תפישת השכר ועונש, מה לצפות

מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו - אף נשמה זנה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא טהור - אף נשמה טהורה; מה הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים - אף נשמה יושבת בחדרי חדרים; יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו (ברכות י.).

תוקן על ידי מם80 ב- 30/06/2015 01:41:50

שלישישי, אין לי תשובה על שאלתך בעניין המודעות. עדיין לא מצאתי התיחסות ישירה אצל אריסטו, אינני יודע ביחס לרמב'ם. תחילת הדברים הנאמרים בקישור שציינת לא תרמו להבנתי.
לדעתי, מודעות היא הסתכלות רקורסיבית של עצמי על מצבי הפנימי. אני רעב ואני מודע להיותי רעב. אני מודע להיותי חושב בזמן מסויים אבל לא לפעולתו של המח. לפעמים שואלים אדם האם הוא מודע למה שהוא אומר, ומתכוונים בזה לשאול אם האומר מבין את משמעות הדברים.
אצל אפלטון מסופר כי האמרה 'דע את עצמך' הופיעה כתובת על מקדשו של אפולון בדלפוי. [פרוטגורס, תרג. ליבס, הוצ. שוקן כרך 1 ע' 49]. ועוד כתובת היתה שם 'לעולם אל תפריז במידה'. כרמידס טוען כי 'ישוב הדעת' [סופרוסינה] 'הוא הידיעה היחידה בכל הידיעות היודעת גם את עצמה וגם את הידיעות האחרות' [כרמידס, שם, ע' 161]. סוקרטס מפריך את הטענה אבל לעיניננו חשובה הרקורסיה. באפולוגיה סוקרטס מספר על דמון העומד לנגדו ומונע ממנו לעשות איזה דבר [אפולוגיה, שם ע' 225]. בספר הששי של המדינה סוקרטס מזכיר את 'הסימן הדמוני המזהיר אותי' [מדינה, שם, כרך 2 ע' 396]. מן הדוגמאות האלו אני מסיק כי 'מודעות' לגבי מצבו הפנימי של אדם מופיעה בענינים של הראוי ובלתי ראוי, כלומר של אתיקה. ודאי שאריסטו הכיר את הכתובות במקדש בדלפי, ובהיותו תלמיד מובהק של אפלטון שנים רבות ודאי הכיר את הדיונים האפלטוניים שלו וידע על הדמון הסוקרטי. עד כאן עדות עקיפה מסתברת, אבל צריך לבדוק באתיקה של אריסטו.
אחר כך הבאת משל של מכונית המופעלת בשלט רחוק ואתה טוען כי המפעיל 'מודע' למכונית אותה הוא מפעיל. אם נדייק, הרי שהמפעיל יודע כי הוא מפעיל מכונית והיא נפעלת על ידו, והוא גם מודע למצבו זה.

השיחה כאן מעלה ענינים שונים על כמה מהם אני מבקש להגיב.
ינוח טוען כי דברים מתכלים, כמו הגוף החי שמת, אבל החוק נשאר כשהיה. זו ההבחנה האפלטונית שהולידה את רעיון האידאות. יש המון מעשים פרטיים ושונים אשר כולם נתפסים כמעשים של צדק. צריך להיות איפא 'צדק' כשלעצמו, אשר כל המקרים הפרטיים והשונים נוטלים בו חלק, ומשום כך כולם, למרות השוני ביניהם, הם מעשים של צדק. אבל אריסטו, תלמידו הגדול, חולק עליו וטוען כי האידאות אינן קיימות כשלעצמן אלא תמיד מגולמות בדברים ממשיים ומסוימים.
שאלה היא אם חוק טבע קיים או שהוא אך ביטוי מופשט ליחסים בין דברים מסויימים. האם חוק הפעולה והתגובה בין שני גופים קיים כשלעצמו או שהוא תכונה של גופים אשר אנחנו מפשיטים אותה מהם ע'י ניסוח כללי, לצורך תפיסת כל המקרים הדומים.

נפש 'מקבלת' גוף. מתי היא מקבלת אותו? איך היא נכנסת פנימה? היכן היא שוכנת? ואולי היא הבונה אותו? והיא עצמה, האם היא חומרית או מופשטת? כל אוסף הדעות הבא כאן מעיד על כל מיני שמועות שמתגלגלות בציבור התמים, החוזר עליהן באיזו מין אמונה פשוטה שבאמת אינה באה לידי ברור וגיבוש מושכל. הפילוסופיה זרה לחשיבה הדתית שלנו.

יש3, אכן יש הסוברים כי הנפש נפרדת מן הגוף ואפשר שהיא מתקיימת בלעדיו ומתגלגלת לחיים חדשים. אינני רואה טעם בפנטסיה דימיונית של מסע לאיזה כוכב לכת אי שם בשביל החלב או באנדרומדה. וכי אינה יכולה להתגלגל בירושלים או בבני ברק?
אבל בכך אנו מחטיאים את לב העניין, והוא אינו של אריאל אשר כלל אינו ראוי ללעג, אלא של כל אחד מאיתנו. כולנו יודעים את היותנו בני תמותה. זה הדבר הוודאי היחיד הידוע לנו, וזה הדבר אשר אנחנו מבקשים להימלט ממנו. אינני רוצה שנשמתי תתגלגל ותהיה למישהו אחר, או אולי ליצור אחר, אני הוא הרוצה לחיות ולהתמיד בזהותי.
מכל הדברים שבאו עולה מסקנה פשוטה, מוזרה ולמען האמת, מטרידה. אני יודע היטב עובדת קיומי כיצור חי בעל זהות מסוימת, אישיות מסויימת, בעל נפש על כל המשתמע. כך גם כל אחד מכם. אבל מהי הנפש הזו? השאלה הזו עתיקה ושאלה היא אם היא נתנת לפתרון ממצה.

כדאי להזכיר כאן שלשה ספרים. 'על הנפש' של אריסטו, [תרג. מנחם לוז, הוצ. הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים] וספרים של ישעיהו לייבוביץ, 'גוף ונפש - הבעיה הפסיכופיסית' [הוצ. משרד הביטחון], ו'נפש ומח – יסודות הבעיה הפסיכופיסית' [הוצ. הקיבוץ המאוחד]. אין צורך לומר כי אפלטון הוא הוגה דעות מרכזי בדיון על הנפש, והשפעתו רבה גם על הכותבים כאן. כל הסבור כי הנפש היא ישות א-חומרית קיבל זאת ממנו. הדיונים שלו מפוזרים בהרבה דיאלוגים, כמו פיידון שיש בו דיון על השארות הנפש, פיידרוס המביא תאור יפה על כוחות הנפש ועל מסעה אל עולם האידאות, המדינה, וטימיוס המתאר את היווצרות הנפש.
עודד

תוקן על ידי 932woland ב- 01/07/2015 21:51:08

חידה:
מה הדרך הגשמית - להגיע לרוחניות?