חידוש תורה שלי לענין אשת יפת תואר [פרשת כי תצא]

אני לא מבין על מה כל הרעש כאן, התורה מתייחסת לעובדה, שאם תצא למלחמה ותראה אישה יפה ותשחק בה ותיקח אותה לאישה ?! אז התורה מתערבת ואומרת לך, שאין לך לעסוק בסחר נשים, או שתיקח אותה ותצטרך כמובן לתת לה כתובה פמיניסטית קיצונית יהודית, או שאתה פשוט שלוח אותה לחופשי = היא לא שלך בכל מקרה לא כאישה (אתה חייב לתת לה הכל מכל כל = קונה לך אדון לעצמך) וק"ו אם לא תרצה אותה כאישה, אז היא חופשיה לגמרי. כלומר המושג אישה זה לא מתנה או היתר רק להפך היא עול לכל החיים = קונה אדון לעצמך, או שאתה מקבל את העול הזה או שהיא חופשיה כלומר היא לא שלך ואסור לך לסחור בה.

לגבי מוסר המערבי, הסחר בנשים תוכיח, אני חושב שהגברת תאצ'ר לא ראה שום פסול כקפיטל לסחור בנשים, עובדה שהיא קיימת בכל מדינה קפיטליסטית.
אז אנא מכם קצת דרך ארץ לתורה לא תזיק לכם.

להבין את ההבדל בעניין בין התורה לתורת האומות לעומק, (למה סחר בנשים חייבת להיות באומות)  תראו כאן 

מדרש תנחומא: כל מאן דנסב יפת-תאר נפיק מניהו בן-סורר ומורה, שכן כתיב בדוד על שחמד מעכה בת תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה, יצא ממנו אבשלום שביקש להורגו וכו'.

אני חושבת שבאופן כללי, המוסר המקובל בעולם המערבי, הוא המוסר המקובל עלי כרגע. 
ואם המוסר המקובל בעולם ישתנה, הגיוני שגם המוסר הפרטי שלי ישתנה. 

אבל אני יודעת שאולי המוסר הזה רק נראה לנו נכון. גם כשאנשים זבחו בניהם למולך, הם היו בטוחים שהם מוסריים ונעלים. אולי גם לנו יש איזושהי טעות יסודית בכל התפיסה.