הרהורי כפירה (חלקי) בספר דברים

העתק ממה שכתב אחד מחברי הפורום (מוציא לאור) באשכול סמוך (ילד הפלא)

גם אילו היו חברי הפורום המכובדים חיים בזמן קריעת ים סוף, במרחק מה מהאירועים, חזקה עליהם שלא היו טורחים לגשת ולשאול יהודי או שנים מה באמת קרה שם ולפי מי, אלא מחכים שמישהו יעשה זאת בשבילם, או שאחד העדים יטרח ויבוא להעיד בפניהם, ואחרי שזה היה קורה, אולי אחרי כמה שנים, היו ממסמסים את הענין בפלפולי סרק וברשימת שאלות אינסופית נוסח מיימוני הנכבד דפה. 

כך למשל:
האם ראית - בעיניך בבקשה ולא באמצעות מכשירי עזר - את הרוח שבקעה את המים? ומה היתה מהירותה? ועוצמתה? האם שמעת היטב את שריקתה? האם השתמשת בברומטר? ומאיזה סוג? האם הוא נבדק ע"י מכון התקנים המצרי?
האם עברת בפועל ליד חומת המים? האם היה ברור לך שזו חומת מים, ולא ענן מוצק, למשל? האם תחבת את ידיך לתוך חומת המים? האם היו שם דגים? האם הדגים היו מסוג סרדין? האם הם ניסו לנשוך אותך?
האם הינך בטוח שהעננים שבאוויר והלחות המוגברת לא גרמו לך לחוש כאילו אתה הולך בתוך ים? ואולי נתחלף לך בין ים סוער לבין המון גועש? ושמא בכי התינוקות נשמע לך כצווחות שחפים? ואולי המנוסה המבוהלת בתוך בוץ מתיז רסיסי מים דמתה בעיניך באותו אישון-ליל להליכה בתוך ים-בקוע?
האם לא נטלת איזשהו חומר מעורר הזיות בשעות שקדמו לאירוע? האם לא השתתפת במסיבה כלשהי שבה חולקו למשתתפים בצלים ושומים חריפים? האם מישהו הציע לך משקה או מאכל כלשהו? האם שמרת כל העת על המים ששתית וברור לך שמישהו לא החדיר לתוכם סם הזיה קולקטיבי כלשהו? ואולי רק נדמה לך ששמרת היטב, כיון שכבר היית תחת השפעה של סם קודם?
האם תוכל להוכיח לנו שלא חלמת את האירוע? האם בני משפחתך וחבריך אישרו בפניך שגם הם ראו את האירוע? ואולי הם סבורים שאיבדת את שפיות דעתך, והם רק מזדהים איתך? האם אתה בטוח שהם אישרו בפניך את קיום האירועים הניסיים, או שמא גם את זאת חלמת או הזית? האם תוכל להוכיח שלא הזית?

הנה גרסה הפוכה:

גם אילו היו חלק מחברי הפורום המכובדים חיים בזמן קריעת ים סוף, במרחק מה מהאירועים, חזקה עליהם שלא היו טורחים לגשת ולשאול יהודי או שנים מה באמת קרה שם ולפי מי, אלא מחכים שמישהו יעשה זאת בשבילם, או שאחד העדים יטרח ויבוא להעיד בפניהם, ואחרי שזה היה קורה, אולי אחרי כמה שנים, היו ממסמסים את הענין בפלפולי סרק וברשימת שאלות אינסופית נוסח אנשים נכבדים פה ושם.

כך למשל:
האם אתה חושב שאתה יותר חכם מסבא רבא שעבד לבעל פעור, שכידוע היה חכם גדול בדורו? ומאיפה הזכות שלך לקחת סמכות ולדבר נגד כל הגאונים והת"ח בהלכות בעל פעור, אנשי ה'ערב רב'? אולי הניסים שראית על הים השפיעו עליך רק בגלל שהיית בהשראת 'ספרים חיצונים' או פורומים כפרניים?

שמא התעניינת בביקורת המקרא על ספרי הקודש של בעל פעור? קאסוטו הרשים אותך?! מיהו לעומת הגאון הגדול נשיא שבט הערב רב, שידוע כבקי נפלא בעיון ובבקיאות ובעל רוח הקודש עד כדי מעשי כישוף מצמררים! וכי לא שמעת על המופתים העצומים שעשו רבותינו המכשפים בלטיהם? ומה עם הדם והצפרדע שהם עשו? והנחש?

מי אתה בכלל?!

