|
|
| נשלח ב-10/6/2015 09:07 |
 |
| |
פסיכולוג
ברוך הבא אל הפורום!
ניקך יאה לך, כי הצגת הצדקה על דרך הפסיכולוגיה מדוע זה דווקא נוח לאדם להזדהות עם הדרך שנולד אליה.
אני מוסיף: מדוע שאדם יתעורר לבחון את דרכו וקבוצתו ומערכת האמונות שלו? האם לעשות מעשה דקארט (=לשבת פעם ולבדוק את כל מה שאני חושב ומאמין על סמך זה והאם יש יסוד איתן לבנות עליו את אמונותי) זה צעד רציונלי? נניח שאדם מאמין שהנחילו לו את האמת - הוריו, מחנכיו ומורי דרכו, האנשים שאותם הוא מעריך ובהם הוא רואה דגם. מדוע שיערער עליהם?
אפשר שזוהי רוח הזמן - קביעה שניתן להבין כאופי של תרבות, דגם שמקיף אותנו ומוקרן לנו. ואפשר שזו תולדה של הגלובליזציה בתחום הרוח. אנו יודעים על כה הרבה שיטות מחשבה ודת, ואנו יודעים שכל אחד מאמין בדרכו, אז מה ההבדל ביני לבין אחרים.
כמדומה שהגענו להבהיר יותר שיש שימושים שונים במילה "לגיטימי". פרגמטית יתכן שמוצדק להישאר עם האמונות שעליהן גדלתי, עם הסיכון שאני מוטעה, ועם הרווח שאיני צריך להמציא את הגלגל מחדש ולהתמודד עם ייסורי נפש. זה לא "לגיטימי" מבחינה זו שאין כאן שיטה מסודרת עם הנחות יסוד, כללי היסק ומערכת מסודרת של מסקנות. כנראה המסקנה מדברים אלו היא שיש הרבה יותר פרגמטיסטים מאשר קרטזיאניים וסוקרטסים.
***
עודד וולאנד
תמה אני מפני מה אתה מגיע מכך שאדם מאמין בצדקת דרכו לכך שהוא ירדוף אחרים...
***
כמדומני
יפה כתבת. ובכל זאת מסתבר שאותו מאמין שהינו תינוק שנשבה בדרך אבותיו מאמין גם שהם אלו שזכו לאמת וחסכו לו את החיפוש.
בראשית ימי הפורום פתחתי דיון על הגישה החרדית בת זמננו (היום זה כבר דור קודם...) המגולמת במבוא לספר המחשבה של ה"קהילות יעקב" (הוא הסטייפלער, אביו של ר' חיים קנייבסקי), "חיי עולם". שם המחבר מסביר שאם יש לצעיר שאלות, הדרך היא להסביר לו שכבר שאלו את כל השאלות והחכמים יודעים את התשובות ודי בזה. אל לו עצמו לברר חלילה מה התשובות, או לעסוק בשאלות. רק להאמין שהחכמים - יודעים, והם יודעים עבורו, כך משמע.
אף אני סבור שלא זו הדרך. אבל היחשפות לשאלות שהתשובה עליהן אינה חד משמעית, שאפשר לחשוד בה, להטיל בה ספק, פירושה לצאת מבית אבא ואמא החם להיטלטל בדרכים. כמה אברהם אבינו היו וכמה יכולים להיות?
הדברים האלו שאני כותב מהוים למעשה או נראים כחזרה ממה שהניע אותי בראשית הפורום, להזמין לחשוב, להזמין להתמודד עם הספק. אפשר שהאמון שלי בחשיבה נחלש ובלי לשים לב התקרבתי לעמדת הרמב"ם, שצריך לחנך לאמונות נכונות ולהשאיר ליחידי הסגולה למצוא בעצמם את הדרך לאמת הקשה והמורכבת.
אם כך הוא, הרי זה בגלל שבמשך שנים של כתיבה ודיאלוג נוכחתי לדעת שמערכות מסודרות היטב של נימוקים אינן מגיעות לדעתו של השומע, אם הוא שומע, ואל ליבו. (כמובן יתכן שהחסרון בי כמסביר או כפילוסוף).
