סימפוניה, מלשון סינפוניה - הסכמה, הינה יצירה תזמורתית בצורת סונטה. בתקופת הבארוק סינפוניה וקונצ'רטו שימשו כשמות נרדפים אצל חלק מהמלחינים האיטלקים, כאשר בסימפוניה התייחסו לכל הכלים כתזמורת אחת, ואילו בקונצ'רטו גרוסו התייחסו לתזמורת כהרכב של שתי קבוצות: הקונצ'רטינו - כלי סולו, והקונצ'רטו גרוסו - כלים ששימשו למילוי הרמוני. הסינפוניות האיטלקיות היו מורכבות משלשה פרקים ושימשו כפתיחות לאופרות. היידן ומוצרט הוסיפו לצורת הסימפוניה פרק רביעי. בתקופה הרומנטית הסימפוניה התעשרה בתוכן אופראי ובתזמור מורכב. בתקופה המודרנית חוברו סימפוניות בצורות חדשות.
נשלח ב-28/7/2015 15:24
הרכב הסינפוניות של ויולדי לכלי קשת הינו: שני כינורות, ויולה, ובאסו (צ'לו, בלי או עם קונטרבאס, בלי או עם צ'מבלו). הרכב כלי הקשת ניתן לשכפול כדי לקבל תזמורת גדולה יותר. יש יצירות של ויולדי שהודפסו כקונצ'רטו אולם בכתבי יד מקוריים רשומים כסינפוניה. לסינפוניות צורת סונטה בת שלשה פרקים: פרק מהיר, פרק איטי, ופרק מהיר מאד.
הקונצ'רטו ברנדנבורג מספר 1 מאת באך הינו למעשה סינפוניה ובאך אף כתב אותו בגרסה מוקדמת כסינפוניה. הרכב התזמורת: שתי קרנות, שלשה אבובים, באסון, כינור פיקולו, שני כינורות, ויולה, צ'לו ובאסו קונטינואו. לקונצ'רטו ארבעה פרקים.
אלסנדרו סקרלטי חיבר סינפוניות כפתיחה לאופרות המפורסמות שלו. הרכב סינפונית הפתיחה לאופרה "לה גריזלדה": שני אבובים, באסון, ארבע חצוצרות, שתי קבוצות כינורים, ויולות, ובאסו (צ'לו, באסו וכלי מקלדת).
להבדיל מהסונטה הונציאנית בת שלשת הפרקים (ויולדי), בנפולי וברומא הסונטה היתה מורכבת מפרקים קצרים מתחלפים בין תנועה איטית לתנועה מהירה (וכאמור הסינפוניה מבוססת על צורת הסונטה). סינפוניה מתוך האופרה "לה רוזאורה":
היידן נקרא "אבי הסימפוניה". הוא חיבר יותר מ-100 סימפוניות. במהלך השנים הוא שיכלל את צורת הסימפוניה מטריו סונטה בת שלשה פרקים, לסונטה בת ארבעה פרקים: איטי, מהיר, מינואט וטריו, מהיר, לצורות חדשות שהתחילו בהקדמה איטית לפרק ראשון מהיר, ועד לצורה בת ארבעה פרקים: מהיר, איטי (לפעמים בסולם אחר), מינואט וטריו, ופינלה מהיר. הסימפוניות של היידן מתאפיינות בחוש הומור, הפתעות, קומבינציות צליליות מענינות, כתיבת מוצלחת לכלי נשיפה, פשטות, פיתוח קצר של נושאים, שימוש בצורת פוגה, וריאציות על שני נושאים, פרק ראשון בצורת סונטה ואחרון בצורת רונדו סונטה, והבעה אינטנסיבית.
