מתי כבר נבין, שיעודינו הוא להיות "עם לבדד ישכון"???

שלום לכולם!

[סליחה אם הפורום לא מתאים, אבל בשבילי זה הצטייר כמקום טוב להבעת הגיגי,]

בעיית האנטישמיות- כמדומה שהייתה מאז היות ישראל לגוי,

אבל במאות השנים האחרונות- קמו כל מיני יהודים שניסו לפתור אותה בדרכים כאלה ואחרות,

{אקדים ואומר, שמן הסתם, יהיו כאלה שיחלקו עלי, ויטענו שאין לי ידע בהיסטוריה, וכו', אך מטרתי העיקרית היא- פתיחת דיון בלבד}

קודם כל, ביחד עם המהפכה הצרפתית, ואמניצפציה, וכו',

קמה תנועה בקרב היהודים, שטענה- שהאנטישמיות נובעת, מכך שהיהודי מתבדל מהעולם,

{"ישנו עם מפוזר בין העמים, ודתיהם שונות מכל עם", וכו',}

וברגע שנהיה-"בני תרבות" וכו', יפסיקו לשונאנו,

לא צריך להרחיב בתוצאותיה הטרגיות של שיטה זו,

לאחמ"כ, [ובמקביל] קמה תנועה שטענה, שבעייתנו היא שאין לנו מקום משלנו,

כבוד לאומי, וכו', כאלו שטויות על זה הדרך, ואנחנו סתם יושבים, במקומות שלא שייכים לנו,

{ופה ההדגשה היא-"מפוזר ומפורד בין העמים"}

וברגע שתהיה לנו מדינה-"ככל העמים",עם צבא חזק, ספורטאים ואנשי תרבות מוצלחים, וכו',

ונצא מתפיסת ה-"יהודי הגלותי" ג"כ, יתחילו להתייחס אלינו יותר בכבוד, ויקבלונו ל-"משפחת העמים",

אך-"שוד ושבר", גם עכשיו העולם מצא בקעה להתגדר בה,

לשונאנו, ולהדירנו מלבוא בקהל "משפחת העמים", וזה דווקא בגלל המדינה, "הכיבוש", וכו',

ושוב מתעוררים כל מיני אנשים, ומנסים לרצות את העולם,

ע"י שבאים לעולם, ואומרים לו-"אנחנו לא מסכימים עם ה-"מתנחלים", וכו', ולכן אותנו אתם כן צריכים לאהוב,

ולא זו בלבד, אלא שאנחנו מסכימים אפילו לעזור לכם להלחם בהם,"

לפני שנחשפתי לטענות ולעיתוני המכונים-"שמאל", ו-"מרכז",

סברתי שיש להם טענות מצד עצמם, כנגד הימנים, הלאומניים, והמתנחלים,

אבל לאחר שנחשפתי קמעה, [אודה שגם עכשיו לא נחשפתי המון עדיין]

נוכחתי שזוהי טענתם העיקרית, "מה יגידו בעולם", ו-"אנחנו מובלים לבידוד בינלאומי", וכו',

ושאלתי היא: מתי נפנים, שהעולם שונא אותנו, ולא יעזור כלום,

ושגם אם ניתן את ה-"שטחים הכבושים", יעברו לטעון שגם המדינה עצמה קמה בטעות?????

[וכי מה כבר ה-"הבדל הגדול" בין -"כיבוש 1948", לבין "כיבוש 67"??]

ואולי באמת אין זה מקומנו להתערות בגויים, {בפרט לא בענייני "ספורט", "פיפ"א", וכדומה},

אלא דווקא להקים-"ממלכת כהנים וגוי קדוש", כעם אשר "לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב",

[ולפי"ז יוצא, שהטענות שיוצאים מכיוון משה פייגלין, וחבריו, עוד לא קבלו מענה מספיק מהחולקים,]

מה אתם חושבים???