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2015 18:17 |
|
| |
פסיכולוג "אם היה מדובר בלוגיקה טהורה, אין סיבה שכל אדם יגיע למסקנה הסופית שדווקא לקבוצתו ישנה מערכת אמונות הנכונה ביותר מבחינה לוגית. לדעתי הגורם לכך שאנשים חושבים כך הוא מפני שפשוט טוב להם לחיות עם האמונה בצדקת דרכם ובצדקת דרכה של קבוצתם, " לצערי אני נאלץ לחלוק עליך גם כאן. ההפרדה בין השכל לרגש היא יפה, חכמה ומעניינת, אבל לא מושלמת. יש סוגי חשיבה שמתאימים לאנשים שונים, ומביאים לתוצאות לוגיות נכונות אך שונות בהתאם. לכן - לעולם - אנשים יחזיקו בדעות ובאמונות שונות - ולא רק בגלל סיבות רגשיות. כמובן שזה קשור - כי יש קשר בין אופי של אדם לבין צורת החשיבה שלו, אבל זה לא אומר שכל אחד מהם תלוי בשני. (וכמו שאמרו חז"ל על מי שנולד במזל מאדים שיש לו פוטנציאל להיות שופך דם, ושלכן המליצו עבורו להיות שוחט או מוהל)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2015 19:17 |
|
| |
אליקים אני מניח שהתכוונת במשפט: "יש סוגי חשיבה שמתאימים לאנשים שונים, ומביאים לתוצאות לוגיות נכונות אך שונות בהתאם", להבדלים באופי, בטיפוס האישיות או ברמת אינטליגנציה, המביאים לחשיבה לוגית שונה וכתוצאה מכך למסקנות שונות. אני מסכים איתך לגמרי במשפט הזה, אבל אני חושב שהוא רלוונטי באופן כללי לעמדות שיש לנו בחיים, אבל לא רלוונטי לכל מה שקשור לאמונה באמיתותה של הדת של קבוצתך. לדוגמא (אמיתית), יש לי חבר מאוד טוב בלימודים שהוא מוסלמי דתי, אני לעומת זאת יהודי דתי, שנינו אנשים אינטליגנטיים, משכילים ומעמיקים שמסכימים בינינו על המון דברים, יש לנו אפילו הרבה תכונות אופי דומות. אך הוא כמוסלמי מאמין באמונה שלימה שמוחמד הוא נביא הא-ל, כל מה שכתוב בקוראן – אמת, ושהדרך הנכונה ביותר לחיות את החיים היא בדרך דת האיסלם. (או בלשונה של פותחת האשכול: "הוא משוכנע שרק הם עובדי ה' כמו שצריך, וכל שאר המסכנים טועים") אני כמובן לא מאמין בכל זה. האם שנינו הפעלנו חשיבה לוגית מסודרת שגרמה לי ולו להגיע למסקנות שונות? האם זה קשור לכך שיש לנו אופי שונה? ברור שלא. הלוא אם אני הייתי נולד בטירה והוא היה נולד בבני ברק, קיימת סבירות סטטיסטית גבוהה, שאני הייתי מוסלמי דתי והוא יהודי דתי. כלומר, ע"פ רוב, הסיבה לכך שאדם מאמין במערכת אמונות של קבוצתו (ואני מתכוון בעיקר לאמונות דתיות) אינה חשיבה לוגית אלא "סיבות רגשיות" כמו שכינית אותם. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, בהם כנראה חלק מחברי פורום זה, וכן אנשים שעשו מעברים בין קבוצות דתיות בחייהם...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2015 21:21 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | צריך לחנך לאמונות נכונות ולהשאיר ליחידי הסגולה למצוא בעצמם את הדרך לאמת הקשה והמורכבת.
|
|
א. מהן (או לחילופין מי קובע מהן) אמונות "נכונות"?
ב. אם הן "נכונות" מה בינן ל"אמת" הקשה והמורכבת?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2015 21:58 |
|
| |
דוגמא לדבר החכם "קהלת"
ניסה וחקר מה טוב לאדם (ולא עלתה בידו) ובכל זאת הנתון הראשוני שהיה לו האלקים והדת לא נפגמה לאורך הפילוסופיה שלו (אולי כיון שלא מצא תשובה סופית ואילו היה מוצא היה משנה את מושכלו הראשונית בהתאם).
דוגמא שנייה הרמב"ם
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 08:34 |
|
| |
מיימוני
מה שאתה כותב, זה התשובה שנתתי לעצמי בימי עלומיי כאשר נפלאתי למראה הקדמת ה'חיי עולם' האמורה ושאלתי את עצמי האם הכותב לא מודע שכך גם עונים לצעירים נוצריים או מוסלמים.
