|
|
| נשלח ב-8/7/2015 17:54 |
 |
| |
| בערולאאדע כתב: |  | | תקנה מוצעת להתיר יבוא ביצים מהשטחים (=לשבור את המונופול של תנובה) ולחתום עליהם לשימוש רק אחרי חימום (בישול צלייה וכו') עלות הפיקוח על ההחתמה הזאת היא מאד מעט |
|
שוק הביצים הוא לא שוק חופשי. המונופול האמיתי הוא של המדינה, משום שאתה צריך לקבל רשיון כדי ליצר ביצים למאכל בישראל. גם שוק החלב הניגר (חלב פרות) או הדבש, נמצאים תחת הסדרה הדוקה.
אם אתה רוצה "לשבור את השוק", אתה לא צריך להתיר יבוא ביצים ממקור מפוקפק ובלי פיקוח וטרינרי, כל שאתה צריך לעשות זה להסיר את החסם של כורח ברשיון. הבעיה היא, שבמדינה כמו ישראל, עלול להיווצר כשל שוק, ולא יהיו ביצים. הסיפור הזה לא פשוט בכלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 08:26 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .
נהניתי לראות לא רק את השטויות, אלא גם מאלו טעויות שלך אתה מתעלם, ומקווה שהן תשכחנה. אני שב וחוזר על הצעתי הישנה: אל תכתוב על דברים שאין לך שמץ של מושג בהם לפני שאתה קצת מכין שיעורי בית. זה באמת מביך מאד לפעמים.
|
|
ואני מציע לך: לפני שאתה מחפש שטויות אצל אחרים, כדאי שתבדוק היטב את עצמך על-מנת שלא תיפול בבור של "הפוסל - במומו פוסל". מרוב שאתה עסוק בלחפש שטויות אצל אחרים אתה מתעלם מטעויות גסות שלך וכנראה מקווה שהן תישכחנה:
א. הטענה ש"כ- 43 אלף איש עוסקים ישירות בחקלאות, 26 אלף מתוכם כשכירים", בהקשר של שנת השמיטה, היא שטויות, כי המספרים מדברים על העוסקים בחקלאות במובן המורחב הכולל גם בעלי-חיים. כנראה מצאת איזו טבלה בגוגל ולא טרחת לקרוא את דברי-ההסבר עבורה.
ב. הטענה ש"אם יצור חקלאי הוא כלכלי או לא - הנתונים קובעים. עובדה היא כי כל החקלאים המתפרנסים מחקלאות - מתפרנסים מחקלאות. יצוא החקלאי, אגב, על פי החשבונות הלאומיים, מפרנס לא רע את החקלאים המייצאים, אבל למה לתת לנתונים להפריע להפרחת תאוריות?" - טענה זו היא שטויות במיץ, כי החקלאות מסובסדת ואינה עומדת למבחן בתנאי שוק חופשי. העובדה שיש עוד ענפים מסובסדים, אינה רלבנטית. אף אחד לא טען שסובסידיה היא תמיד רעה. לסובסידיה יש תפקידים חשובים החורגים מהעניין הכלכלי. אבל, העובדה שענף מסובסד כלשהו מצליח, אינה מהווה ראיה כלשהי לכך שהענף הזה כלכלי. לפי ההגיון המטופש שלך, להיות נכה זה מאד כלכלי. עובדה: יש נכים שמתפרנסים לא רע מקיצבת הנכות שהם מקבלים מהמדינה....
אבל די, נמאס לי מלחפש שטויות אצל אחרים. זה לא הסגנון שלי. עשיתי זאת כדי לקיים "ענה כסיל כאיוולתו פן יהיה חכם בעיניו", ולדעתי כבר יצאתי ידי חובה.
-
אני חוזר על השאלה שלי, שאלה פשוטה ועניינית שעדיין לא קיבלתי עליה תשובה:
אחת הטענות העיקריות מדוע אי אפשר לשמור שמיטה בימינו, היא שאם נשמור שמיטה שנה אחת - נאבד את הייצוא החקלאי.
שאלתי היא: נניח שזה אכן כך. מדוע הייצוא החקלאי נחשב כל-כך חשוב ומקודש עד שהוא מצדיק לבטל את מצוות השמיטה?
