מועצת גדולי התורה חזרה לימי תפארתה

עם הקמת אגודת ישראל, הוחלט על הקמת מועצת גדולי התורה מכל החוגים והעדות שתפקידה לנווט את הדרך "ולפתור את כל בעיות השעה"
במשך עשרות שנים, ידעו כולם כי בכל הכרעה קטנה כגדולה יש להמתין למוצא פיה של המועצת. לא רק בשיקולים פוליטיים קטנים וכיתתיים, לא רק בשאלה על זהות מועמדי אגו"י לכנסת, כי אם בעיקר על שאלות ציבוריות הרות גורל.
לדוגמה, כשהתעוררה פרשת הממזרים של הרב גורן, התאספה המועצת ולצידה התאסף גם בד"ץ העדה החרדית. הרב אלישיב ור' שלמה זלמן הצטרפו באופן חד פעמי דווקא למועצת, והיא (ולא העדה"ח) שקבעה את דרכי המלחמה.

כנראה שאחד הגורמים המרכזיים לתום עידן היה פרשת הקברים בגני חמת. המועצת החרימה את בנק לאומי, ואח"כ החליטה בהרכב חסר להסיר את החרם, מה שעורר את רוגזם של הסטייפלר והרב שך שבאותה תקופה לא היו שותפים לאגו"י. מאז, נחשבה המועצת כעוד מוסד אגודאי לא ממש חשוב. ולדוגמה, בחוק ההתנתקות החליטה אגודה לתמוך מבחוץ למרות שאם הייתה המועצת דאז מתכנסת סביר להניח שהיה רוב בעד מלחמה בלתי מתפשרת על שלמות הארץ. 

בשנתיים האחרונות, החזירה המועצת עטרה ליושנה. אדמורי"ם מכל הקצוות הוזמנו להצטרף למועצת חזקה ומשפיעה, ומאז הפכה המועצת לגוף המשפיע ביותר על הציבוריות החרדית. אם השלושת העשורים האחרונים נראה היה שדווקא גדולי התורה הליטאים הם שמתווים מדיניות (למשל בפרשת הטורבינה בממשלת ברק כשהרב אלישיב הורה לפרוש מהקואליציה למרות שהרבי מגור סבר אחרת, אך נאלץ לקבל את הכרעתו. וכך עוד דוגמאות רבות) הרי שבשנתיים האחרונות, הציבור הליטאי המפולג צועד בעקבות הכרעות המועצת.

לפני שנה היה זה בפרשת הגיוס, כשכולם הבינו שיש להמתין להכרעת המועצת, ואכן רק לאחר שהתכנסה גובשו דרכי המלחמה. השירות האזרחי, שעד לפני שנה נחשב כעניין לגיטימי הפך לפסול גם בציבור הליטאי לאחר שהמועצת אסרה אותו. כך באיסור, ומאתמול גם בהיתר. המועצת קבעה שיש להתיר בהגבלות חמורות לימודי תואר לבנות סמינרים, ולמרות ששני גדולי התורה הליטאים הכריזו בעבר מלחמה נגד אותה יוזמה, נאלצו כולם לקבל את תכתיב המועצת (הפלס עוד לא קיבלו, אך אין להם סמינרים למיטב הבנתי)

אגודת ישראל התנערה מעפר. 

מלבד קרלין, שכידוע יש איזה צוואה של ר' יוחנן לא להשתייך לגופים מפלגתיים,איזו חסידות משמעותית לא מיוצגת במועצת?
עם כל הכבוד, מחנובקא וסלאנים זה לא בדיוק רבבות...

תוכל לציין דוגמאות של חסידויות עם 1000 משפחות שאין להם יצוג במועצת?

1000 זהו הסכום הקובע? כי לסדיגורה שנמצאת במועצת יש משהו כמו 150-200 משפחות..
לביאלא גם 200-300 משפחות 
ערלוי 150 משפחות
מודז'יץ 50 משפחות
(כל אלו מניתי בערך ויסלחו לי אלו שחושבים שיש להם קצת יותר)

לעומתם, חסידויות גדולות מאוד אינן מיוצגות, ולאו דווקא כי המועצת לא רצתה, ישנם גם כאלו שלא רוצים להיות שם
כך או כך, המועצת מייצגת מיעוט של ממש מתוך החסידויות

ואלו חסידויות גדולות שאינן נמצאות ב"מועצת החסידות" (כביכול):

קרלין סטולין מונים כ2000 משפחות
סלאנים 1000 משפחות
מחנובקא 300-400 משפחות
תולדות אהרן 1800 משפחות
תולדות אברהם יצחק 300 משפחות
דארג 300 משפחות
זוועהיל 200 משפחות
לעלוב 400 משפחות
סטריקוב, בוהוש, באבוב, אלכסנדר, שומרי אמונים, סקוירא, באבוב
(חב"ד וברסלב אינן מיוצגות כי אין להם אדמו"ר אבל הם עשרות אלפי חסידים שאינם מיוצגים והחלטות מועצת החסידות אינם נוגעות להם או מחייבים אותם כלל בגלל זה)

ס"ה 12 אדמורי"ם במועצת מתוך עשרות חסידויות שמניתי ושלא מניתי.

תוקן על ידי איש_חשוב ב- 14/08/2020 01:50:07

כתבו לך שקרלין סטולין לא רוצים מקום במועצת.
אלו שלא מצביעים בבחירות, הם לא חלק מאגודה. וודאי לא קשורים.
אלו שאין להם אדמו"ר, לא מובן מה אתה רוצה.
אלו שהאדמו"ר שלהם לא בארץ, שיתכבד להשתתף במועצת של מקום מגוריו.

תתמקד באלו שיש להם אדמו"ר כאן בארץ.
מכמה משפחות אתה חושב שהחסידות ראויה להגדרה של משהו גדול, שזכאי למקום?

(ולא רלוונטי להזכיר את הקטנים הקיימים שם, כי זה עניין היסטורי, ואין צד להדיח מישהו. הנושא הוא הטענה שלך על העדר צירוף חדשים).

מה דעתך לקרוא היטב את ההודעה שלי, חבל שאתה מגיב אחרי קריאה ברפרוף

כתבתי למשל שהמועצת לא מייצגת את החסידות כי הרבה חסידויות אינם משתתפים שם מרצונם
כתבתי למשל שיש חסידויות שאין להם בכלל אדמו"ר, אבל כך או כך הם אינם מיוצגים על ידי שום גורם והחלטות המועצת אינם מדברים אליהם בכלל
כתבתי למשל שיש חסידויות קטנות שיש להם 50-150 משפחות בלבד, מה שאומר שזה המפתח..
אין מצב שחסידויות עם 400-1000 משפחות לא יהיו בפנים כי מישהו לא רוצה שהם יהיו שם

אני בעצם לא צריך לענות לך, אתה רק צריך לקרוא שוב את ההודעה, הכל בפנים.