| נשלח ב-20/7/2015 15:31 |
 |
| |
התמודדות עם מאמיני מאגיה (או איך שתקראו לזה)
אשכול זה מבוסס על הנחה שבמאגיה המדוברת אין שום דבר אמתי. הוא איננו רלוונטי אם (או: למי) המאגיה באמת עובדת.
הבוקר פורסם שהרש"ע ('הרב מהצפון') איים על סוהרים שהוא יטיל עליהם קללות, והדבר הפחיד את חלקם שיראים מגשת אליו.
השאלה היא כיצד אמורים להתמודד עם דבר כזה. אני מתאר לעצמי שרבים פה יאמרו שפשוט צריך להסביר לסוהרים שאין להם ממה לפחד, ושמי שלא משתכנע - בעיה שלו.
לעומת זאת, הרב שמואל אליהו, אחרי שאמר שהקללות (של הרש"ע; לא קללות באופן כללי) לא עובדות, פתח קו לשליחת סמסים לסוהרים מפוחדים שיברך אותם ברכת-נגד (ברכת רש"א מול קללת רש"ע). http://goo.gl/yNyO0A
הקו של הרב שמואל אליהו מסתמא ירגיע יותר את הסוהרים, אבל אפשר לראות אותו כלא-חינוכי. כמובן שקו כזה גם יכול להיעשות רק על ידי מי שמאמין בדברים הללו, או לחלופין עושה את עצמו. בעיקרון ייתכן שגם מישהו יעשה את עצמו כמאמין בכל הדברים הללו, ויציע לכל הפונים אליו ברכות ופרק תהילים, טקסים קבליים כדי שיירגעו וכו'.
השאלה שלי היא האם דרך כזו היא טובה (לדעתי כן), או שצריך רק לשלול את ההבלים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 15:57 |
|
| |
| יש3 כתב: |  |
אשכול זה מבוסס על הנחה שבמאגיה המדוברת אין שום דבר אמתי. הוא איננו רלוונטי אם (או: למי) המאגיה באמת עובדת.
:
:
:
השאלה שלי היא האם דרך כזו היא טובה (לדעתי כן), או שצריך רק לשלול את ההבלים.
|
|
ההנחה שלך איננה נכונה. אם קללות זה הבלים, מדוע יש בתורה קללות?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 16:10 |
|
| |
מקובל אצל פסיכולוגים להשתמש בשיטות של עזרה רגשית, גם אם אינה מדויקת מבחינה מציאותית
[ידוע הסיפור על מישהו שפגש את חברו מדוכדך. החבר הסביר שאינו שולט בעצמו בלילות ומרטיב.
לאחר תקופה נפגשו שוב, והוא רואה אותו בפנים צוהלות.
-מה קרה?
החבר:
-הלכתי לפסיכולוג.
-והוא פתר לך את הבעיה?
החבר:
-לא, אבל עכשיו אני גאה בזה...]
אני לא רואה סיבה לא לנהוג כך גם במצוקות כאלו.
אגב, במקרה זה לא חייבים לשלול מאגיה לחלוטין. אפשר להסביר להם ש'תורת הקבלה' לא עובדת אצל אדם 'כזה' (אך צריך לזכור את חזקת החפות).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 16:21 |
|
| |
כמדומני כי בלעם לא היה צדיק הדור. וחששו מקללותיו.
יש מגיה למי שמאמין שיש. ומי שלא מאמין שיש. הדבר מביא לו מזל רע.
הבל הבלים אמר קוהלת, מזל שיש טפשים בעולם, כך מתעשרים ומצליחים החכמים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 16:37 |
|
| |
ירוחם
ההבנה המקובלת של המערכות הרוחניות, שככל שאדם רוחני יותר, כך יש לו יותר השפעה עליהם.
לא ככל שאדם צדיק יותר, אלא ככל שהוא רוחני יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 20:00 |
|
| |
אדם אחד ניגש לסבי, שהוא רב, ואמר לו שהוא מתקשה להירדם בלילה. האם יש לכבוד הרב סגולה לטיפול בבעיה? אמר לו סבי "תקרא קריאת שמע עד שאתה נרדם" האיש הסתלק מרוצה ואני שאלתי את סבי מה המקור לסגולה נפלאה זו. אמר לי "אם לא הייתי רב הייתי אומר לו תספור כבשים".
סופר המד"ב טרי פראצ'ט מספר על מכשפה (אצלו הכוונה למין רופאה עממית) שניסתה לשכנע את תושבי הכפר שהמים במעיין מלאים יצורים קטנטנים שגורמים מחלות. כלום לא עזר עד שהגיעה מכשפה אחרת והסבירה שגובלינים קיללו את המעיין.
ולעצם העניין, השאלה אם עלינו לקדש מלחמה נגד האמונה במאגיה בכל הזדמנות או שעלינו לנהוג לפי העניין. ההפסד בגישה זו הוא לא רק שאנשים לא יעזבו את טעותם אלא שהם יאמינו שאנחנו מאמינים בה, כך שטעותם תתחזק.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 20:03 |
|
| |
גמדומני
אני מסכים. אבל הייתי מחליף את המילה רוחני.
