| נשלח ב-29/7/2015 12:34 |
 |
| |
דגשים בהאזנה למוסיקה קלאסית
לענ"ד הדרך הטוב ביותר להאזין למוסיקה קלאסית הינה לקרוא וללמוד את התוים של היצירה.
ראשית-כל להתרשם ממאפיינים כלליים של היצירה: שם היצירה כפי שהמלחין קרא לה, באיזה סולם או סולמות היא כתובה, כמה פרקים יש בה ומה הטמפו והמשקל של כל פרק, לאיזה כלי או כלים נכתבה.
מאחר שלרוב המאזינים אין שמיעה אבסולוטית, כדי להאזין לנושאי היצירה ולהבין את המבנה הכללי, כדאי" לפרק" יצירה לנושאים ולנגן, או לשיר, את הקו המלודי של כל נושא.
במוסיקה קלאסית כל יצירה נובעת ממקוריותו של המלחין ומשימושו בחוקים מכוננים הנקראים הרמוניה. מאחר שהתיאוריה המוסיקלית איננה קבועה אלא מתפתחת במהלך הדורות, ככל שחפצים להבין את ייחודה של יצירה, כן נדרש ללמוד, לפחות קצת, את התיאוריות המקובלות בתקופתו של המלחין.
ביצירה בכלל, וביצירה מוסיקלית בפרט, חשוב ללמוד בעיון את התיבות הראשונות. מוסיקאים גדולים היו לומדים את התיבות הראשונות של יצירה במשך כמה שעות. בד"כ עקב המורכבות של יצירות קלאסיות נדרש ללומדן בהדרגה תוך חזרות, עד שמגיעים להבנה של היצירה כמכלול.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2015 12:39:46
תוקן על ידי גלילוני ב- 29/07/2015 14:58:15
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2015 13:02 |
|
| |
מה היתרונות והחסרונות של האזנה למוסיקה בקונצרט לעומת האזנה להקלטה ולהיפך?
א. למוסיקה, כמנגינה מפעימה חד-פעמית, אפשר להאזין רק בביצוע חי.
ב. מוסיקה באולמות הקונצרטים תלויה באיכות הביצוע, באיכות המוסיקאים, באיכות קהל המאזינים, ובאיכות האקוסטית של האולם. כאשר כל התנאים מתקיימים, ולנגנים יש השראה מיוחדת, האזנה למוסיקה הינה דבר מדהים ונדיר. אחרת, אם אחד או יותר מהתנאים לא מתקיימים, האזנה למוסיקה בקונצרטים עלולה להיות משעממת ואפילו מעיקה.
ג. הקלטה של יצירה מוסיקלית מעבירה רק חלק מהמאפיינים של היצירה תוך הגבלה מיצוע ושינוי שלהם. בכל זאת, אם ההקלטה טובה והביצוע נעשה ע"י מוסיקאים מעולים, זו דרך די טובה להאזין למוסיקה קלאסית, בתנאי שמודעים למגבלותיה. המאזין יכול לבחור לאיזה יצירות להאזין תוך בחירת הקלטות איכותיות, להאזין להקלטות שונות של אותה יצירה ולהשוות ביניהן, להאזין לביצוע כמה פעמים, ובאמצעות מערכת טובה ליהנות מסביבה אקוסטית שקטה המתאימה להאזנה.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2015 13:37:38
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2015 14:37 |
|
| |
מה מגבלות מוסיקה מוקלטת?
