חוקיות וחורבן

עודד

א. עליי להבהיר, כי כשכתבתי שה"כהנים" אינם אלא מחזיקי הפנס, כמובן לא דיברתי דווקא על כהנים, שהרי אתה לא טענת שום דבר כנגדם, אלא טענת כנגד הכהונה, ועל זאת כתבתי שהכהונה היא הפנס המאיר, אך לא המדריך. עכ"פ, אם אכן הע"ז היא שגרמה לחורבן ולגלות, אזי מי אחראי לכך אם לא המלכים? ודאי, לא רק המלכים, אבל המלכים הם בעלי תפקיד מרכזי בכל מהלך מסוג כזה, וממילא אחראים להשפעותיו.

ב. אתה כותב כי עבודת האלוקים היא דבר פשוט, וכי הקרבנות אינם ממינו. אז נכון - הנביאים כולם מסבירים שאין זה עיקר העבודה - אבל מאידך אין זה אומר שזה דבר שאין בו טעם. וכמו שהסברתי אני קודם - הן בטעם אפשרי לקרבנות - ושאתה בעצם הסכמת איתו, אף שמשום מה, מקריאת דבריך נראה שאתה טוען שאני כתבתי משהו אחר. והן בכך שהבנת ענייני הקרבנות מחייבת אותונ קודם כל להבין את הפסיכולוגיה של האדם בעולם העתיק. אתה טוען שאין צורך לזה ב"פסיכולוגיה של אמונה". בל"נ אכתוב גם על זה. אבל פסיכולוגיה של העולם העתיק בוודאי שצריך. 

ג. אתה כותב שעוצמה של אמונה עלולה להיות "מסוכנת". אבל השאלה היא כיצד נדע מהי עוצמה שעלולה להיות מסוכנת? היטלר לא האמין באף אל. אבל להרוג הוא הרג יותר מכל אדם אחר על פני האדמה. אתה יכול לקרוא לזה כמובן "טעמים גזעניים". אבל תזכור שא. מה הקשר בין גזענות לדת. הרי היטלר, עם כל גזענותו, שנא את הדת. אולי זה סימן שדווקא הדת היא אינה גזענית (האם אתה מכיר אנשים דתיים מקרוב?) ב. האם אתאיזם מציל אותך מהשקפות גזעניות וכדומה. אם אתה מאמין שכן, הריני להביא לתשומת לבך, שצורת מחשבתך זאת דומה מאוד לצורת מחשבתם של אנשי דת חשובים בכל הדורות, שצורת מחשבתם זאת הביאתם לחוקק ולעגן הרבה מאוד מצוות ועקרונות דתיים. 

ד. אתה מתלונן על האמונה המשיחית. ובכן: א. לגבי מלחמות ישראל בעת העתיקה, נצטרך לחזור שוב לפסיכולוגיה של העת העתיקה. וכמובן גם להיסטוריה של אותה עת, שהיא קשה מאוד לחשיפה, ולא בקלות תיצור מצב של ידיעה היסטורית ודאית לגבי מה שהיה שם. ב. מלחמות ישראל בעת החדשה לא נבעו מאף רעיון "משיחי", אלא מרעיונות של "תקומה". ההבדל ביניהם גדול מאוד. ג. אני ממליץ על קריאת הספר "ישראל - כתב הגנה" של פרופ' אלן דרשוביץ.

ה. לא קראתי את הספר "החוויה הדתית לסוגיה", אבל קראתי חלק מהסיכום ואני רוצה להעיר:
1. הוא טוען שהסתכלות בקיצוניות הדתית מביאה אותך לא לוותר על אף צד דתי. 
דבר זה אינו נכון בעיני כלל. זה כמו שאני אקח אצן מהיר ממדינה מסויימת, ואסיק מזה לגבי מהירות ההליכה של האנשים באותה מדינה. זה מאוד לא מדעי.
2. הוא מניח שהדת מטרתה לתקן את הטעויות של העולם. 
דבר זה אולי נכון להשקפות דתיות מסויימות, אבל לא לכולם, ולמיטב הבנתי לא לגבי הדת היהודית, ודאי לא לגבי ההשקפה היהודית המקובלת. העולם איננו טעון תיקון מעצם מצבו. העולם נברא כראוי, אלא שהאדם נדרש לקדם אותו. והדת נותנת כלים לעשות זאת. וכמ"ש "עושה שלום ובורא רע" - את השלום הקב"ה עושה ממש, אבל את הרע הוא לא "עושה" בפועל, אלא רק "בורא" את הרע, ומשאיר לאדם את האפשרות להביאו לידי "מעשה". אבל לא הקב"ה עשה את הרע. 

הציטוט המלא

זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב שבע שנים. ת"ח דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא.

אליקים כתב 
וכמ"ש "עושה שלום ובורא רע" 

נ.ב. בספרים שלנו* הגירסא ובורא את הכל

*כך סידרו בנוסח ברכת יוצר אור וכן ציטטו בספרי מהפסוק.

א. הרעיון במקומו עומד, וכפי שאני עתיד לכתוב בל"נ.
ב. גם "ובורא את הכל" עשוי לרמוז לאותו דבר, ואדרבה, שעד כדי כך הקב"ה לא עושה את הרע, שהוא עושה אותו בצורה שמתייחסת רק למשהו מתוך "הכל", ולא כדבר בעל ערך עצמאי.