ראיתי בימי חיי אנשים בעלי כוחות שלא היו בהכרח כל כך רוחנים, לפי המקובל אצלנו.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 20/07/2015 20:05:15
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 21:23 |
|
| |
| יש3 כתב: | | הקו של הרב שמואל אליהו מסתמא ירגיע יותר את הסוהרים, אבל אפשר לראות אותו כלא-חינוכי.
השאלה שלי היא האם דרך כזו היא טובה (לדעתי כן), או שצריך רק לשלול את ההבלים. |
|
בהנחה שניתן לעשות בכלל משהו בנידון
יש גם משהו מסוכן מבחינה דתית נקרא לזה "מפוכחת"
אדם שנוכח לגלות שאין כוחות על טבעיים שהוכחו בדרך כל שהיא
ומוצא את אנשי הדת שהוא מאמין בהם שהם מאמינים בכוחות הללו
עלול גם לאבד את האימון בכל החבילה הדתית, גם בחלקים הנחשבים רציונליים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2015 22:11 |
|
| |
המאגיה שייכת לרכיבי האופיום שבדת.
לא רואה סיבה לשלול מצרכני האופיום את זכותם הטבעית למצוא נוחם בברכות. המחיר של זה הוא אמונה בקללות. אם ניתן לרכך את המחיר, אז מה הבעיה?
הבעיה היחידה שיש כאן זה אולי בכך שה"זרימה" עם חששותיהם מכוננת בלב אותם חוששים אמונה כי ייתכן שיש לאנס ונואף כוחות כאלו או אחרים. וזה נוגד את ערכי התורה. אבל נראה שאפשר לפלפל משהו על "כוחות הטומאה" סטייל בלעם.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/07/2015 22:12:21
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 03:28 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | גמדומני
אני מסכים. אבל הייתי מחליף את המילה רוחני.
ראיתי בימי חיי אנשים בעלי כוחות שלא היו בהכרח כל כך רוחנים, לפי המקובל אצלנו. |
|
איני יודע מה נקרא אצלך רוחני.
אצלי, גם לפי הצד שיש עולם רוחני מקביל וקורלציה עם העולם הגשמי, יקשה עלי מאוד להאמין שאדם שמחובר לעולם הגופני שלו יותר מאשר לעולם הרוח יכול לפעול בכוחות רוחניים.
(לא לפי כמות התורה או הפילוסופיה שהוא אוצר במוחו, אלא לפי מידת החיבור הרגשי שלו לרוח. איפה הוא חי ואיפה רגשותיו נמצאים תדיר).
כמובן שתמיד יכולים להיות כוחות שאיננו מכירים אבל אינם שייכים לעולם הרוח אלא לעולם החומר. אם היית מראה לייצור מלפני חמש מאות שנה מכשיר חשמלי, הוא היה בטוח שאתה מכשף...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 10:16 |
|
| |
| דה_וינצי2 כתב: | | המאגיה שייכת לרכיבי האופיום שבדת.
לא רואה סיבה לשלול מצרכני האופיום את זכותם הטבעית למצוא נוחם בברכות. המחיר של זה הוא אמונה בקללות. אם ניתן לרכך את המחיר, אז מה הבעיה?
הבעיה היחידה שיש כאן זה אולי בכך שה"זרימה" עם חששותיהם מכוננת בלב אותם חוששים אמונה כי ייתכן שיש לאנס ונואף כוחות כאלו או אחרים. וזה נוגד את ערכי התורה. אבל נראה שאפשר לפלפל משהו על "כוחות הטומאה" סטייל בלעם.
תוקן על ידי דה_וינצי2 ב- 20/07/2015 22:12:21
|
|
ברכות וקללולת אינם "אופיום" וגם לא הבלים. ברכות וקללות זה עניין של דיני נפשות ממש ואין להקל בהם ראש.
התוצאות של ברכות וקללות זהות בין אם "המבורך" מאמין או כופר.
להצלחה בחיים יש קשר ישיר לקללות והברכות שילד מקבל בשנותיו הראשונות.
לא לחינם יעקב אבינו עשה את מה שעשה, כדי לקבל ברכה מאביו ויש סוד בדבר.
מי שרוצה לנסות, עדיף שלא !
אם תאמר לאדם מאמין "בפתיחת ההיכל אני מתפלל ל...."
או אם תאמר לכופר "כל יום אני מייחל ל....."
