מגילת איכה הפרטית שלי (נכתב בדמעות, תשעה באב תשע"ה)

ברור, הרי אלהים קיים רק משום שאמא סיפרה עליו. 

אין לו קיום בלעדיה.

בעצם אמא היא אלהים.

שלישי ורב מחשבות
אם לא התכוונתם בציניות - אני חולק.

(רציתי לכתוב את ההצעה באשכול חדש, אבל יש לי עודף אשכולות בתור לפתיחה....)

לפתוח "לוח חברותות" בקונספט של הלוח של הפורום השכן.

הלוח יעזור למעוניינים בחברותא ללימודיהם (בפרט אם הם מעוניינים בחברותא בטעם של עצכ"ח).

המעוניין למצוא חברותא יכול לכתוב הודעה בכמה אופנים, 1. לפרסם הודעה בעצמו. 2. לשלוח לתיבה הפרטית של הלוח שיפרסם את ההודעה מטעמו. 3. לפרסם ע"י עמית בפורום.

בהודעה יכתבו הפרטים הנדרשים הרלוונטיים: חומר הלימוד, אזור, שעות, סגנון הלימוד וההשקפה הבסיסית הדרושה לו. (למשל: דרוש חברותא לחבר בפורום כבן 30 ללימוד נ"ך בגישה מסורתית בשעות הערב באזור ירושלים).

יצירת קשר עם מפרסם ההודעה על ידי שליחת פרטי קשר לתיבה הפרטית של המפרסם / הלוח.

מה דעתכם?

טוב, זה חסר טעם להסביר.. אבל חשבתי שברור שאני מתכוון בציניות.

בעל כתב "זכיתי ללמוד קצת חזון איש בהלכה, ואני הקטן האחרון שיכול להעריך אותו"

האם שתי הנתונים מקריים או שהשני בגלל הראשון (מאד מפתיע) או למרות הראשון אנא פרט.  

כיון שהוא טוב, הוא לא רואה סתירה בינו לבין ההורים.
אבל אם לרוב חכמתו, היה רואה סתירה במקרה מסוים, והיה מפצה את ההורים בדרך אחרת שתשתלם להם יותר?

כואב מאוד.
אין ספק שמדובר במצב מאוד לא נוח. הבדידות הורגת. לא טוב היות האדם לבדו. לפחות יש אינטרנט למי שחפץ בכך.
מה שבפרט כאב לי זה התיאור על ההסתרה מהאישה. היא חברתך ואשת בריתך, ואתה נאלץ להסתיר ממנה חלקים מהותיים מאוד מחייך. האם תיתכן זוגיות במצב כזה?
האם מדובר על אדם שאיבד את אמונתו (במובן המקובל של האמונה היהודית) או באדם מאמין אבל רואה את הדברים בצורה שונה, אדם חושב שלא פוחד משאלות, ומרגיש חנוק שאין לו עם מי לשף את מחשבותיו? לראשון קשה למצוא עצה, מפני שבאמת מדובר בחיים כפולים, וזה כבד מנשוא. לעומת זאת, השני יכול למצוא חברים לגישה. אולי לא קל למצוא, אבל ישנם.

שלישישי,

אתה אוהב פסוקים, נכון?

קבל אחד: "לא איש אל".

אוקי:

"כי לא מחשבותיי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם ה' "