|
|
| נשלח ב-17/8/2015 14:50 |
 |
| |
אגב, יש למישהו הסבר רציונאלי למה התירה התורה רק בהמות אלה, המפריסות פרסה, ושסועה דוקא, ומעלות גרה? מה מיוחד בהן?
זה לא יכול להיות סימן לאוכלי עשב/צמחוניים ולא טורפים, כי א"כ:
1. תאמר "אוכל עשב" וחסל,
2. יש הרבה בע"ח טמאים אוכלי עשב. כל המכרסמים, ואלו שהוזכרו בתורה לאיסור, גמל ארנבת ושפן.
3. ומה לגבי דגים טורפים שמותרים, כמו נסיכת הנילוס, למשל, שאגב, ניזון גם מבני מינו.
4. ומה לגבי חיות המותרות שאינן מעלות גרה כלל? למה רק הן מותרות ולא כל החיות אוכלות העשב?
השאלה עוד מתחזקת לפי כל התירוצים על סוגי העלאות גרה פנימיים וכו', כאילו שהעלאת גרה היא איזה עניין מהותי ומיוחד שרק מי שיש לו אותו מותר לאכילה. או סוגי העלאת גרה שרק היום יודעים עליהם, מה א"כ מיוחד בבהמות אלו במבט של דור התנ"ך?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 15:20 |
|
| |
| רב_מחשבות כתב: |  | יש,
אם כבר, יש סרך ראיה לאלוקיותה מצד הכותב. איזה כותב אנושי ממציאן דת ומתחזה לנביא המדבר בשם האל היה לוקח על עצמו קביעה/תחזית כזו באשר לבעלי חיים, שבקל עשויה להיפרך. הרוצה לשקר ירחיק עדותו, לא יזמין אותה במו ידיו. |
|
אני חושב שיש עוד כמה ספרים עתיקים שטענו טענות בקשר לבעלי חיים, חלקם הופרכו וחלקם לא. אז אני מבין שכנראה כולם אלוקיים (ואת אלה שהופרכו צריך כמובן לתרץ שאם הם אמרו גרה הם התכוונו בכלל לפרסה).
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 15:32 |
|
| |
אייתי ספרים ונחזי. כל עוד אתה מדבר באויר קשה להתייחס.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 15:35 |
|
| |
ניתן להוכיח שהתורה כללה את כל החזיריים במונח חזיר מכך שכללה בו את חזיר הבר וחזיר הבית, השונים זה מזה הרבה יותר ממה ששונה הטאיאסו מחזיר הבר. (למרות שטקסונומית שניהם נמנים על אותו מין)
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 15:42 |
|
| |
מי אמר שהיא כללה את שניהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 15:52 |
|
| |
אז מותר לאכול חזיר בית? או בר?
שני המינים היו בא"י בתקופת המקרא.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 16:26 |
|
| |
א. מי אמר לך שלא?
אולי מספק שלא יודעים למי התכוונה לא אוכלים את שניהם. אבל מנין לך שהתורה בוודאות אסרה את שניהם?
ב. לחילופין, נגיד כנ"ל, שזה בגלל הטעם שכתבה התורה, הוא התער החותך וקובע. כל מי שיש לו רק סימן אחד, ובמקרה הזה "מפריס פרסה הוא... וגרה לא יגר", לא נאכל. לכן לא נאכלים כל מיני החזיר, כי הם עונים על ההגדרה, ולא בגלל שכל מיני החזיר כלולים במילה "חזיר".
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 16:53 |
|
| |
אם התורה היתה מתכוונת לאחד ממיני החזיר הידועים בתקופתה היא היתה צריכה לפרש שהיא מתכוונת למין הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 17:00 |
|
| |
את אות ב' שכתבתי לא קראת?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 17:55 |
|
| |
לא רק בגלל הסיבה ההלכתית אלא כדי לבאר לבני ישראל את דבריה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 18:54 |
|
| |
בתור "ביאור" איזה מין ביאור זה? כלל שרירותי, מה אתה כעת "מבין" יותר בטעם האיסור מאשר אם לא היה כתוב ה"טעם" הזה? מה עוד שאותו "ביאור" מדוייק כבר מכלל ההן, שמי שיש לו שני סימנים מותר.
בקיצור, ראה שאלותיי בזה לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 21:40 |
|
| |
| רב_מחשבות כתב: | | יש,
אם כבר, יש סרך ראיה לאלוקיותה מצד הכותב. איזה כותב אנושי ממציאן דת ומתחזה לנביא המדבר בשם האל היה לוקח על עצמו קביעה/תחזית כזו באשר לבעלי חיים, שבקל עשויה להיפרך. הרוצה לשקר ירחיק עדותו, לא יזמין אותה במו ידיו. |
|
א. כמו שאתה יודע ששערי תירוצים לא ננעלו, כך גם משה ידע.
ב. מה עם נביאי השקר?
ג. כריסוסטומוס ניבא ש'האלוקים לעולם לא יאפשר ליהודים לחזור לירושלים'.
ד. מה עם באבות ומיגידי עתידות למיניהם?
איך כולם לוקחים את הסיכון?
לוקחים!
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 23:16 |
|
| |
לוקחים סיכון בדבר שנראה שיצא לפועל, כמו עניינים פוליטיים מדיניים, שלנביא השקר נראה בבירור לפי ניתוחיו שכך יקרה, לפחות בדור שנים הקרובים. או באבחנות עמומות פסיכולוגיות משפחתיות וכו' כמו באבות. לא באבחנות חתוכות לגבי כלל בעלי החיים בעולם, שאין לך איך לשקלל ולדעת, אפילו לא לנחש, וגם יכולים מחר להפתיע אותך.
תחשוב שאתה ממציא דת, ומדבר בשם איזה אל, ורוצה לאמת את דבריך. היית לוקח סיכון בהצהרה בומבסטית ומסוכנת כזו?
תוקן על ידי רב_מחשבות ב- 17/08/2015 23:17:03
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 23:19 |
|
| |
הביאור אינו על הטעם אלא על עצם האיסור לאכול חזיר. אשר לטענה שמדוייק מהסימנים כבר הערת לעיל שזה קשה על התורה אם כך ואם כך. ופשטות הלשון היא שהתורה באה לשלול כל חיה שאינה חזיר.
חברים, הדרך האמיתית לבטל את ההוכחה היא לא זאת אלא חישוב נתוני הסיכויים שהתחיל כמדומני, תעבדו על זה!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2015 23:46 |
|
| |
אריאל,
מכיוון שחזרת על כך כבר פעמיים מוכרחני לומר, וחשבתי שמובן מדבריי לעיל, שבעיניי פחות קשה הקושיה לצד ב', למה פירטה את כלל האיסור ולא הסתפקה באמירת ההן מה הכלל של מותר, מאשר הקושיה לצד א' שאם רק חזיר אסור, א"כ למה בכלל לכתוב את ההגדרה/טעם לאיסורו, [בפרט אם שאר מינים שגם עונים להגדרה זו שלו מותרים, שאז יוצא שלא בזה הדבר תלוי אלא רק הוא אסור וזהו].
|
|
|
|
|
