתוצר משמש כתשלום לעובדים זרים. ג. ייתכן שהתוצר כולל גם תשלום לעובדים שאינם חקלאים, למשל: מובילים, סיטונאים וקמעונאים. כאן אני לא בטוח - לא ברור לי אם השכר שלהם נכלל בתוצר החקלאי, או שהם נכללים בענף אחר? איך אפשר להעריך את זה?ד. אפשרות רביעית היא, שההכנסה של חלק מהחקלאים גבוהה יותר ממה שחשבתי. אולי יש חקלאים שמתפרנסים בדוחק, אבל יש חקלאים אחרים שמרוויחים הרבה מאד, יותר מ-20 אלף לחודש. איך אפשר להעריך את זה?בסך-הכל, עדיין נשאר פער בין החישובים. אשמח אם המבינים בכלכלה יוכלו לעזור ליישב את הקושיה :)
תוקן על ידי אראלסגל ב- 26/05/2015 08:34:00 |
|
אראל,
חוששני שאתה טועה באותו סוג של טעות בה שוגה הרב שאת דבריו הבאת.
אין לך מושג.
אין לך מושג מה ההכנסה הממוצעת לנפש אצל המתפרנסים מחקלאות, אין לך מושג כמה מהם מתפרנסים מגידולים המושפעים משמיטה לעומת אחרים (חקלאים בערבה, משק חי וכד'), אין לך מושג כמה מהתפוקה החקלאית מיוצרת על ידי תאגידים, ועוד.
אני תמה פעם אחר פעם, מנין היומרה נובעת. אני מעריך את היכולת של אדם לכתוב שטויות פעם אחרי פעם, ולהביך את עצמו בפומבי - כשיש בכך תועלת כלשהי. מה התועלת שאתה מוצא בכך?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 10:46 |
|
| |
כמי שאינו כלכלן ארשה לעצמי רק שאלה.
האם יצואן יכול להפסיד שנת ייצוא?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 11:32 |
|
| |
ודאי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 12:22 |
|
| |
.
יצואן יכול להפסיד את כל השוק, מכך שהוא 'נעלם' לשנה אחת. את הצרכנים - ארגוני שיווק ויבוא גדולים בארצות הים - מעניינת רציפות קבלת הסחורה. אם מגדל אבוקדו בשנה אחת לא ישלח סחורה - הלקוחות שלו יחפשו מגדל אחר, כזה שיכול לחתום על חוזים ארוכי טווח ולעמוד בהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 12:31 |
|
| |
מואדיב הוא אשר שאלתי, האם המידיינים בנושא היתר מכירה לקחו את הפרמטר הזה בחשבון, והאם ניתן לכמת אותו כפי שאראל ניסה לכמת את עלות השמיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 12:38 |
|
| |
.
בעל,
אין לי מושג אם הדנים - הכלילו את הנושא הזה בחישוביהם.
לגבי היכולת לתת אומדן - ודאי שיש. הלמ"ס, בעזרת כמה גופים האוספים מידע בנושא (רשות המיסים - באמצעות אגף המכס העוקב אחרי היצוא, מכון היצוא, מרד החקלאות, אגרקסקו, ועוד), עוקבת אחרי היצוא החקלאי של מדינת ישראל. חלוקת היצוא לקטגוריות, יכולה לתת הבנה איזה יצוא יפגע. כדאי לקחת בחשבון שיש תחרות בעולם, וכמעט ואין מוצר ישראלי שאין לו עוד חלופות בעולם - לפעמים על ידי מגדלים שרכשו ידע שפותח בישראל, בין אם באופן ישיר, ובין אם באמצעות העסקת מומחים מישראל. אם חקלאי ישראלי לא ייצא מנגו - חקלאי הודי יתפוס את השוק במקומו. אם יצואן אבוקדו לא ייצא בשנה אחת - הצרכנים ייבאו ממקסיקו, או מכל מקום אחר בעולם.