תוקן על ידי אראלסגל ב- 09/07/2015 09:13:03
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 09:18 |
|
| |
אראלסגל – תמהני עליך שפיקח אתה, מה ראית לשטות זו? ('שטות' במובן העממי, לא במובן המואדיבי שמשמעו "כל מה שמישהו אחר כותב"...) עיינתי בכל האשכול + קצת בנתונים, והמסקנות הן די ברורות: בלי אפשרות ייצוא, חקלאים רבים יפסידו את המעט שהם מרוויחים וייצאו מהשוק. לא זו אף זו, החלת שמיטה תפגע אנושות גם בחקלאות המקומיית, ועוד חקלאים ייצאו מהשוק או למצער יפסידו עוד יותר. ואם נניח לשיטתך שממילא הכל מסובסד ובעצם זה משחק של הממשלה בכסף – אז החקלאים כבר יעדיפו לסיים את המשחק, לסגור את הענף ולבנות אולמות אירועים – האם לשם אתה חותר?
אבל השאלה האמיתית, שממנה אתה מתעלם לגמרי, היא כמובן מה ההיגיון לשמור שמיטה בימינו? כלומר, אני יודע שזה כתוב בתורה, אבל התורה גם מפרטת בדיוק את הטעמים לכך – האם נראה לך ששמירת שמיטה מלאה תענה עליהם? או שמא תגרום להיפך הגמור?
גם מי שמאמין בתורה מן השמים ובקדושתה העילאית של כל מצווה, צריך להפעיל קצת שכל ישר באילו מצוות יש טעם לנהל מאבקים ובאילו לא. הנה כמה מצוות אחרות, שלא ראיתי אותך נאבק על קיומן – והן הרבה יותר פשוטות משמיטה כי הן אינן דורשות כל יושביה עליה, קדושה ראשונה ושנייה, בית מקדש, סנהדרין וכו' – פשוט plug & play!
א.
"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" – במקורה העילאי התייחסה מצווה זו לאיש המוכר
את בִּתּוֹ לאמה – מדוע לא ננהל מאבק להשבת זכות האבות למכור את בנותיהן? ב.
"וקצותה את כפה" – זה לא עונש מוות, כך שלא צריך סנהדרין, ולצערנו אין כיום
סנקציה רצינית על אשה שנזעקת לסייע לבעלה במריבה – הגיע הזמן לעשות סדר! ג.
"ופטר חמור תפדה בשה" – אמנם נהגו מדי פעם לקיים טקס כזה אצל רב גדול זה
או אחר, אבל למה שלא כל יהודי יוכל לרכוש חמור (במסגרת עידוד החקלאות וכו') לקיים בו
את המצווה? כמה זה כבר יעלה? ד.
"יתד תהיה לך על אזנך" – משום מה לא ראיתי שמציידים חיילים ביתד לחפור בה
שירותים – והיום שהרבנות הצבאית בידינו, האם לא זהו הזמן להחזיר עטרה ליושנה בתחום
הזה?
ודי
בזה למבין!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 09:32 |
|
| |
.
הבה נתמצת, כי כנראה יש כאן כמה קשי הבנה:
בלי יצור חקלאי בשנת השמיטה - לא תהיה חקלאות בישראל.
יצוא חקלאי לא יהיה - וכבר חלק נכבד מהענף החקלאי נמחק, משום שהכנסתם על היצוא.
מגדלי ירקות רבים, גם ליצור מקומי - ימחקו. אם רשתות השיווק יקנו מלפפונים ועגבניות מהולנד בשנת השמיטה, יהיה קשה מאד למנוע מהם לעשות את זה בשאר שש השנים, ואכמ"ל.
חקלאים שנאלצו להוביר את שדותיהם והכנסתם נפגעה, יחפשו הכנסה חלופית במהלך השנה השביעית - לא ברור שהם יחליפו אותה בחזרה בחקלאות אחר כך. אנשים לא אוהבים לעבור הסבה מקצועית לשנה אחת - ואז לעבור הסבה חוזרת - ולדעת שזה מה שיקרה בעוד שש שנים.
ענפים רב-שנתיים, כמו מטעים - יפגעו פגיעה שאולי תגרום, גם כאן, לכך שנאכל תפוחים מיובאים ולא מייצור מקומי.
גם ענפי החי יפגעו, משום שחלק ניכר מתזונת העופות והבהמות מגיע מייצור מקומי, תערובת, מספוא, תחמיץ, אספסת ועוד.
זה - בקצרה.
