"הקול הבא במוזיקה החסידית"

מסכימה איתך, מיאמוש.
לא אהבתי את הקטע של להיכנס בהם ולאמר להם [וגם לצופים] בפרצוף כל מיני דברים לא נעימים.
למרות שהם לקחו זאת בחשבון.
וכשנתנו ציונים נמוכים- כאב לי.

מעתיקה לפה כבר את דעתי על התוכנית שכתבתי לרבקה בפרטי

אידי- כדאי לך לצפות כדי לראות עד כמה את צודקת בעניין.
מהעללו- תעבירי.
אני בדעה של שתי המתוקות שכתבתי לעיל.

הרעיון של התחרות יפה, אני לא אומרת שלא, אבל מה, הם יכולים שם ברגע להגיע לפגיעה באדם, ברגע,
הבן אדם עושה חזרות, שר בהתלהבות, הוא יודע שיש הרבה סיכוייים שהוא לא יהיה הקול הבא, אבל כשנותנים לו שבע וגם זה עם פרצוף... רואים את הפנים שלו, ומזהים שם קצת עלבון, 
אני לא אומרת, יש שם שופטים, שצריכים להחליט, הם לא יכולים לתת לכולם עשר עשר עשר עשר, 
אבל אם יש טענות, פליז, קודם כל תחמיאו, תגידו שיש לו קול יפה, שהוא שר לפי הקצב ש... לא משנה מה, ואת הביקורת תגידו בתור משהו מהצד שגם אותו הוא יוכל לתקן, לא להגיד מיד ש'אין ספק, הקול שלך דווקא סביר אבל אתה לא זמר, זמר אתה לא תהיה' מה זה נפגעתי בשביל הבחור הזה...
עדי רן קצת מסטולי שמה, אבל הוא שופט אמיתי, ואוהב להרוס לפעמים...
ברונר יש לו רק הערות, אבל כשהוא מתלהב הוא מתלהב עד הסוף
הפרופסור ההוא - פרופסור אמיתי הוא, 'יש לי כמה שאלות לשאול אותך, תגיד לי..'... יכול ללמוד פסיכולוגיה...
אוהד אוחז חזק חזק במידת האמת... ואומר את מה שהוא יודע בפרצוף, מה שלא תמיד נעים...
בני פרידמן היה מדהים, העביר את כולם בעשר, למרות שלפעמים קצת הפריע לי שהוא מדי העביר, אבל אני חושבת שאם אני הייתי עומדת שם גם הייתי מעבירה את כולם בלא פחות מ-8...
איציק דדיה בעצמו קצת מזייף לפעמים...
וטוקר עוד איזה talker ...