|
|
| נשלח ב-31/5/2015 16:15 |
 |
| |
רוב החקלאים הינם אנשים שיש להם מוסר עבודה ישר והמאמינים בזריעה ובנטיעה ולא במאנקי-ביזנס גלותיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 16:27 |
|
| |
זה וואחד רטרו-משפט שמחזיר אותו באופן נוסטלגי ביותר למאה ה19, אולי יום אחד עוד ימציאו כאן את הקומוניזם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 16:27 |
|
| |
מ
היות ואתה צודק, איפה בתנ"ך כתוב ברמז ששימש את חז"ל. כי החקלאות והחקלאים הם סמל לאמונה ומוסר.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 18:39 |
|
| |
ישיביש
ועדיין, לכל אחד יש את תחום התמחותו ותחום אהבתו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 19:01 |
|
| |
ירוחם,
למדו את זה מהרבה פסוקים. לדוגמא:
וכי תבואו אל הארץ ונטעתם (ויקרא יט, כג) - מתחלת ברייתו של עולם לא עסק הקב"ה אלא במטע תחלה, הדא הוא ככתיב "ויטע ה' א-להים גן בעדן" אף אתם כשנכנסים לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחלה הדא הוא דכתיב "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם".
לכה דודי נצא השדה (שיר השירים ז, יב) - אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אמנות ועוסקים בתורה מתוך הדחק
עדות ה' נאמנה (תהלים יט, ח) - זה סדר זרעים, שהוא מאמין בחיי העולם וזורע.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 19:26 |
|
| |
מ 
ישעיהו פרק לג (ו) וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְקֹוָק הִיא אוֹצָרוֹ: ס
אלו הסימנים של ששת סדרי משנה, כשמסכת זרעים מרומז- אמונת
(ו) וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְקֹוָק הִיא אוֹצָרוֹ: ס
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 20:19 |
|
| |
ראוי להוסיף שגם שמירת שבת יכולה לגרום לנזקים כלכלייים חמורים, ואף גרמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 20:36 |
|
| |
ראוי להוסיף שבעלי עסקים מוצאים פתרונות גם לעניין שמירת שבת, ולא פשוט סוגרים את העסק.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 20:44 |
|
| |
אם כי כבר היו מקרים של אנשים שאיבדו את פרנסתם בגלל שמירת שבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 20:53 |
|
| |
השאלה היא האם חקלאות יהודית בארץ ישראל יכולה להתקיים עם שמירת שמיטה 'אמתית'.
רבנים שישבו עם חקלאים הגיעו למסקנה שלא ממש (הם מודעים לעניין של הפסד שווקים; מוזר לי מאוד שמיימוני לא חשב על זה מעולם, ואולי זה קשור למגזר שממנו הוא בא, מגזר שבו אין חקלאים ושבו היתר מכירה הוא איסור מפורסם כי הרי החקלאים אמורים להסתדר לבד ושהמדינה תממן לנו יבוא). עם זאת, אני מבין שיש חקלאים שבכל זאת מצליחים לשבות ולראות ברכה במעשה ידיהם. אני מניח שזה גם מאוד תלוי במאפיינים ספציפיים של כל חקלאי.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 22:14 |
|
| |
יש
לא עסקתי מעולם במישרין בשאלה איך שומרים שמיטה במדינת ישראל של היום.
ואם חשבתי על השאלה באופן כללי, לא חשבתי על כל ההיבטים שלה.
להגנתי אומר שלא נשאלתי ואגב לימודי לא עלתה לי השאלה באופן מקיף.
אמנם ראוי לציין שבפורום עלה בשכבר הימים אשכול על שמירת שבת בעידן המודרני, ושם עלתה השאלה החמורה יותר אודות מי שמנהל חברה בינלאומית ואמור לספק שירותים, לפי המינוח הידוע, 24/7. מה עושים?
לא תרמתי רבות לאשכול. ואיני זוכר את רובו, ואם היתה בו תשובה משמעותית. אבל זה מעין זה. העולם שלנו הוא גלובלי והכלכלה גלובלית. איך מתנהלים בעולם כזה שבו אמורים לעבוד עם לא יהודים שמצפים לקשר 7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה. למשל, בשירותי מחשב.
בעיה מקומית אך חמורה קיימת לכל מי שעובד עם חברות ואנשים שאינם שומרים עדיין שבת, כאשר הוא משתמש לעתים בדברים שנעשו בשבת.
בחזרה לשאלה הראשונית על אבדן שווקים, אני שואל בנאיביות: האם לא יתכן לבנות מערכת קשרים עם לקוחות שתכלול מודעות לכך שבפעם בשבע שנים אין אספקת סחורה?
