|
|
| נשלח ב-13/7/2015 13:35 |
|
| |
ומי אמר שיהדות אמורה להיות HEAVY? והלא מיכה מצהיר:
עַמִּי מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, וּמָה הֶלְאֵתִיךָ: עֲנֵה בִי.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 14:06 |
|
| |
תודה לבעל שהזכיר לי פסוק ישעיהו פרק מג כב) וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל:
מסביר המגיד מדובנא- מי שיגע מהתורה, סימן שלא לאלוקים הוא קורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 15:51 |
|
| |
בעב
יתכבדו ויהיו ת"ח משפיעים, ייסדו סנהדרין וישנו מה שליבם חפץ. אין ביהדות חשיבות לסמכות בהלכה? כמדומני שחלקם עובר כל סמכות
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 16:05 |
|
| |
ת.ט. זה הענין הם לא רוצים להשפיע עליך, או על אחרים.הם להבדיל לא רוצים צאן קדושים העונים מה מה על כל גחמה.. איש באמונתו יחיה. כולם חכמים וכולם יודעים את התורה. לא פחות מהאפוטרופוסים עליה. השיטה המקובלת היום לפי הבנתך. היתה נכונה עד לפני 100 שנה ופחות. כאשר רוב עם ישראל היו עמי ארצות, היום ב"ה המצב שונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 17:21 |
|
| |
| בעלבעמיו כתב: |  | ומי אמר שיהדות אמורה להיות HEAVY?
והלא מיכה מצהיר:
עַמִּי מֶה-עָשִׂיתִי לְךָ, וּמָה הֶלְאֵתִיךָ: עֲנֵה בִי.
|
|
אתה מניח 2 הנחות: שמיכה אמר את הדברים האלו, ושאם הוא אמר זה אומר משהו על היהדות.
הבעיה שהלייט שאני עוסק בו מניח שאין תורה מן השמים, אין נבואה, וגם אם מישהו אמר משהו וקראו לו מיכה זה לא רלבנטי.
אני לא באתי להטיף בעד או נגד כמו שירוחם חושב, שלש פעמים זה מספיק בשביל להסביר, אלא רק לדון על משמעות התופעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 17:57 |
|
| |
אני לא רואה שהם באמת מהוים ציבור, עצכ"ח הרבה יותר מוכר והרבה יותר משפיע מהם ועדיין הוא תופעת שולים. מה שכן, יתכן שהם מפירותיו של עצכ"ח.
_________________
לו יצווה איש לכל בני אדם כי יבחרו להם מבין כל המנהגים את הטובים ביותר - היה כל אחד, אחרי בדיקה מדוקדקת, בוחר את מנהגי אבותיו (הרודוטוס, ג, 38)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 18:56 |
|
| |
אינם ציבור, אלא תופעה. עצכח הוא מקום שבו מדברים, מטילים ספק בכל, (לפחות חלק מהמשתתפים), אבל אף אחד כאן לא יוצא במשנה סדורה שאין תורה מן השמים בשום צורה מכובסת, אא"כ הוא משתתף חילוני או יוצא בשאלה או אנוס וכדו'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 23:06 |
|
| |
על סקאלת הקירבה-מרחק כלפי הדת, יש מקום שנקרא: "יהדות כתרבות". נדמה לי שזו בערך היהדות שהמשכילים התכוונו אליה, וכן אחד העם, ביאליק ואף בן גוריון. כלומר, אנשים שהפנימו את ההתפתחות הכללית במדע ובמחשבה, ועם זאת הם רואים בחיוב את המשך ההוויה היהודית כמובחנת לעצמה וכיונקת ואחוזה בשורשיה הקדומים מכל הדורות. אנשים אלה אינם דתיים, אינם מקבלים על עצמם "עול מלכות שמים", ואינם כבולים לאיזשהו צו הלכתי וסמכות הלכתית, ובכל זאת טוב להם ונכון בעיניהם להמשיך לינוק בכל צורה ואופן מהתרבות היהודית ההיסטורית.
במידה מסויימת, אפשר שעמדה זו קרובה או דומה מעט לעמדה שרווחה בישראל בדורות רבים, מחוץ למעגל הכוהנים/פרושים/רבנים ופוסקים. תרבות עממית שיונקת מהדת ומשלבת ריטואלים דתיים בלא דקדוק רב וירידה אובססיבית לפרטים.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2015 23:27 |
|
| |
מה שבאמת מעניין, זה כמה מתוך מטילי הספק / השוללים / ה'לייט' - הם 'סמויים', ונחשבים בחברתם כחרדים קלאסיים, והאם תופעה כזו תתפוצץ בצורה כל שהיא ביום מן הימים.
