לכל פרח בולט יש את התקופה הטובה שלו במקהלה. תוכלו לציין את רגע השיא שלו מבחינתכם? ה-סולו שהיה עם הקול הטוב ביותר שלו, במקום בולט מספיק, בביצוע יפה?
חשבתי על הרעיון לאשכול הזה כששמעתי את יהודה גורקין שר סולו ארוך ויפה במחרוזת אנגלית ב"מיאמי בקונצרט", ועוד סולו ארוך בשיר the hand of hashem. מבחינתי אלו רגעי השיא שלו כסולן.
בנימין רבינא אברמוביץ ביבוא, דוד פרלמן בדיסק הכי חדש הוא נשמע ממש טוב, אני מתלבט עם עצמי אולי בתקופה של הקליפ של סיום הש"ס זה היה באמצע כזה לא מידי צעיר, אבל גם לא בשל כמו היום,
אוקי, לגבי יהודה גורמים אני מסכים רק שיש משהו מדהים מדהים לדעתי בשיר עזרי מעם ה והגולן השני שלו ביבוא היה לו אז קול דק וחודר מאוד, דוד פרלמן קשה לי להגדיר אותו בשיר כי הוא תמיד מוצלח אבל אולי מודים
בנימין רבינא אברמוביץ ביבוא, דוד פרלמן בדיסק הכי חדש הוא נשמע ממש טוב, אני מתלבט עם עצמי אולי בתקופה של הקליפ של סיום הש"ס זה היה באמצע כזה לא מידי צעיר, אבל גם לא בשל כמו היום,
אכן התלבטתי בין סולו הדגל שלו ביבוא, לבין והיא שעמדה ששר כשיר סולו שלם ב"מיאמי בקונצרט".
מצד שלישי אפשר אפילו להחשיב את הביצוע המוקדם (לא המתועד) שלו ל"אין לנו מלך" הגבוה-באופן-בלתי-נתפס.
לדעתי השיא מבחינתנו הוא "יבוא", ואילו מבחינתו-הוא זה "והיא שעמדה"
צודקת בהחלט!