אגב, נושא זה עלה על השולחן בדיונים שידוע לי עליהם, כולל בדיונים אודות אוצר בית דין.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 13:38 |
|
| |
מואדיב
ברוך השב!
כיון שאין לי יומרה להבין בחישובי הוצאות והכנסות, אני מחכה למי שכן יודע כדי לספק מידע על השאלה.
איקון ירוק על הנושא שלא תמיד חושבים עליו, למשל אני לא, והוא ההפסד של חוזים ארוכי טווח, כלומר הפסד שווקים.
יצויין כי יש בעיה מיוחדת בשנת שמיטה של איסור מכירה של פירות ישראל לחו"ל. יש לבדוק אם היתר מכירה עונה גם על בעיה זו.
ואמנם שאלת תם לי: האם באמת ניתן להפסיד שוק בשל שנה אחת אם התוצרת מעולה והצורך בשנת הפסקה פעם בשבע ידוע מראש?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 13:50 |
|
| |
מיימוני התחרות קשה, וממתינים לנו בפינה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 14:31 |
|
| |
האם לא שוה לחקלאי השובת בשמיטה, להמשיך בקשרי יצוא על ידי תיווך. אם למשל הוא מייצא את האבוקדו שלו כבר כמה שנים ונחשב כאמין, הוא יכול לתווך אבוקדו ממקסיקו לשנה אחת, הוא לא ירויח הרבה, או לא ירויח כמעט כלום, אבל ישמור על מקומו בשוק. (אבל הוא יפסיד את הדף היומי).
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 14:53 |
|
| |
| ישיבישעאר כתב: |  | | האם לא שוה לחקלאי השובת בשמיטה, להמשיך בקשרי יצוא על ידי תיווך. אם למשל הוא מייצא את האבוקדו שלו כבר כמה שנים ונחשב כאמין, הוא יכול לתווך אבוקדו ממקסיקו לשנה אחת, הוא לא ירויח הרבה, או לא ירויח כמעט כלום, אבל ישמור על מקומו בשוק. (אבל הוא יפסיד את הדף היומי). |
|
תמהני, מתי החקלאי, האמון על גידול גידולים, יעשה הסבה מקצועית לסוחר תוצרת בינ"ל.
ותמהני עוד יותר, אם עלתה בידו, מדוע שבשנה הבאה יטרח לעבוד בשמש ולגדל את התוצרת, כשהוא יכול להמשיך ולתווך?
תמיהה אחרונה להפעם - איזה יתרון יש למתווך הישראלי הזה, היבואנים באירופה יכולים למצוא סוחר מקסיקני, ולחסוך את דמי התיווך של החקלאי הישראלי שבשנת השמיטה הפך לסוחר לשנה אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 15:53 |
|
| |
החקלאי שאנו עוסקים בו, אינו רק מגדל אלא גם יצואן, וכיצואן הוא יצר קשרים עם לקוחות בינ"ל, נכון שזה לא מובן מאליו שיהיה ביכלתו גם לתווך, אבל זה אפשרי בהשקעה מתאימה. הסיבה שהוא טורח לגדל, משום שעל יצוא הוא מרויח, ועל תיווך כזה הוא לא ירויח, אלא במקרה הטוב יכסה הוצאות. ולגבי התמיהה האחרונה, אתה יכול לשאול זאת על כל תיווך, מדוע צריכים מתווך, שימצאו לבד. במציאות זה לא כך, ראשית כל כשיש הסכמי עבודה עם מישהו, נח ללקוח להמשיך עם אותו הסכם (למה הלקוח לא עובר למקסיקנים עוד לפני שמיטה? כנראה שנח לו בהסדר הקיים). ושנית הישראלים והיהודים ידועים בהצלחתם לעסוק בתיווך, והוצעו לכך הסברים שונים. אולי אפשר ליצור פלטפורמה שתעזור להרבה יצואנים שומרי שמיטה, על ידי עזרה מקצועית וגוף שיתן להם גיבוי כלכלי להשיג תיווך לשנה אחת במקום יצור.
|
|
|
|
|