חשבתי אז, שכוונתו הייתה ל'עמך', שממילא אין ביכולתם לצאת ולבדוק. וידוע ידע, שמי שזרעי אברהם העברי (המקור, לא הניק) טמונים בלבבו, לא יסתפק בזה וייצא לחפש אחר דרכו.
אך כבר אז הבנתי שתשובה זו אינה 'חלקה' דיה.
ראשית: בכל זאת, מה רוצה האלוהים מילד מוסלמי קיצוני, שנולד למשפחת בן - לאדן. שגם יאמין לאבא, ששיח מוסטפה שמאה החמישית ליבן את כל שאלותיו והכריע לחסל את כל מי שאינו מאמין?
שנית: באמת נגזזר על 90% מהאנושות ללכת כעדר בעצימת עיניים אחר הוריהם, בלי לבחור בין טוב לרע?
בציבור החרדי ידועה גישתו של הרב אלחנן וסרמן לעניין, הוא כותב שמי שלא הגיע להאמין בתורת ישראל, הרי שהדבר נובע ממניעים אישיים של תאוות וכדומה. אנחנו צריכים להטיל את זה גם על גוי אינדונזי שלא שמע בחיו על 'שבע מצוות בני נח', אלא אם נרצה לומר שרוב מוחץ של העולם הם 'תינוקות שנשבו'.
אגב, הבודהיזם טוען שמי שינסה את דרכו באומץ, יגיע בסופו של דבר להארה שהאמת תהיה ברורה לו. מאות מליונים מאמינים בזה. מישהו מאיתנו בדק או ניסה?
לדעתי, אם כבר נלך על משהו בסגנון של הרב אלחנן וסרמן, הייתי אומר שבירור האמת לא תלוי בחכמה נשגבת, אלא בהחלטה כנה ואמיצה להיות אובייקטיבי ולא מושפע כלל ממה שחשבת עד היום או ממניעים זרים. אבל גם המהלך הזה לא עומד כל כך במבחן המציאות.
הכיוון היחיד שאני מוצא כסביר (עד שמישהו יציע לי כיוון נוסף שלא חשבתי עליו), שה'טוב' בעולם הוא אינדבידואלי, כל אחד שעושה את הטוב ביותר כפי שהוא תופס אותו, עושה את הדבר הנכון. (ואם יש אלוהים - הדבר הנרצה בעני האלוהים. ואם יש שכר ועונש - יבוא על שכרו). כמובן שעל כל אדם לפי רמתו, שכלו וכישוריו, להשתדל לזקק את ה'טוב' שלו ככל האפשר ממניעים פסולים ומאמוציות חייתיות. - - - - כן, אולי באמת היהודי יקבל שכר על כך שהרג את העמלקי, והמוסלמי יקבל שכר על כך שהרג את ה'כופר'. [אבל זה (די) ברור, שהנאצי שהיה מבקר את עצמו ביקורת בסיסית ביותר היה מגלה שמשנתו אינה מבוססת רק על מניעים טהורים של אמונה ב'תורת הגזע', אלא גם על מניעים זרים של שנאת האחר ורוע מזוקק].
כתבתי בקיצור ובערבוב קצת, מחוסר זמן. התנצלויותיי.
