חידוש תורה שלי לענין אשת יפת תואר [פרשת כי תצא]

עמית

תודה על התוכחה הנעימה! אתה כל כך צודק. אני כל כך מאמין בדרכי, ובפתיחות שלי, עד שאני נועל דלת בפני פירושי זולתי.

אם תרצה לסכם את הדברים בסגנון של פשט בכמה משפטים, מה טוב. שוב תודה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

על פי פשט נראה שהתורה מצוה אותנו לקחת נשים יפות מעמים אחרים

עמית

לפי מה שכתבת עכשו, לא הבנתי אותך קודם.

אתה טוען, בפירוש על דרך הפשט, שהתורה רואה מצוה בלקיחת אשה יפה, מצוה ולא רק היתר או מעשה שבני אדם נוהגים בו?

תמה אני על כך. האם התורה נותנת עדיפות ליפה על פני הפחות יפה? האם לאה היתה אשה פחות תורמת מרחל היפהפיה שיעקב אהב כל כך? רוב עם ישראל נולד מלאה...

חח נחמד.. אילו היו מכוערים היו מצליחים יותר בלימודם..
נקודה חשובה בפני עצמה שעיקר הרעיון היהודי הוא ההצלחה בלימוד והשבחת הדעת.. 
ואמנם דבריך נוגעים בעיקר סביב הענין שהיו הם הגברים הלומדים מכוערים.. אבל אם היתה אשה יפה בחיקם, האם היתה מרחיבה דעתם יותר?
אולי הרעיון באשת יפת תואר צריך להיות לא סביב השבחת הגזע אלא סביב השבחת הדעת..

ולראיה -  "וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה" שאת היפה היה משקה כוס עקרין ויושבת בצילו.. והמכוערת לפריה ולרביה..  ועל דרך זה רוב בני ישראל היו מלאה להשבחת הגזע ואף על פי כן יעקב נוטע את משכנו באוהל רחל היפה להשבחת הדעת. 

מספרים גם על הבעל שם טוב שכשהיה רואה אשה יפה היה אומר שרואה תפארת שבאצילות.. שאולי אפשר להטעים כאן שגם הוא עניין הרחבת הדעת בתורה.. ועל דרך זה הרחבת ההתבוננות במה רבו מעשיך ה' של רשב"ג שהבאת שדווקא אחרי שראה עובדת כוכבים יפה נפתחה דעתו ביותר..
ולעניינינו אשת יפת תואר דבר רצוי הוא..

מתוך: "האבולוציה של היופי"
יש הטוענים כי מושגי היופי הינם תוצרי התרבות, ובתור שכאלה הם משתנים מתרבות לתרבות ומחברה לחברה, ואף באותה חברה בנקודות זמן שונות. אם אכן מושגי היופי הינם תרבותיים היינו מצפים כי אנשים מתרבויות שונות ידרגו באופן שונה את יופיין של דמויות מצולמות ; כמו כן , היינו מצפים שאנשים יעריכו דמות מסוימת כיפה ואחרת כלא יפה רק לאחר שעברו את תהליך הסוציאליזציה והפנימו את הקודים והסמלים הקשורים לאידיאל היופי בתרבותם. אולם, ממצאי המחקרים החברתיים בתחום הערכת היופי מורים כי לא כך הוא: במחקרים בין תרבותיים רבים נמצא דמיון רב בדירוגי היופי של אנשים מתרבויות שונות את הדמויות המצולמות שהוצגו בפניהם. ממצאיו של מחקר נוסף אשר נערך על תינוקות הביאו לפסילתו של ההסבר התרבותי: התינוקות אשר נבדקו בגיל שלושה חודשים, גיל בו עדיין אין השפעה תרבותית על שיפוטי יופי, הביטו משכי זמן ארוכים יותר על הדמויות הנחשבות יפות יותר בהשוואה לדמויות הנחשבות פחות יפות שהוצגו בפניהם. הנחת החוקרים היתה שדמויות יפות מושכות את תשומת לב המתבונן וגורמות לו להביט בהן משך זמן ארוך יותר. שתי קבוצות מחקרים אלו מובילים לזניחת ההסבר התרבותי ומובילים למסקנה כי תפיסת היופי הינה ברובה מולדת ואינה מושפעת מלמידת קודים וסמלים תרבותיים.