תוקן על ידי כמדומני ב- 13/07/2015 23:27:53
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 01:35 |
|
| |
[פרוגרמי,
כתבת: "הלייט שאני עוסק בו מניח שאין תורה מן השמים, אין נבואה, וגם אם מישהו אמר משהו וקראו לו מיכה זה לא רלבנטי."
ייתכן ואני לא לגמרי מבינה על מה אתה מדבר, אבל ייתכן גם שאתה לא לגמרי מדייק, כיוון שלי נדמה שלפחות חלק מהדוגמאות שהבאת לא מתאימות להגדרה שלך כאן. חלקם אולי חושבים שאין תורה מן השמים (או שהם פשוט לא מניחים שהתורה היא מן השמים - ואני לא חושבת שזה אותו הדבר, ודוק); חלקם אולי מאמינים שאין נבואה (או שמה שקרוי "נבואה" יש לו הסבר אחר מלבד קול א-להי היוצא מגרונו של אדם, וגם זה לא בדיוק אוצו דבר); חלקם אולי חושבים שאם היה או לא היה אדם שקראו לו "מיכה" זה לא רלוונטי, אבל הרוב המכריע (לפחות לפי היכרותי) מאמינים בכל ליבם שמה שנאמר בשם "מיכה" הוא בהחלט רלוונטי. באיזו מידה, בעבור מה וכו' - יתכן שאינם מסכימים איתך על כך, אבל זה עדיין לא אומר שהם לא חושבים שזה רלוונטי (למשל: אדם יכול לומר שספרות ההלכה לדורותיה מאוד רלוונטית לו, גם אם אינו מחוייב לביצוע יומיומי של החוקים ההלכתיים. במקרה זה לרלוונטיות יש משמעות שונה - אולי - משלך, אבל היא עדיין קיימת, למשל כאידיאל חברתי או רוחני, למשל כמוקד לעיון וכחלק משמעותי מ"ארון ספרים" משותף בינו ובין אבותיו וכו'). דומני שאני נוטה להסכים עם ירוחם - אתה בהחלט מגיע עם דיעה שיפוטית (שלילית) והיא זו שמעצבת את ההגדרות שלך בנושא. זו כמובן זכותך, אבל למה להכחיש זאת?]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 07:25 |
|
| |
אמשל ייתכן גם שאת לא לגמרי מדייקת. פרוגרמי אולי חושב שמה שקרוי לחשוב זה לא לערפל אלא לנסות לחדד. אולי הוא חושב שרלוונטי באיזו מידה זה רק עניין תרבותי מחשבתי והוא דן בדת, במקור סמכות. אולי בשבילו גם קונפוציוס ובודהה ואנשי דעאש (רוממות א-ל בגרונם וחרב פיפיות..) רלוונטיים מבחינות מסויימות. ואולי יש לך הגדרה שונה לדעה שיפוטית. ובכלל לא ראיתי בדבריו שיפוטיות שלילית (קולה לייט זה שלילי?)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 07:48 |
|
| |
אמשלום, ברור שכששאלתי האם המקורות רלבנטיים, לא התכוונתי במובן של רלבנטיים כ:מעניינים, יש מה לראות בהם, רצון להיות קשור אליהם, מבחינה זו התנ"ך רלבנטי לרוב בני האדם בעולם. דברי מובנים בהחלט, ואינם קשורים לשום שיפוט שלילי. העיסוק האובססיבי ב"לא לשפוט" נובע מהיעדר, והוא עצמו שיפוט.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 09:04 |
|
| |
"ביקש אברם לישב בשלווה..."
אז רק כמה הערות לסדר:
א. "יהדות כתרבות" כמושג הוא רעיון של הרב מרדכי קפלן, שאפילו ייסד זרם בעל השם הקליט והקולע 'רקונסטרוקציוניזם' (פלא שלא הצליח כ"כ:)
ב. תמ"ה - כבר כתבתי עלי בלוגי שאני לא מאמין שהתורה *כפי שהיא בידינו* הינה *כולה* מן השמים - ומכאן דייק ולמד שיכול להיות שהיתה תמ"ה, ואפילו יכול להיות שחלקים בתורה שבידינו הם תמ"ה. אבל ודאי שהתורה שבידינו כמכלול היא יצירה שחלקה הגדול אנושי.