תוקן על ידי כמדומני ב- 11/06/2015 08:40:02
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 09:11 |
|
| |
| כמדומני כתב: | | | הכיוון היחיד שאני מוצא כסביר (עד שמישהו יציע לי כיוון נוסף שלא חשבתי עליו), שה'טוב' בעולם הוא אינדבידואלי, כל אחד שעושה את הטוב ביותר כפי שהוא תופס אותו, עושה את הדבר הנכון. (ואם יש אלוהים - הדבר הנרצה בעני האלוהים. ואם יש שכר ועונש - יבוא על שכרו). כמובן שעל כל אדם לפי רמתו, שכלו וכישוריו, להשתדל לזקק את ה'טוב' שלו ככל האפשר ממניעים פסולים ומאמוציות חייתיות. - - - - כן, אולי באמת היהודי יקבל שכר על כך שהרג את העמלקי, והמוסלמי יקבל שכר על כך שהרג את ה'כופר'. |
|
העניין הוא, שהרעיון ש"ה'טוב' בעולם הוא אינדיבידואלי", הוא בהכרח רעיון לא דתי (לפחות לא מסתדר עם היהדות והאיסלם), שכן מדוע יש להרוג את הכופר/עמלקי/עובד-אלילים/הומוסקסואל אם בעצם אין טוב ואמת אבסולוטיים והכול אינדיבידואלי? למה להרוג מישהו שעושה משהו טוב אינדיבידואלית? דת היא תמיד אבסולוטית – יש אמת אחת וטוב אחד, התקפים לכל בני אנוש, ולכן מי שסוטה מאמת זו אין לו זכות קיום. רעיון ה"טוב האינדוידואלי" הוא רעיון חילוני, ואם הוא נראה סביר, אז כנראה שבאמת לא ניתן לראות כמשהו טוב רצח של אדם אחר על בסיס אמונתך, ולא סביר שמישהו יקבל שכר על כך...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 10:32 |
|
| |
הרעיון של רבי אלחנן ודאי לא עומד במבחן המציאות, והוא נאמר על ידי אדם שלא בדק שום דת כמו שבדק את היהדות, אז אין לו הרבה ערך. הוא לא ממש עבר תקופת חיים שלימה כמאמין הינדי בכל לבו, או כמוסלמי אדוק. אז באמת אין שום ערך לחוות דעת שלו על דתות אחרות, ודאי לאמירה שכל ילד בכפר רועי אווזים בטג'יקיסטן, שמעולם לא הטרידו אותו שאלות תיאולוגיות, ועל מה שכן הטריד שמע הסבר מאביו/כומר העיירה - יעזוב הכל ויצא למסע בעולם הגדול בכדי לחקור ואז יגיע ליהדות [החרדית] דוקא. וכל זה תוך תקופת חיים אנושית אחת [כמה זמן יקח לו בכלל לדעת לעומק את תורת ההינדו, בודהא, אסלאם? וכמה זמן יקח לו לדעת שההינדו לא נכון? שהבודהיזם לא נכון? שהאסלאם לא נכון?], תוך כדי שהוא גם נאבק לחיות. העיקר יש לנו סיפור על יתרו שפסל מאה עבודות זרות במחי חודש ורבע ויצאנו גדולים.
גם אם הסיפור נכון אין לנו איך לדעת מה טענו אותן עבודות זרות, וודאי אין להשוות את יתרו שבסופו של דבר לקח כחתן את משה.. ופגש את יוצאי מצרים. בכל כגון דא מבחן התוצאה קובע. כמה יתרו היו בהיסטוריה המוכרת לנו? כמה גויים אכן עזבו ונטשו והגיעו ליהדות? כמה בכלל התעוררו לחפש? וכמה לא חיפשו/חיפשו ונתקעו עמוק יותר בדתם בלהט רב ובאמירה שהיא צודקת מכולן (כולל מהיהדות)? אהה.. בעצם כל אלה לא נחשבים כי רבי אלחנן כבר הסביר: הם כולם בעלי תאווה ושוחד. [לך ספר את זה לנזיר הודי או טיבטי שמוותר פחות או יותר על כל הנאה בחיים עבור יוגה והארה פנימית. רבי אלחנן לא ממש פגש כאלה כנראה. או אולי הניח מראש מבלי לפגוש שכולם מחללי דתם בסתר בולסי שפנים ובועלי חזירים לתאווה ולהכעיס, או לחילופין מרי וממורמרי נפש עד מאד]. איזו דרך נפלאה להוכיח טענה. את היחידים שמסתדרים אתה לומר שהם ההוכחה לאמת, ואת המליארדים שלא - הם ההוכחה למה שטענתי למה לא מגלים את האמת...
בקיצור, פשוט וברור שרבי אלחנן ירה חץ וסימן סביבו את המטרה. מעולם לא דן ברצינות בצד כזה שהיהדות אינה האמת, ודאי לא לקח בחשבון שיש דתות שמי שנולד אליהם וחי בהם יכול בהחלט להשתכנע שדוקא הן האמת ואפילו ימצא בהן עומקים גדולים ומספקים, אלא הוא מראש הניח שהיהדות היא האמת היחידה, ובהינתן כנתון אבסולוטי שהיא האמת היחידה, מעתה לא נותר לו אלא למצוא הסבר "הגיוני" איך יתכן שמליארדים בעולם חיים אחרת. הוא לא ביסס דבר על הטענה הזו, אלא היא ענתה לו על משהו שהיה מבוסס לו מראש. קשה לראות בזה "הסבר", ואין פה שום אמירה אובייקטיבית ראויה להתייחסות. זו אפולוגטיקה טהורה.