ינוח,

מי זה אלכסנדר? 

תסביר לי בבקשה למה התגובה שלי פוגענית ואילו דברי עודד שמבזה ומבטל במחי יד ציבורים שלמים כבערים ובורים בלי לנמק אפילו, בצורה שחצנית ומתעלמת, כאילו היו ג'וקים שאינם ראויים להתייחסות - אינם כאלה.

מותר להיות גס רוח פוגעני ופוגע ובתנאי שתאמר את פגיעותיך בסגנון אקדמי יבש?  בדיוק. בפורום זה מותר לכתוב אמירות הפוגעות בציבורים ואף בגלקסיות שלמות  - ובלבד שיכתבו בסגנון אקדמי ויבש. ואין עיננו צרה ברטיבות, אלא שאנו מעדיפים להמנע מהתייחסויות אישיות.  מקום חתימת יד קדשו (עצכ''ח). 

אם אתה פרופסור לחירטוטי יוון העתיקה או מה שזה לא יהיה אתה יכול כבר לקבוע קביעות תיאולוגיות מוסריות וקוסמולוגיות כאילו אתה ואפסך, וכל מי שחושב אחרת אינו ראוי ליחס? נידון לביטול ובוז קר ומתנשא? 

למה הוא יכול מעל במה זו לקבוע במחי אף שציבורים שלמים כוונתם לא לשם שמים, פשוט משום שאמונתו שונה משלהם, אבל רק בגלל שהוא כותב זאת עם המון מלל בסגנון אקדמי/פילוסופי, בטון קר רובוטי ויבש - זה קביל ובסדר? על זה לא נזעקת.

הוא לא מנהל דיון, הוא קובע קביעות, פוגעניות ופוגעות וכואבות כלפי הדת בכלל, כלפי אנשים דתיים בפרט, כלפי מאות ואלפי אנשים חכמים ונבונים, בעלי עולם רגשי וערכי מלא וגדוש - כשהוא אפילו לא טורח לנמק, רק קובע וקובע. קיים רק עודד ואין בלתו.

"אין לטעות בדברי נביא פלוני.. מובנם של דבריו הוא איקס". נאום עודד.

"יש כאלה שכך וכך, אין ברצון שלהם שום דבר לשם שמים". נאום עודד.

אני רוצה קודם לראות אותך נזעק על דבריו וקביעותיו, ואז נדבר. 

הוא X, הוא X, הוא X, אני ואפסי. ואם אתם סולחים לו על כך, אני לא. אני בסך הכל אומר בקול את מה שהוא כותב בעצמו בין כל השורות X שלו. אני רק מבליט ומדגיש באדום את היהירות הבלתי נסבלת שלו, את הפגיעות החד משמעיות שלו במי שחושב אחרת ממנו. ואז יש לך טענה על פוגענות? יש לך טענה עובדתית על מה שאני מציין בדבריו? אתה מוזמן להסביר לי איפה אני טועה.

אני עונה לו באותה מטבע בדיוק שהוא שופט בה אחרים רק שאני אומר זאת בשפה דבורה, לא בפלצנות אקדמית. אין לי טיפת כבוד לאיש הזה. כשהוא יתחיל לכבד אחרים, אבל באמת, לא רק כהצגה, לא רק מן השפה ולחוץ, לא רק כפי שמקובל אולי באקדמיה שלו לנעוץ סכין ולסובב אבל בחיוך אדיב וטון נייטראלי ויבש, לא רק בכך שהוא מואיל בטובו להטיח את פגיעותיו בשפה אקדמית ולא שפת שוק, אלא בכך שיתן מקום לדעה אחרת, ינהל דיון כמו בן אדם וינמק את דעתו, ולא יבטל במחי עפעף דעות ואנשים - אחשוב על עמדתי לגביו שנית. כל עוד הוא כפי שהוא כיום - אני בז לו בכל לבי. גם אם יהיה לו כל הידע בעולם אתייחס אליו כתקליטור עמוס חומר ותו לא. אם הוא רוצה יחס ראוי לבן אדם - שיתחיל להיות כזה. 

ואם הוא פרופסור זה רק גרוע יותר. הגיע הזמן שילמד להיות בן אדם. במקצוע המסויים הזה הוא עוד לא סיים גן חובה.

הערת מערכת: בפורום זה אין מחוייבים לשום דעה או אמונה אלא לצורת דיון בנושאי הפורום. זכותו של כל אדם להציג את נקודת מוצאו ואפילו אם זאת אינה עולה בקנה אחד עם השקפת זולתו. ירצו - ינהלו דיון על נקודת המוצא. לא ירצו, לא ינהלו. זאת לא ישיבה וגם לא אקדמיה המחוייבת לכללי הפוליטקלי קורקט.  וכן: מותר לכבד אחרים רק מן השפה ולחוץ.  בעצם חייבים לכבד אחרים מן השפה ולחוץ. מעבר לכך אין לנו סמכות שיפוט. 

ירוחם,

יפה שאתה משתמש בזוהר כשנוח לך. זה בכ"ז התקדמות.. אתה מכיר בזוהר... . מקוה שבהמשך האבולוציה שלך גם תתחיל להבין מה הוא אומר.