{נ.ב. אין לי קשר לציונות-הדתית, ואני חרדי לכל דבר ועניין, אבל אני חושב שזה הגיון פשוט, גם אם לא נאמין ב-"קדושת המדינה", וכו'}

תוקן על ידי מצדרביעי ב- 03/06/2015 15:44:16

ירוחם,ומה עם "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" גם היא קללת בלעם?

אפריים,

ישנו משפט ידוע-"אם היהודי אינו עושה קידוש, הגוי עושה הבדלה",

אז נכון שזה לא הוכח לגמרי,

אבל כן יש תחושה, שדווקא מגרמניה שבה הכי ניסו להתערות בגויים,

דווקא משם יצא, וכו', 

אז אני יכול להבין את מי שטוען שכדאי לנסות,

לכה"פ כל עוד אין פתרון ריאלי אחר,

[אני חושב שאם הייתי לדוגמה- נוצרי, הייתי מצפה מיהודי,

שיעמוד על שלו, וישתמש בתנ"ך, ובקיצור-יהיה יהודי,

ולא ינסה להיות כמוני, כי הוא לא כמוני,

כידוע, שהצהרת בלפור, וכו', התבססה על יחודיותו של העם היהודי,

עם התנ"ך....]

וַיִּקָּר אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֶת-שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, וָאַעַל פָּר וָאַיִל, בַּמִּזְבֵּחַ. הבִלְ וַיָּשֶׂם יְהוָה דָּבָר, בְּפִי בלעָם; וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל-בָּלָק, וְכֹה תְדַבֵּר. ו וַיָּשָׁב אֵלָיו, וְהִנֵּה נִצָּב עַל-עֹלָתוֹהוּא, וְכָל-שָׂרֵי מוֹאָב. ז וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, וַיֹּאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶםלְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקֹב, וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל. ח מָה אֶקֹּב, לֹא קַבֹּה אֵל; וּמָה אֶזְעֹם, לֹא זָעַם יְהוָה. ט כִּי-מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ, וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת-רֹבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. יא וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, מֶה עָשִׂיתָ לִי: לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ, וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. יב וַיַּעַן, וַיֹּאמַר: הֲלֹא, אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים יְהוָה בְּפִיאֹתוֹ אֶשְׁמֹר, לְדַבֵּר.

מצד רביעי,המציאות היתה בדיוק להפך ממה שאמרת.

"בספרו "מיין קמפף" טוען היטלר, שכאשר עיין בחוברת אנטישמית בפעם הראשונה, פשוט השליכה מידיו. "…הטון האנטישמי, בעיקר של העיתונים הווינאיים, נראה לי בלתי הולם מסורת של אומה גדולה כזו". אך באותו ספר עצמו מתאר היטלר את המהפך שחל בו. "פעם כשטיילתי לי בעיר, פתאום ראיתי אדם לבוש בקפוטה שחורה, ופאות שחורות. האם זהו יהודי? הייתה המחשבה הראשונה בראשי. בלינץ, היהודים לא נראו כך. המשכתי להסתכל בדמות, אך ככל שהסתכלתי יותר בפרצוף הזר הזה, המחשבה בראשי הפכה ל… האם זהו גרמני?" היטלר החל להתעמק בנושא או, ליתר דיוק, לעיין בפמפלטים, ספרונים וצהובונים אנטישמיים. "ככל שראיתי יותר יהודים," טען ב"מיין קמפף", "כך התחדדה בעיני ההפרדה בינם לבין יתר האנושות… עבורי הייתה זו סערת הנפש הגדולה ביותר שעברתי אי פעם. הפסקתי להיות איש העולם הגדול והפכתי להיות אנטישמי"

גם מה שקורה היום ,לדוגמה, באמריקה סותר את דבריך. 
היהודים בטוחים שם יותר מאשר בישראל על אף ההתבוללות הגדולה.
ואם יש מקרים של התנפלות על יהודי זה דווקא על יהודי עם חזות חרדית.