אבל כאמור, כל זה מיותר לגמרי. מבחן המציאות מוכיח שדבריו האלה פשוט הבל. ובכנות, זה מעציב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 10:41 |
|
| |
רב מחשבות המקורות שלנו מלמדים כי אכן אתה צודק. שמות פרק יח (יא) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְקֹוָק מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם:
רש"י מכל האלהים - מלמד שהיה מכיר בכל עבודה זרה שבעולם שלא הניח עבודה זרה שלא עבדה:
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 12:12 |
|
| |
| כמדומני כתב: | |
מה רוצה האלוהים מילד מוסלמי קיצוני, שנולד למשפחת בן - לאדן. שגם יאמין לאבא, ששיח מוסטפה שמאה החמישית ליבן את כל שאלותיו והכריע לחסל את כל מי שאינו מאמין?
|
|
אלוהים רוצה ממנו את מה שהוא יכול לעשות. אם יש לו אופי מוסרי בסיסי - כפי שאני מאמין שיש לכל אדם "צלם אלוהים" - הוא יוכל להגיע לאותן מסקנות שאני הגעתי למרות שגדלתי בחינוך שלימד אותי שניפוץ עוללים אל הסלע הוא מעשה חיובי. גדלתי, חזבתי, ניסיתי להיות כנה, והגעתי למסקנה שזה לא יכול להיות. (ומה שעשיתי עם הפסוק הוא יוכל לעשות עם השייח מוסטפה).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 12:38 |
|
| |
חזקואמץ,
אולי יש אופי מוסרי בסיסי אבל לכאורה אתה גם מניח שיש "מוסר בסיסי". אחרת אותו אופי הוא חסר משמעות מעשית. יש לאדם רצון להיות "טוב" אבל מהו המעשה הטוב? לגזור מהו הטוב מתוך תחושותיי הוא מוטה תרבותית ונפשית והיסטורית אישית.
למשל, היחס לאשה העולה מהתנ"ך או אפילו מחז"ל ואפילו לאחר רגמ"ה, הוא "מוסרי בסיסי"? התירוצים של המרצים הבכירים לכך הם אמתיים אובייקטיבית או אפולוגטיים ומאולצים בלית ברירה להסביר את מה שבעיניהם הוא אמת אבסולוטית שאינה ניתנת לערעור.
לאמור, האם לכל היהדות הצלחת לעשות מה שעשית לפסוק הנ"ל?
ואם כן, האם אין זה אומר בעיקר עליך, ולא על היהדות?
בדקת את צלם אלהים של הדלאי למה? של האמא המחבקת? של בודהא? של ישו? אולי להם היה צלם אלהים ואופי מוסרי בסיסי הרבה יותר מהרבה יהודים/חרדים. מה זה אומר? האם זה כל מה שהאלהים רוצה?
לפי דבריך יוצא שכמדומני צדק, רק נטרל מדבריו את החלקים של רציחה על אמונה. אדרבה, אתה אומר את דבריו עוד יותר בחריפות. אין אמת אבסולוטית, אין מעשה טוב אבסולוטי, יש אופי מוסרי בסיסי, ויעשה עמו האדם את מה שהוא מסוגל לעשות כפי הבנתו ותרבותו, [ובוא נניח שלפגוע באחרים נשלל מחמת האופי המוסרי הבסיסי, תהא הסיבה אשר תהא. אגב, מה אם זה כדי להציל את עצמי? ומה כאשר זה להציל את עתידי הרוחני הנצחי (לפי דעתי)?] וזה מה שרוצה האל.
חושבני שהאמירה הזו נסתרת מהיהדות המענישה והורגת על "עבודה זרה" [זרה ליהדות/לאל של היהדות = אמונה שונה מהאל האחד המופשט שהיא טוענת לו. ומה אם האדם באופן טבעי חש שהתופעות בטבע הם כוחות ואלים/אל חי בכל כמו של שפינוזה, והוא חי אתם בעולם הרמוני וכאיש טוב ונדיב, שלא פוגע באיש או בחיה בשל כך?], על חיי קומונה הרמוניים שאין בהם קניין או בעלות כולל על נשים, מבדילה בין תינוק יהודי בן העם הנבחר לחכם גוי, הן הלכתית והן השקפתית, ועוד ועוד. אפילו על לקיחת חופש מוחלט ממלאכה ליום אחד היא הורגת, [אבל רק גוי].