צר לי לומר, אך הרבה ממה שקראתי כאן מזכיר מאד דיון הלכתי של שני צפונבונים חילונים שמהפכים בשיקולים הלכתיים לגבי משמעות תקנת רבי בשדות לטהרת המשפחה.
או, בקיצור, מגוחך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 09:34 |
|
| |
.
לגבי הנימוקים שהעלה כאן אברם המתכנה העברי, הרי אלו נימוקים רפורמיים ישנים, ואיני יודע מה מצא לשטות זו - שטות בכל המובנים - ודוקא כאן.
מחר הוא עוד עלול לטעון כנגד סדר קשירת הנעלים בבוקר, או שתיית המים בתקופה...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 09:53 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: | | | השאלה האמיתית, שממנה אתה מתעלם לגמרי, היא כמובן מה ההיגיון לשמור שמיטה בימינו? כלומר, אני יודע שזה כתוב בתורה, אבל התורה גם מפרטת בדיוק את הטעמים לכך – האם נראה לך ששמירת שמיטה מלאה תענה עליהם? |
|
שאלה חשובה, אולם אני לא "מתעלם ממנה לגמרי", להיפך, אני כותב ומדבר עליה כל הזמן בפורומים שונים. גם בפורום זה כתבתי רבות על הנושא כבר לפני השמיטה הקודמת.
בקצרה, התשובה לשאלתך היא: כן. אני מאמין ששמירת-שמיטה מלאה תענה על הטעם העיקרי של מצוות השמיטה בעיניי, שהוא: לתת לאדמה לנוח.
למען הסדר הטוב, אני מעדיף להשאיר את האשכול הזה לשאלה הכלכלית של חישוב עלות השמיטה, ולדון בטעמי השמיטה באשכול ההוא.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 09/07/2015 10:11:48
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 09:55 |
|
| |
[quote].
לגבי הנימוקים שהעלה כאן אברם המתכנה העברי, הרי אלו נימוקים רפורמיים ישנים, ואיני יודע מה מצא לשטות זו - שטות בכל המובנים - ודוקא כאן.
מחר הוא עוד עלול לטעון כנגד סדר קשירת הנעלים בבוקר, או שתיית המים בתקופה...[/quote]
לא לחינם אני מתקרא 'עברי', שהרי כבר הוכיח הגרדב"ג (דוד בן גוריון, שהיה כידוע משיח בן דוד וראש ממשלה בשעות הפנאי) בראיות ברורות שאין אחריהן תשובה, שהעברים הקדומים היו רוב מניין ובניין בארץ ולא ירדו למצרים וכו' ע"ש. ממילא הם לא התחייבו בכל המצוות שבתורה, שחלקן אכן רפורמיות = רפורמת יאשיהו והמסתעף, ודוק!
תוקן על ידי אברם_העברי ב- 09/07/2015 09:56:15
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 10:04 |
|
| |
| אראלסגל כתב: | | | השאלה האמיתית, שממנה אתה מתעלם לגמרי, היא כמובן מה ההיגיון לשמור שמיטה בימינו? כלומר, אני יודע שזה כתוב בתורה, אבל התורה גם מפרטת בדיוק את הטעמים לכך – האם נראה לך ששמירת שמיטה מלאה תענה עליהם? שאלה חשובה, אולם אני לא "מתעלם ממנה לגמרי", להיפך, אני כותב ומדבר עליה כל הזמן בפורומים שונים. גם בפורום זה כתבתי רבות על הנושא כבר לפני השמיטה הקודמת.
בקצרה, התשובה לשאלתך היא: כן. אני מאמין ששמירת-שמיטה מלאה תענה על הטעם העיקרי של מצוות השמיטה בעיניי, שהוא: לתת לאדמה לנוח.
למען הסדר הטוב, אני מעדיף להשאיר את האשכול הזה לשאלה הכלכלית של חישוב עלות השמיטה, ולדון בטעמי השמיטה באשכול ההוא.
|
|
אהה, אוקיי, לא חיפשתי האמת...
אז לגבי השאלה הכלכלית נראה לי שמואדיב הוכיח באותות ומופתים מה שהשכל הישר מורה - השבתה של שנה בימינו = סגירת ענף החקלאות המכווץ ממילא.
