קוני (מוישי לשעבר) נהיה גבאי של אדמור! (ביקורת חברתית בסגנון "הצפירה")

תודה לכל המגיבים ואני מציין במיוחד:

שותף, ברוך השב!

כפי שהערת, וכפי שהעירו אחרים, מה הטעם בביקורת לשם הביקורת. צודקים. אני כתבתי כמעט רק לשם ההנאה. ואיזו הנאה? להגיב על התיסכול לנוכח התופעה שאפשר לכנות "אינפלציה של אדמורים". ואם תשים לב, רמזתי גם לתקלות אחרות, כמו אינפלציה של אירגוני חסד שגורמת לפקפק כמה מהם באמת מביאים תועלת וכמה מהם נועדו למלא את הכיס של המארגנים. עצוב, אבל יש כאלו או עלולים להיות כאלו.

הפורום שלנו עוסק בפילוסופיה וברוח, ולא במעשה. הפורום "אגודה אחת", אם הוא קיים עדיין, עוסק בנושאי שינוי חברתי. אכן המקום להומורסקה הקטנה שלי אולי הוא שם.

פירסמתי כאן תוך ניצול משווע של מעמדי הותיק.

אם כי זה כמובן טריגר לדיון על תפקידן של ברכות, על ההצדקה להן, וכו'.

***
אמשלום

אני בהחלט מוכן לבקר גם את הציבור שלי, אם את מתכוונת למגרעות של הציבור ה"ליטאי". אם תשימי לב, חלק מסיפורי מוישי (לפני שינוי השם) כמדומה עסקו בתופעות כאלו. (זכור לי משהו שכתבתי על מוישי שאוהב למשש חלות ואינו מחכה בתור). אם יש לך מגרעות להצביע עליהן, אנא שלחי לי בתיבה האישית, ואם אוכל אשתדל להתייחס אליהן.

יש מגרעות שאני מודע להן אבל איני יודע לטפל בהן בדרך של הומור שכזה. יתכן שיש דרך לעשות זאת ואני איני מצליח.


בוודאי שאיני חושש למתוח ביקורת על היומרנות העצכחית להיות חכם וביקורתי יותר מכולם, ואני סבור שעשיתי זאת כמה פעמים בעבר. לצערי איני זוכר דוגמאות. לכל הפחות, הענקתי איקונים ירוקים לאלו שמתחו ביקורת על הפורום על ישיבתו במגדל שנהב ורגשי העליונות שלו - אצל מי שיש כאלו תופעות.

***
בער

הצעת לשמור את מה שחלקתי מחמאה למשכילים והסכמה לחלק מדבריהם. אכן התלבטתי רבות אם לכתוב את הדברים האלו. גם חז"ל אמרו שלא לשבח כנעני כלומר גוי, והרי יש דברים גם אצל הגויים הראויים לשבח. אני מבין שהחשש הוא שאפילו הסכמה חלקית ביותר תיתפס כהסכמה. ויאמרו: הנה, עכשו גילינו מיהו ומהו הכותב הזה, משכיל שחשף את טלפיו!

מה לעשות, ומה שהניע את ראשוני המשכילים, שכמדומה היו שומרי מצוות, ורצו לתקן ובוודאי להרחיק תוספות מודרניות, נראה ראוי להסכמה. ודווקא הרבנים שנאבקו נגדם ומנעו את התיקונים, האם הם צדקו ועשו נכונה, או שהם רק גרמו למשבר הגדול של עזיבת הדת בהמשך?

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

שותף

אפשר להשתמש במונח "פלצבו" לגנאי, ולטעון שמי שמגיש פלצבו לזקוקים לעזרה אמיתית מנצל אותם לרעה.

ואפשר לטעון שהפלצבו הזה דווקא מחזק אותם ומעניק להם כוחות, תקוה, יכולת להשתנות, סיכוי לשיפור.

מי שמכיר את סוג הפונים המיואשים הזקוקים לעזרה נפשית ולעצה פסיכולוגית שמחפשים דווקא רב, או באבא להבדיל, יעריך עד כמה עצה טובה ונאמנה ומאור פנים וגם ברכה יעודדו אותם, פשוט יחיו את נפשם, יתנו להם כוח להמשיך, וגם יוכלו לתקן את הטעויות שהם עשו בעבר. זה כבר יותר מפלצבו. זו פסיכולוגיה במובן החיובי שלה.

וכל זה בלי לדון בשאלה הגדולה אם ברכות מביאות תועלת. נכון שהרמב"ם ישלול זאת. אבל אולי הרמב"ם טעה? אני סבור שתפילות יכולות להביא תועלת. זו אחת הסיבות שאני מתפלל. כמובן תפילה לחוד וברכה לחוד. ולא כל מי שפונים אליו לברכה הוא בעל מעלות שמצדיקות את האמון שניתן בו.

(אולי זו ההזדמנות למואדיב לפרסם שוב את המחשבומטר שלו להערכת צדיקים... כבר שנים מאז הפירסום הקודם).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

פלצבו זה בסדר גמור. אבל למה כסף ?!

הכסף הוא בשביל שיהיה לברכה על מה להיתפס.. וכמו הנותן מתנה לתלמיד חכם שזה כמו ביכורים..   לשיטה זו.. ואם יכנס גם אדם רוחני לקבל ברכה, יאמרו לו שגם יקבל על עצמו איזה ענין לחיזוק ושעליו תיתפס הברכה..

אני מעריץ את הרבי מליובאוויטש על כך שלדעתי "סגר" את ברז האדמורות..

מי אמר שהברכה צריכה להיתפס על משהו ? מספיק שהמתברך מתחזק בכוחותיו בגלל שבירכו אותו והכל ממילא יסתדר.