למותר לציין שספר הכוזרי שכמדומני הוא הבסיס ההשקפתי המקובל היום על הציבור היהודי-חרדי [ולא המורה נבוכים ושאר פילוסופים יהודיים. הוא היחיד שגם מסתדר כרקע עם הקבלה, שגם היא מקובלת על הציבור הנ"ל], אומר בדיוק את ההיפך. כל כולו בנוי על האמירה "כוונתך רצויה - מעשיך אינם רצויים", ואידך זיל גמור.
תוקן על ידי רב_מחשבות ב- 11/06/2015 12:50:12
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 12:58 |
|
| |
| רב_מחשבות כתב: | |
לאמור, האם לכל היהדות הצלחת לעשות מה שעשית לפסוק הנ"ל?
|
|
דעלך סני לחברך - לא תעביד זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא - זיל גמור
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 13:04 |
|
| |
שלישישי,
לתומי חשבתי שהבאתי דוגמאות.
האם אתה רוצה שהיחס אליך יהיה כמו אל גוי [בוא נתחיל מזה שהבריאה לא נוצרה עבורך, אינך אלא צוות ליהודים כולל רשעיהם, אין לך זכר ושארית לעולם השכר הנצחי שכולו טוב, ואידך פירושא זיל גמור]? כמו אל אשה [פסול לעדות, לא יורש, קניינה של אשתך ולא יכול לגרש אותה אבל היא אותך כן יכולה ובעל כרחך. היא יכולה לקחת עוד בעל עליך אבל אתה לא יכול עוד אשה עליה. אביך מוכר אותך לעבד או מחתן אותך עם מי שבא לו, אם אשתך כהנת והוטרדת מינית ע"י אשה זרה אתה חייב לעזוב את משפחתך ולהתגרש]?
האם אתה טוען שה"פירושא" סותר את "כל התורה כולה"?
[אפילו את המשפט עצמו לא אמר הלל לגוי כמו שהוא נאמר ליהודי. לא החיובי "ואהבת לרעך כמוך" אלא השלילה של "דעלך סני לחברך לא תעביד", כי גוי לא יבין/לא שייך ב"ואהבת" וכל הבלה בלה הידוע].
תוקן על ידי רב_מחשבות ב- 11/06/2015 13:05:58
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 13:08 |
|
| |
רב מחשבות,
בהתייחס כרגע רק לתחילת דבריך. ככל הידוע לי, המוסר הטבעי שלי לא מכיר כ"כ הרבה דברים ביהדות שמנוגדים אליו. בנוסף, אני חושב שהמוסר הטבעי של כל בני האדם יש לו מכנה משותף. אמת, יש רלטיביזם מוסרי בהרבה פרטים, אבל בעקרונות לא כ"כ.
כלומר, כאשר בן לאדן יהיה כנה עם עצמו, הוא יאמר שמעשיו בלתי מוסריים. בסופו של דבר ככל שהבחירה בידיו - בדיוק זה מה שאלוהים (שאני מאמין בו, אולי הוא מאמין באלוהים אחר) רוצה ממנו, שיבחר במוסר.
האם אכן יש יחסיות מוחלטת בשאלה "מהו טוב"? אני סבור שזה לא מוחלט. יש רמות בסיסיות אצל האנושות כולה, ויש רמות תלויות תרבות. בכלל, הטענה שאנו שפוטים לגמרי של התרבות אינה נכונה. במידה מסוימת אנו שפוטים, אבל יש מידה לא מבוטלת של חופש גם למי שנולד בתוך תרבות ספציפית (וכולנו כאלו).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2015 13:15 |
|
| |
רב,
(התוכנה שלך מעולה).
האם אתה טוען שה"פירושא" סותר את "כל התורה כולה"?
"פירושא" לא סותר את כל התורה אבל נותן לי שיקול דעת כי עלי לקחת אחריות על מעשי.
חוקי התורה אינם סוף פסוק במציאות האנושית.
|
|
|
|
|