ולגבי מנוחת הקרקע - תנוח דעתך, רוב הקרקע בישראל נחה כי כמעט אין חקלאות, יחסית... אבל לפי זה אולי עדיף לסגור את הכבישים, אז הקרקע באמת תנוח. וכמו שנאמר: "ואף על פי כן - נוח תנוח!"
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 17:41 |
|
| |
| מואדיב כתב: | | .
בלי יצור חקלאי בשנת השמיטה - לא תהיה חקלאות בישראל.
|
|
כבודו בוודאי יודע למי ניתנה הנבואה בימינו.
אמנם להעלות השערות ותחזיות לעתיד תמיד אפשר. זה לא עולה כסף. אז גם אני אעשה כך.
נתחיל בניסוי מחשבתי.
נניח שיצחק תשובה יעשה תשובה ויחליט לתרום את כל רווחי הגז האינסופיים שלו לטובת מצוות השמיטה.
הוא יעשה זאת בכך שייתן קיצבה של 100 אלף ש"ח לחודש לכל חקלאי שיוביר את אדמתו בשביעית.
האם עדיין החקלאים השובתים יעזבו את החקלאות?
ודאי שלא. להיפך: אנשים יעמדו בתור כדי להיות חקלאים. כל עובד היה שמח לקבל שנת חופשה בתשלום.
ואם הוא יתן רק 50 אלף לחודש לחקלאי שובת? נראה לי שהתשובה לא תשתנה. זה עדיין המון כסף.
ואם הוא יתן רק 20 אלף לחודש? זה עדיין סכום נאה, קרוב לעשירון העליון.
ואם רק 10 אלף לחודש? זה כבר גבולי. מצד אחד, ודאי יש חקלאים שמרויחים יותר מזה, וייתכן שהם יעדיפו לעבוד כרגיל. מצד שני, יש חקלאים שיעדיפו לקבל 10000 לחודש בלי לעבוד, מלקבל סכום גבוה יותר הדורש עבודה קשה.
יש אנשים שעובדים קשה כל החודש ומקבלים רק 5000 ש"ח, וכאן מציעים להם סכום כפול מזה, בלי לעבוד. זה עדיין יהפוך את מקצוע החקלאות לאטרקטיבי למדי, לפחות עבור אנשים מסויימים.
עד כאן הניסוי. המסקנה שלי מהניסוי הזה, שיש סכום סופי כלשהי, שאם ישולם לחקלאים שובתים, הם ישבתו ברצון ואף ימשיכו ברצון להיות חקלאים בשנים הבאות.
ומה לגבי הקונים מחו"ל? ומה לגבי הסיטונאים מהארץ?
גם זו בעיה שאפשר לפתור בכסף (גם בדרכים נוספות).
בקיצור:
השאלה היא לא האם אפשר לשמור שמיטה.
השאלה היא כמה זה עולה.
זו כל מטרתו של האשכול הזה: להעריך את עלות שמירת השמיטה.
התשובה לשאלה היא מספר, או טווח-מספרים. כמו בכל פרוייקט, העלות אף-פעם אינה ודאית, ולכן המקובל הוא לעשות הערכות גבוהות ונמוכות לכל סעיף, כך שמקבלים הערכה אופטימית ופסימית.
בזה מסתיים תפקידם של הכלכלנים.
כשיש הערכת עלות, אפשר להחליט האם ועד כמה רוצים להשקיע.
זו כבר שאלה של ערכים - והיא כבר מעבר לתחום העיסוק של הכלכלנים.
בסופו של דבר, הכל תלוי ברצון הציבור.
הציבור בישראל רוצה לקדם ערכים רבים, ומשקיע בהם מיליארדים רבים של שקלים.
לדוגמה, יש ערך שנקרא "חקלאות ישראלית", והמדינה משקיעה מיליארדי שקלים בשנה בסיבסוד החקלאות כדי שהערך הזה יתקיים (ואני לא מביע כאן דעה אם הסיבסוד מוצדק או לא. רק מציין שהוא קיים).
אז יש גם ערך שנקרא "תורה ומצוות", ובפרט: מצוות השמיטה. כיום, מדינת ישראל משקיעה רק כ-100 מיליון ש"ח, פעם בשבע שנים, בחיזוק ערך זה.
אפשר לשנות את סולם הערכים. הכל תלוי ברצון.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 09/07/2015 17:43:01
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 18:14 |
|
| |
| אראלסגל כתב: | |
...