במדבר פרק כד

(א) וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו:
(ב) וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים:  
(ג) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:
(ד) נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
(ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:
(ו) כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְקֹוָק כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם:
(ז) יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ:
(ח) אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ:

רוח אלוקים לא היתה עליו קודם.

'עם לבדד ישכון' הוא אמירה שאין שום אפשרות לישם אותה, לא בעבר, ודאי לא במציאות ימינו. מעולם לא חיו היהודים בבידוד גאוגרפי, ארצם לא היתה שלהם בלבד. מבחינה תרבותית תמיד חיו קשורים לתרבויות אחרות גם אם אינם מודים בכך. גם הרעיון עצמו פסול. הוא מלמד על בעיה של אישיות קולקטיבית ומעורר ניכור ושנאה. זאת ועוד. נראה לי כי כנגד הרעיון הזה מתיצב רעיון נגדי בדבר השליחות הכלל אנושית, להיות אור לגויים, לממש את חזון הנביאים כדוגמת מופת אשר אליה יבואו אחרים. [כאן ראוי להזכיר את 'המקדש הנעלם' ספרו של אמה פאלייר]. שליחות אשר כלל איננו מתכוונים לקיים. [ומעניין ששליחים כאלו היו הנוצרים הראשונים. נראה כי בתגובה להם ולכיבושיהם, ולאזלת ידינו, החלטנו לממש את עם לבדד ישכון].

יחסים בין אומות אינם יחסים של אהבה, אלא של אינטרסים ותחרות ומאבקים, לא פעם המאבקים האלו אלימים ורוויי שנאה. במה שנוגע לאלימות ושנאה כלפנו אין לנו על מה להלין. האידאה שלנו בדבר 'עם ה'', העם היחיד בו בחר האלהים, - ובכך אנחנו אכן תופסים את עצמנו כבודד המוחלט, - האידאה הזו כרוכה בקשר בל ינתק בשנאה קיצונית ואלימות טוטאלית לשמן, אשר מטילות עלינו כתם מוסרי כבד, ממנו אנחנו מתעלמים לחלוטין. '... ואכלת את כל העמים אשר ה' אלהיך נותן לך לא תחוס עינך עליהם' [דברים ז' 16] 'אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע' [תהילים קלז 9], 'עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמול עליו והמתה מאיש עד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור' [שמואל א טו 3]. רחמים אנושיים פשוטים אסורים, היסוס ופקפוק מעידים על חולשת אמונה. בעיני כל אדם לא משוחד, יש בו, בתנ'ך גם כדי להעיד רעה רבה על היהודים.

לעניינים של פוליטיקה אינני רוצה לעבור, אבל עניין של יושר אינטלקטואלי דורש הערה. בעל השיחה כותב: 'לפני שנחשפתי לטענות ולעיתוני ... סברתי שיש להם טענות מצד עצמם ... אבל לאחר שנחשפתי קמעה, [אודה שגם עכשיו לא נחשפתי המון עדיין] נוכחתי ...'. אם מה שנוכח בו הוא נכון או לא, אם הבין או לא, אלו שאלות משניות כאן. גם בעל הדבר מודה שלא נחשף מספיק. אבל הכותב עשה דבר נכון והכרחי. הוא פנה ללמוד מה חושב הצד השני, כיוון שקודם היו בידו סברות ששמע מאחרים, וסברות של אחרים, גם אם הם נכבדים, לפעמים אין להן רגלים, או שהן נובעות מאיזה אינטרס זר. הרי רבים וטובים טענו כי יהודים משתמשים בדם, וילדים נעלמו.
עודד

עודד, היה לך מזל רע שנולדת יהודי, כי אתה משקף באופן מוחלט את הפרדיגמה הנוצרית, מוזר שבחרת לא להתנצר אלא להטיף אותה כאילו היא יהודית. זה בעצם אנכרוניזם, אתה עושה מה שעשו המיסיונרים המקוריים לפני אלפיים שנה.