|
|
| נשלח ב-5/7/2015 21:10 |
 |
| |
אריאל והרב מיימוני,
מימרת רב מובאת במלואה גם בסוגיה בנדרים (לז:) עליה נסוב האשכול.
(במילה המימרא מובאת בדף ג.)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 01:02 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | | למרות שהדברים נראים כמערערים על המסורת ולכן יש רתיעה: אולי זו אפיקורסות? אז לא, הדברים עולים כניתוח אפשרי של מספר סוגיות והולמים יפה את המסורת הארץ ישראלית המובאת בגמרא הבבלית שלנו, ואפילו נובעים מהערות של שוטנשטיין! שורה אחרונה: אם הופכים את הניתוח הזה לגישה כללית, אז יתכן שהמסורת שלנו היא פרי הרכבה, כאשר חלקה באמת עתיק יומין בדיוק כפי שאנו חושבים, וחלקה עוצב במשך הדורות עד שקשה לזהות את הסימנים לעיצוב הזה. |
|
לקטע הראשון: איזה נס שזה לא 'אפיקורסות', אם זה היה 'אפיקורסות' היינו צרכים לחשוב שזה לא נכון...
(אני יודע את התשובה; אם זה היה אפיקורסות, זה היה נגד דעה מקובלת של רבבות אנשים חכמים ומלומדים, וכדי לחלוק עליהם צריך חשיבה הרבה יותר רצינית.
בכל זאת לא נמנעתי מלכתוב את ההערה, כי לטעמי לא נכון להתבטא בסגנון הזה, האם זה 'אפיקורסות' או לא, אלא האם יתכן שדעה כזו הייתה מקובלת על חלק מהחכמים הקדמונים וכדומה).
לקטע השני: כמובן שמכאן ממשיך הדיון: עד איפה למתוח את גבולות ה-'לא מסורת' שנכנסה למסורת?
האם יכול להיות שגם עניינים שנחשבים כ'עמודים' יסודיים של התורה ושל מתן תורה?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 07:39 |
|
| |
אברהם
גם חלוקת ה' החומשים מאוחרת כל כך?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 08:56 |
|
| |
בקריאה הבקר בפרשת פנחס היתה לנו פרשה באמצע פסוק.
האם זה לא מעיד על שתי חלוקות שונות?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 10:35 |
|
| |
| תלמידטועה כתב: | | אברהם
גם חלוקת ה' החומשים מאוחרת כל כך? |
|
ככל שידוע לי החלוקה לחומשים היא לפחות מימי מגילות קומראן (מאה 1-2 לפנה"ס) – אבל זה נחשב מאוחר יחסית לזמן כתיבת התנ"ך, ובתנ"ך עצמו כמובן אין רמז לחלוקה כלשהי, למעט "ספר תורת משה" ואכמ"ל.
שים לב שהחלוקה היא לא 'מחויבת המציאות', כלומר – ספר שמות היה יכול בקלות להיות המשך של בראשית ("ואלה שמות"!), וספר ויקרא המשך של שמות. רק ספר ויקרא מסתיים באופן "חד-משמעי".
והנה שוב ראיתי את מאמרו של נישטאיך + דבריו הקצרים אך הקולעים של אריאל סרי-לוי ועש"ה.
(אין באמור משום הסכמה לתוכן הדברים ו\או השוואה של מחבריהם לדוקטורים של ממש, ואף על פי כן...)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 10:40 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: | | בקריאה הבקר בפרשת פנחס היתה לנו פרשה באמצע פסוק.
האם זה לא מעיד על שתי חלוקות שונות? |
|
החלוקה לפרשות היא עוד חלוקה (על הראשונים אנו מצטערים וכו'...:) – אבל שים לב שיש פרשה פתוחה בין סוף בלק לתחילת פינחס, כך שלפי החלוקה היהודית אין בעיה.
ה'בעיה' היא רק לפי החלוקה הנוצרית לפרקים, שהחליטה להמשיך את פרק כה עד סוף העניין של בעל פעור והציווי על המלחמה במדינים – וכתבתי 'בעיה' במרכאות, כי לשיטתם זה מאוד הגיוני שפרק כה יוקדש לנושא אחד (כמובן שאין להם את החלוקה לפרשיות).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 11:03 |
|
| |
דווקא ספר שמות נפתח בצורה מאוד ברורה.
