תורה מן השמים? הוכחת השפנים והחזירים (ההוכחה הזואולוגית)

רמ"ח
העניין הוא, שממש אין כאן הצהרה בומבסטית, יש כאן משמעות שעוד אפשר להתווכח אם היא מוכרחת. (הראיה הכי טובה, שאם יום אחד ימצאו חיה שממש לא דומה ובכל זאת עונה לקריטריונים, אף אחד כמעט לא יעשה מזה הוכחה רצינית נגד התורה).

משה לא היה בקיא בזואולוגיה, אבל אפשר שהיה לו מן הידע המקובל בימיו. הוא גדל בבית פרעה, מקום בו ידע כזה היה נגיש, והיה ביד המצרים העתיקים ידע רב. אפשרות כזו עולה מהביקורת של אריאל עצמו.

אריאל מביא גירסה 'משופצת': 'בתורה נמנו שלוש חיות הנהנות מסימן טהרה אחד. משמעות הדברים היא שאין עוד חיות כאלו. ואכן, במשך 3,500 השנים שחלפו מאז, לא נמצאו כאלו. מכאן שהתורה נכתבה ע״י מי שיכול לדעת דבר כזה'.
הטעון הזה אינו תקף. מדעי הטבע הנסיוניים הם אינדוקטיביים. האגדה מספרת כי תפוח נפל על ראשו של ניוטון. למה הוא נפל על הראש שלי ולא עף לשמים? שאל ניוטון את עצמו. בהמשך מחקרו הסיק כי מסות מושכות זו את זו, וניסח את הנוסחה המתאימה. החוק מנוסח איפא על סמך מספר קטן מאד של מקרים. תוקפו חזק במה שהוא מתלכד עם חוקי פיסיקה אחרים לכלל מה שנקרא מכניקה ניוטונית, ומתאשר היטב בנסיון, הן במכניקה הגדולה של השמים, והם כאן, על הארץ. העובדה כי מזה 300 שנים לא נמצאו תפוחים הנופלים כלפי מעלה, מעלה את סבירות האמת של החוק, אבל לא מעניקה לו ודאות אפריורית [לפני הנסיון]. בהבדל ממשפטי מדע טבע נסיוני, משפט גאומטרי הוא ודאי אפריורי, כופה עצמו על כל היצירים הגאומטריים שבאפשר השייכים לתחומו, מבלי לבדוק בנסיון אף לא אחד מהם.
העובדה כי בחלוף 3,500 שנים לא נמצאה ראיה סותרת, אינה הופכת את הכלל לודאי. גם כלל אשר חל על מספר קטן יחסית של מקרים עשוי, במקרה, להימצא תקף עבור כולם. וההפך, כלל המתאים למקרים רבים עשוי לא להתאים למקרה הבא.

עניין עקרוני 1.
נתונה בעייה אשר אינני יודע את התשובה לה, אבל אני מעוניין בתשובה מסוימת. או אז אני מכוון את הדיון לתשובה המבוקשת. כאשר הדבר נעשה בבית המשפט הוא מכונה עיוות דין. כאן הוא מכונה העדר יושר אינטלקטואלי.

עניין עקרוני 2.
כאשר קיימת בעיה בלתי פתורה, נסמן את התשובה בX ונחפש תשובה. חיפוש תשובה מצריך חשיבה יוצרת, וזו, טוב אם תהיה אפילו 'מופרעת' ומוזרה, אבל אנחנו יודעים מראש כי לבסוף על החשיבה המתעופפת בעננים לרדת חזרה אל הארץ, ועל התשובה להתלכד עם מכללול נתונים הקשורים לעניין. כיצד בנו המצרים העתיקים את הפירמידות? התשובה היא X. אבל אנחנו יודעים לבטח שלא קמו בהנף שרביט קסמים של איזה מכשף, גם לא נבנו על ידי גדוד חייזרים שבאו ממאדים לצורך העניין, והמשיכו הלאה לנגה. אלו הן תשובות שמחוץ למסגרת העניין, במה שאינן עשויות להתלכד איתו.
ההסתמכות על האלהים היא אכן תשובה שלא מן העניין באופן קיצוני. איננו יודעים, איננו מבינים, הופכים ראיה למעשה האל, בעוד שבאמת, התשובה המתבקשת היא כי עדיין איננו יודעים, או, אפשר שלעולם לא נוכל לדעת.
אני נזכר באיזו חוברת לבני נער. מראים בה תמונה של דג המכונה 'צלף' היורה סילון של מים כדי לפגוע בחרק העומד על צמח בקרבתו. החרק האומלל נופל למים ונטרף. כידוע, מסביר הכותב, העין אינה נמצאת בקו אחד עם הפה, וקו הראיה נשבר בתווך שבין המים לאויר. פתרון הבעיה הסבוכה הזו מצריך את האלהים, אחרת הדג ימות ברעב. כיוון שהדג חי מתחייב שהאלהים קיים. ואם יש רוע בעולם הרי זה מפני שהאלהים עסוק כל זמנו בעזרה לצלף לצוד חרקים. הקורא ודאי חש בזילות ובעליבות שיש בכל בקשות ההוכחה מן הסוגים ולמטרות האלו.