אולי זה בלתי אפשרי אפילו מחמת כך שצריך שינוע של הסחורות ואי אפשר לשנות הכל למשך שנה אחת בלבד. כמובן, אולי ניתן לספוג את ההפרש הזה?
הדבר הראשון שצריך אם כן לעשות הוא ללמוד את הנושא. מי מוכר, מה מוכרים, איך זה נעשה, מה העלויות, ובאיזו מידה צריך קשר רב שנים. ללא הנתונים האלו, אני פחות מאשר כלכלן של כורסה.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 22:23 |
|
| |
לענ"ד אם מדינת ישראל היתה שומרת ומטפחת את החקלאות כענף היצרני הראשי בישראל כפי שהיה עד לפני כמה עשרות שנים, אזי לאחר שהחקלאות היתה מתבססת ומצליחה מאד, כל החקלאים היו יכולים לקיים מדי שביעית שמיטה כפשוטה, תוך תמיכה וסבסוד של המדינה, כלומר הציבור, את החקלאים אם הדבר נדרש. בפועל המדינה הלכה והיתה למדינת ת"א הייטק-בורגנית או למדינת בני-ברק-ירושלים למדנית-גלותית, מציאות בה קשה לחקלאים להתפרנס ולאו דווקא בשביעית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 23:05 |
|
| |
מיימוני
מה שצריך כאן הוא לא כלכלן. לכלכלן לא אמור להיות שום מידע מהסוג הזה.
מה שצריך כאן הוא מישהו שמכיר את השווקים. ככל הידוע לי, אנשים שמכירים את השווקים אומרים שזה בלתי אפשרי. לקוחות רוצים אספקה סדירה, ולא ירצו מישהו שהאספקה שלו סדירה רק ב86% מהשנים. אמנם, אני יודע שיש חקלאים שהחליטו לשבות למרות הסיכונים הגדולים, והצליחו, והם רואים בזה כמובן את ברכת ה' או השגחה פרטית. אני מתאר לעצמי שיש גם מי שיספר לך שבזכות זה שהוא הפסיד שוק מסוים, הוא נכנס במוצאי שביעית לשוק יותר טוב. אבל כאמור, הדבר הידוע באופן כללי הוא שזה 'בלתי אפשרי'.
לא היו לי שום טענות כלפיך באופן אישי, ואני מבקש את סליחתך אם ראית את זה כך. פשוט נדהמתי שת"ח שכמותך מעולם לא שמע על עניין זה שהוא מעשי מאוד כיום. אני חושב שההסבר שלי הוא מאוד עצוב, והוא שבעולם שממנו אתה בא ושבו אתה חי לא כל כך מתעסקים בשאלה הזו. לי יצא לשמוע רב מסוים, שאמור להיות מאוד מצוי בענייני כשרות מתוקף תפקידו, בליל הושענא רבה (העברתי שיעור אחריו באותו בי"כ) שמסביר שאין להיתר מכירה שום מקום ושהמדינה תומכת בחקלאים ששובתים. הוא התעלם לחלוטין מהמציאות שעוברת באמת על חקלאים בארץ וכמובן התעלם משאלת החקלאות החילונית ושאלת המחירים שיעלו כאן בארץ.
אני בהחלט מסכים שלא אמורים לחשוב רק על השאלה איך להשתמט ממצוות השמיטה, אלא בעיקר איך אפשר לנסות ולשמור אותה בכל זאת (ובכיוון זה הלכו בשתי השמיטות האחרונות בהקמת אוצרות בי"ד, אבל אני לא בטוח שזה באמת קרב אותנו לשמירת שמיטה, ולא היה פשוט התחכמות נוספת) ולנסות לחשוב על מודלים שיאפשרו את זה (אני יכול לזרוק רעיון שאין לי מושג אם הוא יכול לעבוד - תפוחים כידוע הרבה פעמים מוקפאים כמו רוב התפוחים שנמכרים עכשיו; מגדל תפוחים יכול להקפיא שביעית מהתפוחים בשנה הראשונה, למכור אותם בשנייה ולהקפיא שתי שביעיות, וכך הלאה עד שתהיה לו בדיוק אותה כמות למכור בשביעית - זה כמובן יקטין את ההכנסות שלו בכל השנים, אבל זה ימנע הפסד שווקים. ושוב, אין לי שום מושג אם זה באמת אפשרי).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 23:27 |
|
| |
ברור שיש לעזור לחקלאים בכל דרך אפשרית. השאלה היא מה יקרה אם נגלה שאין דרך לעזור להם, ובהנחה והיתר מכירה אינו יעיל הלכתית, האם עלינו לבטל מצות שמיטה לצורך פרנסה?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2015 23:41 |
|
| |
קישור החלטת הממשלה משנת 2007, תמיכה בחקלאים שומרי שמיטה, אוצר ב"ד והיתר המכירה בסך 103 מיליון ש"ח.
|
|
|
|
|