נ.ב. ולכן יש יותר ייחס ליופי בנשים מאשר בגברים.


נ.ב. למימוני, הנביא דיבר לזכרים לכן אין בו התייחסות ליפי.




על פרשת יפת תואר לא סביר שהתורה ציוותה לעשות פעולות לשם השבחת הגזע (בגלל שתמיד נאסרו ישראל בחיתון עם הגויים עלול להיווצר במשך הדורות גן שונה של בני אדם ...) שאין כיו"ב בתורה. 

אבל הרעיון יכול להיות כטעם לטבע למה נמשכו בנ האלהים (והלאה) לבנות האדם היפות ("טובות" בלשון תורה) מפני שרק כך הם מבטיחים את שרידתם.

נראה שאין בנות אלהים ולכן על כרחם נזקקו בני האלהים לבנות האדם אבל אילו לא היו יפות לא היו מזדקקים כלל והיו נכחדים במהרה.

כשאני קורא פרשת יפת תואר אני לא חווה ברירה אבולוציונית אלא חווה הומאניות קיצונית של התורה (אחרי הייחס הכללי של בני אדם אז לנשים ולשבויי מלחמה ולשניהם יחד. מה עשו לשבויות מדין...) ושימו לב התורה הצמידה את זה לפרשת חלוקת נחלה שאוסרת על אפלייה בין בנים מסיבות משפחתיות.

שלישילי הברירה האבולוציונית היותר טובה היא להרוג את הכעורות (ואת הגברים החלשים והחולים וכו'). אם ניתן את כעורותינו (וכעורותיהם) לגוים הדור הבא לא יהיה יותר טוב....

עמית 

כיון שהכנסתנו לרזי סודות הזיווגים 
ומכיוון שספרות הקבלה הזוהרית-אר"יית היא ספרות שאילו נכתבה בשפה פשוטה לא הייתה עוברת צנזורה בסיסית [עכשיו אני מבין למה אמרו שצעירים (עד גיל 18 ?) לא ילמדו קבלה....]. יש לי כמה שאלות בנושא ואולי תודיע לי פתרונם.

1 קיימים כמה מיני זיווגים בין הפרצופים ה'קדושים' פנים בפנים פנים בעורף (שלכ"ד) וכו' האם קיימת התייחסות לזיווג דדכורא ודכורא (א"א ז"א וכו') ?? (השאלה ברוח הדור).

2 מש"כ "תפארת דאצילות" הוא צ"ע שהאשה היא המלכות ולא התפארת ואולי כוונתו שהתפארת בתוך המלכות דאצילות (כמו היסוד דתפארת בתוך מלכות וד"ל).

ולסיום צריך זוהר חדש בנוסח פמניסטי.

שלישילי.. הוא שהוספתי.. בחצי על דרך ההלצה לגבי העיסקה של בני יעקב עם משפחת שכם בן חמור החיוי [בראשית פרק ל"ד] באמרם להם "ונתנו את-בנותינו [המכוערות] לכם, ואת-בנותיכם [היפות] ניקח-לנו 

בערלואאדע, לגבי השבחת הזרע שיניתי דעתי והלכתי אל השבחת הדעת.. והוא שהוספתי "וַיִּקַּח־לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה" שאת היפה היה משקה כוס עקרין ויושבת בצילו.. והמכוערת לפריה ולרביה..  ועל דרך זה רוב בני ישראל היו מלאה להשבחת הגזע ואף על פי כן יעקב נוטע את משכנו באוהל רחל היפה להשבחת הדעת

חח גבי דכורא ודכורא אולי צריך עיון במשפט "ישראל וקוב"ה כולא חד" - שאין זה ענין משפיע ומקבל..

2) אין מדובר על עצם האשה שהיא המלכות אלא על יופיה שהוא התפארת.. 

תוקן על ידי עמית_חן ב- 25/08/2015 11:56:20