חידוש תורה שלי לענין אשת יפת תואר [פרשת כי תצא]

מואדיב

אתה יכול לקחתו בחינם. זה הרעיון בחיפוש האמת. לוקחים אותה בכל מקום שהיא נמצאת בו, וזה בחינם.

כמובן, יש ייסורי נפש אם מגלים סתירות במה שגדלנו עליו מול מה שהוא אמת, או נתפס כאמת.

וזוהי באמת "מלחמה". (האם זה לא מתאים לרב קוק? אני שואל כי איני יודע).

ועוד רעיון לבדיקה היסטורית: כאשר שלמה בנה את המקדש, האם הכל היה הלכה למשה מסיני, או ששלמה נעזר בתוספות וחידושים בני זמנו? התלמוד כבר דורש שהכל היה בגדר מסורת ממשה. כך שעצם הצגת השאלה הוא כנראה ערעור על מסורת של חז"ל, או אולי על פרשנות שלהם?

בתהליך כזה של אימוץ השונה אין בדרך כלל דחית המסורת של התורה אלא הבנה מחודשת שטוענת שההבנה הקודמת היתה לא מספיק מדוייקת, או רחבה, או תואמת למצב. כפי שטען פעם חברנו הותיק (אקדמאי מראשוני הפורום), כל שינוי צריך להיות בלתי מודע ומעוגן, כשהוא מודע, בכללים.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

סתם מצחיק שהחכם מכל אדם לקח לו גם איזה אלף יפות תואר..

מימוני נתת טעם לשינוי הכתב ע"י עזרא כי הכתב בארמי (אשורי) יפה יותר - איני יודע את טעמך ביופי וגם זה לא סיבה לשנות כתב 'קדוש' ולמה לחפש סיבות (כמו זה וכמו המטרה הפוליטית של מריבה עם השומרונים) ולא פשוט יותר שהעם עלה מבבל ושם היה רגיל לכתב הזה והמשיכו (בראשות עזרא) לכתוב בו.

כמדומני אני מתנצל על מה שהיה נראה כזלזול לכאורה וממילא  בדבר שלפי אמונת רוב וכמעט כל מי שמאמין בתורת משה ומקיימה (להגדרתו) היא חלק מהדת. צר לי וכתשובת המשקל אציג פן של פמניזם בספרות הזוהר והיא שבניגוד לתורה וחז"ל בכל מקום שמתייחסים בלשון לה' בלשון זכר (אין "אמרה הקדושה ברוכה היא" וכדו' למרות שיש "שכינה מה לשון אומרת") וזה כחלק מהשפה שאין בה לשון אדנות למשל בנקבה (אדונית אדוניה אדונה ?) ועוד. אבל בספר הזוהר יש אבא ואימא (עילאי ותתאי ומציעי וכו') והכל שווים.
(תיאוריה בלשנית: אולי אל זה זכר ואלוה זו נקבה עד שבאה אמונת הייחוד ועקרה את השינוי ונשר לשון מיותרת).

מסופקני אם במקור היתה קדושה לצורת הכתב אולי מה שעזרא עשה היה חומרא, קיבוע צורה.

וכמו שדיברנו על מראה יפה שמועיל לנפש.. יש בפרשתנו גם מהצד השני, שראיית דברים מגונים מזיקים לנפש..

יד}  וְיָתֵ«ד תִּהְיֶµה לְךָ¦ עַל-אֲזֵנֶ¡ךָ וְהָיָה© בְּשִׁבְתְּךָ³ ח₪וּץ וְחָֽפַרְתָּ³ה בָ₪הּ וְשַׁבְתָּ¦ וְכִסִּµיתָ אֶת-צֵֽאָתֶֽךָ: 

וכסית. כי כל דבר נראה לעינים והוא מגונה יוליד דמות גנאי בנפש: (אבן עזרא) 

עמית זה מה שיצא אחרי כל כך הרבה תיקונים ?

חח הרג אותי הדפדפן הזה.. או שמא המערכת של היידפארק לא מקבלת פסוקים עם טעמים? ניסית כמה פעמים ועל ארבע לא אשיבנו וסעעעעמו

[בערולאאדע,

על דימויים נקביים בקבלה כתב באופן מקיף ומעניין אליוט וולפסון ( Circle in the square : studies in the use of ger in Kabbalistic symbolism, , לספר יש גם תרגום בעברית, אבל איני זוכרת את שמו). הקבלה אכן משתמשת (גם) בדימויים נשיים אך לענ"ד זה ממש לא שימוש "פמיניסטי", שהרי הוא חלק מהירריכה ברורה בה הפנים הזכריות (או הגבריות) תמיד חזקות יותר, עליונות יותר וחשובות יותר. בנוסף, הדימויים עצמם הם ייצוג של תפיסות פטריארכליות מובהקות של מה נחשב "נקבי" או "זכרי", ובודאי שלא "הכל שוים" כדבריך.]

אמש' כדברייך אבל זה פסיעה בכיוון.