תוצאות מובטחות למברך או למבורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 10:29 |
|
| |
כמדומני
הפעם כמדומני איני מסכים. אני מדבר אך ורק מתוך ניסיון חיים ועובדות שהוויתי. בימי חורפי חיפשתי וחקרתי את התופעה, ואת העיסוק בפראפסיכולוגיה, נפגשתי עם הכהנת הגדולה והכהן הגדול בתקופתו,(השמות שמורים במערכת) נפגשתי עם הרבה מאד אנשים ונשים שניחונו בכוחות של ראית עתיד- של מי -יחיה ומי -ימות וכד' ראית הווה במציאת אנשים ודברים אבודים, טלקניזם וטלפטיה, למרחקים וכו וכו. המוצלחים ביותר והטובים ביותר היו אנשים פשוטים פשוטים, שבינם ובין רוחניות המקובלת- הדרך היתה מאד רחוקה. אגב הם גם לא התימרו להיות אנשי רוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 10:47 |
|
| |
| שלישישי כתב: | |
ברכות וקללולת אינם "אופיום" וגם לא הבלים. ברכות וקללות זה עניין של דיני נפשות ממש ואין להקל בהם ראש.
התוצאות של ברכות וקללות זהות בין אם "המבורך" מאמין או כופר.
להצלחה בחיים יש קשר ישיר לקללות והברכות שילד מקבל בשנותיו הראשונות.
לא לחינם יעקב אבינו עשה את מה שעשה, כדי לקבל ברכה מאביו ויש סוד בדבר.
מי שרוצה לנסות, עדיף שלא !
אם תאמר לאדם מאמין "בפתיחת ההיכל אני מתפלל ל...."
או אם תאמר לכופר "כל יום אני מייחל ל....."
תוצאות מובטחות למברך או למבורך.
|
|
אין ספק שניתן לראות במקרא ראיות לקיומן של ברכות וקללות, לא רק ברכות וקללות של הקב"ה, (כמו בהר גריזים והר עיבל, או הקללות והברכות בפרשיות בחוקתי וכי תבוא), אלא גם ברכות וקללות של בני אדם, כמו ברכותיו של יצחק ליעקב ועשיו, או ברכות יעקב לבניו. אבל זה לא אומר שעלינו להאמין בכוחה המאגי של כל ברכה או קללה שאי מי "בעל כוחות" או לא, מברך או מקלל. לא ברור מהיכן מסקנתך ש"להצלחה בחיים יש קשר ישיר לקללות והברכות שילד מקבל בשנותיו הראשונות". האם בדקת את הנושא? האם יש מחקרים שמוכיחים זאת? גם אם היה ניסוי כזה, הדבר לא מוכיח את כוחן המאגי של הקללות והברכות, אין ספק שאדם שקולל בלי סוף בילדותו (בידיעתו) עשוי להיפגע מכך נפשית באופן קשה, מה שעלול להפוך את חייו לקשים. כמו כן אדם שבילדותו קיבל שפע של ברכות ואיחולים, סביר שיפתח אישיות מעודדת ואופטימית יותר... בדיוק כמו שלא ניתן להוכיח את כוח התפילה ממחקרים המוכיחים שחולים שמתפללים עליהם מחלימים מהר יותר, כי ניתן להסביר זאת בכך שהם מקבלים עידוד רב יותר... ניתן לחשוב באופן זה גם על דברי חז"ל על "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", האם מדובר בכוח מאגי? או שמא בהשפעה בין אישית נעימה שיכולה לעודד ולחזק?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 11:49 |
|
| |
| פסיכ_ולוג כתב: | |
אבל זה לא אומר שעלינו להאמין בכוחה המאגי של כל ברכה או קללה שאי מי "בעל כוחות" או לא, מברך או מקלל. לא ברור מהיכן מסקנתך ש"להצלחה בחיים יש קשר ישיר לקללות והברכות שילד מקבל בשנותיו הראשונות". האם בדקת את הנושא? האם יש מחקרים שמוכיחים זאת? גם אם היה ניסוי כזה, הדבר לא מוכיח את כוחן המאגי של הקללות והברכות, אין ספק שאדם שקולל בלי סוף בילדותו (בידיעתו) עשוי להיפגע מכך נפשית באופן קשה, מה שעלול להפוך את חייו לקשים. כמו כן אדם שבילדותו קיבל שפע של ברכות ואיחולים, סביר שיפתח אישיות מעודדת ואופטימית יותר... בדיוק כמו שלא ניתן להוכיח את כוח התפילה ממחקרים המוכיחים שחולים שמתפללים עליהם מחלימים מהר יותר, כי ניתן להסביר זאת בכך שהם מקבלים עידוד רב יותר... ניתן לחשוב באופן זה גם על דברי חז"ל על "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך", האם מדובר בכוח מאגי? או שמא בהשפעה בין אישית נעימה שיכולה לעודד ולחזק? |
|
מחקרים - אפשר לנסות בבית..... אבל רק עם ברכות!!!
תפילה - איך מתפללים?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 12:03 |
|
| |
זו בעצם השיטה של גילוי-האשה הסוטה.האשה הסוטה מאמינה כי המים יגרמו לה רעה. ואכן ההשפעה הפסיכוסומטית עושה את היתר.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/7/2015 12:51 |
|
| |
ירוחםשם, במהלך חיפושיך, האם נתקלת במאגיה אמיתית? מצאת כוחות על טבעיים שלא הצלחת להסביר?
<למינגית מבצעת מחקרי כורסא>
|
|
|
|
|