כללו של דבר, אינני מבין את האלהים ומעשיו. אלו, בעיני, ענינים שמחוץ לתחומה של המחשבה האנושית. אפשר להניח הנחות שונות המצויות כולן בתחום קיצון של המחשבה, ולא מעבר לכך. משמע, כל הענינים האלהיים מצויים במישור האמונה. אמונה בבריאת העולם, אמונה בהשגחה, אמונה במתן תורה בסיני וכדומה. אמונות אלו אינן פחות 'נכבדות', אבל אינן נתנות להיפרט בהבנתנו אל ענינים מעשיים. האלהים אינו מוכיח את ידיעתו בחזירים ובשפנים, ואינו משגיח עלי שעה שאני מקיש את דברי, ואינו כותב תורה על לוח, ו'בראשית ברא' חסר מובן. מכאן שעקרונית אי אפשר להביא להם הוכחות, כיוון שהם נמצאים במישור אחר מזה שבו קיים תוקף לההוכחה התבונית.
עודד

ברור שלא סיפקה. הוא הרי לא אמור לספק אף אחד חוץ מאת עצמו. "מה לגוליבר את הננסים, אמר עודד".

מה ענה?

יסלחו לי כולם על ההתערבות אבל חורה לי מאוד איך שאתם מתייחסים לעודד. 

עודד כותב דברים בעלי משמעות מאוד חשובה הן לדיונים ספציפיים והן לסוגיות כלליות הנדונות ו/או ראויות להתדיין בפורום. לא תמיד הוא מתייחס ישירות לכל משפט שנאמר (נכתב), אבל רוח הדברים חשובה מאוד. ייתכן שיהיה כדאי שהדברים יתורגמו עבור משתתפים אשר לא מסתפקים ברעיונות כפי שהם נכתבים על ידו. מותר לשאול. אינני יודע מי ומה יעשה כדי שתהיה הבנה הדדית, וכאן אני קורא לאנשים אחרים פה שבוודאי יידעו להביא שלום בין אדם לחברו, כי אני לא מומחה לזה, לצערי הרב (וזו הסיבה שעד עכשיו שתקתי). 

אני דווקא נהנה מאוד מדבריו של עודד, הנכתבים בטוב טעם ודעת, ואניבטוח שיש עוד הרבה שנהנים כמוני. זה לא אומר שאני מסכים לכל דבר, ואני משער שגם בזה אינני היחיד. אבל אי הסכמה איננה צריכה להוביל לריחוק אישי. וגם לא לריחוק אינטלקטואלי. אדרבה, "מיני ומינך תתברר שמעתתא" ("ממני וממך תבורר הסוגיא"). וכי לא לשם זאת הוקם הפורום?  

אליקים,

תגיד, אתה אמיתי?

קראת בכלל את הטענות כלפיו לפני שהגבת? היחס שהופגן כלפיו תואם אחד לאחד את היחס שהוא מפגין כלפי החברים פה והפורום בכלל.

מי דיבר על הסכמה, דובר על הבנה הדדית. על הדדיות. הרי עודד הוא הוא הנמען הראשי לכל מה שכתבת. אבי אבות הריחוק האישי והאינטלקטואלי פה הוא עודד. מבטל דעת אחרים בחוסר התייחסות מוחלט, בבוז לועג ממרומי האולימפוס [תרתי משמע], בתחפושת אינטלקטואלית קרה. אין דיון, אין שקלא וטריא, יש תורה מעודד.

והחתימה המטופשת שלו בסוף כל הודעה, מסמלת את הכל. כאן לא דיון, כאן מניפסטים, מונולוגים הצהרתיים, נאומים לאנושות מפי האני ואפסי.
עודד

רב מחשבות

עודד מציג תפיסת עולם. תפיסת עולמו אולי שונה ואינה תואמת לתפיסות העולם של משתתפים אחרים, או לתפיסות עולם דתיות (מקובלות, ונניח שגם לכאלו הפחות מקובלות), אבל עדיין תפיסת עולם הגיונית הדורשת בחינה. כל תפיסת עולם, כאשר היא מוצגת במלואה, עשוייה להכיל דברים רבים הסותרים ישירות, במשתמע, בעקיפין, וכו', לדברים מקבילים או לא מקבילים בתפיסות עולם אחרות, בין אם אלו רעיונות יסוד, שאלות, תשובות, מסקנות, הנחות, וגם הוא אמינות (הנחות הנדחות במסקנה). 