תוקן על ידי כמדומני ב- 06/08/2015 21:26:36

כמדומני, אייקון ירוק.
השאלה כאן היא רמת הבירור הנדרשת להוכחת דברים. כידוע, לא ניתן להוכיח שום דבר בוודאות של 100%, ואפילו לעדים אין באמת נאמנות של 100% אלא שהתורה דורשת מאיתנו לנהוג כאלו אנו מאמינים להם ב100%. אבל לצורך החיים האנושיים אנו מסתפקים ברמות הוכחה סבירות ויש לדון מהי הנדרשת כאן. לדעתי הרמה הנדרשת לצרכי אמונה היא 51%.
אילו חיינו בזמן התורה וראינו את הנסים, או דיברנו עם רואי הנסים, היינו צריכים לדרוש רמת בירור גבוהה מאד ולא הגיונית כדי לבטל את הנסים, (ולכן אני גם לא מתרגש מהרהורי הכפירה החלקיים של בער, כי גם בהתחשב בגיל הצופים בנסים, וגם אחרי צמצום הנסים למינימום, עדיין אין שום דרך שפויה להסביר אותם אחרת פרט לקיום ה') טענתו של מו''ל היא שמיימוני דורש בכל מקרה רמת בירור לא הגיונית, ולדעתי הוא טועה.
טענה נוספת שלו היא שרמת הבירור הנדרשת ע''י מיימוני (רההע''מ) גבוהה מזו של יצ''מ. בכך הוא חוזר על טענה עתיקה המושמעת כלפי באי הפורום ורציונליסטים דתיים בכלל - שהם הציבו קו בין אירועים עתיקים מתקופה מסויימת ובין אירועים חדשים ממנה. הישנים מתקבלים בתמימות והחדשים אינם מתקבלים לעולם.
לדעתי זה מכשול שיש להיזהר ממנו, אבל לגבי מיימוני הוא טועה. 

תמיד תמהתי ממה היו עשויות הלוחות הראשונות (לוחות אבן") ואיך היו ועוד עד ששמתי לב שאף אחד (כן חוץ ממשה....) לא ראה אותם. "ואשברם לעיניכם" - ראו ששבר משהו.  

הכל תולים בחטא 
1 עלה להר ירד עם משהו אח"כ פסל אבנים ועלה שוב וירד עמם חקוקים עשרת הדברים אשר "שמעו" (כנ"ל) ביום הקהל.
2 באו לקדש ורצו להיכנס לארץ וראו שהם גיבורים ופחדו לכן (בתור עונש) סבבו עד שנכנסו ממזרח. - אותו סיור קרה בתחילה שלא נכנסו דרך ארץ פלשתים פן ינחם העם... ושם לא נתלה בחטא. 

בערולאאדע
זה כיוון חשיבה מעניין שראוי ללבן אותו.
נכון לציין לגמרא במסכת פסחים דף פ"ב עמוד ב':

בער
כוונתך שזהו אותו קו שלפיו כתוב שהנבואה פסקה והארון נגנז?

אריאל וכולם

הרי ידועים דברי הרמב"ן על הנהגה טבעית והנהגה ניסית  (למי שלא יודע - הוא אומר שיש זמנים בהם הקב"ה מנהיג את העולם (או לפחות את ישראל) בדרך ש"יכולים" לקרות ניסים, ויש זמנים שבהם הקב"ה מנהיג את העולם באופן טבעי, ואז לא יכולים לקרות ניסים). 

אז כמובן שלפי זה הגיוני להפריד בין ניסי התנ"ך וגם הגמרא לימינו.

וכדאי גם לקחת בחשבון, שבימינו לא קורים ניסים אפילו כ"משל". זאת אומרת אם נניח נפרש את מעמד הר סיני כמשל, אז בימינו לא קורים דברים כאלה גם כ"משל". ואפשר לדון למה, אבל זו המציאות.

בנוסף, כדאי לשים לב שהתורה עצמה טוענת שניסי יציאת מצרים היו שונים מכל נס אחר: 
לב כִּי שְׁאַל-נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר-הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל-הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד-קְצֵה הַשָּׁמָיִם  הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ.  לג הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ-הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר-שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי. לד אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים  כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה לָכֶם יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.  (דברים ד', לב-לד)
אמנם, הנביא אומר שלעתיד לבוא "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ומ"מ ההתייחסות הכללית לניסים איננה כה פשוטה. ואף משה רבינו עצמו אמר בהתחלה לקב"ה, על הכבדת העבודה "למה הריעות לעם הזה למה זה שלחתני", ואף כל ישראל כולם, מאמינים בני מאמינים, מכל מקום "לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" והשוטרים - לדעת חז"ל הם הם הזקנים - אף העיזו לומר למשה ואהרן "ירא ה' עליכם וישפוט", ואף שבתחילה הכתוב מפרש ואומר "ויאמן העם".

וכמובן שהפסוקים האלה גם נותנים פרופורציות לכל מיני "ניסים" מסוג אחר, כמו למשל באשכול הסמוך על "ילד הפלא שידע הכל", או שאר כל מיני בעלי ניסים למיניהם.