בשנות ה-20 של המאה ה-20, דובר של חברת פסנתרנים מלאכותיים, ניסה לשכנע את הפסנתרן ארתור שנאבל להקליט פיאנו רול ואמר לו שהחברה שלהם כה שיכללה את טכניקת השיעתוק עד שלרשותם 16 דקויות. שנאבל השיב לו: :בסדר, אבל לנגינתי יש 17!". באותה מידה, אמר המנצח הדגול סרג'יו צ'ליבידקה: "הדיסק לא יכול להציע את עושר ההתרשמויות (שבקונצרט) מאחר שהמיקרופון לא מסוגל להקליט אותן. הטכנולוגיה הדיגיטלית מפרקת את הצליל ל-1,600,000 חלקים ומרכיבה אותם מחדש. אולם על-פי איזה עקרון? זה של מכונה. איך תדע מה היה שם קודם לכן? (לפני תחילת ההקלטה). זה לא היה רגע פיזי, אלא רגע שטבעו רוחני (המאפשר את הפתיחות למוסיקה ואת צמיחתה מתוך אינסוף אפשרויות)".
לנו, שנולדנו בתקופה טכנולוגית, כדאי לזכור היטב את הדברים הבאים שהכנר יוזף סיגטי כתב לפני 68 שנים: "מליוני המאזינים אינם פקחים באשר למה שנעשה עם הרגלי ההאזנה שלהם, איך הם תלויים במאסה - ובמסמוס - הצליל המכוון אליהם. הם שומעים את תנודות מערכת הקול של הקולנוע וכנראה אוהבים אותה כי מזכירה להם את הקול האנושי ואת הויברטו של כלי קשת. אולם הם אינם מודעים למה שהדהים אותי כשהאזנתי לאחרונה לשידור של מוסיקה פופולארית: התהליך התהפך בימינו, עד שהגענו לנקודה בה תזמורת כלי הקשת מחקה את מערכת הקולנוע."
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2015 14:48:48
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2015 18:33 |
|
| |
חילוק בין האזנה לקונצרטים להאזנה להקלטות עפ"י יוזף סיגטי:
"אנו יכולים לשבת באולם קונצרטים ולהאזין ליצירה מתנגנת, ובקושי להיות מודעים לשם המלחין והמנצח והנגן, בלי לתת את הדעת לעבודה שנעשתה כדי להלחינה ולנגנה. אולם, מרגע שבחרנו וקנינו הקלטה של היצירה, עולה בנו תחושת קניין ואנו מתגאים בהיותנו בעלי היצירה. זה בדיוק ההבדל בין השאלת ספר מספריה לבין קנייתו לספרייתנו-אנו. אני בד"כ משווה את הצופה האדיש בקונצרטים למשאיל ספרים מספריה, ואת קונה התקליטים לאדם הבורר בטרם בוחר את ספריו, קונה אותם, מחזיק בהם, עושה אותם לחבריו, ואז נעשה חסיד של מחבריהם!"
בכל זאת, אסור להיות חסידים שוטים, לא של קונצרטים ולא של הקלטות. כדי להעריך באמת כראוי יצירה, נדרש להתייגע וללומדה. זה מה שמוסיקאים עושים וכך היו למוסיקאים.
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2015 18:33:45
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2015 20:46 |
|
| |
אתה יכול רק להאזין לקונצ'רטו לכינור מאת ברהמס וליהנות ממנו בחדוה. אולם אם תקרא על חייו של ברהמס, תעריכו יותר. ואם תאזין להקלטותיו, תעריכו פי עשרה" - יאשה חפץ
"מדי קיץ אני בורח מהגיטרה, בורח מפקו דה לוסיה ונוסע למקסיקו לחוף הים הקריבי. יש לי שם בית קטן, בו אני שוהה חודשיים בהאזנה למוסיקה, לא מנגן כי אינני מביא עמי את הגיטרה, דג ומבשל דגים, וממלא את המצברים עבור קונצרטים חדשים" - פקו דה לוסיה
"מוסיקה זה כל מה שמאזינים לו עם כוונה להאזין למוסיקה" - לוצ'אנו בריו
תוקן על ידי מם80 ב- 29/07/2015 20:51:14
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2015 23:00 |
|
| |
מם, מתי היה תור הזהב של ההקלטות ?
