אהה, זה נראה לי משהו אחר לגמרי! לנסוע ולחלל שבת בקום ועשה בשביל יולדת אי שם, זה לא כמו הצלת גוי ששוכב לפניך ברחוב (בהנחה שאתה מסוגל להצילו כמובן), או שאתה רופא בבי"ח וכדומה.
שו"ר שהציץ אליעזר כתב בריתחא דאורייתא על דברי המשנ"ב אלו ודחאם בידיים, וז"ל:
דברי משנ"ב אלה, מלבד שהמה תוכחה חמורה כלפי כלל הרופאים, המה דברים כחרבות צורים כלפי הרופאים הכשרים החרדים לדבר ד', ומביאים אותם לידי תסבוכת חמורה...
עיין כאן (קובץ Word).
והנה ראיתי מעשה ונזכרתי מאמר, שכתב על כך באריכות הרב ד"ר (!) בני לאו, שאמנם הוא חשוד על רפורמיות, ניאו-אורתודוקסיות ופוסט-ליברליות, אבל הוא רק מנתח את דברי הרא"ש (פרופ'!) רוזנטל, בבחינת רימון מצא וכו' – ראה כאן, והנה ציטוט המפתח:
על כן לא נוכל להאמין, שדין תורה יחייב אותנו כמות שאנו בימינו, להפקיר חייו של אדם של שום אדם אפילו לא לשם קדושת השבת.
ואם יבוא אלינו ויאמר שאין מפקחין נפשו של גוי בשבת אין שומעין לו שהרי כבר נהגו רבים לפקח. כל זה מכוחה של תפיסתנו המשפטית.
אמת, ינקנו אותה מן עולמנו שנשתלנו לתוכו, מן תרבותינו שגדלנו בתוכה, אבל אף קנינו אותה בדמינו. וכבר אי אפשר שנתכחש לה, בלא שנתכחש לעצמנו ולכל ישותינו.
ומה מאושרים אנו שכבר יצא אחד מגדולי האחרונים רבינו הר"ר משה סופר, בעל חת"ס, וסייע על הכרתנו זו לפי דרכו, ומצא לתפיסתנו מקום כבוד במערכת ההלכה הפסוקה
ושוב נגלה רוח הקודש בבית מדרשי ונזכרתי שהיה דיון סוער בזמנו בדיוק בנושא זה בין הרב רונצקי לבין יוסק'ה אחיטוב – ראה כאן – דבר שכמעט עיכב את מינוי של הראשון לרבצ"ר...
וכדי שלא נסטה לגמרי מהדיון, אני מזכיר שהנושא של האשכול הוא רצח בכוונה תחילה של עובר עבירה (לכאורה!) יהודי ע"י יהודי, בנימוקים מקראיים-דע"אשיים...
