|
|
| נשלח ב-23/8/2015 08:55 |
 |
| |
| יש3 כתב: |  |
לעצם העניין, רוב האלים בעולם הם לא אלים מונותאיסטים ואף אחד לא ציפה שהם יתגלו כדי להורות את החוקים (אני לא חושב שהפולחן ורע המצרי היה על פי חוקים שהתגלו לנביאים מצריים). דתות מונותאיסטיות שאינן היהדות בדרך כלל טוענות שאכן הייתה התגלות (במעמד הר סיני). כך שייתכן שייחודיות התופעה ש הדת המונותאיסטית יכולה להסביר מדוע דווקא בה נוצר סיפור שכזה. |
|
לכל עם היה את האל שלו, והאל נתן גושפנקה למלך, חמורבי קיבל את ההסמכה להיות מחוקק מהאל שמש, יש אפילו ציור בתחילת חוקי חמורבי. לא היו מונותואיסטים ולכן האמינו בקיומם של עוד אלים, אבל עבדו אל מסויים וקיימו עמו יחסי גומלין, מלבד העובדה שמעולם הוא לא התגלה בציבור, לא לתת חוקים, ולא סתם כך לארוחת בוקר חגיגית.
טוב, יש סיפורים של התגלויות אלים, אבל הם מאוחרים בהרבה, בשביל לקבל את הטיעון הזה של התורה כהוכחה צריכים להאמין שהיא קדומה, דהיינו שהאנשים שראו את האירוע הם אלו שסיפרו. כי לספר על משהו שהיה פעם כל אחד יכול לספר כל דבר, כל השאלה כמה "פעם" צריך בשביל זה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 09:42 |
|
| |
אריאל
לא אמרתי שלא נטענו התגלויות, אלא שאין צורך בהתגלות מול המונים. ההתגלויות גם לא נעשות מול רבים, אלא בדרך כלל רק ליחידים. זה פשוט לא עניין אף אחד.
י
שיביש
היו פנתאונים, ועבדו יותר מאל אחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 10:05 |
|
| |
התגלות? 70.000?
תראו מה זו "התגלות" שמליונים ראו אותן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 16:08 |
|
| |
(אני חושב ש)לעולם לא יכולה להיות הוכחה לוגית חד משמעית לשלילת האמונה במתן תורה ע"י אלקים על כל המסתעף. כמובן שזה לבד אינו סיבה לכלום (כי אין דבר שניתן להוכיח שלא היה...) אבל טבע העולם (והמוסר והערכים נקבעים על ידו ובהשפעתו) להניח דבר על מנהגו ולכן מבחינה מוסרית וערכית אין לאדם לזנוח את אמונתו (היהודית, כמובן...).
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 16:42 |
|
| |
בער
לא ממש זכיתי להבין את דבריך. אם אתה רוצה, אתה מוזמן להרחיב את הטיעון שלך בעד שמירת מצוות התורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2015 18:46 |
|
| |
פדשת פעם אדם שזכה אי פעם בחייו לקבל החלטה כל שהיא (להתחתן, להתגרש, לעקוף, לצנוח, להסתער, לנתח) בעקבות הוכחה לוגית חד משמעית?
|
|
|
|
| נשלח ב-24/8/2015 09:58 |
|
| |
ספר דברים פרק יג
(ב) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת:
(ג) וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם:
(ד) לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא כִּי מְנַסֶּה יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְדֹוָד אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
|
|
|
|
|
