פסק-דין יד-השמונה

אם תתקוף את מדינות אפריקה שבהן עדיין הורגים אחד את השני ללא רחם – גידו לך הנאורים שהכושים אינם אשמים וזה הכל באשמת האדם הלבן הכובש והדורסני, שפגע במבנים החברתיים העדינים של התרבות השבטית הפיינשמקרית ובכך ערער את היציבות ביבשת הנפלאה הזאת, גם אם חלפו עשורים רבים מאז הם קיבלו את העצמאות, כי עד עשרה דורות האדם הלא-מערבי הוא המקופח והנרדף; אבל אם תתקוף את מדינת היהודים – איש לא יגיד לך שהיהודים זכאים להנחות מוסריות בגלל שרק לפני שני דורות הם עברו את הרדיפה האיומה בתולדות האנושות, כי הם שייכים לצד המערבי, שהוא תמיד חייב להיות הרע והרודף. גם אם יקום כאן משטר של הומואים ולסביות שירדוף דתיים וישלח אותם לגולאגים – בעיני אי אלו מחבריה של אמשלום (אינני בטוח לגביה) זה יהיה בסדר, כי הדתיים הרי תמיד האליטה הישנה שמתבכיינת על אבדן הפריבילגיות שלה ולכן היא לעולם "קוזק נגזל".

[בסוגריים: כל האמרות לגבי החלשים והמוחלשים – גם הן עניין של אופנות וקפריזות. הרי אנשים מכוערים הם אולי המוחלשים ביותר בחברתנו, שמשלמים מחיר חברתי כבד על מצב שהם ממש לא אשמים בו, אבל אף אחד לא יבוא לחוקק חוק נגד הסגידה ליופי (שאתה מוקף בה מכל עבר). גם טפשים אינם אשמים במצבם, ובניגוד לאינליגנציה נמוכה מאד (פיגור), הזוכה לתמיכה ולחמלה חברתית נרחבת, אינטליגנציה נמוכה "רגילה" (סתם טפשות) זוכה לקיתונות של לעג ולהדרה חברתית (למעט אם אתה ספורטאי, דוגמן או גנרל, שאצלם אוצר מלים שמעל 600 מילה נחשב לדופי), ואף אחד לא חושב שיש כאן בעייה שיש להסדירה באמצעות חקיקה].