ספר בראשית עסק בתקופת האבות, שנגמרה בזה שיעקב ירד למצרים ומת שם, הוא ויוסף.
ספר שמות מתאר את היות בני ישראל במצרים ויציאתם ולכן מתחיל בירידה בקצרה. האירועים בתחילתו חוזרים על דברים שנאמרו בסוף ספר בראשית כדי לתת רקע.
דווקא ספר ויקרא לא מסתיים באופן חד משמעי בכלל כי סיומו הוא רק סיום פרשות בהר-בחוקותי שעליהן נאמר שניתנו בסיני.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 11:12 |
|
| |
אברם
דברתי על פרשה במובן של פתוחות וסתומות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 12:09 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: | |
שים לב שהחלוקה היא לא 'מחויבת המציאות', כלומר – ספר שמות היה יכול בקלות להיות המשך של בראשית ("ואלה שמות"!),
|
|
אברם,
תמיהני עליך
אתה מוכיח מ- וו ההיפוך?
זו התחלת משפט הקלסית ביותר בשפת התורה.
לעצם העניין:
יש על זה כמה מאמרים מרתקים בספר 'המקרא והמסורה' של הרב ראובן מרגליות,
אך עדיין לא למדתי להעלות תמונות.
אשתדל ללמוד איך להעלות בימים הקרובים, או שיקדימני אחר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 12:29 |
|
| |
כמדומני - לא זכיתי להבינך, שכן ה- ו' של "ואלה" היא לא ו' ההיפוך (ו' ההיפוך זה כמו ב"ויאמר" = אמר וכו').
בכל מקרה, נכון הוא שאפשר להתחיל ככה משפט, כמו "וה' פקד את שרה" שאינו קשור לקודם ובטח יש עוד.
ולגבי העלאת תמונות - שאל את מנהלי המשנה כאן, זה תפקידם :)
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2015 12:48 |
|
| |
אברם
1. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"
2. אני מוחה על כבודו של הרב המיימוני, על אף שהוא כמעט נטש אותנו בדד, הוא עדיין מזכה אותנו בתובנות מדי פעם מהדף היומי...
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 01:06 |
|
| |
אברם, אבל בתנ"ך הנוצרי של ימינו יש חלוקה לפסוקים. מאיפה היא הגיעה? הם פזלו לנוסח המסורה?
והפסוקים שבחומש השומרוני, האם הם זהים לאלו שלנו?
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 01:06 |
|
| |
| אברם_העברי כתב: | | כמדומני - לא זכיתי להבינך, שכן ה- ו' של "ואלה" היא לא ו' ההיפוך (ו' ההיפוך זה כמו ב"ויאמר" = אמר וכו').
בכל מקרה, נכון הוא שאפשר להתחיל ככה משפט, כמו "וה' פקד את שרה" שאינו קשור לקודם ובטח יש עוד.
|
|
בהודעה קודמת כתבתי לך שכוונתי הייתה שהוו הופכת את משמעות המילה "הבאים" מהווה לעבר.
לאחר שנמלכתי בידיד בעל דקדוק, התברר שכנראה אתה צודק וזה לא קשור, (אלא רק במילה אחת כמו שכתבת).
אשמח אם למשהו יש מקורות.
בכל מקרה, גם אם צדקתי, טעיתי, כי כתבתי בלי לדעת...
לעצם העניין אני לא חושב שאפשר להתחיל כך משפט שאינו קשור כלל, אלא שבתורה מקובל להוסיף וו הקישור גם כשהקשר רחוק מאוד, כי בסופו של דבר זה המשך הסיפור, בניגוד לכללי הכתיבה העברית שאין מוסיפים וו אחרי פסיק או נקודה.
(דוגמא נוספת: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם).
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2015 07:56 |
|
| |
אברהם
לתומי חשבתי שדי מוסכם שספר דברים הינו חטיבה נפרדת
|
|
|
|
|