נתחיל בניסוי מחשבתי. נניח שיצחק תשובה יעשה תשובה ויחליט לתרום את כל רווחי הגז האינסופיים שלו לטובת מצוות השמיטה.הוא יעשה זאת בכך שייתן קיצבה של 100 אלף ש"ח לחודש לכל חקלאי שיוביר את אדמתו בשביעית.האם עדיין החקלאים השובתים יעזבו את החקלאות?ודאי שלא. להיפך: אנשים יעמדו בתור כדי להיות חקלאים. ...
|
|
.
[פיהוק]
אראל, זה מתחיל להיות מעייף.
משה, חקלאי, הוביר את שדהו, וקיבל את הכסף.
כעת, אחרי שבועיים בהם עשה כלום, אבל ממש כלום, הוא מחליט שהשעמום יהרוג אותו, ומקים אולם ארועים בקצה של מטע הזיתים שלו. הוא קורא לו "גן הזיתים", ומשכיר אותו למישהו שמארגן חתונות.
אחרי כמה חודשים, הוא מגלה כמה העסק הזה מכניס, ובצד השני, על השטח של הגד"ש, הוא מיישר קרקע ומקים עסק נוסף, אחר.
או...משהו הרבה יותר פשוט. ספקים בתחום הוא מכיר, אז הוא מתחיל לייבא עגבניות ולמכור אותן לאותם ספקים להם נהג למכור את העגבניות שגידל.
עד סוף השנה, הוא מגלה את מה שגילו כבר האמוראים - במסחר ניתן להרוויח הרבה יותר מאשר בחקלאות. אולם ארועים מכניס יותר ממטע זיתים.
בשמיטה הבאה, הוא כבר לא יעמוד בתור לקבל קצבה מתשובה, זה לא משתלם לו.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 18:18 |
|
| |
.
והנה, תרחיש נוסף.
זלמן הוא רפתן, ומתפרנס ממכירת חלב.
הגיעה שנת השמיטה, וכל הספקים שהיו מוכרים לו חציר ותחמיץ, לא מגדלים יותר בשדות שלהם כלום. גם אספסת ותערובת הוא צריך לקנות מיבוא.
אחרי כמה חודשים, הוא מגלה שהסחורה מיבוא דוקא די זולה, ואפילו הפרות שלו התרגלו לאכול אספסת אוקראינית ירקרקה.
בסוף שנת השמיטה, הוא ממשיך לקנות מיבוא. זה לא משתלם לו להתחיל לחפש ספקים חדשים בכל פעם, לחתום איתם על הסכמים חדשים וכו'. המחיר של החציר, יבוא ישיר מפולין, כל כך זול - שאף אחד כבר לא מנסה לייצר חציר בארץ
בשנת השמיטה הבאה - כבר אין חקלאים בענף הזה, כדי שהם יסכימו לקבל דמי השבתה מתשובה. הם כולם עשו הסבה מקצועית ועברו לעבוד בתור שומרים בכניסה לקניון, כי העסק שלהם נסגר אחרי שנת השמיטה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 18:19 |
|
| |
| אראלסגל כתב: | | כבודו בוודאי יודע למי ניתנה הנבואה בימינו.
|
|
עוד תרחיש:
אראל יכין שיעורי בית לפני שהוא כותב כל מיני שטויות בפורום.
סתאאאאאאאאם. אין סיכוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 18:28 |
|
| |
אראל
ראשית, אני שמח לשמוע שאתה מייעד תפקיד כלשהו לכלכלנים; היה נראה שכל התפקידים מיועדים לך. תוכל לפנות לכלכלן שיעשה לך את העבודה במקום לעשות פה חלטורות.
שנית, אתה צריך להבין שזה לא משחק לגו שאתה שולט בו. לשינוי העצום שאתה רוצה להנהיג בשוק החקלאי יהיו תוצאות הרבה מעבר לעלות. דוגמה אחת מואדיב נתן. החקלאי של מואדיב שפתח אולם אירועים, גם אם יחזור לחקלאות, הרי שמצא לו מקור פרנסה נוסף והגדיל את היצע אולמות האירועים. תחשוב על זה שכמה אלפים ייכנסו לשוק פתאום - זה ישנה ענפים אחרים. ואיך תחליט מי מקבל את הקצבה? האם עובד פשוט מקבל אותה? הוא הרי לא חקלאי וילך לעבוד בעבודה אחרת. ואולי תתן את הקצבה רק למי שלא עובד? רק שים לב שתצטרך להקצות לזה ביוקררטיה ממשלתית.