זה בכלל לא משנה האם מי שמציג תפיסת עולם מציג אותה מקרקעית הים או מ"מרומי האולימפוס", כלשונך. אלו דברים חשובים, אבל אין מקומם בדיון אינטלקטואלי. מה שכן ניתן לדיון אינטלקטואלי - זה השאלה האם זה הגיוני או הוגן להציג דברים, כמובן גם תפיסות עולם, בצורה זו או אחרת. זו שאלה, אפשר לשאול אותה, ולבקש תשובות. רק כך אפשר להשיג הבנה הדדית.

ובמחילה מכבודך, רב מחשבות: עד היום לא זכור לי שראיתי אצל עודד דחיות סתמיות של דעות ללא הסבר או ללא הצגה של דעות מנוגדות המובאות בצורה אינטלקטואלית. ראיתי גם ראיתי הצגת דעות מוצקת, ואולי גם חריפה או קנאית לדרכה. אני עצמי התייחסתי לדבריו כמה פעמים תוך הבעת עמדה מתנגדת יחד עם הסברים לדעתי. אבל כאן הבעיה - עד כמה שראיתי - שאתם מצפים שהוא יתייחס לשאלות ספציפיות. אינני יודע מדוע הוא לא מתייחס אליהן, אבל זו זכותו. וזכותו להישאר בדעתו גם אחרי שהובעה התנגדות, גם אם ההתנגדות הייתה מוסברת. 

אפשר לקיים גם דיון בכל זה, קרי: כיצד לנהל דיון, כיצד להציג תפיסות עולם, כיצד לשאול וכיצד לענות, בדברים כולללניים או שאינם כאלה, ברעיונות המבוססים על דת או על אתאיזם, בדעות המבוססות על  מוסר אלטרואיסטי או על מוסר תועלתני. אבל הכלל הוא, שכל בעיה צריכה לעלות לדיון. אני לא אומר, אדם לא תמיד יודע כיצד לנסח את דבריו, כיצד לסייע להבנה הדדית. אבל שומה עלינו לדרוש זאת בכל כוחנו, כי "הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו"?

אליקים
לזה קוראים אבק לשון הרע (או אבק משהו אחר, לא יודע בדיוק מה(.
מתנהלים פה וויכוחים וחלקם נגררים לשיח פחות מכובד. אתה העלית כאן עניין אישי, ובזה העלית את אחד הניקים להיות הנדון. אתה מצדיק אותו ואחרים מרשיעים.
מקווה שהמנהלים ימחקו את כל התגובות משלך.

אם אפשר לחזור לנושא, עודד העלה שלוש הפרכות:
1) זוהי הוכחה המבוססת על אינדוקציה.

אין בעיה, נניח שזה אמין כמו ההנחה שתפוחים נופלים למטה.

2) אתה חסר יושר אינטלקטואלי.

מה לעשות, עצוב מאד. ובהחלט ראוי להתחזק בכך, באווירת האלול האופפת אותנו. אבל זה קשור לנושא?

3) אין סיכוי שאלוקים קשור לנושא, לכן לא יתכן שהוא התשובה לבעיה.

איזו חשיבה פתוחה.

כאן סיבך אותי עודד עם טענתו שהוא אינו יודע כלום בדבר אלוקים ואז הוסיף והפגין ידע שלא היה מבייש בבא או מדיום בכיר. לטענתו ידוע לו בוודאות שה' אינו מבחין בחזירים ושפנים, אינו משגיח עליו שעה שהוא מקליד את דבריו ואינו כותב דברים על לוח. לא נותר לנו אלא להתחנן בפניו שיוסיף ויגלה לנו עוד פרטים על מעשי ה' (על דרך השלילה, כדברי הרמב"ם) וכך תפתר סוף סוף התעלומה הגדולה ביותר בתולדות האנושות.

_________________

כשהייתי בגילך, התאמנתי בזה חצי שעה כל יום. לפעמים הצלחתי להאמין בשישה דברים בלתי אפשריים עד ארוחת הבוקר. (המלכה הלבנה, מתוך הספר ׳מבעד למראה ומה אליס מצאה שם׳ כתבי לואיס קרול)

[הערת אגב
מי שמשתתף בדיון אמור לענות, לפחות בדר"כ, ולפחות על הערות ענייניות כלפיו שלא הסבירן קודם באותו אשכול. לא כולם מקפידים על כך].

שאלת אגב,

האם בעלי חיים שאינם בני אותה משפחה יכולים להתרבות זה מזה? האם אפשר להכליא סוס ופרה, או גמל וג'ירפה?

אם התשובה היא שלילית, מה לגבי חזיר ופקארי, המשויכים למשפחות שונות?

אודה למי שיודע או ישלח קישור למקום בו יש הסבר.