סימפוניה מספר 88 בסול מז'ור (חליל, שני אבובים, שני באסונים, שתי קרנות, שתי חצוצרות, טימפני, קונטינואו וכלי קשת): www.youtube.com/watch?v=lQmkOQ59SJ0
סימפוניה מספר 94 בסול מז'ור "ההפתעה" (אדג'ו - ויואצ'ה, אנדנטה, מינואט: אלגרו מולטו, פינלה: אלגרו מולטו; כוללת פורטיסימו מפתיע שעל-פי המסורת נועד להעיר צופה ותיק שהיה מנוי לקונצרטים של היידן ונהג לנמנם בפרק השני): www.youtube.com/watch?v=9PSIumklRO8
מוצרט הביא את צורת הסימפוניה לאחדות פשוטה ושלמות תוך חידושים בצורה ובהבעה. 68 סימפוניות מיוחסות למוצרט, אלא שחלקן נכתבו ע"י מלחינים אחרים. הנה מעידית יצירותיו של מוצרט:
סימפוניה מספר 40 בסול מינור (אחת משתי סימפוניות שמוצרט חיבר בסולם מינורי. נכתבה לחליל, שני אבובים, שתי קלרניתות, שני באסונים, שתי קרנות וכלי קשת. בת ארבעה פרקים: מולטו אלגרו, אנדנטה (במי במול מז'ור), מינואט -טריו: אלגרטו , פינלה: אלגרו אסאי. לכל הפרקים צורת סונטה מלבד הפרק השלישי הכתוב בצורה תלת-חלקית (א-ב-א). הפרק הראשון מתחיל בתיבה הרמונית של ליווי ויולות ובאסים בטרם נשמעת המלודיה של הנושא הראשי, מה שנתן השראה להיידן, בטהובן, מנדלסון, ליסט, מאהלר, ברוקנר, ומלחינים אחרים. לסימפוניה מספר 40 יש הרבה פרשנויות, אם כמלנכולית-טרגית, אם כאופראית-קומית, ואם כקלילה ומלאת חן): www.youtube.com/watch?v=JTc1mDieQI8
סימפוניה מספר 25 בסול מינור (כתובה בסגנון "הסער והפרץ" המתאפיין במעברים חדים, שינויי טמפו ודינמיקה בלתי צפויים וסינקופות (הטעמות של פעמה שלא אמורה להיות מוטעמת)): www.youtube.com/watch?v=rNeirjA65Dk
לואיג'י בוקריני (1743-1805), מלחין וצ'לן איטלקי, שהתגורר בספרד והושפע מהיידן וממוסיקה ספרדית עממית, חיבר כ-30 סימפוניות. יצירותיו נשתכחו ומתגלות מחדש בשנים האחרונות.
מיכאל היידן (1737-1806), אחיו הצעיר של יוזף היידן, מוסיקאי מחונן שמוצרט העריכו, חיבר 43 סימפוניות. המוסיקה שלו דומה יותר למוסיקה של מוצרט מאשר לזו של יוזף היידן. סימפוניה מספר 25 בסול מז'ור מאת מיכאל היידן נחשבה בטעות לסימפוניה מספר 37 מאת מוצרט (שחיבר הקדמה איטית לפרק הראשון). מאז שהתגלה שמוצרט לא חיברה, מבצעים אותה פחות.
סימפוניה מספר 18 בדו מז'ור (נכתבה עבור שני אבובים, שתי קרנות אנגליות, שתי חליליות, שלשה באסונים, טמבור וכלי קשת. בת ארבעה פרקים: אלגרו מולטו, אנדנטה (בפה מז'ור), מינואט וטריו, ויואצ'ה):
קרל דיטר פון דיטרסדורף (1739-1799). מלחין וכנר אוסטרי. מידידיו הקרובים של היידן. חיבר כ-120 סימפוניות. בשנת 1785 ניגן ברביעיית מיתרים יחד עם היידן, מוצרט, ותלמידו ונהאל.
מוציו קלמנטי (1752-1832). מלחין מנצח ופסנתרן איטלקי שהתגורר באנגליה. הלחין בסגנון קלאסי-רומנטי מוקדם. התחרה בנגינה בפסנתר כנגד מוצרט, בתחרות שהסתיימה בתיקו.