בקיצור, אתה מוזמן לחשוב על מודל חדש לשוק החקלאות, אבל אתה צריך להבין שזה לא רק לשלם כמה שקלים לראובן ושמעון.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/7/2015 23:42 |
|
| |
כפתיחה, אני מצהיר בזאת שאני לא מבין בתחום, אבל העובדות שאני רואה הן שיש כמות נחמדה של חקלאים המשביתים את שדותיהם, ובאורח מפליא, בניגוד לתרחישי מואדיב, הם לא פותחים אולמות בסוף כל שמיטה ולא מאבדים את כל לקוחותיהם בסוף כל שמיטה.
כמו כן, הפחד הנורא מהצרכניות הנוטשות את ישראל ומייבאות טונות של בצלים מחו"ל מתקיים בפועל ממש בימינו אלה. היכנסו נא לצרכניות באזורים חרדיים ודתיים וראו שלטים בזה"ל 'חו"ל' ויש שיכתבו 'נכרי' או 'ערבה דרומית'. משום מה, הן לא ממשיכות במנהג קוסם זה אחרי השמיטה, ויתכן שזה פשוט יקר מדי.
אגב, הזכרתי בצלים בכוונה כי הבצלים מיבול חו"ל שקניתי השבוע היו רכים בערך כמו עגבניות, וכנראה שגם זו אחת הסיבות לחוסר הרצון לקנות בקביעות פירות שנשתבחה בהן אורונדה בורונדי.
מסקנות: תרחישים לא חייבים להתרחש.
נ.ב. מואדיב, למה הסגנון הדורסני?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2015 13:07 |
|
| |
| מואדיב כתב: | |
משה, חקלאי, הוביר את שדהו, וקיבל את הכסף.
כעת, אחרי שבועיים בהם עשה כלום, אבל ממש כלום, הוא מחליט שהשעמום יהרוג אותו, ומקים אולם ארועים בקצה של מטע הזיתים שלו. הוא קורא לו "גן הזיתים", ומשכיר אותו למישהו שמארגן חתונות.
אחרי כמה חודשים, הוא מגלה כמה העסק הזה מכניס, ובצד השני, על השטח של הגד"ש, הוא מיישר קרקע ומקים עסק נוסף, אחר.
...
עד סוף השנה, הוא מגלה את מה שגילו כבר האמוראים - במסחר ניתן להרוויח הרבה יותר מאשר בחקלאות. אולם ארועים מכניס יותר ממטע זיתים.
|
|
מדהים.
אז אתה טוען שהחקלאים יכלו להרוויח הרבה יותר, אילו היו מפסיקים להיות חקלאים והולכים לעסוק במסחר?
אם כך, מדוע הם לא עושים את זה כבר עכשיו?
האם ייתכן שאף אחד מהם לא חשב על הרעיון הגאוני הזה?
או שהם חשבו על זה, אבל משום-מה הם החליטו שהם רוצים לעסוק במקצוע הפחות רווחי?
זה סותר כמה הנחות-יסוד של הכלכלה.
קיבלת "נכשל" בשיעורי הבית.
אגב, לגבי הייבוא, בנוסף להשערה של אריאל73, יש לי השערה נוספת מדוע החקלאים אינם עוזבים את השדה והולכים לעסוק בייבוא: המדינה פשוט לא מאפשרת. ישנם סוגים רבים של פירות וירקות שאסור לייבא מחו"ל, או שיש עליהם מכסי-מגן כל-כך גבוהים שזה לא משתלם לייבא אותם. בשנת השמיטה, לפי בקשת החרדים, מתירים לייבא פירות וירקות מסויימים. אבל אחרי השמיטה שוב אוסרים. כך שהתרחיש של מעבר המוני מתוצרת מקומית לייבוא, לא אפשרי כרגע.
התרחיש של מעבר המוני של חקלאים לניהול אולמות אירועים אפשרי באופן תיאורטי, אם נניח שכל 7000 (או 17000) החקלאים הם טיפשים ולא יודעים כמה אפשר להרויח מניהול עסק עד שהם מנסים את זה בעצמם.
תוקן על ידי אראלסגל ב- 10/07/2015 13:19:15
|
|
|
|
|
