השומר אחי אנוכי? (רציונליזציה של חטאים).

אני לא באמת יודע מה בדיוק היה בפרשת האדם ובניו ושות' בגן עדן, ומה בדיוק לא היה. אבל כל כך אהבתי את המשפט הזה, שזה מדהים! זה היה צריך להיות המשפט הראשון בתורה (ואכן הוא בין הראשונים, אחרי  מעט רקע). איך שהאדם לא קולט את הטרגדיה שלו, אנחנו כל הזמן מכרכרים סביב מלים גבוהות, וקוד אתי, ורעיונות שאנחנו מאמינים, והקרבה, וכו'. אבל כשהאדם בוחר ברע, הוא יכול להיות כל כך מטומטם, שזו טרגדיה. אנחנו מכירים את זה מקרוב, כשהנשיא מטריד מינית, וראש הממשלה גונב מליונים, והמלמד בחידר מתעלל, והעסקן מנצל מצוקת אומללים, והמקובל עורך טיפולי פוריות אפקטיביים. באים התירוצים המפגרים: אני בדיוק הייתי צריך לשרותים והיא בדיוק התכופפה, אין לי מושג מה היה במעטפה ההיא, מה אני יודע כל דבר? הילד הזה? אני לא מכיר אותו, ייתכן שדיברנו פעם על משהו. לא יאומן איך שהאדם אותו אדם, האדם הראשון, כמה שהוא פרימיטיבי וערום, והחברים שלו הם נחשים וחיות השדה, לא  מסוגל לציית לפקודה ואחרי זה טוען שהאשה אשמה, האדם השני מתנהג כמו אידיוט, הורג את אח שלו על רקע לא ברור, וכשאלהים בעצמו מגיע אליו הוא שואל "השומר אחי אנוכי???". זה כל כך ציני שזה נפלא לפתוח בו את התורה, החיים שלנו הם טרגדיה, כי אף אחד לא מגיע באמת לכנות, כל ההבדל מי מערים מגדלי צביעות גדולים יותר, ומכסה את האמת שלו ביותר שקרים וקודים אתיים שכשצריך מקנחים בהם וכשצריך זורקים. זה היסוד של התורה, אל תאמין בעצמך, וגם לא באף אחד אחר, דת האהבה והרחמים? אין דבר כזה, כי אין בני אדם כאלו. זה לא רק הנשיא וראש הממשלה, זה כולנו, כל אחד בנקודה שלו. כולנו חתיכת "השומר אחי אנוכי" אחד גדול. ועדיין, אנחנו המין המפותח ביקום. כואב הלב.

הרבה אנשים בימינו יחיו בשלום עם עונש מוות לאנסים ופדופילים. יתכן שיש להם התנגדות לעונש מוות בעצם, אבל אם יחילו אותו, הם ישמחו להעניק אותו לנ"ל.
אין אנשים בעולם המערבי שחיים בשלום עם עונש מוות לנואפים. לדעתם סקילת נואפים המקובלת בעולם המוסלמי היא רצח.
אני שואל: לאן הדרדרנו? איך זה שרק דאע"ש (המפלצתי בכל תחום אחר) נשאר עם הערכים שעליהם מחנכת אותנו התורה? ובבקשה אל תכניסו לפה את סנהדרין קטלנית.

ישיבישער

הרשה לי לחלוק עליך באחת מהנחות היסוד שלך.

התורה לא באה לספר לנו על רציונליזציה=מציאת תירוצים לעבירות. בוודאי שלא רק על זה.

אפשר למצוא בתורה סיפורים על מעשים רעים. אפשר גם למצוא ניסוחים מתחמקים. להיכשל זה אנושי. להמציא תירוצים זה לא פחות אנושי.

אבל אנושי זה גם לחשוב, לאהוב את האמת, להודות על האמת, לעשות חסדים. לשמור מצוות. להיות בעל ערכים ואידיאלים.

ויש הבדלים בין חברה לחברה ובין תרבות לתרבות.

אחד הסיפורים המזעזעים בתנ"ך הוא אודות כרם נבות. המלך אחאב חמד את כרמו של נבות. נבות סרב למכור את הכרם למלך. המלך התעצבן. איזבל אשת אחאב שכרה עדי שקר, הביאה למותו של נבות המורשע בשקר, ואז אחאב קיבל את הכרם שלו (המשך הסיפור, כולל התגובה המפורסמת "הרצחת וגם ירשת", במלכים א כא).

למה אני מביא זאת כאן? מפני שבממלכת ישראל, אחד המלכים האדירים בתולדותינו, שהקים אימפריה אדירה וניצח ברוב מלחמותיו, לא היה מסוגל לקחת באלימות כרם של יהודי אחר. היה צריך לארגן משפט סרק, והיה צריך את אשתו הגויה של אחאב כדי להגות את הרעיון.

אז יש תופעות נוראות, כפי שהיו וכפי שיש. אבל יש גם הרבה טוב.

למה כתבתי את כל זאת? מפני שכאשר קראתי את דברי פותח האשכול הראשונים חשתי שהתורה כביכול באה לספר לנו על רוע האדם. ואני סבור שלא, והתורה שניתנה למשה אף הצליחה לחנך את העם היהודי ולהעלות אותו, עד שהיום סיפור כמו אודות המקובל מצפת מעורר חמת זעם - דווקא בהיותו יוצא דופן.

כמובן, זה לא אומר שהכל טוב. והיה זה דווקא גוי שניסח את הכלל ש"הכוח משחית", אבל כבר הנביאים התלוננו על העומדים בצמרת שעושים רע ולא צדק.

הרשו לי לסיים בציטוט המיוחס לרב קוק:

הצדיקים האמיתיים אינם מתלוננים על הרע אלא מוסיפים טוב.

לדון ברע יכול להיות חשוב, אבל כדי ללמוד להיות טובים יותר.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

לא כל כך הבנתי, התורה באה לספר בפרשת בראשית על הרוע והחטא של אדם הראשון ובנו קין, זו עובדה. אני לא ציינתי את הרוע, או שהוא הכרחי, אלא איך מתמודדים איתו. אתה בוחר לעשות משהו רע? תהיה אמיתי עם עצמך, אל תבלבל את המח בסגנון: השומר אחי אנוכי? וואלה לא יודע! אני אנסתי? מה פתאום? רק תיקונים קדושים, וכך הלאה.

דעא"ש

אליקים האיסלאם הוא שלוחה של היהדות (הנצרות השתנתה והתרחקה אבל הם נשארו).

אריאל והנ"ל מה יש לכם נגד דעא"ש (אפילו להרוג הם ממעטים במקום להרוג הרבה אנשים הורגים מעט מאד עם הרבה רעש תקשורתי).