מן = גרגירי עמילן?
הקדמה: בריכוזים החרדיים קיים עלון שבת/מודעה בשם 'הלכה ומעשה', ובו עדכונים, כתבות, מכתבים וכמובן פרסומות. ביום שישי האחרון, ראיתי עלון כזה תלוי ממנו נקרע קטע. סבור הייתי שיש שם משהו עם אלמנט פוליטי חרדי כל-שהוא. כאשר ראיתי עלון נוסף שגם ממנו נקרע קטע באותו מקום גופו, כבר ניצתה סקרנותי ותרתי אחר עלון במקום מסתור, שלא שלטה בו יד זרים, כדי שעיני תוכל לשזוף את הדברים שזכו ל'ביקורת נוקבת' שכזו... מי יודע אולי אזכה לקרוא איזה קטע מ'ספרים חיצוניים'...
מצאתי את הקטע והריני מעתיקו לפניכם:
"בפרשת השבוע הקודמת בה הוזכרה ירידת המן, פרסמו חוקרים השערה ולפיה המן היה עשוי גרגירי עמילן שכוסו בשכבת הטל כדי להגן עליהם שלא יתפזרו ברוח.
החוקרים אומרים כי העמילן, בדומה לתיאור המן, הוא לבן ומחוספס, שאינו מתמוסס במים קרים, ולכן הוא היה עטוף בשכבת מי טל קרים מלמטה ומלמעלה, מבלי שיתמוסס במי הטל.
וזאת הסיבה שבני ישראל נצטוו ללקוט אותו בשעה מוקדמת, משום שכשהשמש הייתה זורחת היא חיממה את המים, העמילן והמים היו הופכים לחומר ג'לי שקשה היה ללקט, ככתוב 'וחם השמש ונמס'.
החוקרים מוסיפים כי העמילן הוא פולימר רב סוכר המורכב מיחידות חוזרות של גלוקוז, והוא מצוי בדגנים, אורז, תפוחי אדמה וכדמה. בני אדם מעכלים עמילן על ידי פירוקו לחד סוכרים באמצעות האנזים עמילאז הנמצא ברוק ובלבלב, ובכך ניתן להסביר את הכתוב 'וטעמו כצפיחית בדבש' משום שכאשר לועסים את העמילן האנזים שברוק מפרק אותו לסוכר בעל הטעם המתוק. אך כאשר בישלו אותו במים ועשו אותו עוגות 'והיה טעמו כלשד השמן' הוא הפך לג'ל לא מתוק, כי האנזים לא הספיק לפרק את העמילן לסוכר...
 |
|
|