חידוש תורה שלי לענין אשת יפת תואר [פרשת כי תצא]

ירוחם מבין שנינו חמ ורה הקבלה שיש בה / שהיא ע"ז וג"ע ___
חסר ש"ד ?

.

[אמתין.  עד בוש אמתין לתגובה של אשה, בדיון אודות היות והכעורות, וכו']

ולך, עמית חן, לך אאחל שבנותיך לא תהיינה כעורות מדי, שלא תימצא ממליץ לבני תלמידי החכמים באיזור להותיר את בנותיך רווקות מזדקנות, ולגייר להן נאות מאלו בין הגויים אשר סביבותיך.

וכדי לקנח, אדרוש לך דרוש בסגנונך-שלך:


כי תצא למלחמה על אויבך. במלחמת היצר ובהתעסקות עם ענייני העולם עסקינן,  ועל אחת כמה וכמה שבהתעסקות עם מה שהייצר חומדו ובמלחמה עם ענייני העולם הכתוב מדבר.

[עמית,

אם הבנתי נכון את דרשתך, היא לא מדברת על נשים ולא על זיווגים, אלא על כל דבר "יפה" שיש בעולם (רעיונות, התנהלויות, הלכי מחשבה וכו') שמצוה עלינו "לגיירו" ולהכניסו לביתנו; יש דברים ש"גיורם" מהיר וקל יותר ויש כאלה ש"גיור" שלהם דורש עבודה רבה יותר.
אם אכן זה גרעין דבריך (ולא טעיתי פה בגדול, מה שבהחלט יכול לקרות...), אז:
א. ברור לי לגמרי למה כל הדיון פה נסוב על "כן קבלה, לא קבלה" ועל "אויש, חסידות..." וכו' - מה שאתה מציע הרבה יותר "מסוכן", ודי מפחיד להתמודד איתו (אם לא רוצים לברוח לסגנון הקלישאתי הרגיל של "היהדות הטהורה מעולם לא לקחה כלום מהעולם החיצון לה" וכו').

ב. ככל הידוע לי, הרעיון הזה אכן נמצא עמוק ומוקדם מאוד בחסידות, אבל אני תוהה אם לא נשכח (שלא לומר "הושכח") לחלוטין בדורות האחרונים. 

ג. האם יש סייגים לרעיון הזה? כלומר: האם יש "נשים יפות" (והרי "יופי" הוא בעיני המתבונן, ומה ש"יפה" בעיניי אינו כזה בעיניך וכו') שבשום אופן אסור "לשבות" ו"לגייר"?

תודה.]

אמשלום לא טעית וכל מילה בתגובתך מדוייקת ויפת תואר.

א. לגבי מה שאת קוראת מסוכן ומפחיד להתמודדות.. על כך אומרת התורה בפרשתנו - כי תצא למלחמה על אויבך - ונתנו ה' אלוהיך בידך ושבית שביו.. 

ב. הרעיון אכן נמצא עמוק ומוקדם ותכלס גם הפסוק הראשון בפרשתנו עוסק בו..  [אמנם בחסידות יותר בגדר של נבואה וגילוי התכלית והנקודה הסופית] ואכן הושכח גם הושכח, משום שעיקר העבודה של החסידים בתקופה הקודמת שנקראה "גלות" היתה מבוססת בעיקר על השיטה שנקראת "ביטול" [והיא העבודה שנקראה "עיבוד עורות".. והיא עבודת השם כללית שמקבילה להתעסקות עם עור הבהמה תוך כדי ביטושו על מנת להופכו לקלף עליו נכתבת לבסוף התורה.] ובתקופה הקודמת, כל עוד האדם לא היה "מזוכך" וגם לא העולם.. לא היו האדם ולא העולם כלים להכיל ולהביע את הרעיון האלוקי.. וכל ריח של ישות היה מאוס בעיני החסידים עד שנשכח היסוד והתכלית כאמור... וכנראה בצדק.. 

אמנם, כל רעיון הביטול ו"עבודת הבירורים" הוא לא רעיון שהוא תכלית בפני עצמו, אלא רק שלב בין "יש" ל"יש".. בין עור של בהמה ובין קלף קדוש שהוא היש החדש.. ששייך לתקופה החדשה שבה סגנון העבודה משתנה מעבודה של ביטול לעבודה עם הישות

במקום לכתוב כאן תגובה ארוכה שתסביר מה שאני רוצה לומר, אני מעדיף שתסתכלי בלינק הזה בו סיכמתי לא מזמן חלק מהרעיון תוך שימוש בהכרזת התקופה החדשה וברעיונות החדשים שהוציא לאור הרבי מליובאוויטש בעיקר החל משנת התשמ"ט [ולא לפני כן (לפני כן דיבר בסגנון אחר)].. אנא הסתכלי בו למרות שלכאורה הוא בשפה ובסגנון של נישה חבדית וגם יש בו קצת בלה בלה.. ותודה מראש וסליחה..:

אשכול מעניין כל אחד כותב משהו אחר ולא ידעו איש שפת רעהו וספק אם עצמו........

חשבתי שאמשלום תהיה יותר לוחמנית. 

אז לכל מזילי הריר על נשים יפות תואר, במסווה של רעיונות קבליים ושל תיקון העולם נשגב: 
1. אנחנו לא חפצים. 
2. לקחת אשה מבית אביה ומארצה, ככובש זר, זה לא מוסרי ולא מקובל בשום מקום היום. (אלא במדינות פרימיטיביות ובזויות מאד). 
3. רוצים לקחת נשים גויות יפות, קחו, רק אל תתלו את זה בתיקון העולם. אתם רוצים את זה - בסדר. אתם עושים את זה בהסכמה ובהתר כדי למלא רצון/צורך - בסדר. תיקון עולם אין כאן. 

חחח למינגית מה אעשה, אני רציתי בכלל לדבר על ענייני העולם באופן כללי אבל מיימוני "אילץ" אותי לדבוק בפשט שמדבר על אשה יפה יבוא מחו"ל.. אבל אמשלום לא לחמה בי כי הבינה על מה באמת אני מדבר..

ובנוגע לנשים כפשוטו, אם כבר נגררנו, אז אכן היום לא מקובל לקחת אשה מבית אביה ומארצה, ככובש זר.. אלא בהסכמה ובהתר וכדי למלא רצון/צורך [וחשקת בה].. אמנם למה זה תאמרי שבאשה יפה המרחיבה דעתנו אין בזה תיקון עולם? 

אשכול שהוא גם משעשע, נוסף לכל.

ובזכות אמשלום דומה שזכיתי להבין מה שלא הבנתי תחילה. עמית מציע רעיון מופלא ביותר, גם בעיני:

צריך לבחון דברים ראויים שאינם מוכרים לנו בתורה ולקחת אותם לתוך התורה.

ועל זה איקון ירוק אחד לא יספיק. שבעה לו ושבעה לאמשלום.

ורק אעיר שהרעיון המחודש הזה לכאורה תמיד הנחה את חכמים.

איך למשל החליף עזרא את הכתב הישראלי, ושל התורה גם כן, מכתב רעץ לאשורי?

אני משער שהוא דרש: כיון שהכתב הזה יפה יותר, וכתוב "זה א-לי ואנווהו", אין נוי גדול מבחירת כתב יאות יותר לספר תורה.

זה כמובן הסבר שלי ואי אפשר לטעון שודאי זה מה שהוא חשב. אבל אם אני צודק, הרי לפנינו אימוץ היפה, היפה ולא רק היעיל והחכם והצודק, מתוך עולם זר למען עצמנו.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");