תוקן על ידי גלילוני ב- 29/07/2015 23:00:23
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2015 00:20 |
|
| |
גלילוני,
שאלה טובה. מחד, הביצועים של מוסיקה קלאסית היו טובים יותר לפני מלחמה"ע השניה מאשר לאחריה. מאידך, לתקליטי הויניל, שהופיעו משנת 1949 ואילך, איכות טובה יותר הן מתקליטי ה-78 והן מהטכנולוגיה הדיגיטלית. כמו-כן היו הקלטות אופטיות על סרטים. ככה שלענ"ד בכללות מבחינה איכותית תור הזהב של ההקלטות היה, פחות או יותר, משנת 1930 ועד לאמצע שנות ה-70.
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 00:20:21
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2015 12:29 |
|
| |
מבחינה כמותית אנו נמצאים בתור הזהב של הקלטות של מוסיקה הקלאסית: כמות עצומה של דיסקים והקלטות של קונצרטים בוידאו. אם פעם, לדוגמא, פרוקופייב כתב קונצ'רטו לכינור וסיגטי ביצע אותו בסבב הופעות ברחבי העולם, היית צריך לחכות שסיגטי יגיע להופיע בקונצרט בעירך או בעיר הקרובה למקום מגוריך, או להמתין עד שעוד כנרים יועילו בטובם לבצע את הקונצ'רטו החדש או עד שסיגטי יקליט את הקונצ'רטו באולפן הקלטות. כיום, אם מלחין מחבר יצירה ומבצעים אותה באחד מפסטיבלי המוסיקה או אולמות הקונצרטים החשובים, אפשר להאזין לה בשידור ישיר באיכות HQ דרך האינטרנט או בטלויזיה, שלא לדבר על הקלות בה אפשר להאזין מכל מקום בעולם לביצועים חיים של רוב הרפרטואר הרומנטי והמודרני, וגם חלק ניכר מהרפטואר הקלאסי. לדוגמא, קונצרט מאתמול של סימפוניה מספר 2 מאת מאהלר בביצוע תזמורת פסטיבל וורביה בניצוח זובין מהטה:
http://www.medici.tv/#!/zubin-mehta-mahler-resurrection-symphony-verbier-festival
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 12:52:31
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2015 12:57 |
|
| |
שני מימדים חשובים של מוסיקה לא עוברים בתקליטים ובדיסקים: מימד השקט, ומימד האוירה. בסרטים ובהקלטות וידאו משהו מהמימדים האלה כן מצליח לעבור. לדוגמא הקונצ'רטו לשני כינורות של באך בביצוע מנוחין ואויסטראך משנת 1958:
www.youtube.com/watch?v=DJh6i-t_I1Q
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 13:03:18
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2015 22:07 |
|
| |
| מם80 כתב: |  | גלילוני,שאלה טובה. מחד, הביצועים של מוסיקה קלאסית היו טובים יותר לפני מלחמה"ע השניה מאשר לאחריה. מאידך, לתקליטי הויניל, שהופיעו משנת 1949 ואילך, איכות טובה יותר הן מתקליטי ה-78 והן מהטכנולוגיה הדיגיטלית. כמו-כן היו הקלטות אופטיות על סרטים. ככה שלענ"ד בכללות מבחינה איכותית תור הזהב של ההקלטות היה, פחות או יותר, משנת 1930 ועד לאמצע שנות ה-70.
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 00:20:21
|
|
ומה באשר להמצאת הסטריאו ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2015 22:25 |
|
| |
המצאת הסטריאו ליצירת צלילים המקיפים את המאזין בצורה תלת-מימדית היא המצאה נחמדה כי נעים יותר להאזין להקלטה בכמה ערוצי קול. הפסקול של הסרט "פנטסיה" משנת 1940 סטריאופוני (33 מיקרופונים המסתכמים ל-8 ערוצי קול):
www.youtube.com/watch?v=WtQYIjroPwQ
תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2015 22:27:14
|
|
|
|
|