ג. לדעתי אנושי זה מצוין, בניגוד לעמדה הרווחת לעיתים שאנושי זה נחות, סופי ומוגבל. אחרת התורה לא היתה טורחת לדבר בלשון בני אדם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 14:07 |
|
| |
[ת"ט,
הזלזול שלך אינו במקומו: גם אני איני מנסה "לערפל" אלא לדייק ולומר אמת, ודוקא בשל כך אני לא מוכנה להסתפק בהגדרות "לייט" ש"הולכות בלי ומרגישות (לפחות למי שאומר אותן) עם". זה ממש בסדר שאתה לא ראית שיפוטיות שלילית, אבל אתה גם לא ראית חוסר בהירות בהגדרה (כי ברור לך - כמו שברור לפרוגרמי, וראה להלן - שהוא מדבר על דת והלכה וכו'). אבל אחד המאפיינים החשובים (בעיניי) של הפורום הזה הוא השיחה בין אנשים שונים שאינם בהכרח מאותה השכונה, ולכן השפה צריכה לדייק: אתה מדבר על "דת", אז תגדיר מה זה "דת" (רק הלכה? רק הלכה ליטאית-בדיוק-כמו-שלי? מחוייבות לאומית גם כלול? ומה עם מחוייבות רליגיוזית-יהודית דווקא? וכו' וכו'), אתה מדבר על "מקור סמכות" אז תגדיר מהו "מקור סמכות" (טקסט שאומר לי בדיוק מה לעשות בכל שעה ביום ואני מחוייב לקיים את דבריו? אדם שמספק לי מודל אתי לחיים? ספר ספציפי שהוא הוא ההשראה הרוחנית העקרונית בחיי? וכו'). השאלות שלי כוונו בדיוק למטרה זו - מי שרוצה לדבר באמת גם עם מי ששונה ממנו (בין ברמה אישית ובין ברמות חבריות ותרבותיות) חייב להסביר עצמו ולדייק את דבריו, ולא להניח שמה ש"ברור" לו בהכרח גם ברור לאחרים. זה נשמע לך מעורפל? אולי, אם ניסיון לומר משהו אמיתי ולא רדוד וקלישאתי שהוא "ברור" מאליו, הוא ערפול.
פרוגרמי,
שום דבר לא "ברור" - אתה רוצה לברר משהו ולבחון אותו, דייק את שאלותיך ואת נקודת המבט שלך. זו בדיוק הטענה שלי גם על השיפוטיות: לא אמרתי לך "לא לשפוט" (ומדוע אתה חושב שאני עסוקה "עיסוק אובססיבי ב'לא לשפוט'"??? כנראה לא קראתי מעולם הודעה שלי בפורום הזה....). להיפך - אמרתי לך להודות בכך שאתה אכן שופט ומביע דעה. לא בגלל שרצוני "לחשוף" משהו שניסית להסתיר, אלא בגלל שהבנה של נקודת המבט שלך עוזרת להבין את השאלות שלך ומדייקת את ההגדרות בהן אתה משתמש.
אברם,
תודה. הסברך (במיוחד הנקודה השלישית) מדגימה את טענותי בהודעה הקודמת ובהודעה זו: מה ש"רלוונטי" לפרוגרמי לא בהכרח רלוונטי לך; כל אחד מכם יכול להגדיר עצמו כחוייב עמוקות ובאופן אמיתי לאותו "מקור סמכות", ועדיין אחד מכם יראה בשני כמי שבעט ב"סמכות" והסיר אותה מעליו. כמובן שדבריך גם "מערפלים" את הדיון, כי פתאום יש גם טיפה "אפור" בתמונה (למי שמוכן להביט בה באמת, ולא ירדד אותה לרמת השחורלבן, ולכן גם יסיט הצידה עדויות לאפרויות מחמת ש"זו בטח בעיה בעין או משהו"....). ]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 14:42 |
|
| |
התדינו ודנו ולכלל דין לא הגיעו, פרוגרמי- במתותא מינך אולי תוכל להסביר לי לאט, מה מטרת האשכול? לאיפה ולאילו מסקנות אתה רוצה להגיע או לגלות?
|
|
|
|
|